חיפוש: נאצר
נמצאו 1,910 תוצאות (מציג 151 עד 175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1250 (23 באוגוסט 1961), עמוד 9
במדינד־העם מ ע ״ןהמתגבר אין אוייבים גדולים יותר מאשר דויד בן־גוריון וגמאל עבד אל־נאצר. רק בדבר אחד הם מסכימים זה עם זה: שיש לחסל את המטיפים להשתלבות ישראל במרחב, ובייחוד ״שבועונים מסויימים״ .השבוע עשו שניהם משהו בנידון. … הדך־רוח גובר. אם החליט עבד אל־נאצר להדיח בכל זאת את אבאזה ממעמדו, היה לו מן הסתם שיקול נכבד. … על כן, למחרת הופעת אל־מוסאוור האחרון, נמסר מלישכת עבד אל־נאצר כי אבאזה הודח מתפקידו כעורך אל־מוסאחר וכיושב־ראש בית ההוצאה האדיר דאר אל־הילאל.
גליון 1200 (21 בספטמבר 1960), עמוד 11
שנת תש״ך היתה שנה של הפוגה וקפאון בין השניים. גמאל עכד אל־נאצר, הרואה את עצמו (ושרוב הערבים רואים בו) שליח אללה במאבק זה, נתקל במשך כל השנה בקיר אטום. … אז לא עלה בידו להפיל את קאסם — והשנה שילם עבד אל־נאצר את המחיר. לכל אשר פנה בעולם הערבי, נתקל בקיר אשוש ש /ווזית שי ו״ ! … עבד אל־נאצר חשש בעיקר מפני האפשרו שהנסט הפרסי יעקוף את תעלת־סואץ, יגיע בכמויות גדולות אל המערב באמצעות צינן ישראלי.
גליון 1455 (28 ביולי 1965), עמוד 5
המחצית המוסלמית של המדינה חשה כי דרוש אדם חזק יותר — והיא מסרה את התפקיד לאיש המזוהה ביותר עם גמאל עבד־אל־נאצר. לנשיא מצריים, שמצבו הולך ומחמיר (ראה להלן) היה זה הישג קטן אך חשוב מבחינה פסיכולוגית. … ובכל זאת: לא היה זה אותו גמאל עבד־אל־נאצר. בכל נאומו לא הרים את קולו. חסרו לגמרי הסיסמות המשלהבות, ששיברו את הרבבות. … כאשר משבר סנימי ותבוסות חיצוניות מזדמנות יחד במדינה בלתי־מפותחת, נוצר הרקע להפיכה. עבד־אל־נאצר, שעלה בעצמו לשלטון בנסיבות כאלה, יודע זאת היטב.
גליון 1642 (19 בפברואר 1969), עמוד 9
המינוי בא באישורו המוקדם של גמאל עבד־אל־נאצר, שהוא הפטרון של אירגון השיחרור הפלסטיני. נאצר רווזס־ ב״אר־פתזז״ בות נכתב לאחרונה בעולם על עראפאת. … עד אותה מלחמה, עשה עבד־אל־נאצר את הכל כדי לבלום את ״אל-פתח״ בפרט, ואת אירגוני הפדאיון ככלל.
גליון 1764 (23 ביוני 1971), עמוד 17
במהותה, זוהי ממשלה ימנית. בעוד שעבד־אל־נאצר שיחרר בשעתו מן המעצר את כל הקומוניסטים, ובכלל זה גם את תומכי סין העממית, הרי הזדרז אל־סאדאת לשחרר מן המעצר את כל האחים המוסלמים. האחים ישבו במעצר בכל ימי שלטונו של עבד־אל־נאצר, שראה בהם את האוייב המסוכן ביותר של המישטר, אחרי שהתנקשו בחייו ואחרי שראשיהם הוצאו להורג בשנת 1954 (סמוך לעסק־הביש המפורסם). … דיין בוויאט־נאם: האם נקשרו אז קשרים׳־ מוחיי־אל־דין זה (להבדיל מבן משפחתו, זכריה, לשעבר סגני של נאצר, שהוא איש (המשך בעמוד )26
גליון 1484 (9 בפברואר 1966), עמוד 22
השאה הפרסי הקשיב באהדה! ממילא מסוכסך הוא קשות עם עבד־אל־נאצר, ואילו הסוציאליזם של שכנתו העיראקית אינו מוצא חן בעיניו. … חוסיין הסכים בחצי־פה להצהרה משותפת, שהזכירה איכשהו את הסולידאריות המוסלמית. הכרזותיו של גמאל עבד־אל־נאצר, כי לא ישב עם מוסלמים מסוגם של השאה הפרסי ואל־חביב בורגיבה לא הפריעה ל־פייסל. ממילא לא היתד. לו כל כוונה להושיב את עבד־אל־נאצר לידו. פנה לחברתנו אשר תדריך אותך יתייעץ לך איזהו מ ת קן הכיבוי המת אי ם לשמירה על בטחון ביתך או מפעלך.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 14
שליחים עטורי פיאות וזקנים עברו בבתי התפילה של שכונות ירושלים, והחתימו ב־ נאצר, ערא 3ת ודיין 1111 המפגינים בקסבה של שכם נשאו שלוש תמונות: של נשיא מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר; של מנהיג אל־פתח יאסר עראפת, ושל שר־הביטחון משה דיין. … כעבור דקות מספר כבר התמלאו סמטאות הקסבה במאות פרחחים׳ שנשאו תמונות של דיי! יחד עם אלה של נאצר ועראפת, כשהם מניפים גם דגלים פלסטינים. … השיטה: התעלמות מן העובדות שאינן נוחות, שינוי עובדות אחרות, ובחירת עוברות לפי המסקנה הקבועה מראש. --האו ^ ב עלול להתאחד תמונת נאצר כהפגנה —׳ בוערת? אולם לתמונתו של דיין נוע־ גורל מיוחד.
גליון 1104 (26 בנובמבר 1958), עמוד 5
הכסףכצשפחה. היכן עומד גמאל עבד אל־נאצר במאבק זה? השבוע מסר אורח זר, שהגיע לישראל, על שיחה ארוכה עם המנהיג המצרי, בה הביע את דעתו. בגילוי־לב רב. הסביר עבד אל־נאצר :״חזק צעיר תושב על נשואיו במושגים מופשטים ואידיאליסטיים. … אחרי,משלחת הקצינים, שדרשו איחיד מיידי, באה משלחת של אנשי אל־בעת, שחזרו על הדרישה. טוען עבד אל- נאצר :״שמנו מכשולים רבים בדרכם, הצגנו תנאים קשים ביותר, אולם כעבור חמשה ימים חזרו והסכימו לכל.
גליון 1704 (29 באפריל 1970), עמוד 13
לדעתם, כפי שהתפרסמה בכמה מעיתוני המערב, שולח כיום נאצר את טייסיו להפציץ מטרות בעומק סיני מתוך כוונה לגרות את הישראלים ולאלצם לבצע פעולות־תגמול אוויריות לא רק באיזור התעלה אלא בעומק מצרים. מתוך ידיעה ששום התקפת מטוסים ישראלית באיזור התעלה, אפילו תימשך שעות רבות, לא תעשה עתה רושם של פעולת־תגמול על החדירות האוויריות המצריות, שואף עתה נאצר למשוך את מטוסי חיל־האוויר להפצצות בעומק מצרים. … מאחר וחיל־האוויר הישראלי לא איפשר עד כה את השלמת המערכת באיזור התעלה והיא מוקמת עד כה רק באיזור הנילוס, חייב נאצר, כדי לבדוק את כושרה, למשוך את המטוסים הישראלים לחידוש הפצצותיהם בעומק.
גליון 1067 (12 במרץ 1958), עמוד 16
בשידור דרמטי מדמשק, הודיע גמאל עבד אל־נאצר, כי המלך סעוד ניסה לממן הסיכה צבאית סורית, שמטרתה לבטל את האיחוד הסורי־מצרי ולרצוח את עבד אל־נאצר עצמו. … •המאבק על הנפט התחיל וגמאל עבד אל- נאצר הסיר את המסכה מעל פניו*. קרש קפיצה? מאז עלתה קבוצת הקצינים לשלטון במצרים, חלק גמאל עבד אל• נאצר כבוד גלוי ושופע למלך הערבי, שומר המקומות הקדושים של האיסלאם.
גליון 975 (21 ביוני 1956), עמוד 3
כי הקונגרס היה מכוון נגד גמאל עבד אל־נאצר, והשליט המצרי עקב אחרי הנעשה בו בהתעניינות מובנת. … הם הושיטו לו לחי לסטור: הלחי של יהודי מארוקו. גמאל עבד אל־נאצר הוא האח הגדול של כל לוחמי־השיחרור בצפון־אפריקה. … ך* קונגרס הציוני האחרון הוזמן ( | מיד עם היוודע דבר עיסקת הנשק הצ׳כי של גמאל עבד אל־נאצר. הוא נועד להיות קונגרס־חירום, להזעיק את העולם נגד עבד אל־נאצר ונגד הסכנה המצרית המחודשת.
גליון 1062 (5 בפברואר 1958), עמוד 15
כיצד מתאמנים טייסיו? הנשרים סור וובד אל־נאצר אחד הגילויים של קרבות סיני היה חוסר־יעילותו של חיל האוויר המצרי . … בין השאר גילה אל־נזוסאוור, כי אחד החניכים בבילביס, בחור צעיר ויפה בשם חוסיין עבד אל־נאצר, אינו אלא אחיו של הנשיא גמאל עבד אל־נאצר. הוא גם גילה כי מדריכו של החניך עבד אל־נאצר לא ידע מהי זהות חניכו, התייחס אליו כאל חניך רגיל.
גליון 983 (15 באוגוסט 1956), עמוד 14
ך* ק על רקע זה אפשר לשקול את 1דמותו של גמאל עבד אל־נאצר, האיש המאיים לרשת את מקומו של צלאח אל־דין ולהקים את ממלכת הערבים. … כל אלה צרכים היסטוריים• הם שהולידו את גמאל עבד אל־נאצר, לא להיפך. יתכן שקל כיום לצה״ל להוריד את הסגן־אלוף המצרי מבמת ההיסטוריה. … שעת־הכושר הגדולה למלחמה היא גם שעת־כושר גדולה לשלום. אם רוצים לעצור את עבד אל־נאצר בכות, יתכן מאד כי עתה הזמן לעשות זאת, אולם מי שמחליט כי מכל שליטי ערב בעבר, בהווה ובעתיד, עבד אל־נאצר הוא האיש המתאים ביותר לכריתת השלום ההיסטורי בין התנועות הלאומיות של העברים והערבים, הרי עתה זמנו לקום ולפעול באופן מעשי למען הדבר.
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 16
אך תכליתה: להוכיח שמצרים בכלל ועבד־אל־נאצר בפרט הם, אם לא פרו־ציונים, אז לפחות תבוסנים, פשרנים, ו־מחרחרי־שלום עם ישראל. … מגמת־הספר פשוטה: הוא משתדל להוכיח שגאמל עבד־אל־נאצר תמיד רצה בשלום עם ישראל. תיו, ויש צורף ׳לברר את הדבר כאופן יסודי. … לכן מזכיר הקונטרס — הנושא על שערו קאריקטורה של נאצר המשחק בכדור־גולף הנושא את הכתבה פלסטין, כשיעדו המגל (המשך בעמוד ) 19
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 13
מה שקרה לחוסיין בסמוע, מה שקרה ל־עבד׳אל־נאצר ככראמה, קרה לשארל חילו בנמל-התעופה בביירות. … #עלייה זו של קרן אירגוני־החבלח, בעוד הצבא המצרי סופג מהלומות, הכריחה את עבד־אל־נאצר להכיר ב־אירגוני־החבלה כבגורם ערבי עצמאי. … כמילים אחרות: פעולת בראמה היא שהפכה את אירגוני-החכלה לבוה מדיני ונפשי ממדרגה ראשונה במרחב, העלתה את יוקרתו של אבו-עמאר מעל לזו של עבד־אל-נאצר. בכראמה הונחתה מהלומה על מעמדו של נאצר, והוא נדחף לזרועות׳אירגוני־החבלה.
גליון 1735 (2 בדצמבר 1970), עמוד 5
התנגדנו תמיד לתעמולה שתיארה את עבד־אל־נאצר כמיפלצת צמאה לדם, אבל ידענו את שגיאותיו של האיש, את אחריותו המכרעת לפרוץ מלחמת- ששת־הימים. … אין ספק כי בסוף ימיו הגיע עבד־אל־נאצר למסקנה שהוא זקוק להסדר־שלום, אם כי אין לשכוח שבאותה שעה גם הזיז את הטילים וחיבל באופן חמור ביוזמת־השלום שלו עצמו. … ו1ה עד חסיו המרגיז כיותר באותו גליון הוא מרכזו. יש שם תמונת״ענק של עבד־אל־נאצר, שנועדה בלי ספק להיתלש ולהיתלות על הקירות.
גליון 1446 (26 במאי 1965), עמוד 25
אמר לי מומחה אובייקטיבי, הכקי כעניינים מאין כמוהו :״עפד־אל* נאצר עצמו הוא כיום האדם השמאלי כיותר כמיש&ר המיצרי. הוא עומד משמאל למפלגת־השלטון, שהיא עומדת משמאל לכיורוקראטיה השלטת.״ לכן מטפח עבד־אל־נאצר את הקומוניסטים, כעירוי־דם שמאלי למישטר. … הוא טוען, בצדק, שהתגברות האנטי־שמיות בעולם תביא בהכרח להתגברות העליה לישראל .״אנחנו בעצמנו שמים,״ אמר עבד־אל־נאצר עצמו לא פעם ,״איך נוכל להיות אנטי־שמיים?
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 4
״אם תעלה לשלטון בירדן ממשלה, פרו־נאצרית, נאצר יסגור אותנו מסביב, וכאילו יחנוק אותנו. … על השאלה: ״מה לעשות אם כן במקרה של מהפכה פרו־נאצרית בירדן?״ השיב :״לעשות מהפכה פרו־נא־צרית בישראל.״ החב אומו־״אל הירדן! … לפי יחסי הכוחות היום, התקפה לא תסכן את קיומנו.״ במקוה שתכווץ מהפס טוען הבמאי גבריאל (פטיוז) דגן, כשהוא מוסיף התנצלות :״אני לא מתמצא ביותר בענינים כאלה.״ הוא חושב שטובי להתקיף מפני ״שאסור לשבת בשקט ולהתנחם בתקוות־שוא, שאולי נאצר לא יתקיף. היזמה צריכה להיות מצדנו״
גליון 1453 (14 ביולי 1965), עמוד 6
כך הוא נתפס• מצבו של הצבא המיצרי בתימן דומה לכ•1 אי־אפשר לנצח. גמאל עבד־אל־נאצר רוצה להוציא את צבאו מתימן, שם הוא לוחם מלחמה שאי־אפשר לנצח בה. … הוא החליט לשגר משלחות של רצון־טוב לכל מדינות־ערב, וגם לסוריה הבעתית, שנו־את־נפשו של עבד־אל־נאצר. לשיא הגיע הקונגרס בתבעו את הוצאת כל הצבאות הזרים מתימן. … הטלביזיה הנציחה אותו ואת סגנו של עבד־אל־נאצר, עבד־אל־חכים עאמר, כשהם עומדים זה בצד זה, בפנים מרצינות, כמעט אובדות־תוחלת.
גליון 1626 (30 בינואר 1968), עמוד 16
״חויסיין! חוסיין!״ צרחה נערה בלונדית .״לא, נאצר! י נאצר!״ קרא נער גבה־קומה .״אבו עאמר! … הם אילצו את החנוונים לס־גור את עסקיהם, קראו ״נאצר! נאצר!״ אחרי שלושה ימים של הפגנות כאלה — הוטל עוצר.
גליון 1665 (30 ביולי 1969), עמוד 13
כך קרה גם השבוע. מיפת הדם האחרונה. גמאל עבד־אל־נאצר, נשיא מצריים, נאם לכבוד יום- השנה ה־ 17 למהפכת יולי ,1952 בה הודח המלך פארוק ללא שפיכת־דמים. … ״*יחוור״ -של מה ז עבור מ ה נשבע עבד־אל־נאצר להילחם? הכריז הוא עצמו: עבור שיחרור כ ל האדמה הערבית שנכבשה על-ידי האוייב. … היד, עוד גילוי מאלף בנאום זה: בין השאר גינה עבד־אל־נאצר ״מיעוט״ בעם המצרי, המתנגד לקו הקיים והרוצה ב״כניעה״ — כלומר, לשלום גלוי וסביר עם ישראל.
גליון 1565 (30 באוגוסט 1967), עמוד 11
הוא מת לזכות במירוץ אל ראשות הממשלה. ״אם ייפגש עם נאצר -אפילו לצילום של חמש דקות -זה מספיק. … אבל העם מאמין יותר לדיין שהוא קיצוני. ואז כא עניין הפגישה עם נאצר. וגם כזה יש תקדים הנוגע למשה דיין. … ״ * שלוש הידיעות האחרות באותו עמוד: • נאצר מסכים לפינוי מתימן תוך 3 חודשים.
גליון 1008 (6 בפברואר 1957), עמוד 7
הדיקטטור• של גמאל עבד אל נאצר למצרים!״ האמון בהם, היה הצבא הישראלי חלש ובלתי־מאורגן, חסר נשק או רוח־קרבית, מורכב ממהגרים שאינם יודעים, ואינם יכולים, ללחום. … והם חיפשו בקדחתנות הוכחה שתראה כי היו קצינים טובים, פטריוטים טובים, אוהבי עבד אל־נאצר טובים. והם בחרו בי כשעיר לעזאזל. … כי גמאל עבד אל־נאצר נשבע ברוב התפארות כי הוא יחסל את ישראל.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 12
״ שאגו ההמונים מקאהיר עד בגדאד, ובמשך כמה ימים גדולים היה נידמה כי גמאל עבד אל־נאצר יהיה איש־המרחב של השנה — ואולי גם איש־השנה של תשכ״ג כולה. … מדוע, בכל זאת, הצליח עפלק האפרורי יותר מעבד אל־נאצר המבריק? הסיבה נעוצה בהרכב החברתי של העולם הערבי. בעוד ההמונים בכל רחבי המרחב אחוזים כיסופים כסעם־דתיים לאיחוד, ורואים בעבד אל־נאצר את גיבורם, הרי הבורגנות בכל אותן ארצות מבקשת לשמור על עצמאותן של המדינות הקיימות.
גליון 1718 (5 באוגוסט 1970), עמוד 32
אנו מציעים לכנסת לדון ולהכריע — בפומבי, לעיני העם — בסוגיה הרת־גורל זו. מדוע רוצה בכך עבד־אל־נאצר? מדוע רוצים בכך הרוסים? על סמך מה אמרנו לכם לפני שנתיים, ולפני שנה, שעבד־אל־נאצר רוצה בהסדר־שלום לפי החלטת מועצת הביטחון, לא בטכסים אלא כמטרה מדינית מייוחלת? … אורי אכנרי: כבוד היושב־ראש מ שטיח אדום של להבות ברגע זה לוחם גמאל עבד*אל־נאצר על חייו, למען הסדר־שלום, ונגד הפידאיון. … אני מבק ש להתייחם לנושא. אורי אכנרי : עכד־אל־נאצר הוא לאומן מצרי, והוא מייצג מישטר לאומני.
