חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 1,901 עד 1,925)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1822 (2 באוגוסט 1972), עמוד 30
בשעה שאנחנו הפגנו בחוצות תל-אביב וירושלים למען ״עליה חופשית — מדינה עברית״ ,הפגינו גמאל עבד־אל־נאצר, אנוואר אל־סאדאת ובני דורם בחוצות קהיר ואלכסנדריה, כשבפיהם הסיסמה האחת והיחידה: ״אל־גלא״ — הפינוי, סילוק הקצינים והחיילים והבסיסים הזרים מעל אדמת המולדת.
גליון 1766 (6 ביולי 1971), עמוד 23
המשד המתיחות אינו חיוני לאינטרס הסובייטי, אלא להיפר. משום כך נתנה ברית־המועצות לאל־סאדאת אור ירוק ליוזמות־שלום, ואין זה מיקרה שדווקא המצרי הקשור ביותר עם מוסקבה, חאלד מוחיי-אל־דין, נוקם יוזמות בכיוון זה (העולם הזח .)1765 >• לכן עדיין תומכת ברית־המועצות ב־הסדר־שלום ישראלי־ערבי, ואינה מחבלת ביוזמה האמריקאית.
גליון 1764 (23 ביוני 1971), עמוד 38
אני רוצה לומר לבית שאני משוכנע יותר מאי־פעם, על סמך המידע המעודכן ביותר, שגם ביום פנייה ישראלית ישירה למצריים, תוף הבעת הנבונות להמיר פיפוח-שטהים כ־שלום־אמת רשמי, עם סידורי ביטחון מתאימים, תישא פרי. למרות הדיבורים על הוזה פודגורני—סאדאת ושאר ההתפתחויות השונות במרחב — דבר זה לא השתנה.
גליון 1998 (17 בדצמבר 1975), עמוד 42
הנשיאים ז׳יסקאר־דאסטיין ואנוואר אל-סאדאת. ש מו אלשלאנפחד מועמד שי מיכרז הטלוויזיה עוצרת עתה את נשימתה, לק ראת המשבר הבא שיתחולל ללא ספק בתחילת החודש הקרוב׳ עם שובו של יעקב אחימאיר מוושינגטון.
גליון 2005 (4 בפברואר 1976), עמוד 17
עלה־ זית וכסף. יאסר עראפאת -1 אנוואר אל־סאדאת קדמו לרבץ בהופעות- (המשך בעמוד )18 העולם הז ה 2005 הצעה בלתי־שיגותית להקמת ושימח חושה לכנסת: סזוח חערניס 011 ך* עכר קשה היה להעלות על הדעת ^ את עצם האפשרות של היווצרות תופעה מעין זו בישראל.
גליון 1960 (26 במרץ 1975), עמוד 21
עיתונאים אמריק איים אף ידעו לספר לפקידים ישראליים, כי ג׳יהאן סאדאת רמזה בעדינות לקיסינג׳ר על מורת רוחה מיחסה של ננסי למצריים.
גליון 1964 (23 באפריל 1975), עמוד 29
היא חוששת מכך שפתיחת תעלת־סואץ תביא להגברת כוחה הימי של ברית- המועצות באוקיאנוס ההודי. מאידך לוחץ סאדאת, ועימו הרוסים, לפתוח מחדש את ה תעלה.
גליון 1962 (9 באפריל 1975), עמוד 15
,״דומה כי אין העיתונות ואמצעי־התיקשו־רת ערים לעובדה כי אין כל ערך להסברה, אם התמונה המצטיירת בארץ בפני הצימר היא שלילית,״ כתב הרצוג .״אם סאדאת מדבר בזילזול על המנהיגות והחברה ה ישראלית, אין הוא נזון אלא מאמצעי־התיק- שורת בארץ.
גליון 1929 (21 באוגוסט 1974), עמוד 23
כחייל מקצועי, לא יכול היה להעריך כראוי את הנסיבות הפוליטיות ששיכנעו את אנוואר אל- סאדאת ועמיתו הסורי לפתוח במילחמה. מבחינת ההכנות הצבאיות של צבאות־ערב, מסר ראש אמ״ן למטכ״ל ול ממשלה תמונה נאמנה.
גליון 1760 (26 במאי 1971), עמוד 31
(בישראל הרחוקה, ברור לרבים שאכן נכונה כיום מצריים, לפחות כל עוד סאדאת בשלטון, לצעוד לקראת שלום עם ישראל — אלא שמרחב התימרון של טאדאת מצומצם ביותר.
גליון 1782 (27 באוקטובר 1971), עמוד 14
אפילו ארצות בלתי-מפותחות, כמו מצריים וסוריה, עברו מזמן את ההישג של שוודיה, וזה מבלי להיזדקק לעזרתם של מחשבים אלקטרוניים. גורלו של סאדאת היה רע ומר, לולא ידע בוודאות של 99,9*>/6את תוצאות הבחירות לפני עריכתן.
גליון 1985 (17 בספטמבר 1975), עמוד 11
ועד שיקום הדור הזח, נמשיך להראות לעצמנו ולאחרים שיש לנו כוח. אנשים ימשיכו ליחרג סתם. וצודק סאדאת: שלום לא יחיה בדור הזח. א11־* ר 11313־ ט, נתניה — האידיאולוג של העם.
גליון 1937 (16 באוקטובר 1974), עמוד 14
מיסמך גלילי״) אשד פירסומה גרם, לדברי אנוואר אל־סאדאת עצמו, להחלטתו לפתוח במילחמת יום־הכיפורים.
גליון 2048 (1 בדצמבר 1977), עמוד 17
אך מעטים מאוד בתוכם מסכימים למדיניותה. גולדה בוודאי עולה על סאדאת כאמנות הדיבור על שלום. מאז שאני זוכר אותה היא מדברת על שלום.
גליון 2054 (12 בינואר 1977), עמוד 13
כבר אבא אבן ניחך בראיון רב־עניין ב״אל־אנכא״ את עצם המושג ״התקפת-שלום״ כאילו יוזמת הנשיא סאדאת היא דבר •טיש לפחד ולהתגונן בפניו, במקום לבחון אותה במציאות של ז׳נכה.
גליון 2054 (12 בינואר 1977), עמוד 28
חמרוש, שלא יכול היד, לכתוב מאמר זה בלי אישורו של אנוואר אל־סאדאת, בירך את אש״ף על קיום המגעים, ותבע מיאסר עראפאת להמשיך בדדו מנהיג־הולד לנדאו מנהיג־נשאר כנין רקוויאס לוותיקים כל זה לא מצא אף את ההד הקלוש ביותר בכלי־התיקשורת הישראליים.
גליון 2035 (1 בספטמבר 1976), עמוד 47
חגורות צבאיות, תרמילי כדורים, תמונות ציבעוניות של סאדאת. מזכרות הביתה...״ כמה לילות מאוחר יותר, באשמורת אחרונה, נמלט גבריאל מהגייסות הלוחמים, תוך שהוא לובש את ד,מיק־טורן וכובע שחור, פורע את זקנו ומסלסל פיאות.
גליון 2050 (15 בדצמבר 1976), עמוד 32
ההצבעה האמריקאית, לצד ישראל, היתה סטירת־לחי לנשיא אנוואר אל־סאדאת וסעד לאוייביו, חסידי ברית־המועצות.
גליון 2108 (25 בינואר 1978), עמוד 6
חיזרו אל היאספסת, אל האוניברסיטה, אל התעשייה יואל הביטחון! סאדאת ובגין שני אנשים ישרים. שני אנשים נהדרים.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 8
זה שמצריים מובנה להכיר בישראל ההא כקליפת השום לעומת העובדה שאתם מוכנים 1להודות שבגין ודיין מצליחים במשהו ואינם רק מחרחרי־מי׳לחמה צמאי אני רואה חובה לעצמי כאזרח המדינה, זו הפעם הראשונה מאז יום הולדתי, להסיר את הכובע בפני ראש־הממשלה, אותו החשבתי עד היום כאיש חזית הסירוב (תפקיד בו הותיר עתה את גולדה מאיר לבדה). האמנתי כי סאדאת לבדו יוזם צעדים לכיוון השלום בעוד בגין דבק בעמדותיו הקיצוניות.
גליון 2101 (7 בדצמבר 1977), עמוד 31
בקאהיר הופתעו משום שלמרות מעמדו הפקידותי הבכיר של בן־אלישר וקירבתו האישית לראש-הממשלה, הוא עדיין בבחינת דמות אלמונית כמעט, בלתי מוכרת אפילו לאזרחי מדינודישראל, נעדר ניסיון דיפלומטי, שעשה בין־לילה את הדרך מתפקיד של פונקציונר במפלגת אופוזיציה לתפקיד הרם של מושך החוטים מאחורי ראש־ד,ממשלה. המצרים, כולל הנשיא אנוואר אל־סאדאת, לא הסתירו את אכזבתם ממינויו של אליהו בן־אלישר.
גליון 2114 (8 במרץ 1978), עמוד 32
שוב -ספר -כן או ל א * (המשך מעמוד )25 לית היו תוקפי רמת־רחל ( 29 שנים לפני אנוואר אל־סאדאת) .כוח ד,לעיון שכבש את גוש־עציון — יום לפני הכרזת המדינה — נטש את המקום לאחר־מכן.
גליון 2113 (1 במרץ 1978), עמוד 22
כל מילת פתיחה שאוכל לומר, כבר נאמרה כאן על-ידי הנשיא סאדאת. השתאותו, בשעתו, נוכח החידוש הדרמאתי שבפנייה לבית־הנבחרים הישראלי בירושלים, זהה להשתאותי ברגע זה.
גליון 2127 (7 ביוני 1978), עמוד 6
שעתו ניסה להציג את השלום כיעד השקול מכל יעד אחד, בלי להתנות כל תנאי. גם בשיחתו עם הגברת ג׳יהאן סאדאת לא מצאנו כל תביעה לוויתורים מצריים, לגבולות ביטחון וכר.
גליון 2138 (23 באוגוסט 1978), עמוד 16
פך או פך: כא נובמכר .1077 אנוויאר אל־סאדאת הגיע לירושלים. השלום הפך, לפתע, נושא מדיני אקטואלי ומעשי.
