חיפוש: נאצר
נמצאו 1,974 תוצאות (מציג 426 עד 450)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1715 (15 ביולי 1970), עמוד 13
#במוסקבה נמשכו ונמשכו שיחות הצמרת הסובייטית עם נשיא מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר. ההארכה הבלתי־רגילה של סידרת־ד,שיחות העידה שהפעם מתקבלות החלטות מרחיקות־לכת — וכי הן לא נתקבלו בנקל. … ב- מיקרה זה אין להם ברי רה אלא לתמוך בעבד־אל־נאצר, והם נגררים לתוך עימות צבאי בעל כורחם. … ״בהסכמת המדינות הנוגעות־בדבר מועלית הצעה לכונן אזורים מפורזים סביב גבולות אלה.״ (משתמע מכך שהפירוז יהיה רק בצד הערבי, בניגוד לדרישת עבד־אל־נאצר שיהיה בשני הצדדים). | כו ח או״ ם באזורים שונים, כולל שארם־ אל־שייך ועזה.
גליון 1860 (25 באפריל 1973), עמוד 19
ההבגנה הגוולה ינני יו ד ע מה בדיוק היתר, מטרתם של המתכננים, כאשר החליטו לשגר יחידה לדירתו של כמאל נאצר כדי ל הוציאו להורג. אולי בחרו בו סתם, מפני ש שנע היה ידוע ברבים, כדובר אש״ף, וקל היה לאתר אותו. … אולי חשבו שהמיבצע הנועז יהמם את בני העם הפלסטיני עד כדי כך, שיאבדו כל אימון באירגון השיחרור, וכל זיקה לו. אם כן, הושג ההיפך. הריגת נאצר גרמה להפגנה מרשימה של אחדות לאומית בין הפלסטינים בשטחים לבין אחיהם מעבר לחזית. … יש לכך לפחות תוצאה חיוכית אחת: יחד עם נאצר מתו כמה אגדות. המציאות חדרה לתודעתם של ישראלים רכים.
גליון 1456 (4 באוגוסט 1965), עמוד 6
רפי אמזלג, עכו אבות וכנים היצר הרע דוחפני לעשות השוואות: הבת של גמאל עבד־אל־נאצר נכשלה בבחינות הכניסה לאוניברסיטת קאהיר, נאלצה ללכת לאוניברסיטה פרשית, על חשבון אביה (העולם הזה .)1452 ולדויד בן־גוריון יש בן, קוראים לו עמוס. … אחד הפקידים גילה חוש־הומור, אך מסופקני אם גם הוכיח באותה מידה את עיסוקו הרב, והתיישב מולנו כשהוא נושא כרזה מעשה ידיו :״הלאה הכפייה האנטי־דתית בנצרת!״ ״הלאה נאצר!״ יעקב אלדר, תל-אביב מונ ט -בלאן דו ב ק מנ טול פולדיט (קינג*סייז< מבט ממרחקים ממרחקים, הריני להביע את קורת רוחי מן העולם הזה.
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 12
ברית־המועצות מעוניי־נת בשלומו של עבד־אל־נאצר, יותר מאשר בשלום חוסיין וירדן, ואילו נשיא מצריים מוכן להסדר יותר מכל גורם אחר במרחב. ברור כי עבד־אל־נאצר לא יוכל לכרות שלום נפרד עם ישראל.
גליון 1343 (4 ביוני 1963), עמוד 10
אמר אותו איש, בחריפות בלתי־רגילה: ״לישראל טילים טובים משל נאצר. וגם מדוייקים יותר. ובעתיד הקרוב אולי יהיה לה גם נשק קטלני יותר.״ דיווח העיתונאי :״כאן שינה אבי־ד,מדיניות את נימתו. … בנקודה זו שומרת ממשלת צרפת על שתיקה ביישנית.״ יחסי חוץ מאחו רי הנצ חון ״הצלחה גדולה של משרד החוץ,״ כך הוגדרו רשמית תוצאות ועידת הפיסגה האפריקאית, שנערכה בחודש שעבר באדיס־אבבה. העובדה שגמאל עבד אל־נאצר ויתר על העלאת הנושא הישראלי לדיון — ולגינוי השיגרתי — נזקפה כולה לזכותם של נציגי ישראל בבירות אפריקה, ולשני השליחים המיוחדים, אהוד אבריאל וירוחם כהן, שר,וטסו לחבש ערב פתיחת הועידה. … ואז קם, ובנאום שהפתיע במתינותו וחיודרונו, הודיע כי לא יעלה, את השאלה הישראלית על סדר־היום. מדוע נסוג נאצר? אהוד אבריאל ניצב מייד בפוזה של מנצח.
גליון 1517 (27 בספטמבר 1966), עמוד 13
״בימי סיני נוצלה סיטואציה בינלאומית נוחה (ערב הבחירות בארצות־הברית, המרד בהונגריה, ההסתבכות של עבד־אל־נאצר בוויכוח על הלאמת תעלת סואץ ).למרות זאת, היתר, תגובה בינלאומית אחידה נגד הפלישה, וישראל נאלצה להיסוג מכל השטח שכבשה. … ״במיבצע סיני היתד, המטרה האמיתית (הסמוייד ),להפיל את עבד־אל־נאצר. לשם כך הוכנה מראש תוכנית עם גולים מצריים, שהבטיחו התקוממות המונית נגד השלטון•. … ״אילו לא הלכנו בשיטת קיביה, עזה וכד, כי אז אפשר שההיערכות בצד הנגדי היתר, שונה. נאצר אולי לא היה נדחף לעיסקה הצ׳בית ...כאן היתד, התפתחות, שעם כל הצניעות, לא אשלול ממדינת ישראל את הזכות ואת הכבוד של השתתפות פעלה בה.
גליון 948 (15 בדצמבר 1955), עמוד 3
| | צ׳כי למצריים לא ישנו בהרבה את כוחו הצבאי של סגן־אלוף גמאל עבד אל־נאצר. אם, אומנם, יהיו גם המשלוחים הבאים מאותו סוג, הרי כל העיסקה לא תעזור לעבד אל־נאצר לטפל באותו מצב־חירום שה ו א כנראה חושב עליו (כלומר, התקפה ישראלית על מצריים) .הניתוח הבא של הכוח הצבאי המצרי מגלה את הקשיים שיעמדו לפני עבד אל־נאצר כשירצה להעביר את הנשק הצ׳כי לשימוש מעשי.
גליון 967 (26 באפריל 1956), עמוד 4
אולם במשך שבע שנים ארוכות, עד למשלוח הסיגים לגמאל עבד אל־נאצר, לא עשתה ברית־המיעצות שום צעד שיכול היה להתפרש כמכוון נגד מדינת־ישראל. … בחברתם של אבות הכוח הניטראלי, של ניד,רו ואו־נו, יכלה ישראל להיפגש עם גמאל עבד אל־נאצר ולרפא את הפצעים של השנאה הישראלית־ערבית. … לצורך זה עלינו לשחק עם שני הצדדים. הצלחותיו המפליאות של גמאל עבד אל־נאצר, שאינו אלא חובב חסר־נסיון במישחק זה, צריכות לפקוח גם את עינינו לגבי הסיכויים העצומים הגלומים במישחק זה למדינה הקונה לה אחיזה בשני חצאי כדור־הארץ המפולג, המנצלת במוח צלול ובעין פקוחה את כל ההזדמנויות, ללא משפטים קדומים.
גליון 966 (19 באפריל 1956), עמוד 3
מאורעות השבוע הוכיחו מעל לכל ספק כי, לפי שעה, אין איש מהם רוצה בכך ברצינות. גמאל עבד אל־נאצר הפעיל את להקות-הכינים של הפידאין במקוםי להפעיל את צבאו. … יעבור זמן ניכר עד שחיילי מצריים ידעו, אפילו בעזרת מומחים זרים, לטוס במיגים ובאיליושינים ולהפעיל את הסטאלינים, להחזיקם במצב תקין ולתקנם, לאמן מדריכים ופועלים ולהכין חלקי־חילוף. ** ד שיסתיים שלב זה, ועד שינבוט זרע המרד אותו זרע עבד אל־נאצר בירדן ובעיראק ויקום הפיקוד הערבי האחיד, לא כדאי לסגן־האלוף הקאהירי לפתוח במלחמת־הכרעה. … מבאן המסקנה השניה, גם היא ברורה: עבד אל־נאצר מעוניין לדח־ת את המלחמה, אולם הוא מוכן לבצע פעולות למרות שטמון כהן סיבון של התלקחות מיידית.
גליון 979 (19 ביולי 1956), עמוד 8
כך נמנעה כל פעולה נגד משטרו של עבד אל־נאצר, שהקפיד לא למתוח את החבל יתר על המידה. האמריקאים הזדיינו בסבלנות, המצרים הזדיינו בנשק סובייטי. צעד אחרי צעד סילק עבד אל־נאצר את ההשפעה המערבית מסואץ, ממצרים, מסוריה, מירדן. אחרי כל כשלון הבטיח ביירוד לממשלתו שהסוף יהיה טוב, שעוד מעט יבוא השינוי המקווה, שעבד אל־נאצר אוהב בלבו את האמריקאים. בשבועות האחרונים נראה כי משחק החתול בעכבר, מישחקו של סגן־האלוף המצרי בגנרל האמריקאי, מתקרב לקיצו.
גליון 1448 (9 ביוני 1965), עמוד 9
כמעט כל ממשלות המרחב שייכות למחנה זה. בראשו עומד גמאל עבד־אל־נאצר, המסוזה קו זה בסיסמות של מלחמה. לא פחות ממנו דוגלת בקו זה ממשלת ישראל, המסווה אותו בסיסמות של שלום. • מחנה של מלחמה. … בגלל חולשתן ובעיותיהן הפנימיות, אין הן יכולות להמרות בגלוי את פיו של עבד־אל־נאצר. אולם יש הבדל בין שתיים אלה לבין מצריים. … • כסבכה כמלחמה שתי מדינות ערביות המקבלות את הנהגת קאהיר, היא תעמיד את עכד״אל־נאצר כמצב קשה. אם קאהיר תשתוק כעת שירדן ולבנון מותקפות, תרד יוקרת הנשיא המצרי עוד יותר.
גליון 1285 (24 באפריל 1962), עמוד 20
ל*ת דין (המשך מעמוד )9 על נאצר. אחר־כך, ידיעה :״ישראל מבצעת פעולה נגד הכפר הירדני נחלי!. … פי לי ם נווריס מצטיינת בתערוכת עלי הטבק המובחרים בתבל ״ראש •המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל מנהיג את העתונות, כפי שהנהיג פעם את שועלי שמשו 1הוא לא הסתפק בקביעה השיגרתית כי ״נאצר זומם להשמידנו״ — מילים שהפכו פסוק־חובה בכל נאום של אלוף, כמילים ״בימים טרופים אלה״ בנאום של עסק! … לולא ידענו מי המדבר, יכולנו לחשוש כי הוא מצטטחוברת־תעמו־לה של גמאל עבד אל־נאצר. ״אחרי הסול! ,באה המקהלה. לפי פקודת שרביטו של מנצח אלמוני, פצחו סוכני משרד־הבטחו!
גליון 1339 (8 במאי 1963), עמוד 16
הוא הכניס את הקצין הפצוע לביתו, דאג להעברתו לבית־החולים, ומאוחר יותר אף ביקר אצלו בכלא. שם הקצין הפצוע: עבד אל־נאצר. בזכות היכרות זו מצא סקוט הנוקשה מיקלט במישמר הגבול המצרי. … כאשר הוא חודר לפורט־סעיד הכבושה־למחצה, כדי לחפש את ידידתו היהודיה, הוא נתפס על־ידי האנגלים, המשדלים אותו להשפיע על עבד אל־נאצר להפסיק את מלחמת הגרילה נגדם. הוא מסרב, בהשיבו לגנרל האנגלי :״אינני מוכן לומר למישהו שיחדל מלירות בצבא הבריטי, אפילו היה הדבר ביכלתי. … בשש השנים האחרונות נכתבו במערב למעלה מתריסר ספרים על גמאל עבד אל־נאצר ומערכת סואץ. הגולה האחרון הוא היחידי המאמץ לעצמו את ההשקפה המצרית הרשמית.
גליון 1626 (30 בינואר 1968), עמוד 11
הגישושים עם ירדן אומנם הראו כי השליט מעבר־הירדן מוכן עתה להסדר, בהסכמתו הרשמית־למח־צר, של גמאל עבד־אל־נאצר. חוסיין, הכפוף ללחץ אמריקאי, ועבד־אל- נאצר, הכפוף ללחץ סובייטי, נוטים בכיוון זה בלית ברירה. … רק ימים מעטים לפני ההתקפה של שבת, פורסמו דרישותיהם של קצינים מצריים שלחצו על נאצר והמטה הצבאי המצרי, לפתוח בפעולות צבאיות, בהיקף מוגבל, נגד ישראל.
גליון 1619 (11 בספטמבר 1968), עמוד 15
ציור זה משמש גלויית־תעמולה לאירגונים הפלסטינים שרבים כמותו הופצו בפסטיבאל הנוער בסופיה. הס ויליאס נאצר וכמאל נימרי, שהורשעו בבית־חדין הצבאי בלוד בעוון רצח וחבלה ליד הכפר הערבי אבו־גוש. … אחת הגלויות שמשכה את עיני נשאה את דיוקנם של ויליאם נאצר וכמאל נימרי, שנשפטו בבית־הדין הצבאי בלוד, ואשר את משפטם כיסיתי: ״חופש ללוחמים ויליאם וכמאל! … שעה שביתו פוצץ על־ידי ד״גבור׳ דיין, בעזרת הפצצת־נאפאלם, הוא אמר, :אתה יכול להרוס את האבן — אך לא את הבן־אדם!׳ ״ויליאם נאצר ( )22 נולד לאב ערבי־נוצרי ולאם יהודיה.
גליון 1113 (28 בינואר 1959), עמוד 6
שמאל זה רוחש אהדה וותיקה ללאומנות הערבית בכלל, ולעבד אל־נאצר בפרט. הכוח השני מתגלם בדמותו הדינאמית של מאטאי, מנהל חברת הנפט הממלכתית, הקאפיטליסט מספר 1של איטליה. מאטאי, אחד מאנשי־הפלאים של הדור, הצליח לחדור לשדות־הנפט המבורכים של המרחב על- ידי כך שנתן לערבים יותר מאשר היו כל האחרים מוכנים לתת. לאחרונה הבטיח לגמאל עבד אל־נאצר לפתח במצריים שדות־נפט שיספקו את כל צרכיה של מצריים עצמה, יהפכוה למעצמת־נפט. … אדם הרוצה להשכין שלום במרחב ולהשביע באותה שעד, את רצונם של גמאל עבד אל־נאצר ורעיו, היה צריך להדאיג את ממשלת ישראל.
גליון 1086 (23 ביולי 1958), עמוד 6
כל נער ונערה יבולים ץ לה עותתף ב טי סו ת הטיול עגל ) ן ״ארקיע; פנה עוד היום לרוד׳ [ ( בזז **ה 42 יאוו טלפן למט׳ 562/ 3ו . 6ץ נ מדמה (המשך מעמוד )4 דק וגבוה• בעיני עבד אל־נאצר לא היתה הפלישה לירדן וללבנון חמורה כל־כך — עיכול עיראק ברע״ם ידרוש זמן, אפשר היה לדהות לפי שעה את בליעת ירדן והלבנון. … חבריו הבגדאדיים הבטיחו כי הנפט ימשיך לזרום למערב. נאומו הגדול של עבד אל־נאצר בדמשק הצטיין במתינות, גם כשדיבר על ישראל (״כשהתקיפה ישראל את מצריים ב־ ,1956 אמרו האנגלים שהם יגנו עלינו. … עכשיו הם אומרים שהם יגנו על הלבנון כשנסתיים השבוע הראשון אחרי המהפכה, נראה כאילו תישארנה החזיתות קפואות לפי שעה. הנצחון המכריע נשאר כידי עבד אל־נאצר וחסידיו: עיראק היתה כולה בידי מנהיגי המהפכה.
גליון 1242 (5 ביולי 1961), עמוד 23
והיא מיהרה להעביר שתי פלוגות של חיילים, אל מעבר לגבולה המשותף עם כוויית. עבד אל־נאצר הסתפק, בשלב זה, בגינוי חריף של ההצהרה העיראקית. … בסך הכל חיים בכוויית רבע מיליון תושבים, והכסף הכוזייתי הוא המטבע היחידי בעולם כולו שיש לו כיסוי מלא בזהב. עבד אל־נאצר חולם על היום בו יוכל להניח את ידו על אוצרות אלה. … ה־גנראל העיראקי הבהיר מן הרגע הראשון כי אינו מתכוון להיות גרור של עבד אל־נאצר. ועל אף שעיראק עצמה מבורכת בשפע של נפט, החליט להניח את ידו גם על הבארות של כוזיית, כדי לחזק את כוחו שלו — וחשוב עוד יותר: כדי למנוע את נפילתן לידי רע״ם.
גליון 1256 (4 באוקטובר 1961), עמוד 11
לפתע התברר לציבור שעשרות מכשירי־טלביזיה פזורים בכל ה הזכויות שמורות • הבעיה הראשונה שהמהפכה הסורית תעמיד בפני הדיפ לומטיה הישראלית ז איזו ממדה לנקוס, בעת ההצבעח באו-ם על בקשת סוריה לקבלה בחזרה כחברה 1הברירה ׳הכאובה: אם תצביע נגד קבלתה של סוריה, תשרת בכן את עבד אל נאצר. אם תתמוך בקבלתה, תעזור בכן להוספת קול ערבי נוסף באו-ם. … חילוקי־הדעות יפרצו בעיקר בין אנשי קבוצת אל־ארד, לבין הקומוניסטים. בעור שאנשי אל־ארד תומכים בעבר אל־נאצר ורואים במהפכה הסורית תנועה ריאקציונית ראנטי־לאומית. … הצטרפות כזאת גם מראות הטלביזיה: גמאל עבד אל־נאצר נואם ככיכר המהפכה בקהיר (מאחוריו: שומרי ראשו) וההמון מריע לו.
גליון 1746 (17 בפברואר 1971), עמוד 18
שיינה, שהיה הבום מטעם המפלגה הקומוניסטית במיניסטריון ההגנה הצ׳כי, ובכך למעשה במעמד בכיר יותר משר־ההגנה עצמו, נמלט למערב ב־.1968 עתה, פצה פיו לראשונה בפומבי. נאצר תרם לסילוק כרושצ׳וב. בין תגליותיו: כרושצ׳וב ביקש, לפני נסיעתו למצריים ב־ ,1964 מהפוליסביורו לאשר הענקת אות גיבור ברית־הסועצות לנאצר. הפוליטביורו, שכעשרים שנה קודם לכן העניק אות זה לאזרח הסובייטי גרישה פייגין, סירב להעניקו לנאצר אוייב הקומוניסטים. כרושצ׳וב נאלץ לצאת למצריים בידיים ריקות, הבטיח לנאצר את האות על דעת עצמו, העמיד את מוסקבה בפני עובדה מוגמרת. האות הוענק לנאצר, אך מתנגדיו של כרושצ׳וב השתמשו ביעילות בתקרית זו כדי לקדם את תהליך סילוקו מהשלטון.
גליון 1771 (10 באוגוסט 1971), עמוד 10
(המשך בעמוד )12 קאי כי שליחותו בלל אינה ראשונה מסוגה — אלא שבכר היתה הודם לכן שורה שלמה של מגעים גם עם נמאל עכד־אל־נאצר. הקורא של 1971 אולי לא יהיה נדהם למיקרא הדברים. … בין השאר הזכיר שרת את המגעים הבאים: • באפריל ( 1953 תשעה חודשים אחרי המהפכה המצרית) הוחלפו איגרות ״בצינורות שונים״ .עבד־אל-נאצר עצמו חתם על האיגרת .״פקיד ידוע״ מסר אותה לישראל. • באפריל ,1954 ביקר חבר־פרלמנט יהודי מבריטניה שלוש פעמים בקאהיר, כשהוא נוסע הלוך וחזור בין מצריים וישראל. • באותו זמן היה מגע שני בפאריס, כששליח מייוחד של עבד־אל-נאצר נפגש עם ״אנשים משלנו״ ,והיו שוב חילופי-איגרות.
גליון 1702 (15 באפריל 1970), עמוד 21
שהרי אין איש מאיתנו יודע בבהירות מי יזם את רעיון הפגישה נאצר־גולדמן.״ בכך חזר סנה על טענת שוללי־גולדמן, כי יתכן מאד שהוא המציא את כל העניין בעצמו. … בעד היאחזויות בשטחים למעשה מאשים אותם סנה בכך ששליחות גולדמן נועדה לאפשר לעבד־אל־נאצר להמשיך בסירוב לד,ף יר בישראל, לנהל עימד, משא־ומתן ולעשות עימד. … לא רק אנשי מלפגת העבודה, אלא גם אנשי גח״ל ממטירים עליו ברכות גלויות כשהוא נואם נגד ברית־המועצות, עבד־אל־נאצר ואירגוני הפידאיון, בזכות הציונות והמסורת היהודית.
גליון 1718 (5 באוגוסט 1970), עמוד 13
תחת זאת נכנסו למשא־ומתן ן | אינטנסיבי עם הרוסים והמצרים. הביקור הממושך של עבד־אל־נאצר במוסקבה הוקדש כולו לבירור העמדה האמריקאית. … בתור סבו ח1י10 תי :0ד״ן וגל ל• נוסח זה בא לערפל את ההיענות הפשוטה להצעה, שהועלתה לראשונה על־ידי נאצר. כבל התשובה אין שום התייחסות לצד הערכי, שום הודאה או הבעת תקווה שחלה תפנית חיובית כעמדת מצריים. … הכל התייחסו לניסוח כעניין פנים־ישראלי, כהתחכמות שנועדה לבצר את עמדת ממשלת ישראל כלפי יריביה הפנימיים, בדומה להתחכמויות המקבילות של עבד־אל־נאצר, שנועדו לאותה מסרה. העיקר היה שישראל קיבלה בפירוש ורשמית את שלושת עיקרי תוכנית רוג׳רם .2השאר היה כגדר קישוט.
גליון 1748 (3 במרץ 1971), עמוד 7
לפי מנהל מכון שילוח לחקר המיזרח התיכון שליד אוניברסיטת תל־אביב, פרופסור שמעון שמיר, אל- סאדאת יכול להרשות לעצמו להיות יותר גמיש מנאצר. זאת מהסיבה הפשוטה :״סאדאת אישית אינו אחראי לתבוסה. מד, שנקרא בפי המיצרים, מחיקת עיקבות התבוסה׳ ,היא בשביל סאדאת מטרד, מדינית, ולא עניין של כפרד, א שית, כפי שהיה הדבר לגבי נאצר. למרות מעמדו החלש בהשוואה לנאצר, יש לסאדאת מרחב־תימרון גדול יותר, מפני שאין אצלו אותו מישקע אישי־אמוציונאלי הקשור בתבוסה. סאדאת פשוט חופשי מנטל העבר, שהעיק על נאצר.״ ! מה עושה זמר כשיש לו רק סרט הקלטה אחד של שיר חדש שלו, והוא רוצה ל סורו ׳והננס בילה חופשה בעיר נאסאו שבאיי בהמה -- .בים הקריבי.
גליון 1463 (22 בספטמבר 1965), עמוד 35
הוכיח זאת חבר־פרלמנט בריסי, שהעיד כי גמאל עבד־אל־נאצר היה מוכן לפני 11 שנה לכרות ברית־שלום עם ישראלי שכתב לראש־ממשלת ישראל מכתב בנוסח ״אחי שרת והיה מוכן להיפגש עם שרת. … ראשי המישטר, משמעון פרס עד מנחם בגין, הכריזו כי בורגיבה מסוכן יותר מ־עבד־אל־נאצר• בטאוניו של המישטר — מדבר ועד ג׳רוסלם פוסט — הודיעו כי בורגיבה זומם להשמיד את ישראל.
