גליון 2274 (1 באפריל 1981), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

באוקטובר ,1941
כשאך מלאו לי ,18 כתבתי בכתב־העת האינטלקטואלי
החברה של הד״ר יעקוב ויינישל מאמר על חוברת
בשפה הצרפתית, שהופיעה בפאריס ערב הכיבוש
הנאצי. היא נישאה את השם שם — ביטאון לפעולה
עברית, והיא הטיפה לרעיון שעל האומה העברית להינתק
מן היהדות.
גליון 2269 (25 בפברואר 1981), עמוד 58
טקסט · תמונה · PDF

הבעיה היא מה יהיה יום אחרי הפלישה, שכן — לפי אותם
דוחות — הצבא הפולש, כשם שלא ייתקל בגורמים עוינים (במינוח
האימפריאליסטי הרוסי הגורמים הללו מוגדרים ״עויני הסוציאליזם״
,אבל כל אחד בימינו יודע שה״סוציאליזם״ הזה הוא
מונח״כיסוי נוח לשליטה רוסית, כמו ״מחלה ממארת״ הבאה
במקום סרטן) ,גם לא יתקל בקוויזלינגים מקומיים, כלומר במנגנון
יעיל של בני המקום, אשר יעשה את דברו ואשר נמצא לו,
לצבא הרוסי, ובשפע, בגרמניה המזרחית ובהונגריה ובצ׳כוסלובקיה
בגלל סיבות שונות ומשונות, שכמה מהן, כך אני משער, עמדו
ביסוד קיום מוסד ה״יודנראט״ בימי השילטון הנאצי באותה
פולין.
אבל נניח, שסיבת המעצורים הרוסיים אחרת לגמרי.
גליון 1827 (6 בספטמבר 1972), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

ההכרה הלאומית שוכנות זו בצד זו שתי תבניות
נפשיות: התבנית של הגטו היהודי, המופקר לחסדי
קוזאקים ונאצים, שבכל רגע מאיים עליו הגורל של
קישינב ואושוויץ — והתבנית של ישראל הכובשת, ה
לפי
מילונו -של יהודה גור, עקשן הוא אדם ״קשה
עורף, קשה לב, מתעקש בדעתו ומחזיק בה.״ אין זו
בהכרח תכונה חיובית.
גליון 1673 (24 בספטמבר 1969), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

הפך את עצמו לדובי
• ויקטור שם־טוט (המערך -
נרדפי הנאצים, אך נאלץ לסגת בבושת־פנים
מפ״ם 53 עשה קאריירה בכנסת החבשעת
ההכרעה, אחרי שגח״ל הסתדרה במישית
כאופוזיציונר סוציאליסטי מובהק,
עניין זה עם המערך.
גליון 1751 (24 במרץ 1971), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

• ז ׳אן העלמה מפארים
(יום ד׳
)20.20 , 24/3סרט השבוע: סיפורה של
ז׳אן דארק בגירסה של ימי הכיבוש הנאצי
בצרפת. משתתפים: מישל מורגן, פול הנרי
ותומס מיטשל.
0האלילות
(יום ה)18.30 ,25/3 ,
הוליווד והכוכבים.
גליון 2000 (31 בדצמבר 1975), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

אך מיליונים
אחרים כבר נעלמו במאה״העשרים במסע מעצרים
נסתרים — בברית״המועצות ובמדינות הקומוניסטיות
במיזרח-אירופח, בגרמניה הנאצית ובגרורותיה, ובאפריקה
של אידי אמין ודומיו.
גליון 2001 (7 בינואר 1976), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

וילהלם בל, ומאות אלפי גרמנים אחרים,
רואים בבילד־צייטונג תופעה ניאו־נאצית
מסוכנת. הם מנהלים מערכה רצופה נגדו,
ותובעים את החרמת ממלכת־העיתונים של
שפרינגר.
גליון 2053 (5 בינואר 1977), עמוד 47
טקסט · תמונה · PDF

בצרפת היה קסטלר עד למפלתה נוכח גרמניה הנאצית.
הוא התגייס בשם בדוי לליגייון־הזרים הצרפתי,
על־מנת להישלח למארוקו.
גליון 2041 (13 באוקטובר 1976), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

״אז איפה הדגלים האחרים? מדוע יש
רק דגלים נאציים?״
״תראה,״ אמר בעל-החנות .״אבותי ל*-
מו כאן בבריטים, אבל זה לא מפריע לי
להציג דגלים בריטיים.״
״הם חיים שם עכשיו חיים משוגעים,״
סיכם את רשמיו מבקר ישראלי .
גליון 2119 (12 באפריל 1978), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

סימני המישטר
הסמכותי, ששלט בימי עבד־אל־נאצי־,
עדיין קיימים ובולטים, אך מולו הולך
ומתגבש תהליך החזרת החרויות.
גליון 2113 (1 במרץ 1978), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

למחרת עזבתי את אל־סלוואדור.
:אותו ערב ערך אירגון פרו־נאצי פשי-
זה לתוך הווילה שבה התגוררתי.
גליון 2174 (1 במאי 1979), עמוד 66
טקסט · תמונה · PDF

״אני עמדתי על שלי
סיפרה רחל:
אבי, שניצל בנם מידי הנאצים, הגיע
לארץ זמן קצר לפני הקמח המדינה.
גליון 2098 (16 בנובמבר 1977), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

נמנעה ׳מבעלי השטיח הנרחב,
(המשך בעמוד )26
הנאצית במילחמחרהעולם השניה.
התוצאה היתה הפוכה: העולם כולו הת ׳חושפי הכפרים הסמוכים, לגישת אל אדקומם
נגד אמריקה, הוויאט־,נאומים נהלו• מתם ולעבד אותה.
גליון 2077 (22 ביוני 1977), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF

תקשורת (״מי כאן קומי סר״)
נתגלתה, על-ידי הטלוויזיה, במלוא
״קלונה״ .שנוא-נפשו של שילוח הוא לוחם
אנטי־נאצי ידוע, חתן פרס נובל לשלום,
שמת במחנה־ריכוז גרמני.
גליון 2080 (13 ביולי 1977), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

מילטון פרידמן, אינטלקטואל חופשי,
בעניבה שמוטה ובמישקפיים, אינו מבין
אווירה של צעקות ״לך הביתה״ .בשבילו
זה וולגארי, לא־סובלני, מזכיר את הנאצים
אפילו. כך לא מנהלים ויכוחים תי אורטיים.
גליון 2075 (8 ביוני 1977), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

׳
״לי עצמי היתד, בעייה דומה: איך
להסביר לאמא שלי שד,תחנתי עם פרוטסטנטית?
האמא המאמצת שלי, שהצילה
אותי מהנאצים. באה איתי לארץ, נשארה
כאן וזכתה בתואר ״חסידת אומות־העולם״
,היא כיום אשד, בת ,73 השומרת
על אמונתה הקאתולית.
גליון 2090 (21 בספטמבר 1977), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

.
** ד באן סיפורה
של אנאליזה קאס-
יומי שרצה הוכחה כיצד ניתן, באמצעות
מילים בלבד, לעורר רחמים ורגשות הו מאניים
כלפי אדם חולה הצפוי למוות ב כל
רגע, וליצור התנגדות רישגית כלפי
המשך מאסרו גם אם הוא פושע נאצי
האחראי לרציחתם של בני-ערובה — הרי
היא מצויה בסיפור זה.
גליון 2439 (30 במאי 1984), עמוד 22
טקסט · תמונה · PDF

חיל־הפרשים של ארצות־הברית
היה נראה כפי שהיה באמת: יחידה לביצוע רצח־עם, האם הרוחנית
של הס״ס הנאצי, שערכה באופן שיגרתי מעשי־טבח בשבטים
שלמים, על נשותיהם וילדיהם.
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 66
טקסט · תמונה · PDF

שנתיים אחרי
המיצעד התגרש מאו מזיזן, כדי לשאת
לאשה את כוכבנית-הקולנוע ג׳יאנג
קווינג, שנודעה כעבור 40 שנה כאשת
כנופיית־הארבעה -הרוח הרעה
נחוג יום־הולדתו ה־ 65 של
משה בנו גיטר, איש־עסקים
(חברת ההשקעות של בנק דיס־קונט)
,שכוכבו דרך מאז עלותו ארצה
מארגנטינה, שבה עשה חיל כתעשיין
ושאליה הגיע מהולנד, מולדתו, אחר
פלישת הנאצים ב־. 1940
נחוג יוס״הולדתו ה־ 75 של
אורי אלפרט, יו״ר ארגוני הגימ־לאים,
הידוע יותר כמזכיר מועצת
פועלי תל־אביב של שנות ה־ 60 וה־70
אשר סרב לצאת לגימלאות בהגיעו
לגיל ,65 ונכנע רק אחרי מאבק של
שנתיים.
גליון 2436 (9 במאי 1984), עמוד 46
טקסט · תמונה · PDF

ציביון ציוני, שנוסדה בגרמניה* ,וכן סקירת שאר
הניגודים שאיפינו את יהדות גרמניה לפני עליית
הנאצים לשילטון.
רשימתו של מיכאל ר. מארוס וישי בטרם
וישי: מגמות אנטי־ שמיות בצרפת בשנות
ה־ ,30 מביאה את אחד הפרקים האפלים
בהיסטוריה הצרפתית, את סיפור האנטי־שמיות
הצרפתית, המקבילה לאנטי־שמיות הגרמנית,
שהעלתה את אדולף היטלר לשילטון בגרמניה.
גליון 2417 (28 בדצמבר 1983), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

האות הוענק לאברך,
ילידת עיר־הנמל הגרמנית קיל, ביום
השנה ה־ 50 ליציאתה את גרמניה, אחרי
עליית הנאצים לשילטון, יחד עם
הוריה, לארץ־ישראל.
גליון 2333 (19 במאי 1982), עמוד 77
טקסט · תמונה · PDF

משה צימרמן מהאוניברסיטה העברית
בירושלים בוחן את הנושא: אלטרנטיבה
לאומית גרמנית: פרידרין נאומן
והתנועה הנציונאל־סוציאלית, וזורה אור
על אחד משורשי התנועה הנאצית הגרמנית.
שולמית וולקום מביאה במאמרה
עוד על האנטישמיות ועל חקר האנטישמיות
בחינה של שאלת הביצה והתרנגולת,
ומי קדם למיד החברה האנטישמית
למרכיביה, או הקיום היהודי המיוחד.
גליון 2431 (4 באפריל 1984), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

במדינת־ישראל הדמוקרטית מותר
לדגול בכל דיעה שהיא, ותהיה מתועבת ככל שתהיה — למשל,
להטיף לרצח־עם ולגירוש המוני, בנוסח הנאצים. עד כה, אץ עונש
על ריעות. אם סבור ראש השב״כ שיש להעניש אדם על דיעותיו,
כדאי מאוד־מאוד לבדוק בציציותיו — לא של בעל־הדיעות, אלא
של ראש־השב״כ.
גליון 2450 (15 באוגוסט 1984), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

האם
המישפחה תקבל מאחרי הקלעים, במיזנון, גם נאצי יהודי?)
ובעיקר: לח״כ נדמה כי הפעולה בכנסת חשובה מאין כמוה,
שכאן מתקבלות החלטות הרות־גורל, שהוא שותף לעשיית
§ ־ ההיסטוריה.
גליון 2447 (25 ביולי 1984), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

וזה הזכיר לי פרשה
שקראתי עליה נאחד הספרים
סלאטו
על גרמניה הנאצית.
באמצע מילחמת־העולם השניה, כאשר אוכלוסיית הרייך
השלישי נקראה מדי יום להדק את החגורה עוד ועוד כרי לעזור
ללוחמים בחזית, נודע כי האיש מם׳ 2בצמרת, הרמן גרינג, עומד
לערוך בברלין נשף המוני ענקי לחברה הגבוהה, עם מותרות
פרועות מכל הסוגים.