חיפוש: נאצים | נאציזם
נמצאו 4,808 תוצאות (מציג 676 עד 700)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2470 (2 בינואר 1985), עמוד 8
להמוני ישראל לא היתד ברירה אלא להסיק: הטענה ש־הירוקים הם אנטי־שמים, חומים וניאו־נאצים, אכן נכונה. את ההודעה השיקרית מסר מיש־רד־החוץ. … מאחורי גבו של • אנטי־שמים חומים, נאצים * רשה מכוערת זו היתה המשיר י טיבעי למערכה שהתחילה עוד 14| \ 1ך 1ך |1י 1ךןךך ח־כ דוב שילנסקי הכין מארב ל־ 1 1 11 1 1111^ /מישלחת.
גליון 2707 (19 ביולי 1989), עמוד 30
אלון רי אל: שמואל אבידור הכהן: אריאלה שרטר־בא״ר: הצרפתים לא הזמינו ..מאז שבוטלה הסנהדרין ..אני גם נגד תליית את השותפים לסיכסור!״ אין ע ונ ש י מו ותו י נאצים ועוזריהם!״ בשבועיים האחרונים, ובעיקר מאז הפיגוע באו טובוס ״אגד״ ,נשמעת דרישה מחוד שת לעונש־מוות. … במצב הקיים היום בארץ עונשים לא ירפאו, צריך לרפא (אורית זחבבל) ולא לנקום, ועונש־מוות אינו מרפא• • ומה דעתך על עונש־מוות לנאצים ולעוז־ריהם? אני נגר עונש־מוות גם להם … אבל הקטע הזה, שמובילים אדם כדי להרוג אותו, קשה לי. יחד עם ההתנגדות שלי לעונש־מוות לנאצים — אין לי שום טענה לאנשים שיצאו מהשואה והם בער.
גליון 1034 (7 באוגוסט 1957), עמוד 17
לבסוף הוחלט להקים ארגון ציבורי חדש: ארגון אסירי הנאצים. באותו זמן, חקק בית־ד,נבחרים הגרמני את חוק הפיצויים החדש לאסירים יהודים ואחרים, שהנאצים הושיבו אותם בתקופת שלטונם במחנות־ריכוז ומחנות־עבודה. קטרון הסביר לי שלמפא״י תוכל לצמוח תועלת מעשית רבה מאד מן העובדה שכל עניני הפיצויים מגרמניה, לאסירי הנאצים, ירוכזו במשרדי מרכז מפא״י. קיבלתי משרד ומזכירה, והתחלתי לעבוד. … פניתי לראש ממשלת צרפת באותה תקופה, פיאר מנדס־פראנס, גם הוא יושב־ראש ארגון של אסירי הנאצים בצרפת, והזמנתי אותו לבוא לישראל.
גליון 1445 (19 במאי 1965), עמוד 18
אולם החידה של מימון הנסיעה היתה כאין וכאפס לעומת השאלה השניה ששאלו את עצמם: כיצד ידע להגיע ל- שטוקהולם בדיוק במועד הנכון, כדי לד דווח טלפונית על גילוי רשת נאצית שפעלה שם בתיאום עם שגרירות מצרים? … הסבר אחד היה: ללביא יש מזל בלתי־רגיל, להימצא בשסוקהולם הרחוקה דווקא ביום בו מתגלה סיפור כה סנסציוני של צייד־נאצים מוצלח. אלה שלא האמינו במזל העיוור נזכרו כי אותו כוזב מילא תפקיד בפרשת המדענים הגרמניים, שבעקבותיה נאלץ הממונה על שרותי ה־בטחון להתפטר. … הקשר ישן זה העלה את השאלה: האם מישהו בישראל רמז גם הפעם ללביא ש־ מוצא־להורג אלי כהן חדירה לצמרת הצבאית כדאי לו לנסוע לאירופה, כדי לדווח משם על הרשת הנאצית. באופן רשמי, לא היד, לשום שירות ישראלי חלק בגילוי הר שת, אף כי הנאצים השבדיים — בראשותו של לונדם־ דאל — נתבקשו על־ידי דיפלומטים מצריים לבלוש אחר סגל השגרירות הישראלית, ולאסוף חומר על יהודים חשובים בשבדיה• הגילוי המרעיש הוצג כולו כ־היש|גם של שני כתבי העתון המקומי אקספרסן.
גליון 1372 (25 בדצמבר 1963), עמוד 14
מנצח האופרה הישראלית, שזכה לפירסום עולמי כאשר הואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים בימי השואה, ממתין להחלטת השופט. … חברי המשטרה היהודית, בפיקודו של ברנ־בלט, אוספים מדים לצבא הנאצי, שנתפרו על־ידי היהודים, לפני שהובלו לתאי ההשמדה. … על הבריחה לבודפשט לאחר המלחמה, על משפטו של ברנבלט בפני הועד היהודי במקום, בו זוכה מאשמת שיתוף פעולה עם הנאצים. היא סיפרה גם על תשעת החדשים אותם בילה במעצר בפראג, עד שהובא למשפט על אותן אשמות וזוכה שנית במשפט שנערך בפולין.
גליון 1568 (20 בספטמבר 1967), עמוד 12
באותו זמן היא הגישה תלונה נוספת, תבעה לעצור את בעלה לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, כיוון שלדבריה היה חייל בגדוד הערבי הפלשתינאי שגייס המופתי של ירושלים לעזרת הנאצים, לחם לצד הנאצים במלחמת־העולם השניה והרג יהודים באירופה המזרחית. … ״בשבוע אחד הגשת נגד בעלך תביעה למזונות ובאותו זמן תבעת לעצרו לפי החוק לעשיית דין בנאצים. מה את רוצה, שיהיה חופשי וישלם מזונות או ישב בבית־סוהר ולא יוכל לשלם מזונות? … הם יחיו פה וימותו פה. הוא הרג הרבה יהודים לא רק לצד הנאצים אלא גם בחברון. בעצמו סיפר לי איך במאורעות 1936 הרג ילדים יהודים בבית־יתומים בחברון״.
גליון 1151 (21 באוקטובר 1959), עמוד 2
לפני שנה בדיוק (העולם הזה 0 094 הודפסה תמונתו של הפושע הנאצי, אשר בפיקוחו הישיר הוצאו להורג מיליוני היהודים באירופה. … באותו מאמר, בו התריע על אדישותם המוזרה של שלטונות המדינה בכל הנוגע להעמדת פושעים נאציים גדולים למשפט, כתב בראנד: ״איני יכול לתאר במסגרת מאמר אחד את עברם ופשיעיהם של פושעי־נזלחנזה נאציים אחרים, החיים עתה בגלוי או בסתר. … ״אדולף אייכמן היה המפקד של המחלקות היהודיות של הס.ס. בכל אזורי הכיבוש הנאציים. זמן קצר לפני התמוטטות הרייך השלישי אמר, :אני חיסלתי חמישה מיליון יהודים.
גליון 1188 (29 ביוני 1960), עמוד 8
א ״ כ מן: אי שותקופתו מאמו תמיש׳ בסידרה: כיצד קמה המפלגה שהפנה את אדולו אייכמן למפלצת ־הקרס נולד המלחמה האבודה היתד, הלם לכל האומר, הגרמנית — הלם שהכשיר אותה להתחלת מחלודה,רוח הנאצית. אולם מכל חלקי האומה הגרמנית, סבל חלק אחד מהלם אכזרי שבעתיים. … מיצעדים מקובצים כאלה היו ^ 1111 מכשיר מרכזי של התעמולה הנאצית, נועדו להפגין כוח, להפחיד הפיקוד של הרייכסוור במינכן, גנרל פראנץ פון־אם. … ״יום אחד קיבלתי נזן הנזנזוניס עלי (קרי: ריהם) את הפקודה לבדוק מה מהותה של כך התגלגל צלב־הקרס למפלגה הנאצית. צלב־הזוועות, שעורר לאחר מכן בהלה וסלידה בלב מאות מיליונים, לא הומצא על־ידי שום תועמלן גאוני.
גליון 1234 (10 במאי 1961), עמוד 4
כדי להזכיר כי אכן זהו משפטו של אדולף אייכמן, האיש בתא״הזכוכית, ולא משפט המשטר הנאצי כולו. על רקע זה תכפו ההתנגשויות בין השופטים לבין העדים, ובעיקר בין השופטים לבין התובע. … הצעה אחרת, טובה עוד יותר: לתבוע לדין, יחד עם אייכמן, גם כמה אירגונים (המפלגה הנאצית, הס.ם. שרות־הבטחון, הגסטאפו) ,כפי שנעשה בנירנברג. … אתרי שסירב תחילת לתת לכל נאצי שהוא לבוא ארצה ולהעיד, הסכים השבוע להבטיח חסינות לשני קצינים גבוהים של הס.ס״ כדי שיוכלו למסור עדות בירושלים.
גליון 1831 (4 באוקטובר 1972), עמוד 14
באמריקה עומדת להגיע לשילטון דיק־טאסורה נאצית, שתערוך בה שואה חדשה. המימסד היהודי רקוב ובוגדני. … הם גבע סחוסר־ההבנה של כל העם היהודי — ואכן, כל העולם התרבותי — מול פני המיפלצ־תיות הנאצית, שלא היתה לה דוגמה בהיסטוריה. יש הרבה מה ללמוד ממחדליו אלה — קודם כל לגבי איבדזון מוקדם של מחלת־הרוח הפאשיסטית. … אגב, כהנא הכיר היטב את אגדת ״הסכין בגב״ של הנאצים — והוא עצם מזכיר אותה בספרו, בהקשר אחר.
גליון 1910 (9 באפריל 1974), עמוד 23
מבלי דעת בידי מי הוא שבוי, עשה את הצעד הראשון לקראת הצטרפותו למשתפי הפעולה עם הנאצים. הנער שאיש לא רצה ביקרו חש עצמו חשוב, לפתע. … כל זאת, עד שהוא נתקל במישפחה יהודית המסתתרת מפני הנאצים, ומעין רגש חדש, אהבה שטרם טעם טעמה, קושר אותו אל הבת הצעירה. … לאחר שאחד המרואיינים מטורפים (זאזי במטרו) ,מלודרמות אינ בהצער והחמלה (סרט שהוצג בשעתו בטימיות (הנאהבים) והפקות ענקיות (ויוה טלוויזיה הישראלית, ואשר נושאו היה מאריה) ,כשבאחרון הופיעו שתי מלכות שיתוף־פעולה של צרפתים עם נאצים ב־הבד הצרפתי, מורו ובארדו, זו בצד זו.
גליון 2058 (9 בפברואר 1977), עמוד 32
בראשית התוכנית, שבוימה בידי אדיה אורגד, הוקרן קטע מסרט־תעמולה נאצי, היהודי הניצחי, שבו באה לידי ביטוי מושלם השיטה של שר־ד,תעמולה הנאצי יוזף גבלס: להראות בזה אחר זה עכברושים ויהודים, כדי ליצור אסוציאציה ביניהם. אך עורכי התוכנית אימצו גם הם לעצמם שיטה נאצית זו, בצורה כמעט קאריק־טורית, כאשר הקרינו בזה אחר זה סרט נאצי וסרט-תעמולר, סורי, כדי ליצור אסוציאציה ביניהם. הסתייגותו של ישעיהו ניר כי ״יש להבדיל אלף אלפי הבדלות בין הנאצים לערבים,״ לא היד, בה כדי לחפות על הקשר האסוציאטיבי שכבר נוצר אצל הצופה.
גליון 2058 (9 בפברואר 1977), עמוד 41
ההומור של רנה המקל מאקאברי פחות, אבל נראה שהאנארכיה מתוארת בו באהדה גדולה לא פחות מאשר בסרט ה- תן לו .בשיניים איש המאראתון (אלנבי, תל־אביב׳ ארצות־הברית) — בתסריט הזה (שנכתב לפי ספר של התסריטאי עצמו, ויליאם גולדמן) ,אפשר למצוא הכל: נאצים נלחמים ביהודים 30 שנה אחרי השואה; פער בין שני אחים, שהראשון שייך לדור שגדל במילחמת״העולם השנייה והשני, לזה של תקופת מק-קארתי ן שירות חשאי המזלזל במצפון ; יהודי חלש המתאמץ להוכיח עמידה במיבחנים פיסיים ; אפסיות התרבות והידע מול נשק שלוף, ועוד ועוד. … אולם ראשית חוכמה עליו לענות עד־מוות סטודנט יהודי, אחיו של סוכן חשאי, העשוי לדעת אם הגישה לבנק בטוחה או לאו. ובהיותו רופא־שיניים, מפתח הנאצי שיטת־עינויים מקורית : הוא קודח חורים בשיניים בריאות, ומי שיכול לעמוד בכך ולומר שאינו יודע דבר, סימן שהוא דובר אמת. התוצאה מסוגלת בהחלט לטפס על עצבי הצופים (בעיקר אלה שאינם נהנים מביקור אצל רופא־שיניים) ,מה- אוליביה והופמן— נאצי מחטט בשיניים גם שמיבנה העלילה, כפי שהוא מוגש בסרט, מתבסס יותר על האימה של כל רגע ורגע מאשר על התוצאה שאימה זו יכולה להניב ברגע הבא.
גליון 1835 (1 בנובמבר 1972), עמוד 11
סיקח־ת בעיצומו של פסטיבל היינריך ^1ל והבעיה היהודית, הנה פרט מעניין על זוכה פרם הנובל הטרי: כאשר סטרה הצעירה הגרמניה ביאטה קלארספלד, לפני ארבע שנים, על לחיו של ראש ממשלת גרמניה דאז, קורט קיזינגר, כאות־מחאה על עברו הנאצי — שלח לה בל, כמחווה של הוקרה, זר שושנים. הדבר הכעיס את מתחרהו הספרותי העיקרי בגרמניה, גינתר גראס, שזעם :״אין כל סיבה לשלוח לה שושנים. אני מתנגד לכהונתו של איש בעל עבר נאצי במישרת ראש־ממשלה, אבל אני מתנגד לא פחות להתנהגות היסטרית מסוג זה. … שנהרגה בהפצצה ב־ ,1944 ואשר לימדה אותו לשנוא את הנאצים. בעיקר את אותם הנאצים הבורגנים והמטופחים, מן הסוג של מר קיזינגר, הדואגים שלא לזהם את עצמם אף פעם — ומוזמנים אפילו להרצות בפני חוגים קתוליים דתיים.
גליון 2140 (6 בספטמבר 1978), עמוד 14
זה יכול להיות דיבוי וניצול, אבל זה יכול להיות גם השמדה פיסית — בפי שקרה ליהודים תחת שילטון האוייב הנאצי. וידקון קויזלינג היה שר־הביטחון של נורווגיה. בשנת 1931 הוא עזב את הממשלה לשם ייסוד ״מיפלגת האיחוד הלאומי״ ,שדגלה באידיאולוגיה הנאצית. נש־הנאצים כבשו את נורווגיה ב״ 1940 הם הירשו לו להקים ממשלה מקומית, שפעלה בשירות שילטון הכיבוש הגרמני. … המישטר של ישראל ביהודה ושומרון אינו ניתן לכל השוואה עם שילטון הכיבוש הנאצי, ששדד ארצות, התעלל בתושבים ורצח אזרחים חפים מפשע.
גליון 2354 (13 באוקטובר 1982), עמוד 32
יואל מרקוס אינו מזכיר לקוראיו, שחלק ניכר ממנהיגיה הנוכחיים של דרום־אפריקה היו נאצים מוצהרים. רבים מהם נעצרו על־ידי הבריטים בתקופת מילחמת העולם השנייה כמשתפי־פעולה עם היטלר. עד היום מקובלת התורה הנאצית על רוב חברי המיפלגה הלאומנית בדרום־אפריקה. … ועל כל אדם נאור מוטלת החובה לתמוך במאבקם. ולמנוע כל עזרה מהנאצים השולטים בפרטוריה. ארצות־הברית: ה שחיקה הגדול ה יתכן שאריאל שרון צודק בגירסתו, שארצות־הברית מעוניינת בסילוקו מתפקידו כשר־ביטחון.
גליון 2330 (28 באפריל 1982), עמוד 20
בכל מדינה מתוקנת היו מפזרים מוסד מעין זה, אשר מסית נגד מדיניות הממשלה. דן יהס, תל־אביב מיהו נאצי ראש״הממשלה מנחם בגין כינה את ראש־העירייה ה מודח של רמאללה נאצי, והקורא כועס. … אין פלא, איפוא, שאנו שומעים חדשות לבקרים על מעורבותם של שוטרים במעשים פליליים שונים, ראש־ עיר ח׳לף מיהו נאצי? שמה המלא של רוסיה ; )27 בת־קול! … מנחם בגין עומד בראש מדינה המקיימת קשרים הדוקים וידידותיים מאוד עם מדינה שהיא הקרובה ביותר באידיאולוגיה שלה לגרמניה הנאצית, מדינה שקיימים בה חוקי־גזע הדומים לחוקי-נירנברג — דרום־אפריקה.
גליון 2530 (26 בפברואר 1986), עמוד 42
הידע האישי שלנו על השואה מקורו בסיפרי-לימוד (ובסיפורי סבתא וסבא הפרטיים שלנו) ,שכנראה הלעיטו אותנו במידע כוזב, ובוודאי לא נותנים לנו כלים מספיקים להסיק על מצבם של הדתיים כיום ממצב היהודים בגרמניה הנאצית. לעומת זאת אנו מכירים היטב את מצב הדתיים בארץ, וזה נותן לנו בסיס מדוייק להבין מה היה מצב היהודים בגרמניה הנאצית -בהנחה שצודקים הרבנים הראשיים בהשוואה זו שהם עושים. * לא נכון שהגרמנים החרימו את ההון היהודי בגרמניה - נהפוך הוא -הרייכסט״מאנער הגרמני העביר את רוב כספי הציבור לישיבות ולבתי״מדרש. +לא נכון שהנאצים נהגו לפוצץ שמשות חלונות״הראווה של בתי־עסק יהודיים, ולהצית את תכולתם. … הנכון הוא שיהודים הם שטענו כי כל האסונות שבאו על גרמניה באו בעטיין של מזוזות פסולות בבתי הנאצים. נכון הוא שיותר מששמרה הגזענות על היהודים, שמרו היהודים על הגזענות.
גליון 950 (29 בדצמבר 1955), עמוד 15
מגיל צעיר הסתבך עם החוק, רכש לעצמו שם, מפוקפק בין תושבי העיר. הפלישה הנאצית שמה קץ לעיסוקים השגרתיים. גם לם, גם פרידמן נשלחו למחנות — כל אחד לפינה אחרת של גרמניה. … בבלגיה לא היה חוק חמור נגד משתפי־הפעולה עם הנאצים, שלפיו אפשר היה להביא קאפו לדין. … השבוע ניתן גם סיפוק זה לפרידמן : העתונות הודיעה כי לם יועמד לדין, לפי סעיף החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם׳. פרידמן יוכל לסגור עוד תיק. * מלבד העולם הזה 948 שכתב כי לם נאשם בשעתו בשיתוף פעולה עם הנאצים.
גליון 1451 (30 במרץ 1965), עמוד 31
מדי פעם בפעם מחדרי הפסיכיאטרים אל המרחב הפתוח. גרמניה הנאצי שלד די ה בהתחלה אסור היה להזכיר את שם גרמניה בארץ. … הם רק טרחו להסביר שהבמאים והמשתתפים בסרטים הגרמניים אינם נאצים. עכשיו גם אין טורחים להסביר את זה. … רק מתיר חרכה. האליבי של וידמו לתקופה הנאצית שלו הוא האליבי הגרמני המקובל :״הייתי חייב לעשות את זד״״ הוא מסביר ,״אבל לא עשיתי את זה מתוך הכרה.
גליון 1537 (15 בפברואר 1967), עמוד 29
אבל בסוף, לאחר שמתברר מעל לכל ספק, שהאהובה של הגיבור היתר, שייכת בעצם למחנה הנגדי, לנאצים, הולך הגיבור להיפרד ממנה• איש מהם לא מדבר על העובדות הידועות לשניהם, והאפקט שהדבר יוצר הוא לא קומי. … כמו כל סרט טוב, מלא גם הסרט הזד, רעיונות מובלעים. יש בו, למשל, גרמניה הנאצית .״הנאצים של היום לא לובשים חולצות חומות, או משהו בזי״״ מסביר אחד האחראים לגיבור ,״הם נראים בדיוק כמו כל גרמני אחר. … מלבד ההרגשה שגרמניה מלאה נאצים, יוצר הדבר אווירת חלום בלהות, החוזרת בסרט הרבה פעמים.
גליון 1767 (13 ביולי 1971), עמוד 28
היה זה מיפגש נדיר: היהודי הצרפתי המנהל מלח מה פרטית בנאצים, פרג, קלארספלד-בעלה של כי־אטה קלארספלד, שסטרה לראש־ממשלת גרמניה קורט גיאורג קיסינגר, והמוא- שמת בנסיון לחטוף את ה נאצי קורט לישקה — ישב ב־צהדי יום ו׳ האחרון בבית סוקולוב, כאשר לפתע קרב אליו היהודי הישראלי המנהל מלחמה פרטית בנאצים, ש מחה חולצפרג, הוציא מכי סו הרצל כחלחל, הניח אותו על השולחן :״יש לי מאתיים ל״י בכיס. … ״זהו אחד האנשים הבודדים,״ הגיב לאחר מכן קלאסברג ,״שבאר בע שנות מלחמתנו בנאצים, מצא לנכון לעזור לא רק ב מילים יפות.״ כאשר נשאל הולצברג, המקפיד להפגין עד היום — לעיתים בודד — נגד כל שי- תוף־פעולה ישראלי עם יורשי הנאצים — כיצד זה לא ערך הפגנה נגד ביקורו בארץ של ואלטר של, שר־החוץ הגר- ני, שטען השבוע כי צורף ל מפלגה הנאצית ״שלא באשמ תו,״ השיב :״בפעם זאת אני מפגין על־ידי — אי־נונד חותי.
גליון 2140 (6 בספטמבר 1978), עמוד 64
חתונה זו מסמלת מעגיל מיש־פחתי אחד. הסיפור השני על מישפחת דורף הנאצית, נפתח בגסיונות !של מדתה, אשתו של אריק דורף, לבקש מושהה ב־אס־אם. בפרק הראשון המוקרן הערוב תיאור מפורט, אם בי מערבוני מדי, של ליל הבדולה, מרבית צילומי ד,סידרה נערכו בווינה, כימעט בד,סתר, מחשש להתנכלות ׳מצד הנאצים. ואמנם החשש היה מוצדק. כאשר צולמה אחת הסצנות ליד הגבול הצ׳כי, נכנם אדם לתוך התמונה כשהוא צועק :״כבר הרגתי אתכם פעם, יהודים!״ גם הקרנת הסרט לא עברה ללא שיערוריד .,הפגנות של נאצים וניאו־ נאצים נערכו ליד תחנות אג־בי־סי, סשהמפגינים טוענים כי השואה מעולם לא התרחשה.
גליון 2413 (30 בנובמבר 1983), עמוד 61
לכן היתה המסקנה של האב פיינקוכן מיידית: הנאצים רצחו את בנו. למעשה, אחרי שרשרת הרדיפות, היה צריך הוא להיות הקורבן, לא הבן. אבל הוא ניתח לעצמו את העניין כך: הנאצים ידעו שאם הם יחסלו אותו, ימשיך הבן, הצעיר והנימרץ במילחמה. … אילנה אלון כבר היה לו ברור לגמרי שאין לו עניין עם ניאו־נאצים, אלא עם נאצים ותיקים השורצים, לדעתו, עדיין בכל מקום בגרמניה.
גליון 2486 (24 באפריל 1985), עמוד 7
האנטי־שמיות של הימין ״השמרני״, שמתוכו צמח גם רונלד רגן עצמו, לא התבטאה בצעקנות וולגארית, כזו של הניו־נאצים והקו־קלוקס־קלאן. אלא בבוז אלגנטי ליהודים. … יתכן שתביעה זו היתה סבירה, מכל מקום, הידיעה הזאת מדגימה אלמלא היה גם הס״ס־החמוש מורכב פעם נוספת את היחסיות של הדמוממתנדבים, שהצטיינו בלהט נאצי. יתר קרטיה הישראלית. בנושא כזה שהוא על כן, הס״ס כולו הפך לסמל המישטר שאלה של חיים ומוות לכל גבר, אשה הנאצי. … להתפרש כטיהור שמו של המישטר במליאת הכנסת לא ניתן לדון על הנאצי כולו, על צבא רוצחיו ומעניו. זהו ויכוח גרמני, ומיטב העם הגר־ הנושא.
