חיפוש: נאצר
נמצאו 1,983 תוצאות (מציג 451 עד 475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1004 (9 בינואר 1957), עמוד 17

למיליוני המאזינים הערביים על ממדי מפלתו של הצבא המצרי בס ני״ על. ההרס שמשטר עבו אל־נאצר המיט על ארצו — דברים ששודרו עד כד, רק מקול ישראל. … בגדאד וקהיר זר נידחות של מצרים, נגד משטרו של עבד אל־נאצר ובריתו עם הקומוניסטים. קו אחת על ראש השניה כל דבר, מלבד המשרת האחרון. … היד, צפוי על נולי אל־סעיד (לאה משגרת) .קרייניה למאסר, כל השוד,באהדה לעבד אל־נאצר נעלא היססו לתאדו כעבד נלצע של הציונות!
גליון 1331 (18 במרץ 1963), עמוד 7

לרבים היה נידמה כי יחד עמו ירד מן הפרק האיש שסימל פתרון זה: גמאל עבד אל־נאצר. אולם הנשיא המצרי הוא אדם גמיש מאין כמוהו, והוא היה הראשון שהסיק את הלקח של ה־כשלון והפך למרכז ההתפתחות החדשה. … רעיון זה דומה לפתרון המתגבר עתה באירופה המערבית. עבד אל־נאצר, שמיהר להצטרף אליו, מצא לו הגדרה פופולארית :״איחוד המטרות״. … איך ישפיע הדבר על מעמדו של גמאל עבד אל־נאצר? אין ספק כי ברגע זד, מהתה גמאל עבד אל־נאצר את האישיות העיקרית, הפופולארית ביותר, במרחב השמי.
גליון 1505 (6 ביולי 1966), עמוד 6

עיתונים הקרובים לקאהיר דחו אף הם את הרמזים, בציינם כי גם הנשיא עארף הוא ידידו של עבד־אל־נאצר, והכריז על כוונתו לאיחוד שתי הארצות. הקצינים המתמרדים נימנו, כפי הנראה, על אותו חלק של הצבא העיראקי, שאינו מרוצה מן ההסכם עם הכורדים. שאלה קאהיר: הרי עבד־אל־נאצר עצמו הטיף להסדר כזה — כיצד יעודד הפיכה שתבטל אותו, משהושג?
גליון 1552 (31 במאי 1967), עמוד 3

עוד ידובר הרבה כעתיד על הסיכות שהניעו את גמאל עבד־אל־נאצר להעביר את עיקר צבאו לחצי־האי סיני, ולהטיל את המצור. … כאותה שעה העביר נשיא מצריים לחצי־־האי סיני כוחות עצומים - כוחות שעצם נוכחותם שם מהווה איום על קיום המדינה. את צבאו זה יכול עבד־אל־נאצר להחזיק שם במשן־ זמן בלתי־מוגבל. ואילו צבא ישראל, שהוא כעיקרו צכא־מילואים, אינו יכול להישאר שם זמן רב, מבלי שהדבר יביא להתמוטטות מערבות הכלכלה בישראל.
גליון 1727 (6 באוקטובר 1970), עמוד 10

מומחי הסטייט־דפארטמנט ואנשי ביון אמריקאיים טענו כי שליט מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר, התאושש מחדש אשר לנאצר׳ העדיפה ארצות־הברית לראותו מוכה מחדש. … ״ב־ 21 בדצמבר הגיע לישראל לביקור שגריר ישראל בוושינגטון, יצחק רבין רבים קושרים את ביקורו של הרמטכ״ל לשעבר בנטייה שבלטה אחר־כך בישראל לפעולה דראסטית יותר נגד נאצר ומישט־רו.״ בגלל קמבודיה. גם בנושא המעורבות הסובייטית, שהתבטאה בהצבת טייסים רוסיים על אדמת מצריים, היתר, זו ארצות־הברית שהיתר, מעוניינת יותר מישראל בהבלטה בינלאומית של עובדה זו.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 39

בתוך מצריים עצמה נמשך הטיהור הכללי של כוחות השמאל באמצעי־התקשורת. בימי עבד־אל-נאצר, נמסרו העיתונים והרדיו לידי השמאלנים, ששוחררו בהדרגה מבתי־הסוהר ותפסו עמדות־מפתח ב- מישטר, ככל שזז שמאלה. … הרשימה היא ארוכה: סולק גדול הקריינים המצריים ג׳לאל מועווד, שהפך לשם־דבר כאשר התעלף מרוב התרגשות בשעה שדיווח על הלוויית גמאל עבד-אל- נאצר. סולק הפרשן הפופולרי סייד אל- ררבאן מקול ערב.
גליון 1466 (13 באוקטובר 1965), עמוד 25

תימני — שנהנה מתמיכה בריטית ממשית — מכדי שיוכלו להתערב בעדן. עם חתימת הסכם פייצל־עבד־אל־נאצר, לפיו יפנו המצרים את תימן, האמינו האנגלים כי יבוא הקץ גם לתמיכה המצרית בחזית לשיחרור לאומי בדרום הערבי. הסתבר שהם טעו. עבד־אל־נאצר אנו מתכוון להסתלק מחצי־האי רוזי־הנפט. … לפייצל ברור׳ כי כשם שתימן היתד, קו־ההגנה הראשון שלו בפני התנועה הרפובליקאית הנאצרית, כן מהווה עתה עדן נקודת־מפתח במאבק זה.
גליון 1471 (10 בנובמבר 1965), עמוד 24

בפאריס, שם יושבים כמה מן המנהיגים הכורדיים, רווחה השבוע ההשערה, כי נשיא מצרים נאלץ להיכנע ללחץ העיראקי ולגרש את אל-עגראווי, מפני שהקשרים עם בגדאד החלו מתרופפים לאחרונה, וקאהיר היתד, חייבת לפצות את המרשאל עבדאל־סלאם עארף על נסיון־ההפיכה הפרו־נאצרי שבוצע בארצו לפני חודשיים. אותר, התרופפות ביחסי קאהיר־בגדאד גרמה למכה נוספת — חמורה הרבה יותר — לכורדים• מכה זו הונחתה עליהם מידי השאח הפרסי. … האחריות לכך רובצת ישירות על שכמו של סגן שר החוץ הבריטי טומסון. אותו טומסון שעבד־אל־נאצר סירב לקבלו בקאהיר. בעת שהותו באיראן, שיכנע את השאה כי נוצרה הזדמנות נוחה להתקרבות טהראן- בגדאד, תוך ניצול ההתקררות ביחסי עבר־אל־נאצר־עארף• עיראק תוותר על שאיפותיה במיפרץ הפרסי, וטהראן תפגין את רצונה הטוב על־ידי סגירת הגבול בפני הכורדים.
גליון 944 (17 בנובמבר 1955), עמוד 3

אם יצליחו האמריקאים מחר לשבור את עבד אל־נאצר, יבואו במקומו כוחות גרועים יותר, קנאיים יותר : אולי קצין־צבא אחר, או אפילו האחים׳ ידידיו של המופתי. … כדי לכצר כעיראק כנופייה רקוכה המסורה להם, נותנים לה האמריקאים את הנשק המסוגל להחריכ את נתניה וחדרה. כדי לחזק את עבד אל-נאצר הניטראליסטי, מוסרת לו כרית־המועצות את הנשק המסוגל להשמיד את תל־אכיב ולהרעים את חיפה. … לכן לא חשוב אם רוצה הג׳נטלמן בודשינגטון או הטובאריטש במוסקבה בשלום מרחבי. יתכן מאד שגמאל עבד אל־נאצר הוא צעיר סימפאטי. אולם הוא ערבי לאומני, הוא סבור כי ישראל היא בת־ברית האימפריאליזם והוא זוכר כי ישראל דרשה מן האנגלים להישאר בסואץ.
גליון 1546 (19 באפריל 1967), עמוד 12

היא מאמינה עדיין כי לוחמי עדן הם ״סוכנים נאצריים״ ,וכי נצחונם פירושו ״הצטרפות עדן לאימפריה הנאצרית״( .האין זה מצלצל כמו תקליט ישן, שחוק ושבור?) … הוא הכריז בכנסת כי הוא מתנגד ליציאת האנגלים, כל עוד לא הובטח שעבד־אל־נאצר לא יבוא במקומם. מדוע? הטיעון הרישמי הוא פשוט וברור: עדן חולשת על המוצא הדרומי מים־סוך. … שיחרור אמיתיים, אלא סוכנים מיצריים, שליחי ״הרודן המיצרי״ .כניעת צרפת, כך חששו בירושלים, תהפוך את אלג׳יריה לבסיס מיצרי, תרחיב את ״האימפריה״ של עבד־אל־נאצר. לבן נכנסו להרפתקה. לשווא הזהרנו אז את ממשלת ישראל כי כל שיקוליה מוטעים מיסודם.
גליון 1699 (25 במרץ 1970), עמוד 16

כי לא זו בלבד שההפצצות סביב קאהיר לא עירערו את המוראל של המוני מצרים, ולא גרמו לנפילתו של עבד־אל־נאצר, אלא שהפצצת מיפעלי אבו־זעבל סיפקה למישטר המצרי זריקת־כוח׳ בפנים מצרים וקלף תעמולתי ברחבי העולם. … עתה ברור, כי מייד אחרי ההפצצות בפרברי קאהיר טס עבד־אל־נאצר למוסקבה. הוא שהה שם שלושה ימים, כפי שהודלף לעיתונים המערביים. … לפני שבועות מספר, בעת שהפצצות חיל־האוויר הישראלי עמוק בשטיח מצרים היו בעיצומן, היה זה אותו ניו־יורק טיימס שפירסם את הסקופ בדבר נסיעתו החשאית של נאצר לרוסיה, כדי לבקש מן הסובייטים את אמצעי ההתגוננות האנטי- אוויריים החדישים.
גליון 1660 (25 ביוני 1969), עמוד 12

זו הכילה את ה־דו״ח הסובייטי הראשון על פגישות גרו־מיקו—נאצר, בהן ניסה שר־החוץ הסובייטי לשכנע את נשיא מצריים לקבל את התנאים האמריקאיים. … דבר זה לא הפריע למשרד־החוץ הישראלי להפיץ כאילו המצרים מסרו תשובה שלילית — עוד לפני שנשלח לוושינגטון מנכ״ל משרד החוץ, גדעון רפאל, כדי לבקש מן האמריקאים למסור לישראל את תוכן הדברים. • חסנין הייכל, דובר היסודות הקיצוניים ביותר במצריים, מסר בעיתונו, אל־אהרם. כי הרוסים התחייבו בפני עבד־אל־נאצר להפסיק מייד את יוזמת המעצמות אם יתבקשו לכך על־ידי הערבים.
גליון 1725 (23 בספטמבר 1970), עמוד 18

ן 1ראלי המוסמך הראשון של טיסת ה״בום״ שערכו מטוסי חיל־האוויר הישראלי אשתקד מעל ביתו של נאצר. בזמנו, כאשר הדליפו כתבים זרים בקהיר את הידיעה על כך, הסתפק דובר צה״ל בהודאה שאמנם טסו מטוסים ישראליים מעל קהיר. … למטה, בשכונה קטנה וחמו דה זו, בסימטא מבודדת, נמצא ביתו הדו־קומתי של הראיס המצרי — עבד אל נאצר. הרעש היה נורא. גלי האויר המתנפצים מאחורי המטוסים החולפים במהירות הקול השמיעו רעם התפוצצות עצום, כפצצה אדירה שהתפוצצה בקירבת מקום.
גליון 1839 (29 בנובמבר 1972), עמוד 16

1967 ** ל זה יכול ההמשך ידוע: גמאל עבד־אל־נאצר, שהיה מעוניין בהמשך הס־סקת־האש, לא יכול היה לעמוד מנגד, ולהניח למישטר הסורי היריב להציג את עצמו כלוחם יחידי למען שיחדור פלסטין. … במאי 1967 שיכנעו הסורים והסובייטים את קאהיר שצה״ל מרכז את כוחותיו להת קפה על סוריה. עבד־אל־נאצר הגיב בריכוז צבאו מול גבול ישראל בסיני.
גליון 983 (15 באוגוסט 1956), עמוד 2

לבסוף פתח אחד מהם, לאט, במקוטע, בעברית עילגת, ב״שיר מפא״י,״ כלהלן: ״נז ס בי ב ׳ הז ם הסטר ר א שנו איש השנה ...לוי אשכול, השור שאיש לא הצליח עדיין לחסמו בדישון מירה גורדון, רנזת־נן הגבר ששינה את פני המרחב — אולי נם את פני העולם — יותר מכל אחר השנה: ביקבאשי נטאל עבד אל־נאצר. שלום חמדיה, באר־שבע ...ד וי ד בז־נוריון, המדינאי היחידי של מדינת ישראל. רות בלומברג, חיפה מרוע לא פירטמתם כמדור תצפית שעבד אל־נאצר הולד להלאים את תעלת סואץ? זלמן שנוקפרצקן, תל־אביב הקורא שנוקפרצקן יטיב לעשות אם יעיין בתצפית העולם הזד ,972 ,שם נאמר בפירוש, על פי ידיעות משרות מודיעין מערבי כי ״עבד אל־נאצר יסגור את תעלת סואץ גם בפני אוניות מעצמות המערב.״ ביג׳י שציפצף על דעת הציבור, לא סילק את בנו מהמשטרה אבל נתז בעיטה מחפירה למשה שרת אילן גוטהים, נהדיה ...מרדכי אורז, האיש שנשא וסבל כה רבות בכלא הצ׳כי. … אליהו תדמור׳ הרצליה מה אתם רוצים טגמאל עבד אל־נאצר? אם הלאים את התעלה (העולם הזה )981 זה רק לטובתנו.
גליון 1489 (16 במרץ 1966), עמוד 16

הוא היה היהודי־המצרי הראשון, שהורשה לבקר בה שנית, אחרי שעזב אותה בעקבות הקמת מדינת ישראל. האישור לביקור ניתן על־ידי עבד־אל־נאצר עצמו. רולו נסע לקאהיר, התקבל על־ידי מכרו חסניין הייכל, עורך אל־אהואס. … בנוכחותו הרים הייכל את שפופרת הטלפון, התקשר עם גמאל עבד־אל־נאצר, וכעבור כמה דקות ישב רולו בחדר־ר,אורחים של הנשיא. … מאז נפגש רולו מספר פעמים עם עבד־אל־נאצר, ראיין אותו, ניהל עימו ויכוחים גלויי־לב על הישגיו וכשלונותיו של המישטר המצרי, על יחסו של עבד־אל־נאצר אל היהודים ואל ישראל.
גליון 1127 (6 במאי 1959), עמוד 13

כשורת הצועדי־ם חפכובדיס הפגנת הקומוניסטים בנצרת* למען בן־גוריון ועבד אל־נאצר הלך חבר המועצה המקומית אמין ג׳רג׳ורה, לבוש חליפה אלגנטית, וקרא מתוך נייר סיסמאות על ״זכות ההגדרה העצמית לערביי פלסטין! … ״ בכיכר המוסכים הצטופפו כמה מאות לאומנים ידועים, חסידיו של עבד אל־נאצר במאבקו הקיצוני נגד עבד אל־כרים קאסם והקומוניסטים העירקיים. … דקה שוב רעם הרמקול :״יחי גמאל עבד אל־נאצר, מנהיג הלאומיות הערבית!״ מאות לאומנים שהצטופפו מסביב חזרו בהתלהבות על הקריאה .
גליון 942 (3 בנובמבר 1955), עמוד 4

קציני הצבא, כך טענו, לא ירשו לעבד אל־נאצר לפנות את הרצועה ללא קרב, להכתים את שם הצבא המצרי בפעם נוספת. ״החטיבות בחצי־האי סיני״ ך* מחרת הפעורה בחאן־יוניס, כך גי/לה שבועון־הידיעות האמריקאי טייס, הצליח עבד אל־נאצר רק בקושי רב לרסן את קציניו, שדרשו להלום מייד בישראל. אפילו המפקד העליון של הצבא המצרי, שתפקידו מקביל לזה של משה דיין בישראל, דרש להפעיל את החטיבות המצריות הערוכות לקרב בחצי־האי סיני. אולם אם ייכנע עבד אל־נאצר לדרישה להגן על הרצועה בכל מחיר, הרי שקיימת אפשרות ממשית כי הקרב על הרצועה יהפוך לקרב על עצם קיומו של הצבא המצרי.
גליון 1013 (13 במרץ 1957), עמוד 9

רדיו קאהיר והקונגרס המוסלמי של גמאל עבד אל־נאצר פונה לכל המוסלמים באפריקה. כפי שנוכחו לדעת גם מלחי האוניות הישראליות בג׳יבוטי, תעמולתו מכה שרשים. … בורגיבה הוא ערבי מתקדם המתנגד לדמאגוגיה של גמאל עבד אל־נאצר, ואשר היה יכול לתווך בין ישראל לבין עמי ערב, אילו אפשר היה לשכנעו ני ישראל אינה משמשת ראש־נשר נדערבי למלחמת בתנועות השיחרור הערביות. בז מעומק לבו למצרים המפגרים ומתנגד להשתלטותו של עבד אל־נאצר בעולם הערבי. השולטאן של מארוקו, בעל ארץ פחות מפותחת, קרוב גם הוא לדעות בורגיבה.
גליון 1036 (18 באוגוסט 1957), עמוד 9

מידאן אל־תחריר, פיבר־השחרור של עבד אל־נאצר, מקור גאווה מיוחדת לפני קאהיר ואחד המקומות הראשונים שמלווי, אחמד מאהב מקול קאהיר, הראה לי. … ההקלטה נמשכה: סיפרתי על קשרי הידידות שקשרתי עם סגן־אלוף עלי, למרות התנגדותו לקיומה של מדינת־ישראל, ועל בקשתי למשרד ראש־הממשלה לפגוש את גמאל עבד אל־נאצר ואזרחים יהודיים בקאהיר. הודיתי לממשלת־מצרים על האפשרות שניתנה לי באותו יום לבקר בקאהיר, והדגשתי שאני הישראלי הראשון מאז 1948 שניתנה לו אפשרות זו. … שוב עניתי לו בפשטות :״את בעית השלום אני מניח לפתור לשני ראשי הממשלות, עבד אל־נאצר ובן־גוריון.״ שוב הודיתי על האפשרות שניתנה לי לסייר בקאהיר, ונפרדתי לשלום.
גליון 999 (5 בדצמבר 1956), עמוד 6

היתד, זו מצרים שלפני מלחמת /תש״ח, מצרים שלפני סילוק פארוק, מצרים שלפני הרודנות של עבד אל־נאצר. במצרים זו חיו 80 אלף יהודים. הם חיו שם מדורי דורות. … מות וחזית של עמודי שיש. כאן הקים גמאל עבד אל־נאצר את מועדון תנועת ד,שיחדור שלו. כאן, על מרפסת הבית הזה, עמד בנובמבר 1954 ונשא נאום לפני 100 אלף מבני אלכסנדריה — אותו נאום שהופרע על־ידי נסיון האחים המוסלמים להתנקש בחייו. … כיכר מוחמד עלי טרם נקראה כיכר ההפיכה, ומאה אלף בני אלכסנדריה שמילאו אותו לא באו לשמוע את גמאל עבד אל־נאצר, כי אם להפגין נגד הצהרת באלפור. הצטרפתי לאחד הנחשולים שהצליח איכשהו להתקדם בים האנושי הגועש, לכיוון רחוב



