גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

כאשר פוטר באופן פיתאומי על-ידי אל־סאדאת,
הדהים הדבר רבים בישראל. הו*
עם עודך מעריב, שלום רוזנפלד
והאלוף (מיל ).יוסף אבידר.
גליון 2155 (20 בדצמבר 1978), עמוד 2
טקסט · תמונה · PDF

מותה של גולדה, ערב הענקת פרס נובל לשלום
למנחם בגין באוסלו, חסך מראש־הממשלה ביקורת
נוקבת וחריפה ביותר, באורח אישי, על הופעתו
והשתתפותו בטכס, ללא נוכחותו של הנשיא
אל־סאדאת. אמצעי התיקשורת האמריקאיים הכינו
מיתקפה כללית חריפה בצורה יוצאת־דופן על הטכס
באוסלו ועל הופעתו של בגין בו.
גליון 2165 (28 בפברואר 1979), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

היושב-
ראש העיר ל ה :״אני מבקש
להעיר לח״כ אלוני שפרט ל ביקורו
של הנשיא אנוור
אל־סאדאת, לא נהוג למ חוא
כפיים כאשר נואם מסיים
את דבריו !
גליון 2184 (11 ביולי 1979), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF

״אני רוצה לעשות למען יאסר עראפאת
מה שעשיתי למען אנוור אל־סאדאת.״
פירוש הדברים היה ברור. קרייסקי היה
המדינאי האירופי הראשון שקיבל את
נשיא־מצריים בכבוד־מלכים.
גליון 2182 (27 ביוני 1979), עמוד 71
טקסט · תמונה · PDF

.
— ״מתי יהיה שלום בין כל הערבים ז״ שאל אותו סאדאת.
— ״שלום בין ערבים עיוני,״ ענה האלוהים ,״זה לא יהיה בקדנציה שלך.״
מגיע ארליך בחול וחפוז, ישר ממטה המיבצע המפואר לביזבוז עשרה מיליון
לירות, למטרה מפורסמת—
״תגיד לי אלוהים• מעניין אותי רק דבר אחד• מתי תיגמר האינפלציה
בישראל !
גליון 2163 (14 בפברואר 1979), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

*נן יף
צפויה ועידת
פ סג ה נו ספ ת
ההערכה הכללית בין חברי הממשלה היא שוועידת
שרי־החוץ של ארצות־הברית, מצריים וישראל,
שתיערך בקמם־דייוויד היא צעד שנועד להכשיר
את הקרקע לקראת ועידת פיסגה בהשתתפות
הנשיאים קארטר ואל־סאדאת וראש־הממשלה מנחם
בגין, שתיערך זמן קצר אחרי ועידת שרי־החוץ
ובה יסוכמו כל הפרטים השנויים במחלוקת לקראת
חתימת הסכם־השלום.
גליון 2163 (14 בפברואר 1979), עמוד 48
טקסט · תמונה · PDF

בנוסף
לכל אלה יוקרן סרט על סנטה
קתרינה, שהופק במיוחד ל-
מישדר זה בעיקבות שאלה של
מאזין, כיצד יוכלו אנוואר אל־סאדאת
ומנחם בגין לחתום במ קום
זה על הסכם שלום.
גליון 2083 (3 באוגוסט 1977), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

השבוע לפני 25 שנים סיקרה מערכת ״העולם הזה״ באהדה
גלוייה, שהיתה יוצאת־תפן, את המהפכה המצרית, בראשותו
0 (0 2 5 9 9 /
של הגנראל מוחמד נגיב וכת־הקצינים, שעימה נמנו, ביו השאר,
נשיאי מצריים, גמאל עבד־אל־נאצר ואנוואר אל־סאדאת. הכתבה
הופיעה תחת הכותרת ״נדטיח על טנק כבד״ .דכרים על
מאורע היסטורי זה, שנכתבו בידי אורי אבנרי, נראים כיום
כדברי־נכואה.
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

לבן דיכר כפי שדיכר, ופעל
כפי שפעל.
אחרי יוזמת־השלום של אנוואר אל־סאדאת, שהתעל-
,מה כליל מאש״ף ושעוררה בלב ההמונים הפלסטיניים, את
החשש שמצריים עומדת למכור אותם, גאתה הרוח הקי צונית
במחנה הפלסטיני.
גליון 2131 (5 ביולי 1978), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

כל ילד ביש ראל
יודע שמנחם בגין, כמנהיג האופוזיציה,
סבל במשך 29 שנה מ״עצירות
פוליטית״ .ואז, הודות לתנועה הדמוק־ראטית
של ייגאל ידין, הפכה העצירות
שלו לפעולה הפוכה. אין פלא שקארטר,
סאדאת, וייצמן, כולנו ושאר העולם, מח זיקים
באפנו בעת שאנו צופים בבגין
״מתפקד כראש־ממשלת ישראל.״
יוסף שריק, תל־אביב
גליון 2120 (19 באפריל 1978), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

בגין התחבק עם קארטר ועמד
להביא את השלום עם אל־סאדאת. ארליך שתה מיץ עם
משל, שבת אחים גס יחד.
גליון 2134 (26 ביולי 1978), עמוד 8
טקסט · תמונה · PDF

דיין לא הסכים
עם הרשאתו של בגין לפרס לפגוש את
אל־סאדאת בווינה. דיין ידע כי גם הליכוד
לא מסכים לכך.
גליון 2085 (17 באוגוסט 1977), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

בקטע זה נראים מוחמד נגיב, גמאל קטנה, הדגיש העולם הזה למן הרגע הראשון שזוהי תפנית היסטורית והקדיש תשומת־עבד־אל־נאצר,
גנאע עלי בגדאדי, אנוור אל־סאדאת, יוסף צאדיק. בניגוד לכל העיתונות לב מרובה לאישים החדשים.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

חסידי ארץ־ישראל השלמה
דיברו בזעם ובכאב על בגידתו של מנחם
בגין, כשם שחבריך מדברים בזעם ובכאב
על בגידתו של אנוור אל־סאדאת.
הייתי יכול לצטט בהרחבה את דבריהם.
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 43
טקסט · תמונה · PDF

אולם גילעדי ממשיך לעבוד בטלוויזיה ה ישראלית,
תמורת משכורת של 7000 לירות
לחודש, ומפאר את הטלוויזיה במיבצעים
שונים משלו, כמו האולימפיאדות, אליפו־יות־העולם
בכדורגל, מיבצע ביקורו של
אנוור אל־סאדאת בארץ, מיבצע השי דורים
ממצריים (שם כבש לחלוטין את לב
המצרים) ׳וכמו עבודתו בשני המיבצעים
הקרובים של הטלוויזיה הישראלית: כיסוי
הבודדים בארץ המבינים והעוסקים בנושא
המוניציפלי, ולכן לא היה צורך להתחשב
בדיעותיו.
גליון 2146 (18 באוקטובר 1978), עמוד 24
טקסט · תמונה · PDF

השלום לא בא לפתע־פיתאום, כמו ביקורו
של אנוור אל־סאדאת לפני שנה,
ועל כן לא גרם הלם של התרגשות והתלהבות.
גליון 2146 (18 באוקטובר 1978), עמוד 50
טקסט · תמונה · PDF

החל נוצר
מצב של טמיעה תרבותית, תוך עיר-
בול השפעות תרבותיות של הממרח בבסיסים
התרבותיים המערביים, מעין מזיגה
של ״מערב״ ב״מיזרח״ ויצירת כותרת
חדשה :״מערח״.
ביקור הנשיא סאדאת בירושלים, ושאר
אירועי השנה האחרונה, הפכו מגמה תרבותית
זו מגמת־יסוד ביכולת התמודדותה
של התרבות הישראלית עם הבעיות החדשות
שמציב השלום בפנינו.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 102
טקסט · תמונה · PDF

.״
• ראש־ הממשלה לש
עבר,
גולדה מאיר, לאחר
שבגין ואנוור אל-סאדאת קיבלו
את פרם־נובל :״אני רו
לנשיא
המדינה :״אדוני הנשיא,
האם כבר קיבלת את
התפטרות העם?
גליון 2221 (26 במרץ 1980), עמוד 66
טקסט · תמונה · PDF

בין השאר הפיק את מיבצע-
השידורים המסובך של ביקור א נוו ד אל
סאדאת בארץ.
מפקד גלי צה״ל, צדי(״צביקדד) שפי רא,
אמר השבוע כי הוא אינו יודע מדוע
הופסקה עבודתו של עוזרד.
גליון 2281 (20 במאי 1981), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

ממנו, הפרו־סור
למישפט בינלאומי, אני מצפה
ידע להבדיל בין שני החוזים.
:י מצטער על ידידי פיטר. כש־
:שיא סאדאת כועס עליו הוא
•רא לו פיטר. אני מתפלא עליך
יטר, פיטר, פיטר.״
יה אורחו של בגין בלישכתו ב-
( 12.אחרי שהאורח סיפר לו
נפגש עם יאסר ערפאת) :״לחצת
ז ידו?
גליון 2276 (15 באפריל 1981), עמוד 23
טקסט · תמונה · PDF

היה נדמה לכל
כי היוזמה ההיסטורית חסרת־התקדים
של אנוור אל־סאדאת נפלה בישראל על
אוזניים ערלות. תחת להגיב במחווה דרמטית
משלה, שהיתר, משנה את פני המרחב
כולו, הגיבה ממשלת־ישראל בדיפלומטיה
קטנונית.
גליון 2278 (29 באפריל 1981), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

למרות שהוא
יכול להשתדל, אך נשאר האדם שמעבר
למחיצה• בך שעד במה שיתנו לו
כבוד, הוא אינו יוצר סימפטיה אישית,
כמו שיבול ליצור מנהיג דוגמת אנואר
אל-סאדאת.
נולד בתאריך 11.5.1922 השמש במזל
שור, הירח במזל עקרב, מרס במזל קשת
בנסיגה, ובאותו מצב נמצאים הכוכבים
צדק ושבתאי, ששניהם נמצאים במזל
מאזנים.
גליון 2436 (9 במאי 1984), עמוד 66
טקסט · תמונה · PDF

עם כל החששות קיווינו שבגין
ינהיג אותנו בדרך הנכונה, והנה בא סאדאת
ונדלקתי על הנושא של השלום.
בחדוות־יצירה אדירה זינקתי לנושא המצרי.
גליון 2416 (21 בדצמבר 1983), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

מיספר גרל והולך
של מצרים, משמאל ומימין, מאשימים את אנוור
אל־סאדאת המת ואותו בהפקרת הפלסטינים
לגורלם.
גליון 2420 (18 בינואר 1984), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

הישלד שעל הנילוס ־ כינוי לנשיא מצריים, אנוואר אל־סאדאת, מפי משה
שמיר.
הרודן המצרי ־ כדל, על מישקל הכינוי שבו השתמשו בישראל של שנות ה־50
כלפי גמאל עבד־אל נאצר.