גליון 2294 (19 באוגוסט 1981), עמוד 25
טקסט · תמונה · PDF

אחר-כך היה הביקור במצריים, וה פגישה
עם סאדאת. לאחר הביקור היתד,
בשלום־עכשיו ישיבה שבה עלה עניין ה בחירות
על הפרק.
גליון 2294 (19 באוגוסט 1981), עמוד 63
טקסט · תמונה · PDF

גם העיסוק האפולוגטי של סעיד ב אג ־
וור אל־סאדאת ובהסכמי קמפ״דיי־וויד,
הנפתח ב״אין להתעלם מן העובדה,
שסאדאת היה המנהיג הערכי הראשון
אשר הצליח לגרום לכף שהציונות תיסוג
מעמדות שהיו קודם לכן באחיזתה...״
הופך עד מהרה למיתקפר, של משטמה,
שהגיון וכעס משמשים בה בערבוביה.
גליון 2212 (23 בינואר 1980), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

האורות האדומים הוסיפו לדלוק בירו שלים•
המשבר בשיחות האוטונומיה, ש הוחמר
לפתע על-ידי הנשיא אנוור אל-
סאדאת, שדחה בצורה כימעט מעליבה את
״דגם האוטונומיה״ המגוחך של הצוות ה ישראלי,
נראה כחלק מקשר אמריקאי-
מצרי.
גליון 2220 (19 במרץ 1980), עמוד 35
טקסט · תמונה · PDF

ניתן יהיה לנצל את
השנה הבאה ליוזמת־שלום מכרעת, שתציל
את אנוור אל-סאדאת ושתספק בעוד מו עד
פיתרון פלסטיני סביר.
גליון 2207 (19 בדצמבר 1979), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

הוא סירב לחדול מקרי-
אות״הביניים שלו, עד שירשו לו לשאת דבריו באוזני
העם הישראלי מעל בימת הכנסת.
שלא כמו אנוור אל־סאדאת, שבע שנים קודם״לכן,
נשא עראפאת נאומו בעברית, ובכך כיפר על שלא
היה המנהיג הערבי הראשון בכנסת.
גליון 2207 (19 בדצמבר 1979), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF

כאשר הם היו צריכים לקרוא
שראה בשעתו ביוזמת־השלום של הנשיא
יחזקאל פלומין התחבא במיסדרון העישון ליד אולם־המליאה, בקול רם אם הם בעד או נגד, היה הבעד שלהם כה חלש, ובקול
סאדאת ובתוכניתו לבקר בירושלים —
וסירב אז להיכנס ולהצביע עם הממשלה.
גליון 2207 (19 בדצמבר 1979), עמוד 51
טקסט · תמונה · PDF

זה
מה שהאמריקאים חושבים, וזה מה שהם עושים.
סאדאת הממזר הבין את זה. בסוריה יקום פעם שליט
תורן שיבין את זה.
גליון 2272 (18 במרץ 1981), עמוד 33
טקסט · תמונה · PDF

במשך זמן־מה היה מקורב מאוד לאנוור
לא, בהיסטוריה הדברים מסובכים יותר. מהפכה חב אל־סאדאת וכיהן כדוברו. איני יודע אם שיחותינו השפיעו
רתית או מדינית, תנועת־שיחרור לאומית, דרך פוליטית על מאורעות.
גליון 2261 (31 בדצמבר 1980), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

לכן, אילו קיבלה הכנסת הצעת־חוק לסיפוח הגולן,
היו המצרים רואים בכך — בצדק — הפרה גלוייה
וגסה של הסכמי קמם־דייוויד. אנוור אל־סאדאת, הנתון
במילא בלחצים כבדים מחוץ ומבית, היה מוכרח להגיב
על כך בחומרה יתרה.
גליון 2266 (4 בפברואר 1981), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

נסעתי
במונית ברחוב הראשי של גיזה, אי־ישם בין דירתו
של אנוור אל־סאדאת ומלון שרתון, ומסביבי המה הרחוב
המצרי.
גליון 2226 (30 באפריל 1980), עמוד 55
טקסט · תמונה · PDF

יום שני
שיחה כשניים: אהרוכסון
יום ראשון, שעה 10.50
צולם באווירה של ביקור נשיא
מצריים אנוור אל־סאדאת ביש ראל.
כצאת חשכת (.)8.00
תוכנית המוקדשת לל״ג בעומר
בהשתתפות מוסא ברלין
ולהקת כלי־זמרים.
גליון 2247 (23 בספטמבר 1980), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

מע שי
הנ בלה
של גו ש ־ א מוני ם ו של
ח בו ר ת
כ הנ א
חסרי חשיבות: תראו, מעז יצא מתוק. הקונסנסוס
שכח את ימית, את ביקור סאדאת, את ועידת ונציה,
את ההימנעות מווטו של נציג ארצות״הברית באו״ם
ואת האו״ם בכלל.
גליון 2224 (16 באפריל 1980), עמוד 36
טקסט · תמונה · PDF

השבוע נערו
מחזה זה מחדש, על כל שלוש מע רכותיו.
העילה:
ביקורו של אנוור אל־סאדאת
בוושינגטון, הצפייה לבי קורו
של מנחם בגין בבירה האמ ריקאית
ורצון הפלסטינים להזכיר
לכל כי לא יהיה ערך להחלטות
בענייני האוטונומיה בלי הסכמתם,
בדרך כלל מעוררות מערכות
אלה התרגשות רבה בגדה, בישר אל
ובעולם.
גליון 2206 (12 בדצמבר 1979), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

.ה שו ס הזח
1 1ייייי __
ההתנחלויות -מאיץ ל ש לו
מאז ביקורו של אנוור אל־סאדאת בישראל, רווחיו*
בציבור הישראלי דעות שונות באשר למניעים שהביאו
את נשיא מצריים למהלך זה, שהסתיים בחתימתו של
חוזה־שלום.
גליון 2206 (12 בדצמבר 1979), עמוד 39
טקסט · תמונה · PDF

יחסים מרחביים
השוטר של המרחב
בנין רצה לזכות
כתפקיד — אך
סאדאת זכה במיכרז
איש לא הודה בכך בגלוי, אך המאורעות
באיראן מילאו את לב הצמרת הישראלית
בירושלים בשימחה עזה.
גליון 1868 (20 ביוני 1973), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

מאו בסיך
ברדנייב במוסקבה, טיטו בבלגראד, בן־
בפאריס,
אהרון בישראל, בנדיט־כהן
בקאהיר׳
קאסטרו בקובה, אל־סאדאת
כעוד האידיאליסטים של הקומונה
ישכו כאולמות פאריס והתווכחו,
ומנהיגיהם התחלפו כלי
הרף, ישכו אנשי־הימין כוורסאי,
הקימו כנחת צכא לכיכוש פאריס,
וכסופו שד דכר הוציאו להורג את
כד אנשי הקומונה, יחד עם כמה
אלפי אנשים טוכיט אחרים.
גליון 1865 (30 במאי 1973), עמוד 15
טקסט · תמונה · PDF

אין
ספק שיוזמת כורגיבה, שבאה
בתיאום עם אל־סאדאת, בקשר
עם הזמנת שליח ישראלי ל־
כדי להקל על ניתוח המיסמך, מודגשות להלן
המילים העיקריות שעליהן נסב הוויכוח, וכן
המילים שזוייפו עד־ידי הידיעות המפוברקות שיי
הוחדרו לעיתוני ישראל).
גליון 1865 (30 במאי 1973), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

על פני השטח, נראה היה שהם צודקים:
• סכנת המלחמה נראתה רחוקה מתמיד,
והשמיניות באוויר שעשה הנשיא
סאדאת הפסיקו אפילו לעניין.
__ #בירושלים, כינס ספיר קבוצת מיל יונרים
חדשה, העניק להם, באמצעות הטבות
פנטסטיות, כמה נתחים נוספים מנכסי
האומה.
• הנשיא היוצא, שפעולתו האחרונה
בתפקידו הרם היתד, להעניק חנינה שגר מה
לזעזוע בציבור, לקנאי דתי שנתפס
בהצתה — עבר לדירתו החדשה המפוארת,
שגרמה אמנם לתרעומת קלה, אך היתד,
אופיינית ונורמלית באווירה הכללית.
• הנשיא החדש, טרי ותוסס עדיין,
השמיע- ,בנאום־ד,בכורה שלו, רעיונות
מעוררי־תקווה, אודות תפיסתו את מהות
תפקידו — אולם נותר לראות אם יצליח
להגשימם.
גליון 1885 (11 באוקטובר 1975), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

לאחר מכן נזכרתי פעמים רבות בדברים אלה, כאשר אנוואר אל־סאדאת דיבר
על הנכונות להקריב מיליוני אדם למען כיבוש סיני בחזרה.
גליון 1894 (19 בדצמבר 1973), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

בדית־ד,מועצות עוררה
מורת־רוח גוברת בעולם הערבי, וכעבור
שנה זרק אל־סאדאת את היועצים הסובייטיים
ממצריים.
גליון 1755 (21 באפריל 1971), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

מצריים, סוריה
ולוב הכריזו לפתע על הקמת איחוד פדר־סיבי.
סאדאת המתון נכנע ללחציו של קא-
דאפי, שליטה הבלתי מאוזן והקיצוני של
לוב.
גליון 1806 (11 באפריל 1972), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

בעיני גולדה
מאיר ואנשיה היו איומי־השלום של חוסיין
חמורים הרבה יותר מאיומי-המלחמה של
אנוואר אל־סאדאת. כי בשלום כזה, תצ טרך
ישראל להחזיר שטחים, תחת לחץ
המעצמות.
גליון 1802 (14 במרץ 1972), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

כשהפועלים במצריים שבתו בגלל
שגם הם רוצים לחיות כמו בניאדם, הביא
סאדאת את הצבא והמישטרה בשביל לד פוק
אותם.
גליון 1793 (12 בינואר 1972), עמוד 30
טקסט · תמונה · PDF

מעניין הרבה יותר מיהו״ כלשון המישאל ,״השטן
של השנה״ — האיש השנוא ביותר על הנשאלים.
כאן צועדים בראש, כמוצפה, אל־סאדאת 23.87
קוסיגין 107 ברז׳נייב 5.47 פינחס ספיר 5.47
או תאנט 2,17 אחרי חמישה אלה, יש לי הכבוד להופיע
במקום השישי 1.77 לפני קדאפי, וילנר, ערא־פאת
ובן־אהרון 43.77 לא ידעו את מי הם שונאים
הכי הרבה).
גליון 1794 (19 בינואר 1972), עמוד 27
טקסט · תמונה · PDF

גרמה לכך התנגדותם של ה שלטונות
המצריים להשתתפותו של יו ״ ר
תנועת השלום המצרית, חאלד מוחיי־אל-
דין, הנמנה על חוגי השמאל הפרו־סובייטי,
איתם נמצא סאדאת בריב מאז הדחת עלי
צברי.
(המשך בעמוד )31