חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 1,751 עד 1,775)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2704 (28 ביוני 1989), עמוד 46
מובארכ ביקש סמנו ״לסגור את חילוקי־הדיעות שיש לו עם סאדאת בצי־פיה לעתיד,״ כמו כן ביקשו מובארכ ״שישנה את ניסוחיו הדיפלומטיים והתעמולתיים.״ זאת כדי להתחבב על־ידי הקהיליה הדמו־קראטית הבינלאומית ואירגונים בינלאומיים, כדי לשים לאל את האפשרות שישראל תרוויח משימוש בשפה שכזו.
גליון 2709 (2 באוגוסט 1989), עמוד 15
על כר כבר אמר עזר וייצמן: האם שאלנו את אנוור אל־סאדאת מי בחר בו? זה בכלל לא היה איכפת לנו!
גליון 2723 (8 בנובמבר 1989), עמוד 43
ואל הרוצח הזה, להבדיל מאוייב לשעבר כמו הנשיא אנואר סאדאת, יצא אייבי״בייבי. ההבדל הקטן בין אוייב לרוצח, שהופך להבדל הגדול בין גבור שלום אמיתי לגבור מקרטון.
גליון 2728 (13 בדצמבר 1989), עמוד 15
זה היה בראשית שנות ה־סד. הנשיא המצרי החדש, אנוור אל־סאדאת, הציע ״סלאם״ .גולדה מאיר לא רצתה בשלום, מפני שלא רצתה להחזיר את סיני.
גליון 2730 (27 בדצמבר 1989), עמוד 43
מה שמנחם בגין ניסה בכוונה תחילה ובלי כל פרופורציה(יחד עם סאדאת) לנפח את חלקו של צ׳אושסקו בהשגת השלום הישראלי־מצרי מעבר למציאות, לא יכול בני בגין לעשות בעניין ירדן, שהיא כבר פלשתין.
גליון 2229 (20 במאי 1980), עמוד 19
• בעקבות הצעת־חוק פרובוקטיבית שנתקבלה בקריאה טרומית בכנסת (ראה עמודים )20—21 הישעה הנשיא אנוור אל-סאדאת את שיחות האוטונומיה הריקות־מתוכן.
גליון 2237 (16 ביולי 1980), עמוד 36
בעדינות האופיינית לו, הגדיר את המצב נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת .״קיוויתי שאוכל לסיים את מלאכת־השלום יחד עם מר מנחם בגין,״ אמר לכלי־תיקשורת יפאניים .
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 82
״ע בור לליכוד ; ״שטויות, אבא שלי לא מחפש, מזנים ד • גדעון קוץ, בתב דבר : ״!מאיד זורע — נגיז קוצר.״ אגוואר סאדאת, נשיא מצדים :״!אץ כל הבדל נין רבין לבגין.״ 0משה דיין, בתגובה על זעם החורים השוכולים גגדו : ״הם אנשים בלתי־אובייקטי־ביים סילב׳י העיתונאית קשת :״!
גליון 2186 (25 ביולי 1979), עמוד 63
המנכ״ל, שאינו אוהב במייוחד את מחלקת־החדשות של הטל־ווייזה, שכח לציין כי השניה שעברה היתה גדושה באירועי־חדשות היסטוריים, כמו ביקור אנוואר אל־סאדאת ומהלכי השלום. על פי הדירוג של עורכי הסקר זכה השבוע — יומן אירועים של יעל חן רק במקום ה־ ,12 בזכות 74.1אחוזי צפייה.
גליון 2287 (1 ביולי 1981), עמוד 35
חוו הבלטת שתי הנימות של לאומנות +שלום. התמיכה של רונדל רגן ואנוור אל־סאדאת היתד, מובטחת ממילא. אולם הליכוד ביזכז חלק ניכר ממאמציו בהתקפות פרועות וחסרות־ערך על שימעון פרס ועל המערך, בהתחכמויות תפלות כנוסח ספי ריכלין, כוויכוחי־סרק על עניינים של מה־ככך.
גליון 2292 (5 באוגוסט 1981), עמוד 50
בזמן הבחירות הטעו דוברי הליכוד את הציבור, הציגו לו תמונה ורודה ואופטימית, אמרו לו שהאמריקאים אינם לוחצים בנושא ה אוטונומיה, וכי סאדאת וארצות־הברית אי נם באים בדרישות.
גליון 2217 (27 בפברואר 1980), עמוד 49
״לופטחנזח״ הכניסה יותר מ 1.5-מיליון מרק לחברה של פסבדובסקי, שהתפרסם לאחרונה כאשר שילם ליצחק תוראל ולקי רונן 10 אלפים דולר מיקדמה, תמורת הסדרת פגישות בינו לבין ראש״חממשלה, מנחם בגין, והנשיאים אנוור אל-סאדאת ולימי קארטר. נקבעו לו שתי פגישות עם בגין, אך הוא לא הגיע לישראל.
גליון 2251 (22 באוקטובר 1980), עמוד 32
לעיני מיליוני צופים, דיבר על ״ראש ממשלת־ישראל, דויד בן־גוריון,״ שותפם של ג׳ימי קארטר ואנוור אל-סאדאת בקמפ־דייוויד (ראה שידור). לפני כן עברה על יצחק (״תש עים אחוז כישורים״) מודעי חוויית טראומטית.
גליון 2251 (22 באוקטובר 1980), עמוד 54
בנאומו באנגלית, הזכיר מודעי את חתימת הסכמי קמם־דייוויד בידי ״ראש ממשלת־ישראל, דויד כן־מריץ, הנשיא אל־סאדאת והנשיא קרטר.״״ בהחליפו את בגין בבדגוריון.
גליון 2222 (3 באפריל 1980), עמוד 27
אני מתכוון לרמאות. ישראל גלילי: איש טרי למצע חדש אל־סאדאת. כפי שסיפר לאחר מכן, גמלה בו באותו רגע ההחלטה הסופית להסתער אל מעבר לתעלה.
גליון 2260 (24 בדצמבר 1980), עמוד 10
כפי שנאמר קודם, הקאריירה חשובה לבני גדי, והשאפתנות הקיימת באישיותם מכוונת אותם להגיע להישגים אנוור אד־־סאדאת ־* 8 יציבות ודבקות במטרה משמעותיים בכל תחום שבו הם בו ־* חרים.
גליון 2266 (4 בפברואר 1981), עמוד 34
מוסר־ההשכל של הפרשה: מישהו מוכרח לחשוב היטב לפני שעורכים במצריים מיבצע העלול להביך את אל־סאדאת, להקשות על הנורמליזציה ולפגוע באינטרסים מצריים.
גליון 2248 (30 בספטמבר 1980), עמוד 69
גני) עומד לפרסם ספר בשם אדם לון, בו הוא מתאר את שאיפותיו של צעיר אמריקאי, המנסה לגלות ולחשוף את עצמו בימי המשבר הכלכלי הגדול בארצות- הברית של שנות ד,־30׳ .הסופרת המוכשרת ג׳ודית רו&נר (מחפשים אחר מר גודבאר) עומדת לפרסם את סיפרה אמליין, שהוא סיפור אהבתה של נערה אמריקאית בת המאה ה־ # 19ו • המשורר המצרי הפופולארי עכדול רחמן אל־־אכנודי בן ה־,41 הנמנה על מבקרי מישטרו של אנוור אל־סאדאת במצריים, הוזמן לחקירה על פי החוק המצרי החדש, חוק הקלון, שנועד להטיל משמעת לאומית.
גליון 2227 (7 במאי 1980), עמוד 15
פרשת כאפס אל-שכעה השלימה את התהליך• היא ניכשה סופית את האוכלוסיה כנדה, כיססה את המנהיגות המקומית, יצרה תודעה כדלית שאין עוד מנוס מן המאכק, יהיה המחיר כאשר יהיה. יוזמת אנוור אל־סאדאת, וסיכול נסיונו לכונן ״מדינה- בדרך פלסטינית״ באמצעות האוטונומיה, הגבירו את תחושת־הדחיפות.
גליון 1863 (16 במאי 1973), עמוד 22
הצעתו של בהא־אל-דין לעודד את כוחות־השלום בישראל ולפרסם כתבדעת, הצעתי שלי להחליף מישלחות שלום בין ישראל ואר- צות־ערב, וגם הצעות שונות ומשונות, ביניהן הצעות יוצאות־דופן של כמה אנשים קיצוניים, כגון אותה הצעה לוועדת־חקירה. אל־סאדאת, ואף את הצד השמרני של מישטר זה.
גליון 1904 (27 בפברואר 1974), עמוד 30
גם בקרב המשכילים, לא כולם מסבימים לכן. במילחמת אוקטובר סאדאת נקלע למצב שהיה מוכרח ״לעשות משהו.״ כיום הוא חזק, ולבטח מעוניין בכיוון של שלום.
גליון 1832 (11 ביולי 1972), עמוד 32
תקופת התרחשות העלילה היא בלתי מוגדרת, אבל היא אינה רחוקה מהתקופה הנוכחית, שכן גיבורי העלילה העיקריים הם דמויות חיות במרחב. אנואר אל־סאדאת הוא עדיין נשיא מצריים ואילו בישראל ראש־הממשלה משה דיין כששר- הביטחון שלו אינה אלא גולדה מאיר.
גליון 1834 (25 באוקטובר 1972), עמוד 30
בלי תסביכים. גולדה מאיר: רק אתמול הודיע סאדאת במפורש בפומבי שהאירגונים האלה (אירגוני ה־פידאיון) הם הנציגים האמיתיים היחידים של העם הפלסטיני.
גליון 1875 (8 באוגוסט 1973), עמוד 15
לובה א לי א ב: מ ה לעשות עכשיו ן ף • יטאלה הראשונה העולה על הדעת היא: מה ( | מעשיך, לובה, במיפלגה הזאתו נאומי בורגיבה, תדחה את נסיונות סאדאת, תחניק באיבה כל יוזמת־שליום. בגין יצא מן הממשלה, והממשלה לא השתנתה לטובה.
גליון 1898 (16 בינואר 1974), עמוד 10
כי אחרי כינון מצב של אי־לוחמה ופתיחת התעלה, אילו קלפים יישארו בידי מצריים להשגת נסיגה ישראלית נוספת ו היה ברור שגם דיין אינו מצפה להסכמת אנוואר אל־סאדאת להצעה כזאת. וממילא: היה ברור כי ממשלת־ישראל מעלה רע־יונוודסרק שונים כדי להרוויח זמן, לעכב ולהשהות, עד שיתעייפו האמריקאים, כמו בתקופת רוג׳רס.
