חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 1,101 עד 1,125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1963 (15 באפריל 1975), עמוד 3
שיר אביב סקירת משחקי סוף ה שבוע: נצחון מוחץ להסברה הישראלית: מחבלים ר צחו 12ב ני ערובה מחדל הסברתי נוסף שלנו: סאדאת טתח התע ל ה לשייט המיתקפה ההסברתית מתחילה לתת אותותיה: סנאטוו מניו־גיוזי: אנחנו אתכם!
גליון 2101 (7 בדצמבר 1977), עמוד 19
׳אילו הגיע גוילדמן למצ ריים, קרוב לוודאי שהיו קורים יאז אותם תהליכים, שהביאו עכשיו לביקור סאדאת ׳בישראל. חייהם של אלפי קורבנות מילח־מת יום־הכיפורים היו ניצלים.
גליון 2105 (4 בינואר 1978), עמוד 21
חוץ מאשר מפי עיתונאים ישראליים, נמו־בן. ג ח תי מ ת סאדאת ן• ע צ רי ם ליד תחינות רמלה (רמלה, 04״החולית״׳ אינה מצוייר.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 19
עבד־אל־נאצר הפך גיבור לאומי כל־ערבי. לעיני אנשים כמו סאדאת, נתגלתה ישראל כמשרתת הקולוניאליזם האנטי-ערבי.
גליון 2115 (15 במרץ 1978), עמוד 11
רק מבגין הוא אינו מנותק גם בים• תמונתו של בגין, שצולמה בעת פגישתו עם סאדאת בירושלים, תלויה בקאבינה של היאכטה שלו.
גליון 2197 (10 באוקטובר 1979), עמוד 71
להשלמת חיזיון ימי־המשיח התלוצץ פרנק סינאטרה למרגלות הפירמידות, ואמר כי שמו ״פרנק אלברט אייזנברג״ והפך את הערב שלו אירוע בינלאומי, שכל המי ומי בחוגים הנוצצים של אירופה וארצות־הפרית ראה חובה לעצמו ל הפגין את נוכחותו. וכאילו לא די בכך, עמד הנשיא סאדאת על כך שייפגש עם כל אחד משלושת אלה, כשלפגישותיו ניתן פירסום רחב במצריים ומחוצה לה, והרי הרשימה השחורה נקרעת ומתעופפת ברוח.
גליון 2142 (20 בספטמבר 1978), עמוד 4
והמאורע, שבצידו עמדה ועדיין ניצבת השנה כולה, היתה יוזמת השלום של הנשיא אנוואר אל-סאדאת וביקורו כירושלים. אודם כעוד שאין ספקות לגבי מאורע השנה יכולות הדיעות להיות הדוקות לגבי איש־השנה — האדם שבדמותו השתקפה יותר מככד דמות אחרת ההאנשה שד אותו מאורע.
גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 32
אולי יותר טוב שתשארו, אם אתם כל כך רוצים. מה יש? סאדאת לא מספיק טוב בשבילכם? כמה כסף אתם רוצים עוד לסחוט מהמדינה המסכנה הזאת?
גליון 2156 (27 בדצמבר 1978), עמוד 18
למה זה מגיע לו ובשביל מה? האם רק ביגלל זה שהנשיא אל־סאדאת לא בא לקבל את הפרם? מה בגין אשם בזה?
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 18
נכונות לשכוח את כל מה שעוללו לגו המלך פארוק, אחמד שיו־קיירי וגמאל עבד־אל־נאצר? גילינו. הס כמה לקבל את סאדאת בירושלים ולהעלות את יוקרתו העולמית?
גליון 2378 (28 במרץ 1983), עמוד 33
מימין : במקום אחד בעיר ישנן תמונות של הנשיא הקודם, סאדאת, ושל הנוכחי, הכניסה לבית הכולבו של העיר, שעמוס בקונים.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 69
הג דו ד הרביעי - מ תו ח אנוור ל עז ר כיצד נקבע בקמפ-דייוויד כי ישראל תוכל להחזיק ארבעה גדודים באיזור דילול־הכוחות, מאחרי הגבול בדרום ז עזר הלך לצדיפו של אל־סאדאת, ותבע את הזכות להחזיק שם שלושה גדודים. אל־סאדאת עשה מחווה בו־במקום :״עזר, מפני שאני מחבב אותך — קח ארבעה גדודים!
גליון 2191 (29 באוגוסט 1979), עמוד 62
מיד אחרי שהחלו שיחות השלום, בעקבות יוזמת השלום של הנשיא אל־סאדאת, הוא הצטרף לוועדה משותפת, מצרית־אמריקאית, ש שמה לה למטרה לאסוף תרומות לשם שימור העתיקות במוסיאונים המצריים. … ישראלים שביקשו, למשל, פגישה אישית עם ג׳יהאן אל־סאדאת בעת ביקורה בוושינגטון, למדו שהדרך היעילה ביותר לעשות זאת היא באמצעותו של יענקל.
גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 33
הדברים נאמרו בצורה אולטימטיבית, מעליבה ופוגעת, ימים מעטים לפני ש הנשיא אנוור אל־סאדאת היה אמור לבקר בחיפה (ראה מיסגרת) .קשה היה להעלות על הדעת סיגנון פרימיטיבי יותר . … זהו סוד ידוע לכל, שבגין שוב הפסיק הרומני גו 1בי את ההצגה כים ליטול בה חלק היא, שכל משבר שייווצר בדיוני הוועדה עלול להיראות ככישלון הסכם השלום הישראלי-מצרי, ומכאן, כישלין יוזמת־השלום של סאדאת. מצריים תעשה הכל כדי לא להגיע למצב מעין זה.
גליון 1748 (3 במרץ 1971), עמוד 13
כו־תרת־מישנה ב״הארץ״ מיום א׳ מכריזה ש־ ״מישטר סאדאת נכון לצמצם הברית עם הרוסים לטובת השפעה אמריקאית.״ מסתבר, איפוא, שהתוכנית האמריקאית הצליחה. … תמורת תשלום זה, שאותו לא היתד, מצריים מצליחה לסחוט מישראל בכוח, מוכן סאדאת לחדש את קשריו עם אמריקה, להכיר בקיומה של ישראל, להציע הסדר של שלום ולצמצם את התמסרויותיו לרוסים.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 27
כי אם הצד השני בטוח שהוא מעורר במדינה דינאמיקה פסי כולוגית שאי-אפשר לעצור אותה, ידו במיקוח על העל יונה. הנשיא אל־סאדאת הפעיל דינאמיקה כזאת גם בעם המצרי, אבל אני בטוח שהוא יכול בקלות להפוך את הכיוון במצריים. … אם לא נתווכח, לא נקבל את המינימום ההכרחי לנו. הרי אין לנשיא אל־סאדאת סיבה לתת לנו מתנות. והרי יש הבדלי השקפות, פערי ערכים והבדלי אינטרסים, ושוני בתרבויות — כך שההנחה צריכה להיות שנוצר גשר, אבל לא נוצקה זהות אינטרסים׳ אם־כי חוסלה ההנחה התרבותית של חוסר־זהות.
גליון 2010 (10 במרץ 1976), עמוד 20
.״ לפני כשנה, כאשר תביעותיו של אנוואר סאדאת ל״ סיוע־צבאי אמריקאי לשיקום צבאו נעשו פומביות ולא ניתן היה עוד להתעלם מהן, ניסה קיסינג׳ר לישכנע את מנהיגי ישראל כי סיוע־צבאי אמריקאי למצריים אינו רק אינטרס לאומי אמריקאי חיוני. … היה זה אחד הסיכונים ה־ מהושכים שישראל נטלה על עצ סאדאת רוצה להחליף את כל הטנקים הסובייטים שברשות חיל־השיריון המצרי בטנקים אמריקאיים, והדבר היה מקבל את אישורם של האמריקאים והישראלים גם יחד, לא היה ניתן לבצע עיסקה כזאת לפחות בטווח של חמש שנים.
גליון 2198 (17 באוקטובר 1979), עמוד 37
הם רצו לציין את יום־השנה ליוזמת השלום של הנשיא אל־סאדאת בטכס־ראווה על פיסגת הר־משה. משום כך היו מוכנים להעניק לישראל תמורה ממשית עבור המחווה: נורמליזציה מיידית ביחסים בין שתי המדינות לפחות באיזור זה. … בינתיים גם התבטלה תוכניתו של הנשיא השביתה הראשונה שפרצה היא שביתת בנקאי יפת אל־סאדאת לערוך את חיזיון־הראווה ה האזהרה בת השבוע של עובדי הרנטגן. 3מיליון ל״י לשנה האיש החזק מאחרי שביתה זו שהקיף המוני על פיסגת הר־משה ביום השנה השני ליוזמת השלום שלו.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 30
אי אפשר היה שלא להיזכר אז, במעמד דומה שאירע בעת שהנשיא המצרי אנוור אל־סאדאת הגיע לנמל התעופה בן־גור־יון. על נשיא המדינה דאז, הפרופסור אפריים קציר, היה לצעוד ראשון, לפני הנשיא המצרי, אולם בגין רץ קדימה. קציר לא שם לב למה שקורה והתעכב ליד כל אחד מהאישים הישראליים שאת ידם לחץ, בעוד סאדאת ובגין התקדמו. כאשר התעכב על־יד חבר־הכנסת, יצחק נבון, שמעו כל הנוכחים את הנשיא דאז שואל את הח״כ דאז :״מה שלומדי מה שלום אופירה?
גליון 2122 (3 במאי 1978), עמוד 51
מכת־החסד הסופית ב״מיל־חמת חיטין השנייה״ :אחרי קטיטת הבליטות מסתערים צבאות־ערב בשלוש חזיתות לעבר כוחות צה״ל הנדחקים במרחב צר, לשס הכיבוש הסופי של מה שנותר ממדינת־ישראל. ...קודם תחריב האש, אחר תאכל החרב ואז יבואו האובדן והסוף הבלתי־נמנעים. זהו הגורל שעלול לזמן לנו ״שלום סאדאת״. בהמשך נראה, כי התסריט שהצעתי איננו הנועז או הגרוע שבנמצא: ובוודאי שהאיס־טרטגיה הערבית הננקטת בו היא פשוטה — אם לא פשטנית — ומובנת־מאליה. … הדכר שביקשתי להחדיר לתודעת הקורא באמצעות תיאור מהמכריע (לטובת הערכים) של חזית לכי ״מלחמת חיטין השניה״ הוא, כי ״שלום סאדאת״ ,בפי שהוצע עד אותה מילחמה אחרונה נוה בירושלים — וקיים עד תאריך לו המילחמות מתוך עיוות אים -כתיבת דברים אדה ( 9בינואר טרטגי כרור, שנוצר משום היעדר — )15178 מציב את ישראל, לקראת עוצמה כזו כמרכז והימצאות ה אפשרות שד מילחמה אשר תפרוץ עוצמה הערבית הגדולה והחזקה לאחר שיתממש, כמצב של נידון כיותר בדרום.
גליון 2334 (26 במאי 1982), עמוד 83
המעשה ההיסטורי היחידי- במינו של אדם אחד, אנוור אל-סאדאת, השיג זאת. תהיה דעתנו על המשמעות הפוליטית של יוזמתו כאשר תהיה — התמונהבעלתהכותרתהמזוייפתבעודן היוונ י ואני מניח שמסביב לשולחן הזה יש ״הוא חרד לחייו! … בשביל צירי־הוועידה, התרבות היא דבר חשוב. לא מישחק צדדי, בשולי הצבא של סאדאת מישאל דעת״קהל בישראל והתעשייה, אלא תוכן־חיים, אם כל יצירה.
גליון 2426 (29 בפברואר 1984), עמוד 60
הדוגמא השניה היא שיום אחד, במיסגרת היום הזה, קראתי מיברק ששלח בן־אלישר שגריר ישראל במצרים, על שיחה שהיתה לו עם סאדאת. זה עשה רעש נורא. והמיברק הזה נמסר • זה נשמע כמו הדלפה מכוונת, לא של איזה פקיד מטומטם, אלא של אדם שעמד בראש אותו מישרד שדיברת עליו, ושהיה לו אינטרס לטרפד את כניסת הנחתים או את יחסי בגין־ לואים? … המצרים האשימו את בגין באטימות והנה בן־אלישר מתקבל אצל סאדאת. למישהו היה אינטרס לגיטימי להוכיח שהכל בסדר, בעצם, בין ישראל ומצריים, אבל הוא לא ירע להדליף לי נכון.
גליון 2317 (27 בינואר 1982), עמוד 74
כאן אפשר להבין מדוע היה קל יותר לאנוור אל־סאדאת ל לקנות ׳11391ת אחר — מעמד ישל מדינה בת־המקום, מדי- נת־אחות לעמי־ערב. … יורשם של הפרעונים ושל צלאח־אל־דין, אנוור אל־סאדאת, הציע לישראל דימוי סטריאו — ימצא כאן גן-עדן עלי אדמות, ממש ליד הבית.
גליון 2408 (26 באוקטובר 1983), עמוד 18
מנחם בגין הוכיח שאפשר להובילו בכיוון הלאומני, אנוור אל־סאדאת הוכיח שאפשר להובילו לעבר השלום. … הוא ראה כיצד נפתחים שערי־שמיים עם בואו של אנוור אל־סאדאת, ושינה בן־יום את השקפת־עולמו. אבל, למרבה הצער, יש גם דוגמות הפוכות.
גליון 2509 (2 באוקטובר 1985), עמוד 18
בימים ההם — שלוש שנים לפני בואו של אנוור אל־סאדאת לירושלים, שנתיים לפני שנודעו ברבים שיחותינו עם הפלסטינים, היה העולם צמא לכל גילוי של מיפגש ישראלי-ערבי. … תחסין היה אז מקורב לנשיא, ועם עלות סאדאת לשילטון היה יועצו ודוברו. יתכן שהדברים שדיברנו, בשיחותינו החשאיות, זרעו זרע מסויים למען השלום.
