חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 1,976 עד 2,000)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2565 (29 באוקטובר 1986), עמוד 7
הילדים האיראניים, הרצים לקראת הטנקים העיראקיים, כשמפתח גן־עדן תלוי על צווארם; הצעירים אשר ירו באנוור אל־סאדאת לעיני המצלמות של כל העולם: הקנאים והקנאיות הנוהגים במכוניות־התופת בדרום־לבנון — האם אלה הם בסיס איתן לבנות עליו תיאוריה של מאזן־אימה?
גליון 2525 (22 בינואר 1986), עמוד 6
האס היה הגרי קיסינגד את המסקנה הנכונה הסיק אנווו ידיד ישראל? ההיסטוריה אל־סאדאת, אחרי שקיסינג׳ר כבר הר רח מתפקידו.
גליון 2558 (10 בספטמבר 1986), עמוד 7
אין הוא רוצה להיראות כמי שממשיך באופן עיוור בדרכו של אנוור אל־סאדאת. אין הוא יכול להרשות לעצמו להעמיק את הקרע בין המישטר והשמאל, ועל אחת כמה וכמה בין המישטר והחוגים האיסלאמיים הקנאים, ההולכים מחיל אל חיל.
גליון 2515 (13 בנובמבר 1985), עמוד 7
הרוב העצום של הציבור תמך בהחלטה זו. יוזמתו הדרמאתית של אנוור אל־סאדאת שיכגעה אותו. היתה זאת הכרעה היסטורית, והיא היתה נכונה.
גליון 2485 (17 באפריל 1985), עמוד 7
וייצמן מקובל מאוד על המצרים. הוא היה מיודד עם אנוור אל־סאדאת, הוא ידיד אישי של מובארב (מי שהיה עמיתו־יריבו כמפקד חיל־האוויר המצרי) ,הוא ידוע במצריים כמי שדחף בלי־הרף להשגת הסכם־השלום.
גליון 2490 (22 במאי 1985), עמוד 7
אך היא דרושה למעשה. בלי ביקורו של אנוור אל־סאדאת בירושלים, לא היו נפתחים שערי השלום.
גליון 2510 (9 באוקטובר 1985), עמוד 7
המלך חוסיין השמיע, על דעת ערפאת ובבירכתו, הצעת־שלום היסטורית, שעלתה אף על נאומו הדרמאתי של אנוור אל־סאדאת. הוא הודיע על סיום מצב־הלוחמה והציע משא־ומתן ישיר בין ירדן ואש״ף ובין ישראל, תחת חסות בינלאומית, על בסיס ההחלטה ,242 לשם השגת שלום בר־קיימא.
גליון 2510 (9 באוקטובר 1985), עמוד 13
המשא־ומתן החשוב ביותר בתולדות ישראל — המשא־ומתן לשלום עם מצריים — התנהל כולו על בסיס של תנאים מוקדמים. ועוד איך! עוד לפני שאנוור אל־סאדאת בא לירושלים, נפגש איש־אמונו עם משה היין, שהיה איש־אמונו של ראש ממשלת־ישראל, מנחם בגין.
גליון 2581 (18 בפברואר 1987), עמוד 13
ואילו אפשר היה לכלול במשא־ומתן גם את היסודות הקיצוניים ביותר של אש״ף, זה היה כדאי. לפי העיקרון הזה פעל אנוור אל־סאדאת, כאשר פנה אל מנחם בגין, טרוריסט־לשעבר וקנאי לאומני, ולא אל יצחק רבין ושימ־עון פרס.
גליון 2598 (17 ביוני 1987), עמוד 7
לדעת כמה מומחים (וביניהם יצחק רבין ושר־החוץ המצרי לשעבר, איסמאעיל פאהמי) בא אנוור אל־סאדאת ב־ 1977 לירושלים כדי לפוצץ את רעיון הוועידה הבינלאומית, שעמד אז על הפרק.
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 10
כמעט כל הפלסטינים סבורים כי בקמפ־דייוויד מכר סאדאת את העניין הפלסטיני. טוב שהאיש מם׳ 2באש׳׳ף, ח׳ליל(״אבו־ג׳יהאד״) אל-וזיר.
גליון 2625 (23 בדצמבר 1987), עמוד 9
הנזק המיידי הבולט ביותר הוא ביחסים עם מצריים. כאשר חתם אנוור אל־סאדאת על השלום הנפרד עם ישראל, הוא יצא מגדרו כדי להוכיח כי לא זנח את הא־ כולו בחסדי ממשלת־ישראל, השולטת בקונגרס האמריקאי אף יותר מכפי שהיא שולטת בכנסת.
גליון 2624 (16 בדצמבר 1987), עמוד 11
בימינו, למשל, פגישת וינסטון צר־צ׳יל ופראנקלין דלאנו רוזוולט עם סטאלין בעיר יאלטה, שמנעה את מילחמת־העולם השלישית עד היום. והפגישה בין אנוואר אל־סאדאת עם מנחם בגין בירושלים. כל הפגישות האלה מגרות את הדימיון, אך אין בהן רמז למה שיתרחש בעתיד.
גליון 2618 (4 בנובמבר 1987), עמוד 16
זה היה דבר חדש, מיסתורי, קסום, משהו שלא ידענו. • לשחות ידעתם? ליד סאדאת ובגין ,הרגשתי שמיציתי א ת עצמי מו קד ם מדי...״ בן נצרת ובני״ הוא ראה בדו־קיום ערבים ונוצרים בארץ את המדינה העברית האידיאלית.
גליון 2614 (6 באוקטובר 1987), עמוד 39
אני יודע שבעיקר מזכירים אותי בהקשר הנשיא לשעבר ג׳ימי קארטר — אני אוהב אותו! כשאנואר סאדאת ביקר בירושלים, עבד אצל קרטר יועץ בשם בוב ליפשיץ.
גליון 2716 (20 בספטמבר 1989), עמוד 48
לדידו היה השלום מיטרד אשר יש לצמצם את ניזקו ולהורידו מסדר היום של שאר המדינות הערביות. סאדאת, שהשלום היה יסוד במדיניותו כחלק מהחזרת עטרה ליושנה, בא לירושלים, בהכירו בצורך להידבר.
גליון 2714 (6 בספטמבר 1989), עמוד 20
אתה יודע למי ניתנה הנ חכה, נגיע גם לזה. שבוע לפני שבא סאדאת לירושלים, אף אחד לא האמין שיבוא נשיא לדבר שלום.
גליון 2720 (17 באוקטובר 1989), עמוד 25
במשך שנים שפכה קיתונות של בוז ולעג על כל יוזמת־שלום של אנוור אל־סאדאת והמלך חוסיין, ורדפה בשינאה עיוורת את כל שוחרי־השלום הישראליים!
גליון 2727 (6 בדצמבר 1989), עמוד 29
וייצמן השתמש בה כדי לתאר את יחסה של ממשלת בגין ליוזמת סאדאת. אני השתמשתי בה לתיאור הטקטיקה של אש״ף.
גליון 2238 (23 ביולי 1980), עמוד 30
נראה כי הסרט תוכנן לפני יוזמת הנשיא סאדאת. הקרנתו מראה כי עדיין אין במחסן סירטי־שלום.
גליון 2185 (18 ביולי 1979), עמוד 34
״גם כאשר הזמנתי בשעתו לווינה את הנשיא אנוור אל־סאדאת, והכרזתי כי אני רואה בו בר־שיחה להשגת השלום — התנפלו עלי עיתוני ישראל, תקפו אותי וגידפו אותי.
גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 10
קו־קו, קו־קו• ארכיאולוג, שהיה רמטכ״ל לפני משה דיין׳ רפאל איתן ויצחק רביו, אמר שאם אנדי יאנג (שגריר כושי של ארצות״הברית הלבנה באו״ם הצהוב לישראל) ייפגש עוד פעם אחת עם נציג סינדיקאט הפושעים (פלסטיני) תבטל ממשלת ישראל את השתתפותה במאמצי השלום של סאדאת וקארטר• מנחם בגין כבר קיבל את פרס- נובל לשלום.
גליון 2292 (5 באוגוסט 1981), עמוד 78
עגבים־ /אייט־הא־מגדדות ( /שיקל) שגר (שגל אלפים) /ושגלו עלי אהבה /שגול מרכבה /משגולת /שיגלא ( /שריפה) שגילה (חנק רבו׳) /איומה כנישגלות / פתשגל /שתגלן • /מתגלנות /מימדל ונדמגל /הימתגל, השתגלות, משוגל / שגלגל /שיגליה /שגול וכישלון /שגלגל, שגלגולת /שיגלון /אגי תישגלתי ל / שיגלול(ים מגליל /עם־שגולה (סגו לה) /טכין ושגילין /אבני־מישגל / שיגול־דעת /שגול (שקול) ומדוד / תישגולת / /עגב אורחא, דרך עגב / / זגוגית (סנונית אך הוא ניצל כמעט ברגע האחרון, הוא רגע המומנטום של נחיתת אל־סאדאת בישראל. במהלך אודיסיאת הכלא שלו, משחזר-ח׳ את יחסיו עם דינה גרושתו (העושה מה שעושה, כמו בסיפור הקודם), נזכר במעילה שמעל ובחברה שבחוץ, שבודדה אותו.
גליון 2210 (9 בינואר 1980), עמוד 74
כך הופך מנדלה סמל, במילחמות שבין השנים 2007 עד .2024 יחד עם זאת מתבררים דברים מד הימים, כמו :״ספינת האויב באה מעתי־דנו או רשימת חייליו של מנדלה, שביניהם מצויים, לא פחות ולא יותר : ״אל־סאדאת, בוסיה, מקסוול ואחרים. ׳במהלך מילחמותיו מתאהב מנדלה בהדרגה בחברתו לנשק, מריגיי.
גליון 2273 (25 במרץ 1981), עמוד 30
ראשיד עלי אל־כיילאני לא היה יותר ״פרדנאצי״ מאשר אנוור אל־סאדאת ואב רהם שטרן, הוא יאיר, שביקשו להיעזר באוייבי״האנג־לים כדי לגרש את האנגלים.
