חיפוש: נאצר
נמצאו 1,915 תוצאות (מציג 176 עד 200)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1312 (31 באוקטובר 1962), עמוד 10
״נמסר לי כי בממשלת ישראל היתה מורת־רוח לא־מעטה אחרי מיבצע־הכינרת ניראה כי מר בן־גוריון קיבל את ההחלטה על ההתקפה בלא להיוועץ בחבריו הפעולה) הפיצה על ישראל אור גרוע מן הרגיל (בעולם התקרית גרמה להפסקת המשא־והמתן (לאספקת נשק אמריקאי לישראל התלוצצו אז בישראל כי ההתפוצצות הכבדה ביותר במיבצע־כינרת היתה ההתפוצצות שהעיפה את שרת.״ מגע בין נאצר ושרת ך* אם סכור כרנס כי באותן השנים אפשר היה לצעוד צעד גדול לקראת השלום ו | במרחב, אילו ניהלה ישראל מדיניות אחרת? … כך, למשל, בסוף , 1954 בתקופת עסק־הביש :״ראש־הממשלה דאז, מר משה שרת, שעמד במגע עם ניאצר באמצעות מתוון וכן :״מאמצע הקייץ של 1955 עד אמצע הקייץ של 1955 היו, לפי ידיעתי, ארבעה או חמישה אנשים, שהתראו עם נאצר ואחר־כן עס בן־גוריון או להיפך, וכולם השתדלו לברר אם אפשר למצוא קרקע משותפת לראשית משא ומתן לשלום.״ (קוראי העולם הזה יזכרו כי עובדת קיומם של מגעים סודיים בין עבד אל־נאצר ושרת, ערב התקפת־עזה ושוב בחודשים לפני מיבצע־סיני, נחשפה לראשונה במאמרו של אורי 1ב 1ץ י ״ 5ל ה י ׳ ת הניליתה ־ י 0י ם 1 1 .1 1 1 1 1 השי האישי הקלטתתקליט של קולך בר־מצוה, שידי ילדים, נאומים (גם מסרטים שלך). … תשובתו נראית כאילו הועתקה מהעולם הזה או אתגר: ״בקשר לנכונותו (של בן־גוריון) להיפגש עם נאצר לשיחות־שלוס, העירותי (בשיחה עם בן־גוריון) כי לדעתי הגורס.
גליון 1085 (16 ביולי 1958), עמוד 5
לדעת פרשנים אלה — בודשינג־טון, בלונדון, ברומא, בבלגראד ובדלהי החדשה — מתון עבד אל־נאצר ביחסו לישראל יותר מכל מנהיג ערבי אחר במרחב. … האיש הראשון שהזהיר את בן־גוריון בגלוי מפני מסע־הצלב האישי שלו נגד עבד אל־נאצר היה נחום גולדמן, הנשיא הציוני המאמין ביכולתו האישית להשיג שלום פורמלי בין ישראל ומדינות ערב• טען גולדמן: #עבד אל־נאצר הוא המנהיג הערבי היחיד הנהנה מתמיכה עממית כה מוצקה עד שהוא יכול להרשות לעצמו לחתום על חוזה־שלום בתנאים מתאימים. … בתיאוריה הסתמנה אפשרות שלישית: נסיון להופיע במרחב הערבי כמתחרה ל־גמאל עבד אל־נאצר, על־ידי יצירת תנועה מהפכנית שמית חדשה.
גליון 1062 (5 בפברואר 1958), עמוד 14
בעשרות מקומות שונים התנשאו דמויות מעל לראש ההמון, הכריזו בקול צרוד סיסמה על גדולת עבד אל־נאצר ותפארת אל־כוותלי, אשר ההמון חזר עליה כתפילה. … $בחירת נשיא אחד — שיהיה, בלי ספק, גמאל עבד אל-נאצר. • הקמת ממשלה בה יקבלו הסורים, המהווים כ־/0״ 15 מכלל האוכלוסיה של האיחוד, שליש ממשרות השרים. … אל־קוזתלי לא הזכיר בנאומו את ישראל בכלל, ואילו עבד אל־נאצר הזכיר את. פלסטין״ רק פעם אחת — כשאמר שהאיחוד ימנע בעתיד שואה ״כמו שואת פלסטין״.
גליון 1467 (20 באוקטובר 1965), עמוד 25
תמיד ע בי הגובה בו ע לי וורכדטאר יו0 ,4׳יעבד־אל־נאצר ואל־חאפז בפיסגה אינטרס משותף לירושלים, קאהיר ודמשק במרחב סוריה התצדיח הסוד ח ה? בשובו מן הפיסגה הערבית בקאזאבלנקר היה אמין אל־חאפז מרוצה מהישגו העיקרי: התחייבות שנתן גמאל עבד־אל־נאצר להפסיק את התקפותיו הגלויות על מישטר אל־בעת בסוריה, וחתירותיו הסודיות לחיסול מיש- טר זה. … רק דמשק נאמנה להתחייבויות הערביות כלפי העם הפלסטיני, ואילו עבד־אל־נאצר הוצג כבוגד קאהיר שותקת. בוועידת קאזאבלנקה הונחו הקלפים על השולחן.
גליון 1310 (17 באוקטובר 1962), עמוד 8
בחלון מש- קיף עליהם נציגו האישי של גמאל עבד אל־נאצר. בעיני התימנים, המאבק הוא קודם כל מאבק לשיחרור פנימי, ונשיא רע״ם שותף לו. … מאז פירוק רע״ם והכרזת דוקטרינת ״הסוציאליזם הערבי״ על־ידי גמאל עבד אל־נאצר, החריף ללא תקנה הקרע בין ריאד וקהיר. … כי האימאם החדש היה ידוע כמתקדם לעומת אביו, כאדריכל האיחוד הפדראלי המנוח, כאורחו התכוף של עבד אל־נאצר, וכאדם שחתם במוסקבה על הסכם לסיוע צבאי.
גליון 1556 (28 ביוני 1967), עמוד 19
אולם אין לו שום אישור ממקור אחר. לפי אותה אישיות ניסה גמאל עבד־אל־נאצר להתאבד מייד אחרי ששידר את הודעת ההתפטרות המפורסמת שלו בטלביזיה וברדיו של מצריים. … מכאן הסיגנון הרגשני שצו שידרו ראשי השלטון והשדרנים את הקריאות הפאתטיות להחזרת עבד־אל־נאצר לשלטון. דבר ההתאבדות נודע ברמזים בחוג רחב יותר, כאשר לא הופיע עבד־אל־נאצר למחרת היום, כמובטח, באסיפת מועצת־האומה. … ואם התנהגותה היתר, בסדר — היא תקבל רשות לנסוע את מזלה, ולהפך _ אולי _ לחיילת הכי מפורסמת בישראל. נאצר ני סהלהתאבד הידיעה האחרונה מהמערכה המדינית: בעוד רדיו־עמאן קורא לתושבי הגדה להתנגד לשלטונות ישראל, דה — שודרו החדשות.
גליון 1088 (6 באוגוסט 1958), עמוד 13
ואמנם, יסניה ך • שאלה הכוערת, אשר עליה ביקש העולם כולו את התשובה, היתה: האם תצטרף פורסמה פחות מ־24 ההודעה על הכרת בריטניה וארצות־הברית ברפובליקה העיראקית ׳מנסים 1 1הרפובליקה העיראקית לרפובליקה הערבית המאוחדת של גמאל עבד אל־נאצר? השבוע החדשים יקיימו את שעות אחרי פירסום ראיון זה. … ובמשך כל אותם חודשים עמד ברקע המידי הענק החייכני גמאל עבד אל־נאצר. ברגע ההכרעה דחף הצידה את גולם־הראווה, תפס בידיו את השלטון. … כי עבד אל־נאצר זקוק מאד לנפט השיש היקרים עמדו בפני טירוף־ההרס של המתפרעים.
גליון 1044 (7 באוקטובר 1957), עמוד 5
אל־חוראני שונא את המערב שנאה לוהטת, אך הוא איננו קומוניסט. כמו גמאל עבד אל־נאצר, דוגל אף הוא בתורה של איחוד עמי ערב. אולם בניגוד לעבד אל־נאצר, הצליח אל־חוראני ליצור כלי ארגוני.המסוגל לארגן המונים, לא רק בארצו. … אין הוא כמאל אתא־תורק שני. כמו גמאל עבד אל־נאצר במצריים, הוא אדם :על אמביציות, שהבין את הגל ההיסטורי הגואה במרחב, ־שהצליח לרכב על הגל הזה.
גליון 1496 (4 במאי 1966), עמוד 11
מלכתחילה היה קשה לתפוס מדוע בחר עכד־אל־נאצר דווקא כשד קיירי כנציג הישות הפלסטינית. … מכך יש להבין בי ארצות־הברית אינה מוכנה לצאת למלחמה גלוייה ומכרעת נגד עבד־אל-נאצר. עאמר נהנה מאהדה רבה, הן בתוך מצרים, הן מחוצה לה. … אולם קאהיר אינה יכולה להסיק מסקנה זו. ולאו דוזקא מטעמי יוקרה. עבד־אל־נאצר הוכיח בעבר שהוא מסוגל להעמיד שיקולי הגיון מעל לשיקולי פרסטיג׳ה חולפת.
גליון 1487 (2 במרץ 1966), עמוד 27
גל זה התנגד לכל הידברות עם מצרים, ראה באיחוד הלאומי של עבד־אל־נאצר מתחרה על השלטון בעולם הערבי, המאחז את עיני הבריות בסיסמות ובתוכניות סוציאליסטיות י כוזבות. הם ניצלו את מתינותו המפוכחת של עבד- אל־נאצר בבעיית פלסטין, כדי לקרוא לו משתמט מוג־לב, תבעו מלחמה לאלתר כדי למנוע את השלמת המוביל הארצי. … אולם עמדתו לא התקבלה, ואחרי האשמות והשמצות הדדיות בינו לבין עבד־אל־נאצר — להן יכול היה להאזין כל בעל מקלט רדיו או טלביזיה גם בישראל — הגיעו השניים לידי הבנה.
גליון 1269 (3 בנובמבר 1962), עמוד 7
״אנחנו רוצים באיחוד, אך רק באופן הדרגתי מאוד, וללא צעדים נחפזים. לא נחזור על שגיאתו של עבד אל־נאצר בסוריה. תחילה יהיה זה איחוד כלכלי, תוך קיום העצמאות של שלוש המדינות. … עבד בירושלים, כי ממשלת ישראל ״הופתעה״ אל־נאצר לא הפך את או נו למתנגד חריף על־ידי הודעת עבד אל־נאצר־או נו. … שום חיוכים, קבלות־השאר, החלטה שנוסחה על-ידי גמאל עבד פנים וויכוחים תיאולוגיים אינם יכולים אל־נאצר ושזכתה לתמיכה פה־אחד. הנוסח: לשנות עמדה זו.
גליון 1716 (22 ביולי 1970), עמוד 33
אבל כאשר מעצמה, ולו גם יריבה, מציעה עקרונות, שהם לגביה התקדמות גדולה, הרי המשימה של המדיניות, משימת משדד־החוץ, היא להגיע להידברות עימה, על־מנת להגיע לבירור העקרונות, להבהרת משמעותם המדוייקת, ואז להחליט אס לקבלם או לדחותם. +האמת על הצעות נאצר על הצעות ההסדר של עבד־אל־נאצר אמר שר־החוץ :״המדיניות היחידה שהשמיע נאצר באוזני העולם, ובאוזני אנשי־שיחתו המרובים, היא זו הגורסת חזרת ישראל אל הקווים הארעיים שהולידו וסימלו את סכנתה ופגיעותה, על־מנת שתישאר זכות בידי רבבות ערבים לזרום לתוכה ולערער את בטחונה — ,רבבות ערבים׳ — ולהרוס הווח של נן! … אנו סבורים שמשרד־פנים יעיל צריך להציב לנגד עיניו מיספר עקרונות, ואמנה אחדים מהם: ( )1איחוד רשויות מקומיות, מתוך איש אינו יכול לדעת מה חושב עבד־אל־נאצר, אבל אנו יודעים, והשר אבן יודע אולי טוב מכולנו, על מה הוא מדבר בשיחות פרטיות וגלויות: הכרה רשמית בישראל, שיט בסואץ, חזרה מוגבלת של פליטים במיספר של א ישנה במאומה את הצביון היהודי של המדינה. … ישראל #מטרות־השלום של 1111111-- *4 כבוד היושב־ראש, אנו מציעים לקבוע בגלוי ובבירור את מטרות־השלום של ישראל, ועל פיהן, על פי קריטריון אובייקטיבי זה, לשפוט את תוכנית רוג׳רס, את התוכנית הסובייטית ואת הצעות עבד־אל־נאצר. שלמהיעקבגרוס: אין לנו סיכסון עם רוג׳רס, ועם אמריקה, בעניין הגבולות.
גליון 1487 (2 במרץ 1966), עמוד 6
ממשלת ישראל, הנוהגת על פי הכלל של ״מה שטוב לנאצר — רע לישראל, מ שרע לנאצר — טוב לישראל״ ,קיבלה את ההפיכה הזו בקורת־רוח. אך קרוב לוודא־שהתוצאה תהיה שלילית: קיצוניות־יתר של סוריה על הגבול, כדי להתגרות בעבד אל־נאצר, נשיא מצריים. • כגאנה הצליחו, לעומת זאת, האמריקאים. … לבן הרגיז אותן אנקרומה, בהטפתו המתמדת לאיחוד, ובנסיונותיו החוזרים לערוך הפיכות בשאר מדינות אפריקה. בכך דמה לעבד־אל־נאצר בעולם הערבי. נפילתו, בעזרת האמריקאים, תחסל מיטרד זה.
גליון 1046 (23 באוקטובר 1957), עמוד 11
מנגנון־הפעלה מיוחד פיצץ אותן בהגיען אל אניית האויב. אל־נאצר ניצחה; האויב טובע. ושוב אזעקה. הפעם: מטוסים. … 6לה 1התמרון, נקשרו שתי הצוללות לרציף בבסיס חיל־וצרי באלכסנדריה, ונשיא מצרים גמאל עבד אל־נאצר ילות מאחור נראה מכשיר הראדאר ובקרת־אש התותח … כל מבואות השייטת זועזעו בשיטתיות, עד כי מפקד המשחתות יכול היה להודיע :״חיסלתי את הצוללות.״ ואז, ממרחק, נראו הצוללות המחוסלות עולות על פני הים ועוברות על פני אל־נאצר — בהצדעת־כבוד לנשיא מצרים שעמד על הגשר.
גליון 1429 (27 בינואר 1965), עמוד 12
לפני חודש הכחיש שרת בחצי־פה את גילוייו של ציר־ישראל לשעבר, איש־מפ״ם נתן פלד, שסיפר כי ב־ 1954 הכין מורים אורבך פגישה כזאת, בידיעתו ובהסכמתו של עבד־אל־נאצר (העולם הזה .) 1425 השבוע, בראיון לחותם **,חזר מורים אורבך, ציר הפרלמנט הבריטי מטעם מפלגת־העבודה, על גילויי העולם הזה, הזמין בכך הכחשה נוספת מפיו של שדת. קבע אורבך בהחלסתיות, כשנשאל על פעילותו למען פגישת שרת־נאצר :״כל פרט זכור לי. הרי היתד, זו אחת ממטרות חיי, ונוסף על כך אין אני צריך לסמוך על זכרוני. … הוא פתח את סגור־ליבו, גילה את מהותה של אי־ר,הגינות עליה רמז בתחילה: ב־ 1959 הכשילו ראשי הציונים בבריטניה את בחירתו לפרלמנט, נ״הלו נגדו תעמולה בווילסדן שבלונדון — שם היה אורבך מועמד — בתואנה שהוא ידידו האישי של גמאל עבד־אל־נאצר. בקרב הבוחרים היהודיים, ואצל חלק מהבוחרים האנגליים, שזכרונות מילחמת־הסואץ עוד קיננו בהם, היה די בהזכרת הידידות עם האויב בכדי לסכל את הבחירה.
גליון 1430 (3 בפברואר 1965), עמוד 2
מישחק מרתק הוא לעקוב אחרי תגובותיו של משה שרת על הסקופ שפורסם לפני שש שנים בשבועון המסויים, אודות נכונותו של עבד־אל־נאצר להיפגש עמו בשנת עסקי־הביש. 1954 , למחרת הפירסום (העולם וזזה )1115 הגיב שרת בארבע מלים ברורות :״לא היה ולא נברא.״ לפני חודש וחצי, כשחזר ציר ישראל על אותו גילוי, הכחישו בחצי־פה. השבוע, אחרי שחבר־הפרלמנט הבריטי מורים אורבך חזר על כך בלשון נמרצת, אמר שרת: ״אגיד לך, מורים אורבך לא היה היחיד שניסה לארגן פגישה בינינו לבין נאצר מעולם לא שמעתי תגובה חיובית של נאצר להצעות הפגישה איתנו, כולל את זאת של אורבך כשנשאל מתי היו הגישושים האחרונים, מות האריה מה יש? … ,לא היה שום ב ט חון...״ משמע: אפילו לדברי שרת כיום היו גישושים, היו כמה מתווכים וכמה יוזמות. לדעת שרת, לא נתן עבד־אל־נאצר תשובה מחייבת (אם כי כמה עדים ניטראליים טוענים שהמצרי הגיב בחיוב).
גליון 1495 (27 באפריל 1966), עמוד 7
בימים ההם נערכו גישושיו של גמאל עבד־אל־נאצר כלפי ישראל, שהחלו בהזמנת ישראלי בכיר לקאהיר והגיעו לשיאם במכתב אל ״אחי שרת״ .מחתרת לאומנית עיראקית ביקשה סיוע מישראל, בורגיבה התעניין בבעייה הישראלית. … לבן מוגזמות מאד ההערכות על ״שקיעת כוחו״ של עכד־אל־נאצר. עם כל הנסיגות של המדיניות המצרית כמרחב, עדיין עמדת־המפתח בידיו. … לא ברור עדיין באיזו מידה ישליך עבד־אל־נאצר את יד,בו על צרפת. הוא בוודאי ידרוש מחיר גבוה, כי עמדת־המיקוח שלו חזקה.
גליון 1325 (30 בינואר 1963), עמוד 8
.״ וזה מה שהשיב היועץ :״אהדים מבין הדיפלומטים שלנו מאמינים, שאם יצליח נאצר להתגבר על מתחריו בעולם הערבי, יהיה מוכן לחפש מוצא מוסכם לבעיית הארצישראלית. … אמרנו זאת בבהירות לריאד, עמאן, טהראן וצנעא.״ עבד אל־נאצר המהפכן נראה לקנדי וליועציו ״הסוס עליו שאנחנו חייבים להמר.״ לדברי היועץ, עשה נאצר כמה צעד׳יים ממשיים מתוך כוונה לזכות בתמיכה אמריקאית: הוא מנסר, לחדש את קשריו הכלכליים עם אירופה המערבית: ׳סי׳ הוא הפסיק את תמיכתו בגיזנגה, אחרי שהיה אהד התומכים הנלהבים ביותר בלומומבה קודמו. … ״אנו מוציאים קרוב ל־ 150 מיליון דולאר לשנה, כדי לעזור לעבד אל־נאצר להתגבר על קשייו הכלכליים. יהיה קשה מאד לשכנע את הקונגרס להקציב סכומים גדולים בקביעות, אם מצרים תבזבז את הונה בהרפתקאות זרות.
גליון 1573 (23 באוקטובר 1967), עמוד 5
״אתה יודע׳״ אמרי,1׳ ״לפני כמה שבועות הבעתי רעיון זה, בתור בדיחה, במאמר היתולי שכתבתי על שיחת־טלפון שהיתה, כביכול, בין נאצר לבין חוסיין. אתה רוצה להגיד לי שזה לא בדיחה? … הם רצו לפתוח במלחמה, במכה אווירית. עבד־אל־נאצר נפגש עימם והסביר להם כי הדבר אינו רצוי ואינו אפשרי, מטעמים של מדיניות עולמית. היה נידמה לי שגיליתי בסיפור זה נימה כלשהי של ביקורת על עבד־אל־נאצר. יתכן גם שלא. אבל אין ספק כי בבואתו הציבורית של עבד־אל־נאצר• ,הגאון הכל־יכול, שוב אינה קיימת.
גליון 1093 (10 בספטמבר 1958), עמוד 26
האיש הגדול של המרחב בשנת תשי״ח נשאר גמאל עכד אל־נאצר, גיבורם של ששים מיליונים ממארוקו ועד עומאן ומוסול. … המהפכה בעיראק היתד, רק שיא של תהליך זה, ורבים תלו בה תקוות. כי בעוד שעבד אל־נאצר עצמו נמנע מלגבש השקפת־עולם חברתית ברורה, ונסיונותיו הקטנים להביא קידמה כלכלית לארצו (כמו מיפעל הפרחת השממה ב״מחוז השיחרור״) נסתיימו בכשלון, היה נדמה כי המהפכנים העיראקיים ערים יותר לבעיות הסוציאליות של העולם הערבי. … בצד השני עמדו הקצינים הצעירים, מעריצי גמאל עבד אל־נאצר, בהנהגת עכד אל־סלאם עארף, דמגוג צעיר ולוהט.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 4
ברגע שנפלה הפצצה האירופית הראשונה במצריים, שטף גל של התלהבות לאומנית אדירה את הנוער המצרי. שום מתנגד של עבד אל־נאצר לא יכול היה להרים את ראשו, מבלי להכריז על עצמו כעל בוגד וסוכן זר. … אלה הבטיחו לו שיש בידיהם מחתרת גדולה ומסועפת, המסוגלת להפיל את עבד אל־נאצר, אם אך ינחל הלה מפלה צבאית ברורה בשדר,־ד,קרב. … לד,יפו, כעבור זמן קצר התפאר עבד אל־נאצר בהצלחת נסיגתו המבוהלת, כאילו היה זה הישג צבאי אדיר.
גליון 1434 (3 במרץ 1965), עמוד 8
במשך תריסר שנים, צעד אחרי צעד, עמל עבד־אל־נאצר לשנות מצב זה. היו לו הישגים, והיו לו כשלונות. … בקום המדינה, נמצאה ישראל בדיוק כמצב בו נמצא עתה גמאל עכד-אל-נאצר. היא היתד, בת־בריתן של וושינגטון ומום־ קבה כאחת. … השיעור הראשון ממש בתורת המדיניות. אם הפעיל גמאל עבד־אל־נאצר שיטה של סחטנות כלפי בון (״אם לא תפקירי את ישראל, אפגע בך במקום הרגיש ביותר!
גליון 1271 (17 בינואר 1962), עמוד 5
אותה תופעה עצמה, בממדים מדהימים עוד יותר, קיימת בצד השני. גמאל עבד אל־נאצר (או, ליתר דיוק ,״הקולונל נאצר״ ,כפי שהוא מכונה בתעמולה האווילית) הוא, בעיני ישראל ,״הרודן המצרי הזומם לכלותני״ .תמונה זו אינה משתנה — גם כאשר כל דבר אחר במרחב משתנה מן הקצה אל הקצה. … כל ערבי יודע כי רע״ם התפרקה, וכי מסעו הגדול של עבד אל־נאצר נכשל. מדינות־ערב לא יתאחדו בעתיד הקרוב למדינה אחת, כפי שעשו פעם נסיכויות גרמניה ואיטליה. … העולם הערבי כולו צופה לעבר מצרים, בה החל עבד אל־נאצר במהפכה הערבית הרצינית הראשונה. הוא זנח את שלושת המעגלים המפורסמים, עליהם הכריז בשעתו: המעגל הערבי, המעגל המוסלמי והמעגל האפריקאי.
גליון 1237 (31 במאי 1961), עמוד 10
כתב דן: דום מינתוף, ראש סיעת הלייבור במאלטה, גילה לו שהזמין בשעתו את גמאל עבד אל־נאצר לבקר במאלטה, כדי לפגוש שם שליחים ישראליים רשמיים. עבד אל־נאצר נענה להזמנה ונותר רק לקבוע מועד לפגישה. … היא יעדה לישראל תפקיד של כלב־שיסוי, אשר ישוסה בעבד אל־נאצר ברגע המתאים ללונדון. על כן קטלו את תוכנית מינטוף.
גליון 1711 (17 ביוני 1970), עמוד 23
במדינה הע ם הקריאה הנואשת של נאצר כמו קריאות אס־או־אס, הומטרו השבוע על העולם קריאותיו של גמאל עבד־אל־נאצר להסדר. … כדי להפסיק מייד את האש ולפתוח ב־משא־ומתן להסדר, תבע עבד־אל־נאצר רק הודעה מופשטת על בחינת ישראל להיסוג. … כל הסלמה נוספת במלחמה תביא בהכרח להשתלטות סובייטית על המדיניות המצרית — דבר שעבד־אל- נאצר עצמו בוודאי חרד בפניו יותר מכל אדם אחר.
