חיפוש: נאצר
נמצאו 1,935 תוצאות (מציג 276 עד 300)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1687 (31 בדצמבר 1969), עמוד 19
לכל דרישות המימון הנוסף של נשיא מצרים השיב בלאו מוחלט. גם כאשר הסביר עבד־אל־נאצר שהוא זקוק לכסף כד־ לרכוש (כפי הנראה בצרפת) נשק כיד שאין הרוסים מוכנים לספק לו — סירב הסעודי לחתום על הצ׳ק המבוקש. ועמי כוויית, בת־הברית השנייה של אמריקה. לא נותר לעבד־אל־נאצר אלא לאיים בהקמת גוש מצומצם יותר של המדינות הסוציאליסטיות, ברומזו כי גוש זה יחוש את חתירתו להפלת המישטר המלכותי בסעודיה. אך זהו תהליך איטי, ואין בטחון בתוצאותיו. עד אז יהיה גמאל עבד־אל־נאצר נתון במצוקה גוברת. העובדה, כי יאמר עראפאת קיבל הבטחות סעודיות להגברת הסיוע, אף היא חלק מלחץ האמריקאים על עבד־אל־נאצר.
גליון 1704 (29 באפריל 1970), עמוד 17
היא שבה והסתערה על נחום גולדמן, אותו הגדירה כ־ ״דמות טראגית״ .היא קבעה בפעם המאה־ואחת כי עבד־אל־נאצר חולם על דבר אחד בלבד: לחסל את ישראל. … היתד, מעניקה עוד ראיון או שניים ל־צהרונים, בהם היתד, מפריחה רמזים על נסיונות־סתרים שהיא עצמה עשתה כדי להגיע להידברות ישירה עם עבד־אל־נאצר. שטיפת־המוח היתה עושה את שלה, ובאין־ברירה היה ״העם הזה״ נותן לה ליהנות מן הספק, במר, שנוגע לרצח הסיכוי הקלוש לשלום שהיה טמון בהזמנת גולדמן על־ידי עבד־אל־נאצר. … אבל הוא הבהיר, כי אחרי שנשיא מצרים העמיד דרישה זו כמיבחן כוונותיה של ישראל, טוב תעשה ישראל אם תשמיע הכרזה כזו — ובכך תעמיד במיבחן את כוונותיו של עבד־אל־נאצר עצמו. בדיונים על השיחות עם סיסקו, היו שצידדו בהכרזה על נכונות ישראל לסגת תמורת שלום.
גליון 1108 (24 בדצמבר 1958), עמוד 6
קבע צ׳ילדרם, על סמך שיחתו עם עבד אל־נאצר: נשיא רע״ם הבטיח לקאסם כי אינו מוכן בשום אופן לאיחוד עם עיראק, חרף הכרזותיו של עארף. בחוגים מדיניים בקהיר אף השזז את עארף ל״רב־סרן הרוקד* סלאח סאלם, אשר הודח לאחר מכן על־ידי עבד אל־נאצר. וכך, בה בשעה שאל־בעת בעיראק תבעה איחוד מלא ומיידי עם רע״ם, פעל נשיא רע״ם עצמו נגד איחוד זה. בזאת צידד עבד אל־נאצר בדעתם של הקומוניסטים בעיראק, מתנגדיה של אל־בעת, בת־בריתו של עבד אל־נאצר.
גליון 1057 (1 בינואר 1958), עמוד 11
היה זד, עובר־אורח שסיפר להם :״באתי מנצרת, בדרך ראיתי שריפה בזיתים שלכם,״ עם נאבוטים ואיתים בידם, עלו ששה גברים על מכונית־המשא של נאצר ומיהרו לחורשה. הם מצאו שם 12 עצי זית באש. … ואילו בבית שכן התנכלו אלמונים למכונית־המשא של הדוד נאצר. אשתו של הדוד נאצר, זקנה כבת ,70 לא יכלה לישון אותו ליל. … הוא התקרב אל מכוניתו של הדוד, שפך עליה את תוכן הבקבוק. בידו הבריקה טבעת. אשתו של הדוד נאצר היא אמנם זקנה, אך לא פחדנית. היא פתחה בצעקה: ״מה אתה עושה שם בן־כלב?
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 17
אם יצליחו מעצמות המערב להפיל את משטרו של גמאל עבד אל־נאצר, ולהקים תחתיו ממשלת־בובות משלהן, הרי יצטרכו לאפשר לממשלה זו להיראות כפטריוטית בעיני המוני מצריים. … התנועה הלאומית הערבית מוטלת חסרת־אונים על הארץ, אחרי שגמאל עבד אל- נאצר הגדיש את הסאה ביהירות האופיינית לשחקן־פוקר. … ישראל נאלצה להגן על חייה מול כוחו של עבד אל־נאצר, מפני שסירב לכרות שלום. אולם ישראל המנצחת יכולה להשמיט את הקרקע מתחת להתערבות הבריטית והצרפתית כאחת ולהציל ברגע האחרון את המשטר המצרי הקיים, אם מצריים תכרות עתה שלום מיידי
גליון 1444 (12 במאי 1965), עמוד 8
הרי בורגיבה דיבר על תוכניתו עם גמאל עבד־אל־נאצר. קשה לקבוע מה בדיוק דובר באותה שיחה בקאהיר. בורגיבה טען כי עבד־אל־נאצר הסכים עימו. אחרי הפגישה ראינו, גם בישראל, על מסכי הטלביזיה, את שני המנהיגים לוחצים ידיים בידידות. … בורגיבה הביע את רעיונותיו. עבד־אל־נאצר הקשיב באהדה, הפליט כמה מילים בלתי־מחייבות על כך שאכן דרושה יוזמה חדשה בעניין פלסטין.
גליון 1428 (20 בינואר 1965), עמוד 25
אחד הגילויים החשובים ביותר של הנכונות להגיע לידי הסדר ביום מן הימים, היתד, הסכמתו של עבד־אל־נאצר לתוכנית ג׳ונסטון. אחרי ההתקפה על עזה נמוגה נכונות זו לגמרי. באותה תקופה עצמה געש המרחב כולו בשל נסיונותיה של ארצות־הברית לאלץ את מצרים להצטרף לברית־בגדאד. עבד־אל־נאצר ראה בברית זו סכנה לעצמאות של המרחב הערבי, התנגד לה. … המרחב עלה על הפסים שנועדו להוביל אותו למלחמת סיני־סואץ, ולהכרזתו של גמאל עבד־אל־נאצר למחרת המיבצע, בתשובה לשאלה אם עוד ייתכן!
גליון 1453 (14 ביולי 1965), עמוד 11
בעלי הקו התקיף מסתמכים על נימוק אחד: בלבנון נטוש ויכוח חריף בין חסידי עבד־אל־נאצר, רובם מוסלמים, ובין היסודות המתונים, רובם נוצרים. … מעולם לא היו מניותיו של גמאל עבד־אל־נאצר כה ירודות במרחב כמו ברגע זה. יוקר־המחייה במצריים עלה בשנה אחת ב־ ,280/0דבר הגורם למרירות עמוקה בלב ההמונים. הכלכלה המצרית הרוסה, זקוקה לנדבות דחופות בצורת חיטה. בחוץ התמוטטו כל מערכות עבד־אל־נאצר. האחדות האפריקאית התנפצה לרסיסים.
גליון 1303 (29 באוגוסט 1962), עמוד 9
הפצצות של כל מדינה יש הבדל בין ניקיטה כרושצ׳וב לבין גמאל עבד אל־נאצר. ויש הבדל אטומית מוגנות כיום מתחת לפני האדמה, במחסנים ניידים ביבשה או בים, או במפציצים כין ג׳ון קנדי לבין דויד כן־נוריון. … אם התשובה היא חיובית, הרי דווקא הדוגלים מה יקרה אם יירצח עבד אל־נאצר מחר? האם קיים בטחון כי לא יבוא במקומו אדם בפעולה שמית חייבים להתנגד לפירוז האטומי, מתוך חשבון כי ההרתעה הסופית תעניק למדינה את הזמן הדרוש כדי לכבוש את השלום ולהשתלב במרחב. … ותו דובר כלל במאמרו, המשקף את טענות מתנגדי הפירוז, עוד פסוק הנותן מזון למחשבה. הנהו: ״עבד אל־נאצר חושש מפני מירוץ חימוש גרעיני, שיביא יתרון מכריע לישראל.
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 5
בסוריה התלקח המאבק בין אנשי אל־בעת וחסידי עבד אל־נאצר — ומצב־הרוח הרקיע שחקים. המלך הקטן התנדנד על כסאו בירדן — שוב צלילה. … דודו, האיש החזק האמיתי בממלכה, אף הכריז השבוע כי קיימת קנוניה של בן־גוריון אודי אבנר* ועבד אל־נאצר, במטרה לצרף את הגדה המערבית לישראל, ואת הגדה המזרחית לרע״ם. … אך המצב הוא דינאמי, ולא תמיד יכול גם מנהיג כמו עבד אל־נאצר לשלוט בתהליכים, אחרי שעברו שלב מסויים.
גליון 1656 (28 במאי 1969), עמוד 10
כך היה, בשעתו, עם מגעיו של עבד־אל־נאצר עם משה שרת, באמצעות חבר הפרל- 033 הבריטי מורים רובו, כאשר נשיא מצרים שיגר מיכתב לראש ממשלת ישראל, שנפתח במילים :״אחי שרת...״ כך מסתבר עתה, מחדש, עם הופעת ספרי של ירוחם כהן, לאור היום ובמח שך. … הנציג המפורסם ביותר היה גמאל עבד־אל־נאצר, אותו פגש לראשונה בכים פלוג׳ה בשלהי .1949 ירוחם מתאר בפרוטרוט את השיחות עם מי שנועד להיות נשיא מצרים. אבל הוא פוסח, משום מה, על פנייתו של עבד־אל־נאצר לפגוש אותו — למחרת ביציע ההפיכה הצבאית במצרים.
גליון 1604 (29 במאי 1968), עמוד 9
. >• האינטרס הסובייטי המובהק בפתיחת תעלת־סואץ ובמניעת מלחמה חדשה במרחב, תוך קיום מישטרו של עבד־אל־נאצר במצריים. פירוש הדבר כי הכוונה היא פחות או יותר, לנסיגה מכל השטחים. … משלוח נציגים מיוחדים לקפריסין — זה היה נראה ככניעה לישראל. עבד־אל־נאצר פחד מצעד כה גלוי ודרמאתי. • החלטת ג׳ונסון שלא להציג מחדש את מועמדותו לנשיאות, דכר ששיחרר אותו מן התלות בקולות היהודיים. … מי יעז לסרב? כך נפטרו חוסיין ועבד־אל־נאצר מן הצורך לשלוח נציגים מיוחדים למקום מיוחד, דבר שיכול היה להתפרש כנסיגה מצידם.
גליון 1670 (3 בספטמבר 1969), עמוד 18
והשני עיתונאי, מארץ ערבית אחרת, המקורב לשמאל בארצו, ובמיוחד לחוגים התומכים במדיניות של גמאל עבד אל־נאצר. על שיזזותיו עם שני אישים שונים אלה — שונים על־פי תרבותם, אופיים והרקע המדיני שלהם — מדווח הכתב: ״השלום עם ישראל עדיין אפשרי. … ושנית — שהיא תנהל את המשא־ומתן, הישיר או העקיף, הגלוי או הסודי — לא עם בני־חסות של האמריקאים, אלא עם עבד אל־נאצר. הוסיף הדיפלומט, בחוש־הומור האופייני לו :״נשיא מצרים הוא חור־המחט דרכו חייב לעבור הגמל הישראלי, כדי להיכנס לגן־העדן של השלום.״ ענן של קציני־צבא . … המסקנה: אין פיתרון של שלום, אפילו זמני, שלא יעבור דרך מו״ם עם עבד אל־נאצר.״ והפלסטינאים? ״הם כוח הורם, לא בונה,״ ענה העיתונאי .
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 7
בשעה שכל צופר,־טלביזיה ישראלי יכול היה לראות את מאות אלפי תושבי קאהיר, מפגינים ברחובות למען החזרת עבד־אל־נאצר לשלטון, באורגיה של התלהבות היסטרית, קרא בית־השידור הישראלי לתושבי קאהיר לתלות את עבד־אל־נאצר ברגליו ,״כפי שעשו האיטלקים למוסוליני״. … לא במיקרה קראתי לו בשם ״מטכ״ל״ — כי אכן היה צריך לפעול כמטכ״ל — לאסוף ידיעות, לגבש תמונה והערכה של הכוחות, להכין תוכניות אלטרנטיביות לשעות־כושר שונות, לגבש מכשירים גלויים וחשאיים לביצוע. הפלתו של גמאל עבד־אל־נאצר. כאשר הודיע קול ישראל להמוני ישראל כי נשיא מצריים התפטר, תוך הודאה בתבוסתו, הם נשמו לרווחה. הכל הבינו: זהו הנצהון האמיתי,הפרי הפוליטי של הנצחון הצבאי. אולם עבד־אל־נאצר לא נפל. להיפך. ההצעה לא נתקבלה.
גליון 1699 (25 במרץ 1970), עמוד 11
כי שם נמצאת ברית־המועצות בהתקדמות מתמדת, נחלה את הצלחותיה הגדולות בלוב ו־בסודאן. אילו נפל עכד־אל־נאצר מחר, ואילו הקימה סובנות־הביון האמריקאית מישטר ימני -היתה זאת בשביל מוסקבה שואה מדינית, קבורת מאמצים של עשרים שנה. ך * אםחשב על כך מישהו בירושלים, ן | בשעה שהוחלט לפתוח בהפצצה־לעומק של מצריים, כשהמטרה הגלוייה היתד, להפיל את עבד־אל־נאצר? מסופקני. לבן תלוי גורל כל ההשקעות וההישגים של כרית־המועצות כמרחב במישטר אחד, וכמעט כאיש אחד: גמאל עבד־אל-נאצר. … אפשר לקבוע כי קיום מישטרו של עבד־אל־נאצר במצריים, וההגמוניה שלו בעולם יש רק ההתפרצויות הריגשיות של הגברת ראש-הממשלה, שנול יייייי ויש האומרים לעצמם, בסתר ליבם :״הלוואי שיעשו זאת!
גליון 1709 (2 ביוני 1970), עמוד 28
מנגד טוען המחנה הלאומני בישראל — :ראשו גולדה מאיר — כי אין כל ממש הודעות אלה, וכי עבד־אל־נאצר משתדל זרוק אבק בעיני העולם. על כך יש תשובה הגיונית וחת: אם רוצים בהסדר על פי ;ווים אלה, יש להעמיד את עבד־ל-נאצר במיבהן המעשי. אם אין וצים בו, אין כוונותיו של עבד־ ול-נאצר רלוונטיות. י שמעדיף שלום על פני שטחים, מי 1,שמוכן לוותר על סיפוחים — אם מתוך כרה פנימית, אם מתוך ראיית התהום ש טנק שב״ט׳ במידבר יה הוביל אותנו הסיפוחיזם — יראה ב־המתיו של עבד־אל־נאצר צעד חשוב בון הנכון.
גליון 1434 (3 במרץ 1965), עמוד 7
כל דבר המחליש את בון, מחזק את פאריס. אין ספק שדה־גול עודד את עבד־אל־נאצר בכיוון זה, וכי הדבר יביא להידוק היחסים פאריס־קאהיר — על חשבון היחהודיע (,השבוע פאריס־ירושלים. … אין מחיר. ומקוצרת המעשה לא עלה לעכד־אל־נאצר דבר. בון מאיימת בהפסקת הסיוע הכלכלי למצריים. … כי הדבר יעורר נגד בון את זעם אילי־ = 1אלטר אולכריבט, נשיא הקהיליה הן גרמנית הדמוקראטית, מבקר במצריים, מסייר ברחבי ארץ הנילוס, מקיים שיחות עם גמאל עבד־אל־נאצר. אודרל הארימאן, שליחו המיוחד של נשיא אוצות־הברית, מבקר בישראל, מסייר ברחבי ארץ התנ״ך, מקיים שיחות עם ״מנהיגיה המדיניים של ישראל״ (כדברי קול ישראל): לוי אשכול, גולדה מאיר, שמעון פרס ורב־אלוף יצחק רבין.
גליון 1656 (28 במאי 1969), עמוד 27
ציור אחד אפילו צוחק משופט שלום תל־אביבי. 6800016 סוסתטהס כתוצאה מביקורם של שלושת מהנדסי חברת גרונדיג ־ הקונצרן הגדול ביותר באירופה לטלויזיות -הוחלט לייצר מקלט טלויזיה חדש בתכנון מיוחד עבור ישראל, בעל רגישות גבוהה במיוחד להשיג בחנויות המובחרות עבד־אל־נאצר כיהודי דתי זה לא מהתורה, זה מ הנו ב ע והפיאות. … התרומות שיבואו, הודות לקריאתו של משה דיין, כך ניתן להבין, יבטיחו בתים נאים יותר והכנסה גבוהה יותר לאותן משפחות אומללות # .מי שקרא את הצהרתו של גמאד עכד־אל־נאצר, כי לדעתו לא יסכימו היהודים לסגת מהשטחים, אפילו אם ילחצו עליהם האו״ם והרוסים כאחד, שאל את עצמו אם כל־כך מהר השפיעה על נשיא מצרים קריאתו האינטנסיבית ב־תנ״ך. השבוע גילה הירחון הסאטירי האמריקאי מטורף מדוע דבק נאצר דווקא ב־ראיונות המשיחיים הקיצוניים ביותר של ארץ־ישראל השלימה: הוא הצטרף לתנועת וכל זה מפני שמיכאל דרוקס הובא כנאשם לפניו, בגלל ההתפרעות הגדולה בתיאטרון אוהל לפני כשנה.
גליון 1729 (20 באוקטובר 1970), עמוד 5
כתב הקורא מנחם זבידה :״אני עוקב באופן קבוע אחרי ההורוסקופים המתפרסמים בעיתונות הישראלית. כאשר מת נאצר ואנואר סאדאת נבחר במקומו כנשיא זמני של מצריים, רציתי לבדוק את אמינות ההורוסקופים ולראות אם הצליחו לנבא לסאדאת את עלייתו הבלתי צפוייה לשלטון. … והנה מה שמצאתי בהורוסקופים שלו, שהתפרסמו בשבוע שלפני מות נאצר: ״בהורוסקופ שהופיע בידיעות אחרונות מיום 25.9.70 נאמר, :הטעם הטוב וההגיון הבריא שלך ימשכו אליך תשומת־לב. … תהיה זו תקופה טובה להפע־ת שיטות חדשות בשדה העבודה וחיזוק מעמדך המיקצועי.׳ ואילו בהורוסקופ של העולם הזה ( )1725 נאמר בפירוש, :דבר מה הקשור למספר שש יביא לך מזל באמצע השבוע ,.כידוע, נפטר נאצר בשעה שש בערב.״ השבחה חוזות הניחה הצעה מיוחדת למורים * מרצים * סטודנטים * שוחרי תנ״ו למדו תנ״ך בכתב ביבתכם.
גליון 1728 (13 באוקטובר 1970), עמוד 6
כנימין הוד, מושב חלץ הכבוד דומני כי העולם הזה היה העיתון היחיד שכתב באובייקטיביות על מותו של גמאל עבד־אל־נאצר. מול מאמרי תשמחה׳ לאיד שהיו ברוב העיתונים הישראליים, ניהחתם אתם את המצב לאשורו, על החיוב והשלילה שבאישיותו של נאצר. … שאודר מ כאל, חיפה עניין של גיל פיסקה זו נמצאה מודפסת בעלון של קיבוץ נתיב־הל״ה. תנחומים לכם על מותו של חברכם נאצר. הידיד שלכם שאמר ״איטבח אל יהוד״.
גליון 1786 (25 בנובמבר 1971), עמוד 4
הם ביקשו מבן־בלה שבעת ביקוריו בקאהיר ישתדל אצל עבד־אל־נאצר למען שיחרור האסירים, כטובה לפעילים היהודיים והישראליים שהסתכנו למען שיחדור אלג׳יריה. כן-בלה הודיע לאחר מבן לפעילים אלה שאמנם מילא את בקשתם והעביר את הבקשה לנשיא מצריים. עבד־אל־נאצר קיבל את הדברים ברוח טובח וגילה גישה מתונה מאוד, אך טען כי עדיין לא הגיע הזמן לכך, מכיוון שאנשי־הביטחון שלו מתנגדים לשיח־רור האסירים. הממ שלה עבד־אל־נאצר עורר אצל כן־כלה את הרושם שאין לו שליטה מלאה על צמרת שירותי־הכיטחון שלו.
גליון 1327 (13 בפברואר 1963), עמוד 6
לכל מדינה במרחב, ולכל מדינה חשובה בעולם, היתד, יד בקלחת העיראקית. עבד אל־נאצר עודד את המהפכנים, כפי שעודד את סלאל בתימן. … ארצות־הברית, התומכת עתה בגלוי בעבד אל־נאצר, עודדה את המהפכה. אפילו צרפת קנתה לה אחיזה חדשה בעיראק ערב המהפכה* ,מיהרה להדגיש כי היא רוצה להדק את קשריה עם המישטר החדש. … ״הסוציאליזם הערבי״ של עבד אל־נאצר לא יכול היה לדור בכפיפה אחת עם קנאות דתית זו.
גליון 1506 (13 ביולי 1966), עמוד 10
הר שיון הועבר על־ידי מקבלו לקבוצת מ שקיעים זרים, תוך ריווח של 150 אלף לירות. שדחף (את עבד־אל־נאצר) מלהתחיל ולהש תתף במירוץ־הטיליס.״ כאן באה קריאת־ביניים :״מה עם שביט? … אני מ שוכנע שזו היתה הכרעה לגופו של עניין. נאצר החל במרוץ הטילים, כפי שאנחנו יודעים— וזה נודע לנו אחר־כך — לפני שנורה שביט . 2״ חמש המילים הקובעות. … מאז הואשמו השלושה לא פעם כי שיגרו את הטיל לצורכי בחירות בלבד, וכי הדבר דחף את גמאל עבד־אל־נאצר לפתח טילים משלו, ואף להזמין גרמנים לצורך זה.
גליון 941 (27 באוקטובר 1955), עמוד 3
•מצדדי מלחמת־המנע מאמינים כי עבד אל־נאצר יצטרך להגן על הרצועה ולרכז בה את מיטב צבאו. … יש השואלים את עצמם: מה רוצה עבד אל־נאצר? האם הוא אדם טוב או רע 1האם פניו לשלום או למלחמה? … משטרים רקובים יתמוטטו. קרוב לוודאי שגם משטרו של עבד אל־נאצר יפול. אב כן, יבוא במקומו משטר הרבה יותר גרוע, הרבה יותר קיצוני בשנאתו לישראל.
גליון 1435 (10 במרץ 1965), עמוד 8
כי המנהיג הגרמני הקומוניסטי חתם על הצהרה אשר שום מדינאי אירופי לא חתם עדיין על כדוגמתה. גמאל עבד־אל־נאצר יכול היה לבקש מאולבריכט כל תמורה שהיא, תמורת הזמנתו ההיסטורית לקאהיר. … כל עוד היו עסקות־הנשק מצומצמות, סבר גם עבד־אל־נאצר כי הן עדיפות על יחסים דיפלומטים בין בון וירושלים. … כרגיל, היה זה מיבצע מעשי, מתוכנן, ללא סממני הדמגוגיה הצעקנית המציינת מיבצעים דומים של בן־בלה האלג׳ירי ועבד-אל־נאצר ד,מיצרי. טמזאגז ש2־ \זבנג2־0־ וזערבי ** ל רקע זה היה מאמרו של בשיר בן־ ^ יחמד זכאי לתשומת־לב מרובה מאד.
