חיפוש: נאצר
נמצאו 1,999 תוצאות (מציג 526 עד 550)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1574 (1 בנובמבר 1967), עמוד 16

אני נגד, כפי שהייתי נגד כשדיברו ברוח זו נאצר ושוקיירי. אינני מאמין שזרים יבולים להקים מדינה פלסטינית עבורנו. … לו הוקמה, היתה משמשת רק כלי־מישחק בידיו של עבד־אל־נאצר. ללא לחץ. מצד שני, גם הנציגים שלנו לא הרבה יותר טובים. ידועה התנגדותי, והתנגדות משפחתי מימים ימימה למופתי הרוצח; לשוקיירי המכור לזרים; ולעבד־אל־נאצר המתערב בענייני הפלסטינים. בהתכתבות עם ידיד בריטי ותיק כתבתי, השבוע :״אני ומשפחתי חיים כיום במצב טוב יותר ומאושר יותר ממצבנו תחת ה־מישטר הירדני.
גליון 1146 (16 בספטמבר 1959), עמוד 3

ועתוני מצרים חוזרים בעקשנות על טענתם כי הגנרל דה־גול הציע לגמאל עבד אל־נאצר להפסיק את תמיכתו בישראל, אם רע״ם תחדל מלתמוך במורדי אלג׳יריה. … שהמצרים היו מפילים את שלטונו של עבד אל־נאצר ומקימים שלטון חדש של מוחמד נגיב, מפלגת הוואפד והאחים המוסלמים. … ממשלה זו היתה בהכרח לוחמת בישראל בתוקפנות הרבה יותר גדולה מאשר עבד אל־נאצר המתון־יחסית. זהו הגיון פוליטי פשוט, צלול, מפוכח.
גליון 1158 (2 בדצמבר 1959), עמוד 12

ובאותה קביעות שגרתית עונה רדיו בגדאד: עבד אל־נאצר מפלג את הערבים ומשרת את האינטרסים של דויד בן־גוריון. … השבוע קם דויד בן־גוריון ברוח מבודחת בבית־העתונאים בתל־אביב, הביע את דעתו: קאסס נוקט בקו חיובי, מפני שהוא מונע את השתלטות עבד אל־נאצר. ישראל תדאג לקיום הסטטוס־קוו. המסקנה המתבקשת מאליה: ישראל תתנגד לפעולות רע״ם נגד עיראק. … לעולם אין לדעת מי יזכה. הפעם היה זה גמאל עבד אל־נאצר. חנוך חדבנ עו דבה מנדנה שלום לוין היה נרגז מאד, והוא לא ניסה להסתיר זאת.
גליון 1082 (25 ביוני 1958), עמוד 5

גרמה לכך ידיעה קצרה: בתום ביקורו בקאהיר, חתם ראש ממשלת גאנה, הד״ר קודאמה נאקרומה, על הצהרה משותפת עם גמאל עבד אל־נאצר, בה דרשו השניים ״פתרון צודק לבעית פלסטין״. … ב מחצית החוד ש הבא יבקר גמאל יעבד אל־נאצר אצל הנשיא טיטו, וב הזדמנו ת זו׳ מתאמצת הדיפלומטי ה המצרית לערוך שוב פגישה בין טיטו, נהרו ועבד אל־נאצר, כדוגמ ת הפגישה שנערכה בבריוני לפני למעלה משנתיים.
גליון 682 (23 בנובמבר 1950), עמוד 3

שושכלי עצמו נזהר מלכלך ידיו בדם (הטעות שעלתה לחנאווי בחייו) .אולם אשמת רצח מפקד חיל התעופה הסורי מוחמד נאצר, שנרצח לפני כמה חדשים, רובצת על ראשו. מוחמד נאצר היה קצין מוכשר ממוצא עלווי (כת שיעית בצפון סוריה) וסרב להשמע לפקודותיו של אדיב שישכלי שהחל לחשוש מפני מרידה חדשה. לפי הוראותיו נרצח נאצר ע״י אלמונים שזוהו אח״כ כמפקד האינטליג׳נס הסורי ועוזריו שהם, אגב, תומכיו הנלהבים של שישכלי.
גליון 1171 (2 במרץ 1960), עמוד 4

ההגבה על חירבת תואפיק היתד, אחרת. היא באד, מקאהיר. עבד אל־נאצר התיחס לענין ברצינות. הוא קיבל דו״ח על הפעולה, שקל אותו לאור הכרזת בן־גוריון על ההכרעה הצבאית הקרובה ולאור נאומו בכנסת, בו איים לגרש בכוח את הצבא הסורי מן האמור המפורז. … איש לא יכול היה לדעת בבירור מה מריץ את עבד אל־נאצר. תזוזת הצבא המצרי יכלה להעיד גם על כוזנד. … בעוד שהמשקל הסגולי של מצריים גובר והולך, וגמאל עבד אל־נאצר שוב רכב על גל התחרות בין שני הגושים׳ נתקלה ישראל בזילזול ובאדישות.
גליון 1197 (30 באוגוסט 1960), עמוד 5

הדבר פשוט לא יינתן לה. לכף ידאג גמאל עכר אל־נאצר. יש בכוחם להציל עם נחשל מפני סכנות איומות• הם רצו להאמין כי בעוד האחרים ממטירים סיסמאות עקרות, הנה מביאה ישראל ישועה בחזית שכולה אנ,שית, כולה חיובית. … על תוניס ואתיופיה אי-אפשר לם מוף כמאבק אנטי־מע רבי. על בן נראה גמאל עבד אל־נאצר כמושיע. יש לו צבא. יש לו נשק חדיש. … פארדובם זה מדגים יפה את מצבה של ישראל כלפי אפריקה. הוא לא נעלם מעיני עבד אל-נאצר, וגם לא מעיני אנקרומה. ככר למח רת היום הודיע ראדיו קאהיר כי גאנה החליטה לסלק את המדריכים הישראליים, להחליפם במדריכים מצריים.
גליון 1711 (17 ביוני 1970), עמוד 22

אפילו אנשי אל־פתח לא נשמעו כולם להוראות הפסקת־האש. ואז נתן השריף נאצר את ההוראה לצבא לסגת מן העיר ולהקיף אותה בטבעת של שריון וארטילריה• האיום היה ברור: אם לא ייכנעו הפלסטינים, תופגז העיר ללא אבחנה. … הם השתלטו על כל רובעי העיר, מיקמו קני־מיקלעים על הגגות, וחיכו להופעת הצבא כדי לנהל קרבות־רחוב. עבד־אל־נאצר מתח עליהם ביקורת, מאמר בפראבדה תקף אותם! … הוא החליט לקבל את תנאי השמאלנים, לפטר את אחי־אמו נאצר ואת הקולונל זאיד בן שאקר, מפקד חיל השריון ,״למרות שפעלו לפי הוראותי.״ הוא קיווה, כי מייד אחרי הרגעת הרוחות יצליחו כוחות הביטחון שלו להשתלט שוב על העיר — תוך תיאום עם אנשי ערפאת — וליצור מצב שיאפשר לו לשמור על השלטון.
גליון 1720 (19 באוגוסט 1970), עמוד 39

שמואל תמיר1 אתה סני גור טו ב ל פ עו לות נאצר. אורי אבנרי: איני חושב ששר־הביסחון הוא אדם נאיבי באופן מיוחד. … היום אנחנו יודעים שהמדענים הגרמניים האלה היו אסון למצריים, אכל לא לנו. הם הוליכו את עכד־אל־נאצר שולל. הזז ת ה טילי ם דבר מ הו תי ההצעה שלי לסדר־היום כוללת גם נושא שני :״המשך פעולות החבלה״. … לדעת כל המשקיפים, רוב הפלסטינים בשטחים המוחזקים הם בעד הסדר־שלום, ותומכים כיום בעבד־אל־נאצר ולא בפידאיון. אני מציע לממשלת-ישראל לשקול את האפשרות להבריז על מתן חופש התארגנות - לא אנטי-כיטחונית, בי אם כמיסגרת הביטחון -לאוכלוסייה הפלסטינית כשטחים ה מוחזקים, ולהודיע מראש על נכונותה לשתף גורם פלסטיני כזה כצד במשא-ומתן ובהסדר השלום. * ד ב רי ם אל ה ה תי י ח סו לדב ריו של משה סנ ה, שו ב על קנוני האמ רי ק אי ת — סו ביי טי ת נגד י שר אל.
גליון 1471 (10 בנובמבר 1965), עמוד 25

היה זה צעד חשוב לקראת אחת המטרות הרחוקות יותר של עבד־אל־נאצר: סילוק האנגלים מדרום־ערב והשתלטות על מקורות הנפט שם. … את התוצאות ניתן לראות יום־יום ברחובות עדן: נשק מצרי מכל הסוגים מופעל נגד האנגלים, ואין כמעט שבוע בו אין הפגנה המונית, שראשיה נושאים את דגל מצרים ותמונות עבד־אל־נאצר. לונדון נשבעת, כי לא תפנה את עדן.
גליון 1271 (17 בינואר 1962), עמוד 4

אנו לא התקוממנו ננד הורסט וסל, גיבור פלוגות־הסער הנאציות, על מנת לקבל את דעותיו מאחד ריין, רטוש, ענדול נאצר ואפילו אנקרומה או קסטרו . ..אם הציונים מובילים את המדינה מדחי אל דחי, ובשמה אה את היהדות העולמית, היכן תרומתכם אתם? … הנני מבקש להגיב בזה על סדרת המאמרים על הכנענים ובעיקר לתת תשובה למכתבו של מר מרדכי אברהם מירושלים (העולם הזה .)1263 שלא כאותם פאנאטים חולניים הקוראים עצמם ״כנענים״ ולא כאותו מר מרדכי אברהם, אין אני נורם את הבדיקה בציציות היהודים השונים, באם הם מנזע הכנענים, הסלבים, הטכסים וכו רווקא אותה יהדות מערבית ,״המתוסבכת״ לדברי מר אברהם, הוציאה מקרבה חוזים שחוו את צורר הקמת המדינה, מדינה בה יוכלו לחיות בשקט, כשוים בין שוים ובשעת התקפה לקום עם נשק ולהגן על המרינה אותה יצרו. ...לא אני ולא הרוב הנדול במדינה באנו לכאן ולחטנו כאן כדי להדמות למר מרדכי אברהם או לאספסוף של נאצר, קסם, אבז־סעוד — אנשי העמים ה״נכבדים״ להם משתייר גם מר מרדכי כפי שהוא מעיד על עצמו, אלא בכדי לפתח פה מרינה אירופית מתקדמת, נאורה, דמוקראטית.
גליון 1653 (7 במאי 1969), עמוד 19

להיפך: הפשיטה של צה״ל נתנה בידי שליט מצריים ג׳מאל עבד־אל־נאצר נשק תעמולתי נדיר. בהסתמכם על פירסום סנסציוני שניפח את תוצאות הפשיטה והודיע על הצפות שטחים ושיבושים באספקת החשמל במצריים, שלא היו ולא נבראו, יכלו המצרים להציג את הודעות ישראל ככזבים מנופחים — למרות שאף גורם רשמי בישראל לא עמד מאחורי ידיעה מיסרית ויחידה מכאן נווה הומטכ״ל ויאו במעריב, צילום מהגדה המערבית של האגס המר בתעלת. … לדברי המצרים, הם נקמו את של ריאד, בכתי שה ארטילרית. שיטתית של: מוצב זה. נאצר טען ה שבוע כי שי! מביצוקי ״ קו בר־לב׳׳ הו ש מדו, אולם היתה זו טענה כוזבת.
גליון 1594 (20 במרץ 1968), עמוד 18

יהיה נשיאה הבא של ארצות־הברית, לא יעשה ;:בד־אל־נאצר שום צעד לקראת פיתרון המשבר. בהיותו משוכנע, כי בידי וושינגטון להביא את ישראל שתסכים לפיתתן, הוא החלים לגבש את הקו המדיני שלו רק אחרי חודש נובמבר הקרוב. … לחץ זה היה מבוסם על הדרישה, כי יש לתת לראשי המדינות הערביות — ובעיקר עבד־אל־נאצר וחוסיין — שהות למצוא פיתרון. עתה הודיעה ״הקבוצה הפלסטינית״ ל־חוסיין, כי היא מוכנה לחכות רק חודש אחד, לפני שתפעל בגלוי להשגת פיתרון ישיר עם ישראל.
גליון 1502 (15 ביוני 1966), עמוד 6

.״ הסיבה האמיתית שונה: ליגה זו שואפת לכינון פדראציה של נסיכויות הדרום׳ במתכונת המישטר המצרי — אבל ללא קשר עם תימן. דבר זה מנוגד לתפיסת עבד־אל־נאצר, הרואה פדראציה דרום־ערבית, שמרכזה תהיה תימן הרפובליקאית, ואשר תוכל להתייצב כגוש יעיל וגדול נגד סעודיה. לכן תורשה מעתה לפעול בקאהיר _ ולקבל כסף ונשק — רק חזית השיחרור של הדרום הכבוש, המאחדת כמה תנועות־מרי והחושבת בדיוק כמו עבד־אל-נאצר. העולם הזה 1502
גליון 1718 (5 באוגוסט 1970), עמוד 12

אם יתחיל משא־ומתן רציני, נשתדל לעזור לבם כמיסגרת גישתנו. מי אמר זאת? נאצר לפידאיון, או גודלה לבגין? גם זה וגם זה. … ממשלת־ישראל דחתה הצעות אלה מכל ובל, מכיוון שאינן מספקות אפילו את השרים המתונים כיותר בממשלת גולדה מאיר. • תוכנית רוג׳רס צ אינה נכנסת לתנאי ההסדר שיש להשיגו, אלא באמצעים שיש לאחוז בהם מייד עכשיו כדי להזיז את העניין. עבד־אל־נאצר, ולאחר־מכן דוברי ממשלת ישראל, הגדירוה כ״הצעה נוהלית״.
גליון 946 (1 בדצמבר 1955), עמוד 6

בתנאים מדיניים וצבאיים מיוחדים( ,כגון, ניתוק התחבורה בין מצרים ובין עזה על ידי הבריטים בימי פארוק, או ריב נגיב־נאצר, או שימוש בגורם האפתעה, כמו בליל חאן־ יונים, ועוד) אפשר היד, לחסל את בסים התוקפנות המסוכן הזה, אולי אף בלי אבירות, או עם אבידות מעטות, ובוודאי בפחות אבידות, מאלו הקשורות בפשיטות התוקפניות מאותו בסים ובפשיטות התגמול הנגדיות שלנו. … הברירה האחרת היא: לא רק קיום בסיס תוקפנות־דמים של האוייב, אלא הקמתה של דיוויזיה ערבית נוספת (על פי הפוטנציאל הצבאי המקובל 10 :אחוז מן האוכלוסיה) שתצוייד בנשק הצ׳כי, או הבריטי, או האמריקאי, או הצרפתי או ה־שתייצי, או הספרדי, הזורם מכל עבר למחסניו של נאצר. את הברירח העומדת בפנינו אפשר, איפוא, לנסח כך: ישראל בלי רצועת־עזה, ובה ערבים עם נשק — או ישראל עם רצועת־עזה, ובה ערבים בלי נשק. … אבל אם נשחרר את כל רצועת עזה מתיל- הכיבוש המצרי, אין להניח, כי נאצר יובל לנקוט שוב בתמרון־ההינתקות. יש יסוד ל־
גליון 969 (10 במאי 1956), עמוד 9

אנשים חולדות עמים ומיליונים השבוע גילה גמאל עבד אל־נאצר כיצד נולדה עיסקת הנשק הסובייטי׳ במקריות מקרית: בשעת קבלת־פנים לכבוד ראש הממשלה הסודאני, איסמעיל אל־אזהרי, שאל עבד אל־נאצר בהלצה את השגריר הסובייטי בקהיר, דניאל סולוד, מדוע לא מספקת ברית המועצות נשק למצרים. לתדהמתו הרבה של עבד אל־נאצר (״זה היה ההלם החזק ביותר בחיי בא אליו סולוד כעבור יומיים, כשבידו תיק עבה שכלל רשימה מלאה של סוגי הנשק, תאריכי המשלוח ותנאי התשלום תשלום אחר התעתד לקבל זוינפטון צ׳רצ׳יל בן ה.,81- ״אתה רואה, טוב.״״ ראשון הופיע בצאת בשבוע שעבר ספרו האחרון — תולמנהל לשכת הרישום של תל־אביב, העיד על דות העמים דוברי אנגלית.
גליון 996 (14 בנובמבר 1956), עמוד 26

אבל יתכן שזאת רק שנאתו הטבעית של החייל אל מפקדו, הפוקד עליו ללחום גם בתנאים מיואשים•׳ שאלתי אותו מה היה רקע הסיכסוך שפרץ, לפני שנה, בין אמבא יוסוף, ראש הכנסיה הקופטית במצרים, לבין גמאל עבד אל־נאצר .״לאמבא יוסוף היה מזכיי*, שכל אחד ידע כי איננו ישר וכי הוא מועל בכספי העדה והכנסיה. … הוא גם השליך אותו לכלא, עד לבירור משפטו״ ראש הכנסייה נפגע מהתערבות השלטונות בענייניו והחל מסית נגד משטר הרי- דנות של גמאל עבד אל־נאצר. אפילו חנא נגיב, הנראה כתומך נאמן בגמאל עבד אל־נאצר, לא יכול היה להימנע מלהעיר: ״זאת היתה התערבות לא מוצדקת.
גליון 985 (29 באוגוסט 1956), עמוד 6

במדינה הע ם מי ש חק ה 9וקר אזרחי הארץ נדהמו כאשר קראו באחד מעתוני הערב את הידיעה המבהילה: ג׳ון פוסטר דאלס עומד לטוס לקאהיר כדי להשיג פשרה עם גמאל עבד אל־נאצר. בלב הוותיקים עלו זכרונות נוראים מימי מינכן, עת טס בעל־המיטריה המפורסם, גוויל צ׳מבר־ליין, אל היטלר, ומסר לו את השלטון באירופה על מגש של הבטחות מופרות. … הם הניחו, כנראה, כי אין מכשיר־רדיו בדירת משפחת עבד אל־נאצר בקאהיר. כל זה יכול היה להיות משעשע, לולא התחבאה מאחורי הבדיחה עובדה היסטורית, שתשפיע באופן מכריע על גורלה של ישראל: גמאל עבד אל־נאצר ניצח.
גליון 1273 (31 בינואר 1962), עמוד 10

הצרפתי רימו את בן־*וריון יי 1ז 3י ו 1י * 1 (המשך מעמוד )7 כל הזכויות שסורות מצרים. עבד אל־נאצר היה נופל. והבריטים רמזו לבן־גוריון, באמצעות שליח ציוני־בריסי (שהודה בכך לאחר מכן) ,כי יתמכו בסיפוח מערב־הירדן לישראל. … ובעיקר: הוא חיזק לאין שיעור את מעמדו של עבד אל־נאצר במצריים ובכל רחבי המרחב הערבי, איחד סביבו את העולם הנזעם ומנע לחלוטין את המטרד. העיקרית של המיבצע: • צפויים קשיים כהפעלת המפעל לייצור מכוניות נוסעים את הפלתו של עבד אל־נאצר. של ״קייזר־אילין״ כאשקלון. מומחה של חברת ליילאנד הבריטית, כך 19 ,שעות אחרי צניחת הצנחנים בקירבת המיטלה, עוד בראשית המיבצע, כבר שמכוניותיה עומדות להיות מורכבות במפעל, ביקר לאחרונה במקום, השמיע הוחטאו, כל המטרות העיקריות אשר עמדו לנגד עיני דויד בן־גוריון בחודש• הבנתו.
גליון 1342 (29 ביוני 1963), עמוד 7

מדיניות שבוע טוב למדינאי ירושלים, החיים מן היד אל הפה׳ ללא קו עיקבי ויעד ברור, היה זה שבוע טוב: • כמרחב שוב ירדו מניות האיחוד בכמה אחוזים, כאשר ניגש המישטר העיראקי לחיסול התאים של חסידי עבד אל־נאצר במדינה. הדבר חיזק את החזית העיראקית־סורית מול מצרים, הביא לביטול ועידה של ראשי המדינות הערביות המהפכניות. … עתונות כך הם אומר׳ על הופעתו של גמאל עבד אל־נאצר, עם הגיעו לנמל־התעופר, החבשי, ערב ועידת ראשי המדינות האפריקאיות: • כתב מעריב, שמואל שגב ראיתי אדם עצבני, שעיניו מרצדות, אדם שמעמדו הפוליטי לומה בערפל, גם בשטח המדיניות האפריקאית וגם הערבית • כתב ידיעות •אחרונות, אלקנה גלי, באותו יום, על אותו מעמד נאצר, בעל -השיער המאפיר, נראה רגוע, מרוצה מעצמו ושופע חיוכים...״ אירגנה את הפגנת אירגון הלודזנוים האנטי־נאציים, שצעדה לכל אורכו שד רחוב אלנבי בתל־אביב, עד לשפת הים.



