חיפוש: נאצר
נמצאו 1,959 תוצאות (מציג 376 עד 400)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 995 (7 בנובמבר 1956), עמוד 9
תמיד אמרתי. הייתי בצבא לא בשביל עבד אל־נאצר. הייתי בצבא בשביל מצריים-. .כ ת להשמיד את ישראלז- .חס וחלילה -,ענה כשהוא מיבב. .תמיד רציתי שלום עם ישראל. … באמת לא ידעתי. תמיד אמרתי שעבד אל־נאצר לא טוב. אף פעם לא רציתי מלחמה עם ישראל. … הקצינים התחילו לברוח עוד לפני החיילים.״ .אתה חושב שעבד אל־נאצר הצליח במה שעשה?״ .תמיד אמרתי שעבד אל־גאצר לא סוב.
גליון 1284 (18 באפריל 1962), עמוד 7
הצרפתים האמינו — והמשיכו להאמין משך שנים ארוכות, באיודלת מפליאה ממש — כי מלתמת־השיחרור האלג׳ירית היא פרי קנונייה זדונית של גמאל עבד אל־נאצר, שאירח בימים הראשונים את מנהיגי המרד. הם החליטו להתחכם ולהעסיק את עבד אל־נאצר בחזית אחרת. על כן הציעו לספק לישראל נשק — תמורת התחייבות ישראלית לפעול למען הפלתו של עבד אל־נאצר בקאהיר ולמען הכשלת המרד באלג׳יריה.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 34
בקאהיר התכנס האיחוד הסוציאליסטי ל־ועידתו הכללית. גמאל עבד־אל־נאצר, שואת היתר, לו הופעתו הפומבית הראשונה מאז יצא לטיפול רפואי, בישר לעסקני המפלגה: ״שלב החזקת־המעמד עבר. הכוחות המזויי־נים עברו לשלב ההרתעה.״ הוא התכוון למיתקפת־הראודה המרוכזת של תותחי צבאו, לפני שבוע ימים, בה נורו, ״אלפים רבים של פגזים הוסיף עבד״אל־נאצר :״שיחרור האדמה הכבושה היא חובה קדושה, שידנו לא תרפה מהשגחה אפילו לרגע אחד. … — צריכה ישראל להיות מוכנה לאפשרות של חידוש מעשי־האיבה.״ ובעוד שעבד־אל־נאצר הצהיר כי ״המערכה הבאה לא תהיה קלה, כי אם קשה ומסר־בכת,״ האיץ דיין באזרחי ישראל ״להפסיק את האווירה האלבומית, בה כל אחד משבח את ההישגים והנצתונות של עצמו, ולהתכו נן — עם כל המעמסה הכלכלית והנפשית הכרוכה בכך — לאפשרות שתהיה מלחמה.״ מה יעשו הרוסים?
גליון 1642 (19 בפברואר 1969), עמוד 23
תוך כדי הראיון סיפר מלכי על שליט מצרים גמאל עבד־אל־־נאצר, איתו הוא למד בכיתה אחת בבית־ספר תיכון במצרים … הטורבן שעל ראשה עשוי משלושה מטרים בד־משי ציבעוני, שעיבדוהו לצעיפים. העיר המראיין :״עכשיו ברור מדוע נאצר שונא יהודים המזל של אייגשטיין להקלטת תוכנית הראדיו ירושלים של מטה, שהוקלטה במועדון־הלילה מרתפי טור־מללו בירושלים, הזמינו המראיינים את האנשים המאפיינים, לדעתם, את הבירה. … אני אפילו מקבל אותו לפעמים.״ פסוק השבוע • חכרת־הכנסת גולדה מאיר: ״בדיבורים שלנו על עתיד השטחים אנו עלולים להוסיף לכל הצרות שלנו את הסכנה שנצטרך להגן על גבולות .1949״ • הנ״ל :״אין מפלגת העבודה מפלגה קטנטונת, הקיימת למען שמיעת דעתו של כל אחד בה.״ • מזכיר ההסתדרות כקר, על מס המפלגות: אהרון ״זהו מס רשות ולא מס חובה.״ • ח״כ מע״י משה ארם :״השאיפה למדינה פלשתינאית היא הציונות של ערביי ארץ־ישראל.״ • ח״כ חרות יוחנן באדר :״הכל תלוי בשר אחד בממשלה שלנו: השר עבד־אל־נאצר.״
גליון 1621 (25 בספטמבר 1968), עמוד 12
שינויכ תו ג ת — מנוי המבקש לשנות את כתובתו מתבקש להודיע על־כך שבועיים מראש, על״מנת למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש של גמאל עבד־אל-נאצר, שקבע כי מה שנלקח בכוח יש להחזידו בכוח. אבל דווקא עבד־אל־נאצר שם קץ לדיבורים על מלחמה קרובה. בנאום־הנעילה באוזני צירי הוועידה, הכריז ״אנו צריכים להתאזר בהרבה מאוד סבלנות. רק כך נוכל לנצח את ישראל ואלה העומדים מאחוריה.״ כי עבד־אל־נאצר יודע, שאין לצבאו כל סיכוי להכריע את צה״ל, אילו נערכה התמודדות בעתיד המיידי — או תוך שנה־שנתיים.
גליון 1066 (5 במרץ 1958), עמוד 4
לכן הגנה בריטניה על עדן בכל כוחה, תוך הפעלת סילונים וטאנקים. אולם בואו של עבד אל- נאצר לתימן מבשר את ראשית הסוף ל שליטת האימפריה באזור זה. התקווה היחידה של המערב היתד, עתה, שלמקום ליפול לידי עבד אל־נאצר יפלו גסיכויות־הנפס לידי האיחוד הנגדי, אשר יוזמו הוא מלך־הנסט סעוד, חסיד המערב. … העיקרית -היתד״ בלי ספק, האימה בשני חדירת גמאל עבד אל־נאצר לירדן, בצורה של התקוממות. אחרי. שהנשיא החדש של הרפובליקה הערבית המאוחדת הודיע כי יקים ממשלה פלסטינית בעזה, שתצטרף כחלק נוסף לרע״ם, היה ברור שזהו רמז לשאר ערביי פלסטין — ביהוד לאותם שבין גבול ישראל והירדן.
גליון 1028 (26 ביוני 1957), עמוד 7
משלושת ראשי־הממשלה שהסתערו אשתקד על התעלה, שניים — הבריטי והצרפתי — התפטרו, הניחו ליורשיהם להיכנע בפני גמאל עבד אל־נאצר וחברת־התעלה שלו. השלישי, דויד בן־גוריון, עוסק בכתיבת חוברות על המיבצע, לא הצליח להצביע אף על הישג בטוח אחד. … הקרב התקרב לסיבוב האחרון: הוצאת סוריה מידי הקצינים השמאליים והלאומניים, והפלת גמאל עבד אל־נאצר בכבודו ובעצמו. לפני שבוע היה נדמה כי כיבוש יעד זה קרוב מאד. … לגבי מליוני ערבים׳ הניזונים מקול ערב הקאהירי, הפגינו הצוללות את נכונותה של ברית־המועצות לתת גיבוי למצריים, ואת יכולתו של עבד אל־נאצר לחדש את המצור המצרי על אילת בבוא היום.
גליון 1022 (15 במאי 1957), עמוד 4
לפי ההשקפה של חודש מאי 1957 היו שלוש המטרות הצנועות של המיבצע: • לשבור (את) כוחו הצבאי של עבד אל־נאצר, ולבער (את) קיני הפידאיון. • להנמיך (את) קומתו של עבד א נאצר. • לפרוץ (את) המעבר במיצרי אילת. … שאלה גדולה היא אם דמותו של עבד אל־נאצר באמת הונמכה בעיני ההמונים במרחב הערבי. … המיצרים פתוחים כל עוד כוחות האו״ם חונים בשארם אל־שייך׳ בהסכמת עבד אל־נאצר. איש אינו יבול לדעת מה יקרה למחרת יום הוצאת כוחות אלה.
גליון 1445 (19 במאי 1965), עמוד 13
הוא קשור בידידות אישית עזה עם עבד־אל־נאצר. העולם הערבי כולו מחולק, בעיניו, לשניים. בחלק המזרחי קובע עבד־אל־נאצר, ובן־בלה יתמוך בכל מעשיו ללא הסתייגות. בחלק המערבי קובע בן־בלה עצמו, והוא מניח כי עבד־אל־נאצר יתמוך בכל מעשיו. זוהי חלוקה כין שווים.
גליון 1442 (27 באפריל 1965), עמוד 12
בעת ועידת ראשי מדינות אפריקה, היה הוא אשר נשא את הנאום הקיצוני האנטי־ישראלי שאותו לא יכול היה נאצר לשאת מפאת היותו המארח. אחת הסברות שהועלתה בירושלים ביחס לנאומו היא שבורגיבה הגיע לירד! מסעודיה, ושם הראו לו עובדות ומעשים על מלחמת תימן, בה הרגו חייליו של נאצר אלפי ערבים. הובאו לפניו גם מספרים על כלכלתה של מצרים, ועל הסתבכותה הנואשת המונעת ממנה כל התקדמות בפיתוחה. אף כי ברגע זה אין בורגיבה מסוכסך במיוחד עם נאצר, הרי קיימים חילוקי־דעות יסודיים בין שני המדינאים, והוא ראה לנכון להזהיר את תושבי ירדן הידידותית מפני היתפסות ברשתו של נאצר.
גליון 1367 (20 בנובמבר 1963), עמוד 11
כתב סיירום זולצברגר, אחד מעורכי ה־עתון הניו־יורקי הידוע באהדתו למדינת ישראל: (בן־גוריון) חושד שעבדול־נאצר, בעזרת הודו, מבקש לפתח ראשיעדדזץ לקליעיו. … אך הוא גם נותן להבין שיש לחקור שימושה בכלי־נשק. ,משוס שעבדול נאצר לא יחדל מהכנותיו למלחמה. כן לא יסתכן מחדש במלחמה עד שיהיה בטוח כי יוכל לנצח. … וכי בפנים הארץ תתפתח התחלה של בהלה מפני ראשי־הנפץ האטומיים, שלדברי בן־גוריון עומד עבד אל־נאצר להרכיב על טיליו. האם ייקרא מצב זה מצב חירום?
גליון 1308 (3 באוקטובר 1962), עמוד 18
כי בע ני הסטודנטים הפרסים, ניצב גמאל עבד אל־נאצר כסמל השיחדור הלא מי של עמי המרחב. … צאדק הזקן, נשמעות מלים אלה כהוכחה לגדלותו של עבד אל־נאצר. הם גם מנתחים בידע רב את מעשיה של ישראל עצמה, מסיקים מהם את המס־קנה כי הינד, חלק מן המחנה המערבי, וכי תפקידה לשמש ראש־גשר לאימפריאליזם המערבי במרחב. התעמולה־הנגדית הישראלית מנוהלת בכמה דרכים, אך אינה מעזה לתקוף את עבד אל־נאצר התקפה טוטאלית. היא אומרה, בערך :״עבד אל־נאצר סילק את האני״ לים?
גליון 1337 (24 באפריל 1963), עמוד 7
אך לא היתד, זו אבן, אלא כדור — אחד ממאות הכדורים שנ רו באותה שעה, במרחק של יותר מקילומטר מגינתה של רחל, בכיכר שליד שער שכם, בעיר העתיקה. נאצר היין מוקדם מדי. גם אזרחים אחרים של ירושלים היהודית לקחו חלק במתרחש. … הכיכר המתה מאנשים, שזרמו מכל הסימ־טאות המובילות אל החומה, ניסו לפרוץ אל העיר העתיקה בצעקות ״נאצר! נאצר!״ מעל לראשיהם של המפגינים התנוססו ש־נים־שלושה דיוקנים של נאצר מחייך.
גליון 1513 (31 באוגוסט 1966), עמוד 14
כי הוא אחד מקומץ המייסדים של התנועה הקומוניסטית במצרים, זמן רב לפני שגמאל עבד־אל־נאצר החל חושב על פוליטיקה. הוא נשאר אוהד מוצהר של עבד־אל־נאצר, למרות שהחליט לעזוב את מצרים. … אז, בבואי לעבודה בשבע בבוקר, במכוניתי, הייתי נת־ זהו סיפורו, כפי שהוא מסר אותו ל״העולם הזה״: ^ ם תשאלו אותי: גמאל עבד־אל־נאצר פופולארי ברחוב? אענה לכם: לא. בכל מקום רוטנים ומתלוננים. … קאהיר לבדה היא כיום עיר בת חמישה וחצי מיליון נפש — ואת כל המיליונים האלה הבטיח גמאל עבד־אל־נאצר לא רק להאכיל, אלא גם לחנך, להלביש ולהעסיק בכבוד, לשכן בבתים אנושיים, ולספק להם שירותי־בריאות.
גליון 1570 (4 באוקטובר 1967), עמוד 6
התגרות כה ברורה, בולטת, זדונית, בלתי־נחוצה לאיש, עד כי שמה קץ לכל תקווה שעבד־אל־נאצר מתכוון רק להפגנה. מבחינה מעשית, אי־אפשר היה להשלים עם ההסגר. … בערב של אותו יום ראשון, ה־ 28 במאי — בדיוק שבועיים אחרי שעבד־אל־נאצר פקד על צבאו לנוע לסיני — קרא אשכול באוזני העם את החלטת הממשלה להמתין. … ביום ג׳ ,ד,־ 30 במאי, טס המלך חוסיין לקאהיר, התחבק עם אויבו עבד־אל־נאצר וכרת עימו ברית צבאית. הטבעת התהדקה סביב ישראל.
גליון 1240 (21 ביוני 1961), עמוד 8
מינטוף כבר הסיק את המסקנה ממצב זה. שלוש פעמים ביקר אצלו גמאל עבד אל־נאצר. בפעם השלישית, לפני מספד חודשים, השתתף בוזעידה אפרו־אסיאתית בקאהיר, כדי לבקש ממנה עזרה למלחמת־השיחרור של מאלטה. … אמר הוא לדן :״אינני רואה כל סיכוי שתגיעו לידי הידברות (עם עבד אל־נאצר) ,אם לא יקרה אחד משני הדברים: או שינוי בשדה המאבק הבינלאומי, או שינוי קיצוני במדיניותה של ישראל.״ מינטוף יחייב לדעת אם אכן כך הדבר — כי היה זה הוא אשר השיג מעבד אל־נאצר לפני חמש שנים הסכמה מפורשת להיפגש עם משה שרת — פגישה שלא נתקיימה באשמת שרת•*. * דרישה שהועלתה, בין השאר, על־ידי העולם הזה. ** בין השאר, מזכיר כי אכל ארוחת־צהדיים בחברת אשתו האנגליה של מינטוף, שהיתה נוכחת בשיחת בעלה עם עבד אל־נאצר, בה הוסכם על הזמנה לשרת.
גליון 1596 (3 באפריל 1968), עמוד 11
לפני עשרה חודשים יכול היה משה דיין להצהיר כי הוא ״מחכה לטלפון מנאצר או מחוסיין״ .כיום אין משמעות לפסוק הזה. גם אילו היו נאצר וחוסיין מטלפנים -הם לא יוכלו להתחייב בשם ״אל-פתח״ .ובגלל קיומם של אירגוני־הלוחמה הפלסטיניים, אין נאצר או חוסיין מסוגלים לטלפן … היו אנשים רציניים שקיוו, כי פעולות צד,״ל יפילו את המלך וישליטו בירדן שליט ערבי חזק — עבד־אל־נאצר או פייסל — שירסן את אירגוני־החבלה.
גליון 1561 (2 באוגוסט 1967), עמוד 12
. ** פונית״מערכית מרמאללה, בכפר רב־האוכלוסין ביר־זית, נאות מוסר, נאצר בן ד,־ 73 לקבל את כתבי העולם הזה לשיחה. … הוא היה הפלשתינאי הראשון שזבה לתיק בממשלה, זו שכיהנה ליד המלך עבדאללה, סבו של חוסיין. כיאה למנהל קולג׳ אזורי, מוקף נאצר ספרים. בערבית, באנגלית ובגרמנית. … כי בסופו של דבר קובעים הפוליטיקאים את גורלנו, ודעתם היא הקובעת.״ הערכים אינם מטורפים מוטה נאצר, הפלסטינאי הראשון שהיה שר בממשלה ירדנית (שר־חוץ) ושגריר באו״ם (בשיחה עם כתב העולם הזה נעים גלעדי) כותב ספר על יחסי ישראל־ערב ודורש להתיחס לעניין כלבעייה מוסרית.
גליון 1727 (6 באוקטובר 1970), עמוד 17
בראיון שהעניקה בראש־השנה לקול־ישראל סיפרה גולדה׳ בין השאר, כי הד״ר גולדמן ביקש ממנה לאחרונה רשות לפגוש אישיות ערבית ״שהוא הרבה יותר גרוע מנאצר״. ״האם זה יאסר ערפאתי״ שאל אותה המראיין, שנזכר ודאי בידיעה שפורסמה בהעולס הזה. … גילה גולדמן: מאז הכשילה גולדה את פגישתו המתוכננת עם נאצר, המשיך אישר,קשר המצרי, שהוא אחד ממחוללי ההפיכה של נאצר לפני 18 שנים, להיפגש איתו, סיפר לו על ההדים החיוביים של ״פרשת גולדמן״ במצריים, ניסה לברר אפשרויות נוספות כדי להפגישו עם נאצר.
גליון 1854 (14 במרץ 1973), עמוד 8
ד״ר ישראל שחק, ירושלים רגע של עברית פרדנאצרי, עדנה: מה זה ״פרו״ 7 פרו-אמריקני, פרו־סיני? דניאל: רוצים לומר: מנאמני נאצר, מנאמני אמריקה, מנאמני סין. או: מחסידי נאצר, מחסידי אמריקה. … דניאל: אני יודע? עדנה: אהה. מעתה אומר: מנאמני נאצר ולא פרו־נאצרי או: מחסידי מאו. דניאל: או: מחסידי השמאל החדש.
גליון 1556 (28 ביוני 1967), עמוד 4
ירושלים • שער שכם 111ה י סיגריתר חיה אמיר, סיגריות .כיד המלך תל-אביג כתוך המלכודת לפני חודש, בראשית המשבר שקדם למלחמה, קראתי את מאמרו של שלום כה ״נאצר נכנס לתוך מלכודת״ (העולם הזו ,) 1551 ששם כתבתם :״האמת היא שהצבו המצרי הכניס את עצמו למלכודת. כל מ שיש לו מושג באיסנזראטגיה יודע זאת . . עבר־אל־נאצר עשה את הטעות הגדולה שלו. אני מודה שחשבתי אז שהשתגעתם, כ כל הארץ רעדה אז מפחד.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 38
מילים שנאמרו לצורך השעה, להשגת מטרה מסויימת, הפכו לגולם, קיבלו כוח ולבסוף הפך הנואם לשבוי של נאומיו. כך קרה כמה פעמים לגמאל עבד־אל־נאצר. עכשיו זה יכול לקרות ליורשו. אולי כ מו קד ם. … חאלד מוחיי-אל־דין, משותפיו הראשונים של עבד־אל־נאצר, קצין (מיל ).של חיל־הפרשים, מנהיג השמאל הפרו־סוביי־טי, נשאר חופשי כשנאסרו השמאלנים של קבוצת עלי סברי.
גליון 994 (31 באוקטובר 1956), עמוד 22
אפשר היה לקוות כי ההתקדמות המהירה של צה״ל בציר הדרומי, שאיימה באיגוף כל הכוח המצרי בצפון חצי־האי, תמריץ את עבד אל־נאצר לזרוק את צבאו מול הכוח הזה — דבר שהיה מתאים מאד לכוונות צה״ל. … דווקא לעבר נחל, כדי לדלל את הכוח שעמד מול ניצנה — מקום שם צריכה היתד. ליפול המכה העיקרית• אולם עבד אל־נאצר לא עשה כלות הוא לא הזיז את צבאו לתוך חצי״האי. … ההשפעה הצבאית היתה מיידית: מאחר שעבד אל־נאצר היה צריך להשוש מפני נחיתה מיידית, לא יכול היה להזיז את כוחותיו באופן חופשי, לפני שהוברר לו מד.
גליון 1448 (9 ביוני 1965), עמוד 10
הוא הישודה את ״הערבים״ לנאצים, ואת ״נאצר״ להיטלר. הוא הגדיר את בורגיבה כמהדורה מסוכנת יותר של נאצר, הוא הזמין את שומעיו, בפאתום רב, שלא לחכות עד הרגע האחרון, כמו היהודים באושוויץ, אלא להילחם מיד. … הליגה הערבית פסלה את הקו המלחמתי של סוריה. עבד־אל־נאצר יצא נגדו בגלוי. כל מדינות ערב חוששות מפניו.
גליון 1460 (1 בספטמבר 1965), עמוד 23
בין הקצינים האלה היה סרן צעיר בשם גמאל עבד-אל־נאצר. תולדותיה של המפלגה המצרית אל־ואפד אחרי נקודה זו הם סיפור של התנוונות גוברת. … הקץ בא עם מהפכת הקצינים החופשיים של עבד־אל־נאצר. אחד הצווים הראשונים של המישטר החדש, אחרי סילוק פארוק, הטיל על כל המפלגות לטהר את עצמן מעטקנים וממנהיגים שהיו נגועים בשחיתות. … הוא הפך נקודת־מוקד לבורגנות זלאנשי־הימין, שלא השלימו עם מישטרו של עבד־אל־נאצר ואשר ביקשו להפוך את זכר האתמול לדגל המחר. * באמצע: סראג־אל־דין, משמאל: זיינב נחאס, במסיבה לכבוד הופעת התזמורת הפילהרמונית מתל־אביב בקאהיר (.)1942 דנסופלואור ־ מכילה תכשיר מדעי המאושר ע״י התאחדות רופאי השי ני ם בארצות־הברית.
