חיפוש: נאצים | נאציזם
נמצאו 4,808 תוצאות (מציג 3,826 עד 3,850)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1057 (1 בינואר 1958), עמוד 6
את אשתו הכיר מריאן בעת שהתחבא אצל משפחתה בתקופת הכיבוש הנאצי. למה עלה. לישראל? מריאן, כמו מאות עולי פולניה אחרים בפרדס־חנה, נוף״ים, אור־עקיבא, הדר־יוסף ומגדל־אשקלון, לא ידע לענות תשובה ברורה ביותר לשאלה חשובה זו .
גליון 1069 (26 במרץ 1958), עמוד 3
הבמטים סילקו מן השלטון את וינסמון צ׳רצ׳יל ברגע שמיגר את הנאצי* ובשנה שעברה נחלה מפלגת־השלטון הקאנאדית מסלה איומה בבחירות, בלי שום סיבה נראית־לעין.
גליון 1078 (28 במאי 1958), עמוד 13
מוסיקה מיוחדת להצגה חיבר הכנר יוסף קמינסקי, לשני שיריה של חנה סנש עצמה: אשרי הגפרור והחול והים• נהצגת־הבכורה הרש מית של המחזה תוצג במסדרונות תערוכת חייה של הצנחנית, שנהרגה בכלא הנאצי בהונגריה. בין יתר המוצגים, שנלקחו מתוך חדר הזכרון המוזנח אשר הוקם לזכרה בקיבוץ שדות־ים: מכתבה של חנה סנש, חברת קיבוץ אלמונית, שהתלוננה כי השופט הגרמני סימון, שדן אותה למוות, מתכונן לבצע את פסק־הדין עוד לפני שמיעת הערעור שהגישה תוכנית הדשה למועדון התיאטרון כותבים חיים חפר ויוחנן זראי, כשלנגד אוזניהם ועיניהם תוכניתה של רביעית הפלטרס.
גליון 1071 (8 באפריל 1958), עמוד 3
לגביו היו הסיסמות של מצוקת היהודים, ואפילו הידיעות על התגברות הנאצים באירופה, דברים רחוקים למדי. אולם נוכחותם של ה לוגיה משלו.
גליון 1002 (26 בדצמבר 1956), עמוד 19
זו היתד, בדיקה ראשונה; בבדיקות נוספות, הגענו לכיסוי של ס /ס 90 ציא שטרות לדיסקונטו, וזה עד 80 אלף .העולם הזה״ 1002 פרס עשר לירות יוגרל בין פותרי תשבץ ״העולם הזה״ 1002 מאוזן .2 :אהובת דויד; .8הסופר העברי בה״א הידיעה; .10 אצלו הכל תלוי בטיב המילוי ; .13 דקם; .14 מספר פרקי דניאל ; .15 רבית מופרזת ; . 16 בן נח; צבע הנאצים ; .18 כמו הדם ; .20 מספר פרקי יה; .21 צבא הגנה לישראל ; .23 אחד משבעת ה מינים; .25 סוג קרקעות, מבחינת בעלותן ; .27 אר־תור ללא ראש; .29 סגנו של היטלר; .30 עיירה ידועה בתימן; .32 דיפלומט נמוך־דרגה; .34 כיום היא הגברת מילר; .35 מלת קריאה; .36 את, בהטייה, גוף שלישי, יחיד; .37.רעל ; .39 מה שהמצרים לא נתנו.
גליון 1026 (12 ביוני 1957), עמוד 12
אולם כעבור שנים מספר הגיע למסקנה שעבודתו בבית חרושת לעורות אינה תואמת את הצוואה שהשאירה לו אמו .״ראיתי שהרוסים יותר גרועים מהנאצים, אז עליתי לישראל.״ ״ההיסטוריה לצדי:״ בישראל, הסתובב גבריאל חסר עבודה, חסר משפחה וחסר מקום מגורים קבוע.
גליון 1034 (7 באוגוסט 1957), עמוד 18
הוא הצהיר באוזני כי גרמניה המערבית שילמה את דמי־הפיצויים לממשלת־ישראל. הסברתי לו, שאנחנו, אסירי הנאצים לשעבר בישראל, לא קיבלנו אפילו פרוטה אחת.
גליון 1038 (28 באוגוסט 1957), עמוד 3
.״ אם נקבל תיאור זה, הרי אמריקה נמצאת עתה במערכה השלישית, וגרמניה ה נאצית היתד, בשניה. אולם רוסיה, האחרונה לפי כל הריעות, מנהיגים אלה הם אנשי־מציאות.
גליון 993 (24 באוקטובר 1956), עמוד 16
היא היתד, אשר, בריאה וחמודה, לא ניכרו עליה שנות הלחימה בנאצים במחתרת היוגוסלבית. קשה היה להאמין כי היתד, אם לילדה בת , 16 הנשואה כיום לשוויצרי ותושבת הלבנון.
גליון 999 (5 בדצמבר 1956), עמוד 4
קשה להבין מדוע נקט גמאל עבד אל־נאצר בצעד נואש זה, המעלה בלב כל אדם בעולם זכרונות מימי השלטון הנאצי. הוא לא נענה לגל של שנאה המונית, אלא להיפך, ביקש ליצור בעצמו שנאה זו.
גליון 992 (17 באוקטובר 1956), עמוד 12
אליהם ברח כאשר גורש׳ בימי מלחמת־העולם השניה, על־ידי המורדים הלאומניים, שתמכו בנאצים. במשוריין שלהם חזר לבגדאד. גם את בן־אחיו, פייסל השני שעת־השי״ן, כסו יום־היו״ד, הוא מונח צבאי, המתורגם מן האנגלים.
גליון 1015 (27 במרץ 1957), עמוד 19
לעומת זאת הותר להם להלל את אחדות הלוחמים נגד הנאצים, תוך התעלמות מוחלטת מן העקרונות האנטי לאומניים והאנטי דתיים הקדושים לקומוניזם.
גליון 979 (19 ביולי 1956), עמוד 6
על רקע זה, תבקר אישיות סובייטית רמת־נזעלה בקהיר, כדי לשכנע את גמאל עבד אל נאצי י להסכים למאמצי התיווך. הפתעה רוסית נוספת תהיה קשורה כבעיית חלוקת המים כין ישראל דצכנותיה.
גליון 1445 (19 במאי 1965), עמוד 14
ברכבת הראשונה היה אחוז גבוה מן הרגיל של נאצי לונדסדאל במדי ס״ס מושלם מדי, בל שי מדי נוסעים ערביים, וברכבת השניה כ״&יצד חיילים. • קלפי מס׳ : 3מתל־אביב לבית־שמש ביום הראשון, בשעה ,10.16 וחזרה לתל״ אביב בשעה . 11.54 כמו בכל הרכבות בקו ירושלים, בלטו ברכבת זו הדתיים. • קלפי מס׳ : 4ברכבת-אכספרס מתל־אביב לחיפה ביום הראשון, בשעה ,15.26 וחזרה בשעה .17.55 לוח המפלגות: עליה לימין.
גליון 1444 (12 במאי 1965), עמוד 11
כי בוסה־גרביץ, שהיגר לארגנטינה עוד בשנות השלושים, לא הסתיר מעולם את אהדתו למישטר הנאצי, שקם והתבסס במולדתו. בשנת 1941 אף ביקר בברלין, זכה שם לקבל תואר של פרופסור כבוד.
גליון 1429 (27 בינואר 1965), עמוד 13
אך אביו הבריח אותו למכור סמרטוטים. הנאצים לקחו לו את בל הסמרטוטים, והוא עלה לארץ.
גליון 1429 (27 בינואר 1965), עמוד 18
״ • הד״ר הנס גלוכקה, פרשן חוקי- הגזע הנאציים, ולשעבר מזכיר־מדינה בגרמניה המערבית :״בתקופת מלחמת־העולם שמעתי מפי חיילים בחופשה כי היהודים נורו בנסיבות בלתי־מכובדות.״ • פרופסור ישראל דרפקין, מומחה לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, על הצעת שר־המשטרה להחזיר לתוקפו את את עונש־המ1זת :״זוהי תגובה ריגשית ולא אינטלקטואלית.״ • ח ״כ דויד בן־גוריון על תביעתו להקים ועדת־חקירה מישפטית :״לא אשקוט ולא אנוח והמדינה לא תשקוט ולא תנוח.״ • פרופסור סיני אוקו, ראש החוג לחינוך באוניברסיטת תל־אביב :״אם קוממיותו של יהודי תלויה בבדיקת שושלת הדת והגזע, אינני שייך ליהדות זו.״ • מפכ״ל המשטרה פנחס קופל, על תקנות התעבורה :״אצלנו לא מבטלים בקלות תקנות שאבד עליהן הכלח.״ • רב־חוכל אברהם אריאל :״בן חכם ישמח אב, בן־גוריון תוגת עמו.״ • הפרופסור יעקוב טלמון, בודי- כוח בקול ישראל :״עם קום המדינה פורקו כל הצבאות הפרטיים — ההגנה של מפא״י, הפלמ״ח של הקיבוצים, האצ״ל של הרביזיוניסטים וצבא־השמיים של הדתיים.״ • המחזאי פרידריך דירנמאט, בשיחה עם מבקר־הקולנוע יוסף שריק :״במשך אלפיים שנות סבל בלתי־פוסק ואי־צדק, נעשיתם, אתה היהודים, מיליונרים.
גליון 1436 (17 במרץ 1965), עמוד 2
אך הרמזים שטראוס היה שיכור, כרגיל, כשגילה את שהגיעו אלינו הצביעו על עיסקה חדשה הסוד, אך יתכן גם כי רצה בצורה זו בנוסח ״סחורה תמורת דם, דם תמורת — ראש־הממשלה לגרום צרות ליריביו סחורה.״ אלא שהפעם לא ביקשו הנאצים ארהארד ושר־החוץ שרדר. משאיות תמורת יהודים, כמו בימי אייכמן, פירסום ידיעה זו הכריח את עבד־אל־אלא הציעו טאנקים תמורת חיפוי על מש־נאצר לפעול.
גליון 1491 (30 במרץ 1966), עמוד 15
לפני שנתיים עורר סערה עולמית, כאשר הישווה באחת מהרצאותיו את חוקי האישות לתורת הגזע של הנאצים. נישואיו בניו־יורק היו צעד נוסף בכיוון זה.
גליון 1489 (16 במרץ 1966), עמוד 22
גולדפינגר (אופיר, תל־אביב) ג׳יי־ מם בונד השלישי, שחזר לארץ לאחר שהוכח כי גרט פרובה, השחקן הכמעט־ראשי שבו, לא היה נאצי אמיתי, אלא רק בורג קטן שמילא את פקודות הממונים עליו
גליון 1479 (5 בינואר 1966), עמוד 10
.״ עניתי שלא יעז לצחוק על הכרזות האלה, כי הצחוק מוסיף לי כאב לאותו הכאב הבלתי פוסק שאינו נותן לי מנוחה: השאננות ניכח ההתחברות עם הנאצים ועוזריהם. כאן סיפורו של קמינסקי.
גליון 1482 (26 בינואר 1966), עמוד 10
. • להרים את קולה נגד כל מיקרה של השמדת־עם הקורה לנגד עינינו. כמעט כל שאר הנואמים דיברו רק על הנאצים — כאילו שייך העניין לעבר. הצטיינו בכך גדעון האוזנר (ל״ע) ושמואל תמיר (גח״ל).
גליון 1355 (28 באוגוסט 1963), עמוד 8
נגד כל מי שיוסיף לפרסם דברי״ גינוי נגד השופט חיים בהן, כקשר עם הרצאתו כה אמר כי חוקי ההלכה היהודית יש להם אופי גזעני־נאצי. אזהרה וו לא תרתיע את הדתיים מפני המשך המערכה שלהם.
גליון 1354 (21 באוגוסט 1963), עמוד 4
ר אים דעות מעניינות, אשר לא היו מביישות את מחברי התורה הגזעית של הנאצים. התעוררה בספר השאלה מדוע ניתנה התורה לעם ישראל, ולא לכל העמים.
גליון 1371 (18 בדצמבר 1963), עמוד 20
האיש, יוצא מחנות־ריכוז — שש־מש בזמנו שפן ניסויים למחקרים רפואיים נאציים, נמלט ממחנה הריכוז ומצא מקלט אצל גרמנים — שמע כי נותני המחסה הגרמניים הגיעו לביקור בארץ.
