חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 126 עד 150)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2153 (6 בדצמבר 1978), עמוד 29
היא רוקנה את המעמד מתוכ5ו. אין ספק כי היו לו, לאל־סאדאת, שיקולים מדיניים נכבדים להחלטה זו. … אך יתכן מאד כי לצד שיקולים ענייניים אלה, היו לאל- סאדאת גם מניעים אנושיים. מאחרי המעטה החיצוני של שליטה עצמית מוחלטת, חאופייני לו, רתח אל־סאדאת מזעם. … אחרי שכגין קילקל את המעמד שהיה בה יקר לאל־סאדאת, מקלקל עתה אל־סאדאת את המעמד שהוא בה יקר לכגין.
גליון 2303 (19 באוקטובר 1981), עמוד 56
נשאר איפוא להמתין ולראות מה יעשה מובארב — והרי זה בדיוק מה שהיינו אמורים לעשות באל־סאדאת. לכן איני מבין את טי שגורסים כי אם בבר, טוב שאל־סאדאת מת עכשיו, בי עתה הסבם קמפ״דייוויד יועמד למיבחן. … אלה ואלה סמוכים ובטוחים, שעוד מילחמה שתבוא עלינו לטובה תיפתור את בל הבעיות, אני לא אהבתי את אל־סאדאת במו עמוס קינן מפני שאיני עמוס קינן, ולא כמו במה נשים מפני שאיני אשה. … בעיה אחת נפתרה לו בכדורי תישעה מילימטרים: להת- אלה שרקדו על קיברו של אל־סאדאת, וקדו בעצם על קיבר הם * מי רצה לשכב עם אבותיו?
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 37
כעבור 24 שעות כבר היה ברור לכל, כי באוקטובר 1977 הציע סאדאת — וישראל קיבלה — שלום, על חשבון ביטחון ישראל.״ סאדאת ושאר מנהיגי ערב אומנם ״התכוונו למהפך הדרמאתי שיביא שלום־אמת. … גם ברור כי ההתפתחויות הפוליטיות המתרחשות מול עינינו אכן נעות בכיוון שתואר — ועימן עלולות להתגשם כל הסכנות הביט- חוניות־הצבאיות שנתאר את התממשותן האפשרית ב־ ״מלחמת חיטין השנייה״ .מוטב שנבחין, כי במקביל למה^ך הדרמאתי שחולל סאדאת — אשר רק סאדאת ״שלי״ הציע דרמאתי ממנו — הולכים נתוני המצב הביטחוני ומקדירים, משום שההתעצמות הערבית גדלה והולכת בטור גיאומטרי. … כמו־כן הושלי התהליך שהחל מייד אחרי יונדהכיפורים מיליון מצרים מריעים ליוזמת השלום של סאדאת בקאוויר: האם 11 מלכודת? !
גליון 2119 (12 באפריל 1978), עמוד 25
הם רעים ביכלל. תמיד גורמים לצרות.״ ״סאדאת לא יכול לוותר עד מילימטר של סיני. … אודי בוצע המעשה כולו מאחורי גבו ץ הקרע בין סאדאת ועראפאת אינו הראשון, וגם לא הסופי. אחת הגירסות המתהלכות בקאהיר היא שעראפאת התרגז על אל־סאדאת, מפני שהיה נדמה לו ששיטו בו. כידוע, נכח עראפאת בפרלמנט המצרי, כאשר הכריז אל־סאדאת לראשונה על כוונתו לנסוע לירושלים.
גליון 2152 (29 בנובמבר 1978), עמוד 28
תחילה נעשה הכל כדי למ נוע את חתימת ההסכם ב־ 19 בנובמבר, התאריך ההיסטורי שבו מלאה שנה לביקור אנוואר אל־סאדאת בישראל. היה ברור לכל, כי איכפת מאד לאל־סאדאת לקשור את החתימה בתאריך זה, וייתכן כי היה מוכן לפשרות רבות כדי לאפשר זאת. … נראה כי אל־סאדאת כועס, ולא איכפת לו שלא להופיע בבירת נורבגיה. … אך תאריך־היעד של ד,־ 10 בדצמבר, יום הענקת פרס־נובל, היה שרוי השבוע בערפל כבד מאד. אחרי שבגין קילקל לאל־סאדאת את החתימה בסנטה־קתרינה ביום־השנה לביקורו ההיסטורי, עשוי אל־סאדאת לקלקל לבגין את החתימה באוסלו, לרגל הענקת פרס־נובל.
גליון 2134 (26 ביולי 1978), עמוד 2
ימ״לחימת ששת־הימים. סאדאת יתפטר ׳כדי להיענות ׳אחר־כך לתביעת ההמונים:וראשי השילטון לחזור לנשיאות, ידבר העשוי לחזק את מעמדו סול האופוזיציה ומימין ומשמאל. … יש המעריכים כי מנחם בגין בפגע עמוקות באופן ׳אישי מכך, שאחרי הזמנתו ׳.את סאדאת לירושלים לא החזיר לו זד! ,במחווה:דומה ולא הזמינו ׳לנאום ! … עתה פועלים גורמים שונים שום, כדי לשכנע את סאדאת להזמין את בגין לפגישה על אדמת מצריים, אם לא לנאום כפני הפרלמנט המצרי.
גליון 2185 (18 ביולי 1979), עמוד 17
זאת הסיבה שעוד בהתחלה, כשהנשיא אל־סאדאת נסע לירושלים, נרתעו הנשיא קארטר ועמיתיו מלתמוך ביוזמה זו. כעבור זמן־מה לא נותרה להם עוד ברירה אלא לתמוך בנשיא אל־סאדאת• אבל בהתחלה לא תמכו הנשיא קארטר והממשלה שלו בעניין כולו בלב שלם. … הוא חייב להכין זאת. לא, אינני שותף לדעתך שהנשיא אל־סאדאת עשה זאת בכוונה תחילה, כדי לחבל בוועידת־ז׳נווה.
גליון 2254 (12 בנובמבר 1980), עמוד 28
לדעת בעל־שיחי, בפסוקים אלה מצטייר גם עתיד השלום המצרי־ישראלי. ״סאדאת רוצה להירשם כהים- טוריה לכל הדורות, כמו רעמסם. … אנשים קטנים בישראל סבורים, כי סאדאת עוסק בטכסיסים קטנים, שהוא רוצה לקבל בחזרה את סיני, ושלאחר מכן יגיד שלום לשלום ויחזור למאבק. … חסר להן המימד הדרמאתי, משנה־העולם. בשטח זה פועל אל־סאדאת בחוסר־סב־לנות, בלי תוכנית ארוכת־טווח.
גליון 2101 (7 בדצמבר 1977), עמוד 23
אל־סאדאת לא הסתיר זאת. הוא הכריז על כך פומבית בנאומו בקאהיר, בשובו מירושלים. … משום כך הוא מבטא מסר אחד גדול: ישראל מוכרחה לעשות משהו. סאדאת הלך כה רחוק לקראתכם, עד שאם לא תבואו לקראתו, יהיה רע. … בצורה מיסתורית, ואולי אולטימטיבית ׳,כפתה עד אל־סאדאת דחייה ־טל כימעט שבועיים. היתה זאת דחייה הרת־סכנות, וכולה שלילית.
גליון 1977 (23 ביולי 1975), עמוד 16
על רקע מערכת־ילחצים זו, קל להבין את השיקולים שהביאו את סאדאת למע שהו האחרון — ההודעה על אי-הארכת המנדט של כוח האדם. … נדמה שתור ניצול מומנט האפתעה, הצליח להשיג את שני ה יעדים. אחרי סאדאת - נזכנינזידה חסכוני בצריכת חשמל להשיג בבל סניפי אמפא: ת״א,דרך פתחת קוו! … תיתכן הידרדרות מהירה לקראת מילחמה חדשה. אותה התפתחות תיתכן גם בניצוחו של סאדאת עצמו, אם יתייאש ממדיניותו הנו כחית וישנה את הקו שלו מן הקצה אל הקצה.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 29
שגי השונים לחיצת יד לבבית בין אורי אבנרי לבין אניס מנצור, עורך השבועון אוקטובר, הנחשב לביטאונו של סאדאת ומפרסם את זכרונותיו. מנצור היה בעבר קיצוני, אך תומך עתה באנוואר אל־סאדאת. … שלפתי מ תיקי את גיליון־המזכרת שהוציא העולם הזה לכבוד ביקורו של אל־סאדאת ביש ראל. מייד התקהלו תריסר אנשים מסביב לגיליון, ליוו בהתפעלות את העמודים, שאותם פתחתי והסברתי אחד־אחד. הם ידעו כל פרט על ביקורו של אל־סאדאת, הכירו כל תמונה. בייחוד התפעלו מהתמונה על מישפטו של סאדאת, בתקופת פארוק ועל המישפט שבו שפט סאדאת, כעבור זמן־מה, אחרי המהפכה, את השופט שלו.
גליון 2122 (3 במאי 1978), עמוד 47
המטרה הראשונית של התסריט היא להמחיש את דעתי (שהובאה כבר קודם, בראשית ד,סידרה) לפיה ״שלום סאדאת״ ,כפי שהוצע על ידו בכנסת, הוא שלום ללא ביטחון לישראל. … בהקשר זה הוחשדתי, כאילו כוונתי האמיתית היא להטיל ספק בכנות מניעיו של הנשיא סאדאת !להציגו כמי שמתחזה כחותר לשלום, אבל באמת אינו אלא חותר להשמדת ישראל. … ״שלום סאדאת״ ,בצורתו הנוכחית, מכשיר את הקרקע באופן השלם והמושלם, לניצחון ערבי בטוח, מוחץ וקל, בכל מילחמה — אם וכאשר תיפרוץ אחרי יישומו.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 32
באיסמאעיליה ניתן היה לראות בעיניים את המצב שנוצר. בגין היה מסוגר עם אל־סאדאת בווילה הקטנה. דיין עמד עם עמיתיו המצריים בפינה אחת של חגן, קפוא וחסר־חיוך. … כד ניתנה לווייצמן הזדמנות_ נוספת לבוא לקאהיר ולדבר עם אל־סאדאת פעמיים, בעוד שדיין המיסכן נשאר בבית. … הוא הוזמן למצריים מייד אחרי ביקורו של אל- סאדאת בירושלים, כשנוכח הנשיא המצרי לדעת כי נאום- פוליטי שיקדם את השלום.
גליון 2099 (23 בנובמבר 1977), עמוד 22
במקרה אירע שהראיון פורסם בדיוק ביום בו הצהיר סאדאת, בשובו מביקורו בדמשק, כי הוא. מוכן לבוא לביקור בישראל כבר השבוע. … הבירור אצל בגין היה צריך להידחות. אבל באותו לילה הודיע סאדאת על בואו לישראל כבר במוצאי־שבת הקרוב. … במידה שיהיה לפרשה המשך, הוא יהיה הרבה יותר סולידי ורגוע מזה שהיה צפוי אילו לא היה ביקורו של סאדאת סוחף את צמרת המדינה כולה באפוריה.
גליון 2109 (1 בפברואר 1978), עמוד 22
שואל סאדאת את בגין :״מדוע אינך יכול להיות גמיש יותר? … השבוע טס אתר- טון לקאהיר, כדי להראות לאנוואר אל* סאדאת את המלאכה המפוארת, ולקבל את אישורו הרישמי. … כי קבלתה תוכיח לעיני עשרות מיליוני ערבים שיוזמתו של אל-סאדאת נכשלה כישלון חרוץ, וכי תמורת מעשהו ההיסטורי הנועז הוא השיג, בדיוק, אפס.
גליון 1978 (1 באוגוסט 1975), עמוד 25
זהירות כעת חקריאח: גם בנאומו של אנוואר אל־סאדאת זכה להיות מוצג בראי העקום -של כתב הארץ לעניינים ערביים. הדבר בולט מתוך השוואת סיקורו לסיקור בעיתונים האחדים: 9אהוד יערי, סופר דבר, קבע בפר שנותו, למחרת הנאום׳ כי ״אין ספק שה- הערות המעטות בענייני ישראל היו מחושבות מראש — אולי במיסגרת הפולמוס שערך (סאדאת) עם חזית־הסירוב.״ • ד״ר אמנון קפליוק, סופר על ה־נזישמר, הזכיר אף הוא את הוויכוח החריף בין סאדאת וביו חזית־הסירוב. כמו פר-שנים רבים ברחבי העולם העלה׳ את המסקנה שהשתמעה מדברי סאדאת, כי אם מצרים תמצא שהאינטרס שלה הוא לנהל משא-ומתן ולע-שות שלום, היא לא תהסס לעשות זאת.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 31
היה זה כאשר הוסיף רבץ לסיסמה ״לא נהיה ליכוד ב׳״ את הסיפא :״לא נהיה של״י ב׳.״ חברי־המרכז פרצו גמדי- אות־כפיים ממושכות. מזכירה של ג׳יהאן אל־סאדאת, טוע כי חש במועקה כאשר קיבל, לפג *ייי * #י חודשיים, העתק של תמונה זו, שצולמה על״ידי צלם צרפתי• כאשו צולמו, עמדו אנוור וג׳יהאן אל-סאדאת לפני חלון מסורג, אן בתמונה עצמה נראה רק חלק קטן של הסורג, בפינה הימניו העליונה, וכן נוצר רושם כאילו זהו פס של אבל ״זה היה סימן מבשר״רעות,״ אמר פאוזי אחרי הרצח אניס מנצור עורן השבועון ״אוקטובר״ ,סיפר שהיה שרוי באווירה של מוות עוד לפני רצח ידידו, אנוור אל־סאדאת. במשך כמה חודשים כתב מנצור סידרה על הוגה־הדיעות המצרי אל״עקד, וערב רצח סאדאת כתב על מותו של האיש. כשקרא זאת אל־סאדאת, ערב מותו, אמר למנצור :״הרגת אותי ! … בעת השיחה, שהתנהלה בשפה הערבית, טעה השגריר ששון באחת המילים. אמר לו אנוור אל־סאדאת :״אילו אביך היה שומע אותך, היה מצליף לך על הגב ״.אליהו ששון, אביו של השגריר הישראלי, היה מיזרחן נודע.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 3
המדינאי חושב על מקומו בסיפרי־ההיסטוריה. אנוור אל-סאדאת היה מודע מאוד לתפקידו ההיסטורי. … יקרה עתה כאשר יקרה — והאפשרויות רבות, והכל תלוי באנשים חיים׳ וגם בך ובי — רוחו של סאדאת תרחף על התהליכים והמאורעות עוד במשך זמן רב. … כמוהו, שהיה דרוש כדי לשנות את מהלך ההיסטוריה. כאשר דיברתי עם אנוור אל-סאדאת נזכרתי לא מוחמד אנוור אל-סאדאת עשה.
גליון 2224 (16 באפריל 1980), עמוד 31
שנוית1דולה זהו החדק השני שד שיחתו של אורי אבנרי, עם ;שיא מצריים, אנוור אד־סאדאת. השיחה התקיימה כיום הרביעי, ה־ 2באפריל, בווילה הכפרית •מד הנשיא, ליד הסכר על הנילוס (ה״באראז״) מצפון לקאהיר, ונמשכה קרוב לשעתיים. … בפומבי: אני מוכן הרשה לי לשאול אותך שאלה אחרת: האם הייה בא לירושלים, בנובמבר , 1977 לולא הייתה קודם לכן השיחה של חסן תוהמי עם משה דיין, שבה הובטח לך שישראל מוכנה להחזיר את כל סיני? סאדאת נ אין לזה שום קשר עם הביקור שלי. … אבנרי ז האם נכון שהחלטת את החלטתך הסופית ׳(לפתות במילחמה) אחרי ששמעת על מצע מיפלגוד העבודה, שכלל את ההחלטה להקים את העיר ימית**? סאדאת ז לא. אבל אגיד לך, אורי — ימית היתר!
גליון 1977 (23 ביולי 1975), עמוד 8
״ אמר השבוע פרשן אחה בנסותו להגדיר את החלטתו של אנוואר אל־ סאדאת לא להאריך את המנדאט של כוח־החירום של האו״ם. כיום־הכיפורים 1973 הפתיעה המיתקפה הצבאית של סאדאת את ישראל ואת העולם כולו. השבוע הפתיעה המיתקפה המדינית שלו את ישראל ואת העולם כולו. … אמרתי ל עצמי: זהו מיסמך־גלילי חדש. סאדאת מוכרח להגיב. איו לו ברירה•. ואכן — הוא הגיב.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 3
הם ואנשי צמרת־השילטון .מגלים את המתרחש במצריים שאחרי אל־סאדאת. בפדקאסם : אחרי חמש הדקות הראשונות כבר הערצתי אותה. ג׳יהאן אל־סאדאת נראתה לי באשה מושלמת: חזקה ורכה כאחת, בעלת נימוסים טיבעיים מושלמים, מוש כת כאשד. … הייתי הישראלי הראשון שעימו דיברה מימיה. אז היתד. ג׳יהאן אל־סאדאת בשיא אוש רה. בעלה הפך זה עתה דמות בינלאומית נערצת.
גליון 2211 (16 בינואר 1980), עמוד 33
אגודודישראל קמח לפני 67 שנים, כש- בגין ואל־סאדאת רוכנים על המפה כאסואן הצעה חדשה, סירוב ישן והווי. … אם עד אז לא יושג שלום כולל, תהיה לו הברירה בין שתי אפשרויות אלה. עד אז יימנע אל־סאדאת, כנראה, מכל סטייה מן הדרך שבחר בה. … לשיא הגיע אריק שרון, כאשר התנגד להצעת אל־סאדאת בנימוק שאין להפריד בין הגדה לרצועה.
גליון 1803 (21 במרץ 1972), עמוד 17
ממילא אין מנוס מן ההסבר השני. ן* הנהגה המצרית, בראשות אל־סאדאת, ) 1באופן דחוף לשלום. כל חייה תלויים בכך. … השיקול המכריע נבע, בלי ספק, מן המאבק הפנים־ ערבי. אל־סאדאת רצה לדפוק את אויבו במאבק זה. הרצוג (או ״דקי״ ,כפי שקראו לו הכל) פיתח תי־אוריה, שנתנה לי מאז מזון רב למחשבה. … אילו נוסחה הודעה זו על-ידי אויבו המושבע של אל־סאדאת, לא יכלה להיות מכשילה יותר. כלומר: ההיפך ממה שדורש האינטרס המצרי, לא רק לדעתי, אלא לדעת מנהיגי מצריים עצמה.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 35
היה נראה שלא זה בילבד שיוזמת־השלום של אל־סאדאת הוכשלה, אלא נשפערה גם תהום בין ישראל וארצות־הברית. … #רוע והטייס •י* דברים התקרבו לכלל משבר. אל־סאדאת הודיע י 1כי לא ימשיך במשא־ומתן אלא אם כן תשנה ישראל את גישתה. … וייצמן דיבר עם אל־סאדאת בכל יום, לרוב פנים- אל־פנים. הוא היה המסביר הטוב ביותר של העמדה הישראלית.
גליון 1747 (24 בפברואר 1971), עמוד 14
ההודעה, שגם תמורת הסכם שלום אין ממשלת־ישראל מוכנה לשוב אל קווי שביתת הנשק מה־ 4ביוני .1967 בניגוד להודאה הפומבית שכבר ניתנה, 7הנסיאות שד אל -סאדאת בנאומו בכנסת ניתח אורי אבנרי את הראיון שנתן הנשיא אנוואר אל־סאדאת כלהלן : אורי אכנרי: מיפנה גדול אירע בשמונת הימים האחרונים. … (ב) ״חלק מחוזה השלום,״ אומר הנשיא אל־סאדאת ,״יהיה השלמות והעצמאות של כל מדינה במרחב, ובכלל זה ישראל.״ עד כמה שידוע לי, זוהי הפעם הראשונה שממשלת מצריים סוטה מהנוסחה ״כל מדינות המרחב״. … והנה, זו הפעם הראשונה שנאמר כפירוש :״וככלל זה ישראל.״ (ג) אומר הנשיא אל־סאדאת :״הסדר כולל לכל השטחים שנכבשו בשנת .1967״ שימו לב: הוא לא אומר ״נסיגה כוללת״ ,אלא ״הסדר כולל״.
