חיפוש: נאצים | נאציזם
נמצאו 4,808 תוצאות (מציג 3,776 עד 3,800)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2601 (8 ביולי 1987), עמוד 6
הכל היו מזדעזעים מגילוי מחריד זה של אנטי־שמיות ניאו־נאצית. השבוע הכריז האלוף רחבעם (״גנרי״) זאבי, בכינוס פומבי, שיש לגרש מן הארץ מיליון ורבע פלסטינים, תושבי יהודה, השומרון ועזה.
גליון 2604 (29 ביולי 1987), עמוד 3
מי אמר למי -אתה מבוער ומשו נח ,-מי צעק.תשתוק יא נאצי:־ 0 ^ 0וגם ..מניאק מטומטם -או. א ת נבלה צבועה״ .שיעור בעברית.
גליון 2602 (15 ביולי 1987), עמוד 3
וחברת איץ וז פארבן, יצרנית הכימיקאלים הגרמנית הנודעת (שהציעה את המישחה להשמדת, השרץ המגועל׳) ,היתה לימים אחת המעסיקות האכזריות ביותר של עובדי־כפייה בגרמניה זהבה סרגל, תל־אביב הנאצית היסטוריה אפריקאית כיצד הפכה סנגנייקה לטנזניה (.מיכתבים׳ ,העולם הזה .)8.7.87 בדיוק כך, שמייד כשטנגנייקה מידי הבריטים היא שינתה .טנגנייקה(שאגב, היתה משך לג ר מנית לפני שהבריטים הש־ ,)1920 נשאה את שמה זה גם אך במשך שלוש שנים בלבד.
גליון 2615 (13 באוקטובר 1987), עמוד 3
״ ,העולם הזה .)5.8.87 בטרם קיבלו הנאצים, בוועידת וואנזיי, בשנת ,1941 החלטה בדבר ״הפיתרון הסופי״ ,ההשמדה הפיסית של העם היהודי, הם נקטו בצעדים שהכשירו את הקרקע לאותו פיתרון, החל בחוקי־נירנברג וכלה ברעיון הטראנספר, הגירוש ההמוני של היהודים. 45 שנים מאוחר יותר החליטה ממשלת־ישראל על הפליית הסטודנטים הערביים לעומת חבריהם היהודים בשכר־הלימוד באוניברסיטות, בכל מיני תירוצים ואמתלות (החלטה שאומנם בוטלה בינתיים).
גליון 2611 (16 בספטמבר 1987), עמוד 3
הבניין נקרא ״בית מינכן״ — על־שם מקום הרצח, ולא על שם הנרצחים 35 .בני המישפחות של הקורבנות, זועמים: עד היום לא קיבלו דוחות פאתולוגיים על גורם המוות, בטקס כמעט התעלמו מקיומם, והשר אברהם שריר הדהים בנאומו כשהשמיע פראפראזה • /ן? • על סיסמה נאצית :״אנחנו עם אחד, דאגה אחת, עצב אחד.״ ווווו האיש העומד למישפט בירושלים.
גליון 2682 (25 בינואר 1989), עמוד 37
אני לא היכרתי אותו, אבל משמועות אני יודע שעשה דברים ששלושה פועלים לא עשו. הנאצים לא כופפו אותו. אז פה בארץ־ישראל, במקום שבא להקים ישוב, הוא לא יכול לקום על הרגליים?
גליון 2688 (8 במרץ 1989), עמוד 18
דבר אל הבהמהו נפטר בווינה, בגיל ,85 קונ* ראד לורנץ, רופא, זואולוג וחוקר־התנהגות, חתן פרס־נובל לרפואה ( )1973 על מחקריו בהתנהגות בעלי־חיים. לורנץ, שנודע בעבר בדיעוודו הנאציות והגזעניות, התפרסם ברב״המ־כר שלו, לדבר אל הבהמה.
גליון 2689 (15 במרץ 1989), עמוד 21
בנם של ניצולי־שואה בונה לעצמו עולם דימיוני של חיות נאציות ״בארץ שם״. במקום השני — שלם יעקב — מי צעק ״אני דופק את הבת של הגיזבר״ בחצות על המיגדל.
גליון 2686 (22 בפברואר 1989), עמוד 3
גונטר זאמטלבה, ראש עיריית דורטמונד, כלל לא מתכחש לעברו הנאצי. הוא אומנם לא שמע, לא ראה ולא ידע, אבל הוא מוכן להבין אס מארחיו הנתנייתים היו אומרים לו שאיננו רצוי כאן.
גליון 2673 (23 בנובמבר 1988), עמוד 4
סטאלין קבע לא רק מה להגיד, אלא גם איך להגיד זאת. עמיתו הנאצי הפד את השיטה הזאת לאחד מעמודי-התווך של המישטר.
גליון 2674 (30 בנובמבר 1988), עמוד 18
(ד,׳הון סתק״ם ביום ד׳ 21.12.88 בשעות ד,נול,ו). * לכידת פושעים נאציים והעמדתם לדין. * האנטישמיות והעם היהודי אחרי השואה והנסיונות להכחשת השואה. * היהודים וזכויות האדם וכן טקסים,ערב אומנים והקרנת סרטי פילם ווידאו.
גליון 2696 (3 במאי 1989), עמוד 41
אם אלה פניה של צרפת, ובשם המוסר והצדק היא היתה הראשונה לכנות את הטרוריסטים הפלסטינים כ״רזיסטאנס״, ולפגוע בכך בזיכרם ובכבודם של הלוחמים הצרפתים בפולש הנאצי, חובה לשאול את מיטראן: מדוע הוא לא הזמין לפאריס; לפני ערפאת, את ראשי המחתרת הבאסקית השכנה?
גליון 2677 (31 בדצמבר 1988), עמוד 24
תמונה מחרידה דות ביותר בקולנוע העלילתי של פני הנאצים ומעשיהם. ביים אלם קלימוב. החגיגה של באבט (גורדון, רנמרק, מוצג גם בירושלים) — הארוחה המפוארת ביותר שנראתה על הבד כתודה על גמילות־חסדים.
גליון 2705 (5 ביולי 1989), עמוד 24
תעודה הנמשכת ארבע וחצי טינות ומהווה את אחד הלקחים המוסדיים המופלאים שמספק הקולנוע. נוטא ה סי ס, פרטת קלאוס בארבי, הנאצי טהיה מפקד הגסטאפו בליון ואחראי למותם טל עטרות אלפי אנשים.
גליון 2714 (6 בספטמבר 1989), עמוד 4
מצב היהודים בפר מעורר בי פלצות. לין, לפני הפלישה הנאצית, היה כאין וכאפס אולם דעתי היא שאין טעם להתעלם מרלעומת מה שיידרש.
גליון 2712 (23 באוגוסט 1989), עמוד 5
המישטרה הותקפה והשוטרים הואשמו בהתנהגות המזכירה א ת הנאצים. אז, לפחות, לא היה שום קורבן בנפש.
גליון 2695 (24 באפריל 1989), עמוד 8
מישטר־הכיבוש האכזרי ביותר שידע העולם עד כה, המישטר הנאצי באירופה הכבושה, לא הצליח למנוע בעד העמים הכבושים לצייר את האות ״וי״ על הקירות.
גליון 2709 (2 באוגוסט 1989), עמוד 30
חסע^( /הפעולה הצרשלו:ץ> ,)1101>1לעומת כתיבתו המסאית, המח פתית) ,שראשית גיבושה בימי מישפט דריי־קרית והעיתונאית־פולמוסית שבה ראה, כך פוס וסופה בתמיכה במישטרו של פטן משתף אמר, את עיקר ייעודו. אם אמנם כן, נתמזל הפעולה עם הנאצים. מי שמבקש, אגב, להבין מזלו והקדיש לה לחובה זו לא־מעט מזמנו את הרקע האירופי לרעיונה ה״כנענית״ מבית מידרשם של חורון־רטוש, ובעיקר את הרקע ואבות ההשראה הספרותיים שלה, אינו יכול להסתפק במחקרים ההיסטוריים שאותם מצטט הפרופ׳ פורת בסיפרו.
גליון 2719 (8 באוקטובר 1989), עמוד 23
כאן הבעייה אינה כרוכה בעריצותו של סטאלין, או בפאתולוגיה של מנהיג שהביאה אותו לידי כך שיחסל את מיטב האיסטרטגים ויד מצביאים של צבאו ערב הפלישה הנאצית לארצו. הבעייה כאן נעוצה, להיפר, בעובדה ששליט רפורמיסטי, מפוכח, מתון כגון גור• באצ׳וב נתפס בעיני אותם סלאבופילים כ״אנטי־כריסט״ מסוכן הרבה יותר מקודמיו, אנשי הדמים או אגרוף הברזל (ברז׳נייב). .ירנקים״ סובייטיים בסיפרו רומא השלישית: סמהפיכח אוקטובר עד לפרסטחיקה, מקדיש הסובייטולוג מיכאל אגורסקי, הוא עצמו סרובניק־לשעבר החי בישראל, אבל נהנה ממוניטין בינלאומיים, פרק שלם ל״מרד השמרני״ כנגד ההגמוניה המארכסיסטית־הלניניסטית, תוך שהוא מבהיר את ההבדל העצום בין אנשים המייצגים את הליבראליזם הרוסי, כמו אנ־דריי סאחארוב, לבין לאומנים חוזי חזיונות מיסטיים כסולז׳ניצין.
גליון 2719 (8 באוקטובר 1989), עמוד 43
אגב, אם בצ׳רצ׳יל עסקינן, לפי מרן דרבנן מהשמאל, אז כפועל יוצא האינתיפאדה צריכה להיות משולה לבליץ הנאצי על לונדון ואנגליה. אבל ראיתם מישהו, כמו רבץ למשל, מנהל את הנוסח הישראלי של הקרב על בריטניה?
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 32
הקצין היה הומו־סכסואלי ולאצי פחד, אבל ״בתקופת הנאצים לא היו ״ 32י י זאת היתה תקופה נחמדה, כך הוא טוען, רק שלפעמים נהרגו אנשים .
גליון 2718 (4 באוקטובר 1989), עמוד 5
אולי כבר שמעתם על הליברלים ברפובליקה של ויימאר, בגרמניה שלפני היטלר, שסברו שחייבים לתת לנאצים חופש־דיעה וחופש־בחירה וכו׳ וכו׳ ומה היה הסוף?
גליון 2723 (8 בנובמבר 1989), עמוד 14
המעשים, כפי שתוארו, היו בעלי אופי נאצי מובהק. איש לא היה מוכן להאמין שחיילי צה״ל מסוגלים לכך.
גליון 2724 (15 בנובמבר 1989), עמוד 43
באשל בוש, פועל מאחורי הקלעים בכל יכולתו רץ שפטו את אדולף אייכמן, שעורר מחדש את זוועות הנאצים ביהודים. לכן נרגעתי נגד ישראל. אבל הבעייה איננה בכך שברה״ט סגרה על ברלין ומזרח גרמניה כדי שטביעות אצבעותיו של סאנונו נתגלו גם להבטיח את חלוקת המדינה, שלא רק הביאה במסע השחרת ישראל הנעשה באמצעות את אדולף היטלר לעולם, אלא מילאה פרסומי־הענק על קשריה הגרעיניים־ צבאיים בטירוף של ציות את תכניותיו למלחמה כביכול עם דרום־אפריקה.
גליון 2717 (27 בספטמבר 1989), עמוד 23
קדוש: נועלת בדימונה שטיימלץ: ספרים קבורים היתה זאת פארודיה על פרשת סלמאן רושדי, איש־הספרות של תשמ״ט, וגם על מעשי האינקוויזיציה הספרדית ושריפת־הספרים בגרמניה הנאצית. אבל היו לכך אסוציאציות אימתניות .
