חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 1,851 עד 1,875)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2535 (2 באפריל 1986), עמוד 8
סיניורה העלה רעיון חדש: לכנס מייד את ועידת־השלום הכינלאומית כלי שום תנאים מוקדמים, במתכונת שעליה כמעט הוסכם ב־7ד ,19 ערב בואו של אנוור אל־סאדאת לישראל. בוועידה זו היו הערבים אמורים להופיע במישלחת ערבית משותפת אחת, ובה נציגים של אש״ך המקובלים על הצדדים (אז דובר על פרופסוריס פלסטיניים ידועי־שם החיים בארצות־הברית).
גליון 2550 (16 ביולי 1986), עמוד 21
מרגש. תופעת טבע וו־ש־של אנוור אל־סאדאת והובילה את עם ישראל, בתופים ובחצוצרות, אל השואה של יום־הכיפורים.
גליון 2509 (2 באוקטובר 1985), עמוד 7
הפחד הזה הגיע לשיא כאשר קם אנוור אל־סאדאת ונקט את יוזמתו ההיסטורית. ממשלת־ישראל, בהנהגת מנחם בגין, נאלצה להיענות ליוזמה זו ולהחזיר את סיני תמורת שלום.
גליון 2498 (17 ביולי 1985), עמוד 6
האירוע המרגש ביותר שצילם, לדבריו, היה במצריים, מייד אחרי בואו של אנוור אל־סאדאת לארץ. רחמים נסע למצריים עם מישלחת ישראלית.
גליון 2524 (15 בינואר 1986), עמוד 39
אהוד יעדי, אחר הכתבים המעולים של הטלוויזיה ואחד מטובי הכתבים לענייני־ערבים בארץ, מיהר למצריים מייד אחרי ביקורו של אנוור אל־סאדאת בארץ. מבלי להמתין לרשות. דבר, כדי לזכות בתפקיד הכתב שלו בוושינגטון.
גליון 2401 (4 בספטמבר 1983), עמוד 79
סיקור זה לא היה דומה כלל ועיקר לאותם סיקורים ודיווחים מפוארים של מערכת מבט, במהלך ביקורו הראשון של נשיא מצריים אנוור אל־סאדאת או במהלך אירועים חדשותיים אחרים, באותה תקופה.
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 29
במקומם באה חבורה של ״יועצים״ ,הדומים זה לזה להפליא גם בחיצוניותם — סאדאת, אורחו של בגין. בין פרס !גורדה
גליון 2666 (5 באוקטובר 1988), עמוד 6
יתכן שאילו העלה אז מישהו את בעיית טאבה, יכול היה בגין לפנות אל החוש האבירי של אנוור אל־סאדאת, וזה היה מחליט בו במקום כמחווה כי טאבה אינה שייכת למצריים.
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 21
שאלתי אותו אם מחמאות כאלה תור מות, לדעתו, לקידו ם תהליך־השלום. סאדאת הפטיר מישפט עצבני, הסתובב בכעס ועזב את רחבת־הדשא.
גליון 2591 (29 באפריל 1987), עמוד 31
סעדתי צהריים על שולחנה של מלכת בריטניה, ועל שולחנו של נשיא ארצות־הברית, ומלך בלגיה, ונשיאים, וראשי־מדינות אחרים, וכמובן — אנוואר אל־סאדאת. • אבל זה לא מפריע לך שאתה תמיד בצל?
גליון 2579 (4 בפברואר 1987), עמוד 4
כשגריר־לשעבר בוושינגטון היה הוא עצמו מופקד על גיזרה בלוחמה הפוליטית. אחר־כך באה יוזמת אנוור אל־סאדאת, וישראל הגיבה כמו תמיד, בלי מחשבה ובלי תוכנית.
גליון 2633 (17 בפברואר 1988), עמוד 10
מפני שזה לא יביא שום תועלת. • מפני שהוא יגמור כמו הנשיא סאדאת? • אתה מציע פיקוח של האו״ם למשך זמן־מה?
גליון 2617 (28 באוקטובר 1987), עמוד 6
שום אזרח ערבי בישראל אינו מעז אף לחלום כיום על אוטונומיה רחבה כזאת. אחרי ביקורו של אנוור אל־סאדאת בישראל, נטל מנחם בגין את תוכניתו זו של ז׳בוטינסקי ועיצב על פיה את תוכנית־האוטונומיה, שאותה הציע לערבים בשטחים הכבושים, בתקופת־ הביניים עד להסדר״השלום.
גליון 2687 (1 במרץ 1989), עמוד 5
הם ראו כיצד מדלגים עמיתיהם האמריקאיים מירושלים לקאהיר ולהיפך, כיצד עורך לעצמו הנרי קיסינג׳ר הצגה בהמשכים, כיצד אוחז ג׳ימי קארטר בידי מנחם בגין ואנוור אל־סאדאת. ואילו הם, הסובייטים, היו משותקים.
גליון 2696 (3 במאי 1989), עמוד 40
הנשיא המצרי הכחיש כמובן כל קשר בין הפרשות שהזכיר המראיין לבין הסיבות שהביאו אותו להחליף את השר ששרת באותו תפקיד עור מימי הנשיא סאדאת. השיב מובארב למראיינו :״מטרת השינוי, שתהיה כאן מחשבה חדשה ורם חדש בתוך העיתון לקורא, ינקטו כוחות־הביטחון, במי- צוות הממשלה, צעדים נחרצים למנוע ביד חזקה את המעשים הראשונים, וכך ימנעו ממילא את המעשים השניזם, מעשי האלימות.
גליון 2678 (28 בדצמבר 1988), עמוד 38
ירושלים ולשונות שמיות נפטר בירושלים, בגיל , 72 הרב ברנארד משה דב קספר, מי שהיה, במשך 25 השנים האחרונות, רבה הראשי של יהדות ררום־אפריקה ״ 0 אבן(בין יצחק נבון ואנוור אל־סאדאת) מוניה עם בצלאל מיזרחי בבית־המישפט עסקים מהצד ספת של חנו־ן, שהתחייבה באוגוסט 1987 לרכוש מניות נוספות של אטאס מבעלה הקודם, סמי עקיבא.
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 49
חשיבת המרגל הבניו **זעזע היה לשמוע את בן־פורת בטל־ * 1וויזיה, יושב לו בנחת ומשחרר את לשונו באומרו שהוא הכיר אז, ב־ 1973 את ״כל המרגלים״ ורומז כי המקור ממנו שמע זמיר על מיידיותה של מלחמת יום־הכיפורים היה כאילו בסדר חשיבות של ״בנו של סאדאת״. ואילו המראיין החרוץ והמוכשר הגיב מיד בחיוך, כי אולי היום מתאים יותר להשתמש בהשוואה מהסוג :״בנו של מובארק״.
גליון 2718 (4 באוקטובר 1989), עמוד 20
אני רואה במצריים מפתח, מפתח רציני, עם נשיא שהראה דבקות במטרה, הוא לא סאדאת, הוא לא בגין, אבל הוא מתמיד. ראיתי אותו בטלוויזיה.
גליון 813 (21 במאי 1953), עמוד 11
״זהו שקט שלפני הסערה,״ הכריז חבר מועצת ההפיכה אנוור סאדאת .״וכמו לפני כל סערה, עלינו להתכונן לקראתה, לחזק את ביתנו, להיות דרוכים למלחמה.״ חסן אל־חודייבי׳ מנהיג האחים המוסלמים׳ הבטיח לנגיב להעמד לרשות המאבק את כל חברי הארגון, המאורגנים ביחידות לוחמות מאומנות .
גליון 2229 (20 במאי 1980), עמוד 33
פליציה לנגר : המותר לפקפק בגאוניות ן לעורר עדי את שינאת הפלסטינים (וכיכללם הערכים כישראל) .אוייב כמוני יש לחסד. ף ניטיא אנוור אל־סאדאת אמר, בשיחתו עימי: י * ״הסובייטים רואים את הכל בשחור־לבן.
גליון 2236 (9 ביולי 1980), עמוד 30
ראינו זאת כאשר למדנו להכיר מקרוב את אנוור אל־סאדאת, אשר מנחם בגין קרא לו פעם בשם ״דודן מצרי צמא־דם״ .אישים זרים התרשמו כך גם מחאפז אל־אסד, מיאסר־עראפאת ומשליטיה הנוכחיים של עיראק.
גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 36
הוא השיג את שלו. יום לפני בואו של אנוור אל־סאדאת לחיפה, עמד דיין שוב במרכז החדשות.
גליון 2286 (24 ביוני 1981), עמוד 35
ביגלל סיבה זו החליט, כנראה, הנשיא אנוור אל־סאדאת להעניק את מלוא תמיכתו לבגין, כאשר הסכים לערוך עימו אסיפת־בחירות באופירה.
גליון 2288 (8 ביולי 1981), עמוד 33
אחרי החזרת צפון- סעי למצרים יהיה אנוור אל־סאדאת נאלץ לשקם את מצבו בעולם הערבי, ובהעדר פיתרון לבעייד, הפלסטינית יחמיץ השלום הישראלי־מצרי במהירות.
גליון 2285 (17 ביוני 1981), עמוד 39
היא תלוייד, גם במעמד איתן של ארצות־הברית במרחב, ובהוכחת צידקתד, של ה דיפלומטיה של סאדאת, שגם הוא נחשב פעם על־ידי הישראלים כ־ ,אי־רציונלי׳ ,כמו שאר שכניה.
