חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 1,151 עד 1,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2155 (20 בדצמבר 1978), עמוד 8
כך, למשל, מתעלם אבנרי מהעובדה, שבתקופתה של גולדה נחתמו הסכמי־ההפ- רדה עם מצריים אחרי מילחמת יום־הכי- פורים — שהיו ההסכם הראשון בין ישראל למדינה ערבית כלשהיא מאז הסכמי שבי- תת־הנשק של שנת . 1948 לדעת הכל סללו הסכמי־ההפרדה האלה את הדרך ליוזמת השלום של סאדאת ולהסכמי קמפ־דייוויד. יכול אבנרי להפחית מחשיבותם של הס כמים אלח אבל להתעלם מהם, כאילו לא נחתמו מעולם — זה מעשה של פוליטיקאי.
גליון 2168 (21 במרץ 1979), עמוד 69
אך המבוגרים והילדים לא הראו ביטויי שמחה אלא צפו בשקם במופע האסניס :״ראינו את החגיגה האמיתית של האנשים, כאשר אל־סאדאת בא לכאן עם יוזמת השלום.״ לבית יתומים במצריים, למגן דוד אדום ולמימון ניתוח לבדואי מבאר שבע.
גליון 2167 (14 במרץ 1979), עמוד 36
כן היה מי שפישפש ומצא תקדימים לאירוח שני הנשיאים ה קודמים שביקרו קודם לכן בישראל, למעט ביקורו הלא־רגיל מהבחינה הטכסית של אנוור אל־סאדאת ולשכבודם נערכה סעו דה ממלכתית, או כפי שהדבר נקרא : סעודת־מדינה: נשיא ארצות־הבריית הקו דם ריצ׳רד ניכסון ונשיא מכסיקו אצ׳י- וורה.
גליון 2152 (29 בנובמבר 1978), עמוד 44
לך שמיים לך הארץ תשאר כותרת לילדינו במקום בשבילנו. דוברו של סאדאת.״ שר-החוץ, משה דיין :״סר הביטחון, אבי אבות המפולת.״ שר־הבריאות, אליעזר שוסטק :״כשפעם שבועון הייתי נגדו, בוויכוח פוליטי, הוא הפסיק לי את הפנסיה לכמה חודשים.״ שר־המישפטים, שמואל תמיר :״שמואל תמיר שכה רבות המיר.״ ראש לישכת ראש־הממשלה, יחיאל קדי־שאי :״ציניקאי וסטיריקאי.״ דובר ראש־הממשלה, שלמה (״נקדי״) נקדימון :״הוא בכלל לא יודע אנגלית, אז איך הוא יועץ לעיתונות?
גליון 2121 (26 באפריל 1978), עמוד 20
כאשר נתקלה באקראי באבן אבן, הסביר לה זה את יוזמת סאדאת :״זה כמו שאמר פעם מפיק הסרטים סאם גולדווין, בתארו סרט חדש: אני אתחיל ברעידת״אדמה, ומשם אגיע לאט־לאט לשיא.״ לדברי אבא אבן, יוזמת״השלום התחילה כרעידת־אדמה אן משם לא יכלה להתקדם.
גליון 2148 (1 בנובמבר 1978), עמוד 20
חומסקי יל די סוי א טו מאת פ. ברנטל ה מ דיניו תהכלכ לי ת של סאדאת מאת ד״ר פ. מורסי פרטים על ההוצאה ועל תכניות מנויים ת.ד — 4421 .ירושלים.
גליון 2432 (11 באפריל 1984), עמוד 12
הם חייכו והסכימו, אך סירבו להניח ידים זה על גבי ידו של זה, כמו בצילום המפורסם של חתימת ההסכם בקמפ-דייויד, שבו צולמו ג׳ימי קארטר, מנחם בגין ואנוור אל־סאדאת. בדרכו החוצה עוד הספיק פרס לומר מלה וחצי לג׳יי בושינסקי, הכתב בארץ | \ 0 1111 שימעון פרס לוחץ את ידי 111 ^ 11111 11 תומכיו בטרם תפס את מקומו באולם אוהל־שם.
גליון 2451 (22 באוגוסט 1984), עמוד 10
אורי א בנ רי ע ל השר הממונה על דיוני האוטונומיה: עם סאדאת המשא־ומתן־ מת ן* אשר הטיל עליו מנחם בגין את ^ ניהול שיחות האוטונומיה, התמוגג בורג מאושר.
גליון 2305 (4 בנובמבר 1981), עמוד 14
425 עוקל בעזרת לך ואלנסה סרדס סי נ די ק ט אוחו מנ חם בבין, רח׳קסזין 8 ת ל -א בי ב 68 736 אותו ה ל מו ט ש מידט טלפון 210121 ו ה סו גני ם מזכ״ל משל רא ש״הממ שלוז לחץ ידו של ק אנ צל רגר מני ה, ה ל מו ט ש מי ד ט, כא שר נפגש עי מו ב ה לוויי ת הנ שי א סאדאת לא ייתכן שהיו אלד, אותו מנחם בגין ואותו ד,למוט שמידט.
גליון 2616 (21 באוקטובר 1987), עמוד 12
הפרקליט הנודע ליאון צ׳רני, המסריט סרט המבוסס ג׳יהאן אל־סאדאת, אלמנתו של אנוור אל־סא־דאת, הגיעה לקאהיר לכבוד יום־השנה להירצחו של בעלה.
גליון 2209 (2 בינואר 1980), עמוד 6
במהלך שנת 1974 התגבשו פרטי היע אין הוא ניכסון, אין הוא תככן, אין הוא דים הערביים יותר מאשר אי-פעם, בעיקר רודן חשדני, אין הוא שאפתן חולני. אין בהשפעתו של אנוור אל־סאדאת. הוא מתכוון לשלום רשמי עם ישראל תמורת הוא מדינאי בעל ! … מחנו•,־השלום היד, מרוסק ועלוב. ברית ה קנ אי ם : 1977 אנוור אל־סאדאת מגיע לנמל־התעופה לוד רבים קיוו שרבץ יכריז מייד על עצ מאותו, יחולל תוך כמה שבועות רפור מות מפליגות בסידרי־השילטון ובמיבנה המימשל, יציב את עצמו בראש ניבחרת לאומית מרשימה ויכריז על בחירות חדשות שיתנו לו מנדאט חדש משלו.
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 58
בכוונה ברורה /לאחר דיון ולאחר שיקול /בחדרי״חדרים, מאחרי בריח ומנעול /שכן בצאת סאדאת לאירופה המעטירה /אחזו חיל ורעדה את ירושלים הבירה /כי הנה נשיא מצריים עושה חיל מדיני / ובגין בקושי מנגן כינור שני /ואין עצה ואין תבונה /ובשעת הכרח שום תנועה לא מגונה /ויש להדליף ויש לדלוף / ולהפריח שדר־אמת מתובל בבלוף /כי רק נקר במרכבת סאדאת המתגלגלת /יציל את סוכת מנחם הנופלת?
גליון 2265 (28 בינואר 1981), עמוד 42
אך ההתנגדות אינה לעצם רעיון־השלום, אלא לשלום הנפרד שכרת אנווד אל־סאדאת. לדעת שאר המנהיגים הערביים דאג אל -״ סאדאת לטובת עצמו והפקיר את שאר המדינות והעמים הערביים, שנותרו במילחמה בלי גיבוי מצרי.
גליון 2201 (7 בנובמבר 1979), עמוד 46
.״) יו״ר המושב, הלורד קאראדון, הזכיר שלושה רגעים גדולים בחייו: את שאון ההמון הערבי המשולהב שפרץ ממיסגד אל-אקצה ב־ 1929 כדי לעשות שפטים ביהודים (קאראדון היה אז פקיד צעיר בממ שלת המנדאט); את האצבע הסובייטית שהתרוממה במועצת־הביטחון ב־ 1967 כדי שההצבעה בעד ההחלטה 242 תהיה פה־אחד (קאראדון ניסח את ההחלטה, כראש המישלחת הבריטית); ואת הדממה שהש תררה בחוצות ישראל, כאשר נחת אנוור אל־סאדאת ב־ 1977 בלוד. ח״ד עד התיר הרמז: דרוש רגע גדול נוס!? … עוד לפני שיצא בורג מן הישיבה, ידעו כל העיתונאים כי השר הבכיר, האחראי ברגע זה על מיגזר חשוב של יחסי- החוץ ,״ננזף״. הנזיפה פגעה באנוור אל־סאדאת יותר מאשר בבורג עצמו. כי כלי־התיקשורת המצריים עטו על הכרזת־בורג כעורבים רעבים.
גליון 2146 (18 באוקטובר 1978), עמוד 54
קראתי על מיל- חמות במקומות ספציפיים, קראתי על מי שאמר שחזה את ביקורו של סאדאת בארץ, ואת כישלון הביקור, ועוד דברים שבשום פנים ואופן לא יכלו להיקבע על סמך האסטרולוגיה. … בתחום הכלכלי חוזה מרים תמיר כי המצב ישתפר לטובה, ויהיה שפע כלכלי. הנשיא סאדאת יהיה נתון בתקופה הקרובה לסכנות פיסיות קשות, קובעת תמיר.
גליון 2638 (23 במרץ 1988), עמוד 11
מבין עשרות רבות של דוגמות בספר הגדול, משכנעות ביותר השורות שכתב אנוור אל־סאדאת בעת ביקורו בירושלים ליקותיאל פדרמן, מראשי מלזגזת דן. … בשולחו לי הודעה זו, הדגיש אבן את המילים ״הצורך(של ישראל) להתאים את עצמה למרחב הסובב אותה״ — גירסה אחרת של רעיון ההשתלבות במרחב). דילמה סאדאת באותם הימים, שבהם עשה היסטוריה.
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 11
רז י י נו־העשור לביקור אנוור אל־סאדאת בירושלים נחוג בישראל בסיגנון מינורי. … הייתי הישראלי הרביעי שבא לקאהיר אחרי ביקור סאדאת בירושלים (קדמו לי סמי גרינשפן, אלכם גילעדי ואהוד יערי).
גליון 2209 (2 בינואר 1980), עמוד 56
כמו וולטר קרונקייט, איש־החדשות של רשת הטלוויזיה סי־בי• אס שהירבה לראיין, אישית ודרך לוויין, את בגין ואת סאדאת, בשנתיים האחרו נות. לא נעדרו גם השחקן אנחוני קווין ורעייתו יולנדה, לינדזי ואגנר, האשד.
גליון 2293 (12 באוגוסט 1981), עמוד 7
אך כל הפרשנים ב עולם סבורים אחרת. בראשם התייצב ה שבוע אנוור אל־סאדאת בכבודו ובעצמו, כאשר הכריז בארצות־הברית כי הפסקת־אש זו בין ״הישראלים והפלסטינים״ מהווה את המעשה החשוב ביותר מאז קום מדי- נת־ישראל.
גליון 2265 (28 בינואר 1981), עמוד 23
הנושא המדובר ביותר במבסיבה היה ההיתר שנתן לישראל הנשיא המצרי, אנואר אל־סאדאת, להשתתף ביריד־הספרים, אחרי ש פורסם שישראל לא תוכל להשתתף האיש מס׳ 2בשגרירות מצריים, מוחמר כסוני, הציג בפני כולם את אשתו, נגואח, שבאה לארץ רק לפני כמה ימים.
גליון 2227 (7 במאי 1980), עמוד 33
הוא גם הנחית מכה אישית על שלושת השרים המצריים, ששהו באותו לילה במלון אכדיה בהרצליה, ועל שולחם — הנשיא אנוור אל- סאדאת. כל ההשלכות האלה ברורות לגמרי. דקה אחת של מחשבה צלולה היתה מבהירה אותן גם בעיני בעלי־ההחלטה.
גליון 1894 (19 בדצמבר 1973), עמוד 9
משום כך מרתק לעיין בהלכות ובביטויים, הנראים כאילו נכתבו על ועידת־ז׳גבה העומדת להתכנס, או על האישים הקשורים ב־ה — גולדה, דיין, אבן, הרוסים, האמריקנים, אל־סאדאת וחבריו. קודם כל, חשובה עצם העובדה שקיסעג׳׳ר הקדיש את יצירתו העיקרית לתקופה שבה הי תה הוועידה הבינלאומית המכשיר העיקרי של המדינאות; גורלם של עמים ומדינות נקבעו במיפגשייט של ראשי חמש המעצמות הגדולות של אז (אוסטריה, רוסיה, בריטניה, צרפת ופרוסיה) .בהסכמה של שניים־שלושה מדינאים, על ספל קפה בטרקלין, נקבעו גבולות חדשים, נולדו מדינות והופ־לו מישטרים.
גליון 1766 (6 ביולי 1971), עמוד 8
גיל דנני, גבעתיים ביום רביעי, ה־ ,25.6שמענו ברדיו כי בעת נאומו של ח״ב מנחם בגין בפני סטודנטים׳ הוא הרגוע אותם באומרו להם :״אל לנו להבה,ל מהכרזתו של סאדאת כי הוא מוכן להקריב מיליון חיילים.
גליון 1770 (3 באוגוסט 1971), עמוד 17
תמהני נעשה בראשו של האדם היחידי שהיה עד לשיחות אז והמשתתף בשיחות גם הפעו יעקוב הרצוג. דברי אל־סאדאת מתקבלים כירושלים כמו דברי עבד־־אל־נאצ הצעות פיסקו נידחות במו הצעות אנדרסון.
גליון 1811 (17 במאי 1972), עמוד 14
הצלחה של הפידאיון היא, במצב הנוכחי, גם הצלחה של אנוואר אל- סאדאת, הזקוק מאוד־מאוד להצלחות. אולם התוצאה היתה הפוכה — ואפשר היה לנחש אותה מראש.
