חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 351 עד 375)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 34
שנים שנית, התבדתה הטענה שהשלום שנחתם היה שלום עם הנשיא סאדאת. השלום נמשך כבר שמונה שנים מאז שסא־דאת נרצח. … שאלתי את שילוח אין הרגיש ביום שבו הגיע סאדאת לארץ. באותו הערב הייתי בביתי וראיתי את האירוע בטלוויזיה. … • מה ידעתם אז, אתה וחבריך להנהלת־הלי• כוד, על מה שעומד להתרחש? דבי קורו ביקור סאדאת הילד כישוף על תושבי המדינה. הטלוויזיה הישראלית העבירה לצופים את מהלך הביקור בשידור ישיר.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 40
ברק הושפע, לא פחות מאיש־השנה עזר ויי* מן, מביקורו של אנוור אל־סאדאת בירושלים ומי נאומו בכנסת. בניגוד לווייצמן לא היה נץ גם קודם לכן. אחרי נאום אל־סאדאת נתן אמון מלא לנשיא המצרי ולסיכויי השלום. יחד עם וייצמן, עזר לגבש בשיחות עם אל־סאדאת, על אדמת מצריים, את יסודות התוכנית, שנתקבלה כעבור חודשים בקמפ־דייויד.
גליון 2193 (12 בספטמבר 1979), עמוד 41
יבמדינה העם גאון הבמה ״ב? העוזב הוא במה,״ טען שייקספיר. סאדאת מוביח כי הצנה כהוזה *יבולה דמזא תפקיר פורימי חשוב היו לאנוור אל־סאדאת מעריצים רבים בישראל. … זה שם את אאידה בכים הקטן!״ מישי,ע נפשי. אם גילה אל־סאדאת שוב את כישרונו הטיבעי לדראמה ולניצול מירבי של אמצעי־התיקשורת החזו־תיים, לא היתה זאת למרות הכל הצגה ריקה. … יותר מכל מאורע אחר ביחסי ישראל- מצריים, מאז ביקורו ההיסטורי של אל- סאדאת בירושלים, השאיר ביקור זה אח ריו מישקע פסיכולוגי.
גליון 2193 (12 בספטמבר 1979), עמוד 68
בערך אותם עיתונאים סיקרו את כל הביקורים האלה, ובערך אותן צעירות חתיכות גוייסו על־ידי לישכת העיתונות הממשלתית לטפל בהם. הנשיא סאדאת הבי א לגילוי אין חיפאי שלא מכיר את אירית קפלן. … בקיצור, כמו שחיפה הפכה לעיר קוסמופוליטית בגלל סאדאת, כך גם אירית. לפתע התברר כי אירית אמנם היתה נשואה, אבל כבר הרבה מאד חודשים היא גרושה כדת וכדין, מסתגרת לד. … מה שאני כן יכולה לספר לכם, שהזוכה במקום הראשון היא איה עשת, מי שבחיים הרגילים, שמחוץ לביקורי סאדאת, היא העוזרת של ראש־עיריית ירושלים, טדי קוללו, לענ ייני עיתונוודחוץ.
גליון 1763 (16 ביוני 1971), עמוד 42
אסתפק בשתי הצהרות — של נשיא מצריים ושל מלך ירדן. אנדראר אל־סאדאת, באותו נאום במועצת־האומה מה־ 2ביוני, שהותקף וסולף בעיתונות, והיום בכנסת, אמר :״נ־סי: נו, ואנו עדיין מנסים, לפתור את המשבר בדרן זיפלומטית. … יש הרבה אחיזה להשקפה הערבית על הצלבנים יצחק רפאל: מה שאמר סאדאת — על זה הוויכוח. ואתה לא מסרת בדיוק את דברי סאדאת. … ה ויכוח אינו על השאלה האס נכונה ההשקפה האירו פית או הערבית על הצלבנים. הוויכוח הוא על ה שאלה: מה אמר סאדאת. וסאדאת לא אמר - יצחק רפאל: סאדאת אמר שהסדר מדיני איננו בא במקום הסדר מלחמתי.
גליון 1979 (6 באוגוסט 1975), עמוד 16
ו• הוא השתמש בתירוץ נוח כדי להכריח את ראשי הסוציאל-דמוקרטיה האירופית לעסוק בענייני ישראל, מבלי שהיה להם כל חשק לכך. סאדאת טירפד. התירוץ סופק על־ידי היוזמה להשעות את ישראל מן האו״ם. … האמן לא היה שליח ישראל, אלא דווקא אנוואר אל-סאדאת, נשיא מצריים. סאדאת, החותר עדיין להסדר־ביניים, והמעוניין בהגברת הלחץ האמריקאי על ישראל, לא היה מעוניין בהחלטה קיצונית, שתביך את אמריקה ושתחזק את אוייביו ב״הזיודהסירוב״ הערבית. … וכדי להשלים את הניצחון האישי, גם נפגש רבין באופן דרמאתי עם מזכיר האו״ם, קורט ולדתיים, שסיפר לו ההחלטה המתונה שנתקבלה בקאמפאלה בהשפעת סאדאת — דברים שכבר היו ידועים לרבץ ממילא.
גליון 2113 (1 במרץ 1978), עמוד 38
גם על פרשה זו נכתב כבר (העולם הזה .)2108 כאשר הגיע סאדאת ל הסיכות שהניעו אותו לפרוש מ־ ? … ״נסענו לכסות את בואו של סאדאת, וכששידרתי הוא ניכנס לדברי ודיבר על ההימנוגים. אני עשתי עבודה טובה. היה לי הראיון הראשון עם סאדאת. סידרתי עם ברברה ולטרס שאהיה נוכח בעת הראיון המשותף שערכה עם בגין
גליון 2615 (13 באוקטובר 1987), עמוד 3
העולם הזה 2615 כתבת ה שער האחורי: כתבת ה שער הקדמי: ג״האן סאדאת!זנות השבוע 10 ,שנים מאז ביקורו ההיסטורי של אנוור אל־סאדאת בירושלים ושש שנים להירצ־הו, נזכרת אלמנתו, ג׳יהאן, בראיון מיוחד ל״העו־לם הזה״ ,ומספרת ,״סאדאת חשב להתפטר אחרי ביקורו בירושלים. … היום, כמנהל בנק, הוא נזכר בדראמות שליוו מכריז :״יש א שראל מצריים, וומכריז: אתת יחסי יישראל ביוז לי חלק חשוב ביותר ביוז־הנ־ השלום של חני שיא אנוור אל־סאדאת!״ השב״ב התנגד עכבר בגביע שמנת הד״ר מוצטפה חליל, שליווה את סא־דאת לירושלים, מגלה כי השב״ב המצרי התנגד ליוזמת הנשיא, מספר בי תחביבו של מנחם בגין היה להעליב לחלץ וכי הוא אותו הצליח 7ח 7ץ הוי* ! … משלמים לי כדי להיפגש עם אנשים.״ העיתונאי אניס מנצור, מקורבו של סאדאת :״הוא בנה את הפוליטיקה שלו על הלם.
גליון 2690 (22 במרץ 1989), עמוד 9
״ הירקרקת, למשל, היא אלמנתו של ראש־ממשלת־מצריים לשעבר, פואד מוחיי־אל־דין, ששימש במישרה זאת עוד בימי אנוור אל־סאדאת. משנרצח סאדאת, המשיך שנתיים וחצי בתפקידו תחת חוסני מובארב. … • מו ב או־ כ: 5 0ס 4011£ 8 £ 0 0א ,״ זכורות מילותיו ההיסטוריות של הנשיא המנוח אנוור אל־סאדאת. מילים אלה שימשו גם את הנשיא הנוכחי, חוסני מובארב, בנאומו בטאבה. אולי בגלל זה מכנים ישראלים רבים בטעות את נשיא־מצריים — סאדאת. הנשיא, אמר לי ראש־ממשלת מצריים לשעבר, מוצטפה חליל, בטלפון, יגיע לטאבה כמעט ישר מפאריס.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 23
לפני חודש, במאמרי על עברו ודרכו של אנוואר אל־סאדאת, כתבתי כי בלב העם הזה שוכנות שתי נשמות — הנשמה המצרית והנשמה הערבית. … יש הרבה פיקפוקים, הרבה חרדה לקראת הבאות. לא מפני שמעמדו של אל־סאדאת אינו בטוח — נראה כאן שהוא בטוח כיום כליל. … ״לאורך ימים, זה לא יהיה כדאי לכם.״ דברי הנשיא אל־סאדאת ככנסת היו, כסופו של דכר, ההגדרה הנכונה כיותר של המצב
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 24
בשביל מצריים זהו עניין גורלי. כאשר יצא אנוור אל־סאדאת לדרכו, לפני שנה, לא העלה על דעתו שהוא עלול להסתכן בבידוד מוחלט בעולם הערבי. … ג׳ימי קארטר התרגז, הסתיר את זעמו רק בקושי. אל־סאדאת לא התאמץ להסתיר את רוגזו שלו. הוא הגיב כפי שהגיב ב חודש ינואר, כשנתקל בהתנגדות ישרא לית דומה, בעת דיוני ״הוועדה המדינית״. בעיני אל־סאדאת, הגישה ממשלת־ישראל את הסיאה. אחרי שכל העולם הערבי פנה נגדו, מפני שהשיג כה מעט למען הפלס טינים, ביקשה ממשלת־ישראל לרוקן בגלוי גם את המעט הזה מתוכנו.
גליון 2659 (17 באוגוסט 1988), עמוד 7
ואז בא וסיכן את הכל בגלל כמה מאות מטרים, בעצת פרויקה ופפו. ף* עיני סאדאת, השלום הישראלי־המצרי ^ לא היה סוף־פסוק. … המשא־והמתן על האוטונומיה שקע בבוץ, והמצרים משוכנעים כי בגין רימה את סאדאת( .האמת היא שמהרגע הראשון התכוונו שני האישים לדברים שונים. סאדאת האמין כי האוטונומיה היא פרוזדור המוביל למדינה הפלסטינית.
גליון 2005 (4 בפברואר 1976), עמוד 18
עדאפאת, בנאומו בעצרת האו״ם הבטיח להביא ״ענף- זית״ אל הממרח התיכון, אם יקבלו האו״ם והעולם את תוכנית ״המדינה הדמוקרטית ״.סאדאת, שדיבר לפני שני בתי־הקונגרס בוואשינגטון, היה מינימליסטי יותר, פיזר חיוכים והבטחות־שלום ללא הגבלה באוזני הצירים והעם האמריקאי, העייף ממילחמות־העולם, קוריאה וויאט־נאם. … עלה־הזית של עראפאת ולשונו המתגלגלת של סאדאת עשו נפשות לעניין הערבי, שיש לו כבר אחיזה כלכלית בתוכנית־חומש של 500 מיליארד דולר של השקעות אמריקאיות בממרח התיכון ובמיפרץ הפרסי. … טיימס ציין, בכותרת הידיעה על הנאום, כי באולם הקונגרס, שהיה מלא מפה-לפה בעת נאומו של סאדאת, ניראו הפעם מקומות פנויים רבים.
גליון 2237 (16 ביולי 1980), עמוד 58
האבחנה היא מדוייקת מאוד, אף היא תלוייה בכישוריו ,של הבודק. ה מיג חן סאדאת ף* ניגוד למכשיר הפוליגרף, מת• / /בסס הממ״ן אך ורק על קולו של הנבדק, כמדד לבדיקת ריגושים. … הנבדק המפורסם ביותר של אמסל הוא הנשיא אנוואר אל־סאדאת, שעל סמך נאומו בכנסת קבע אמסל עוד בנובמבר 1977 את הדברים הבאים :״הנשיא אל־סאדאת יסכים לחתום על הסכם שלום נפרד עם ישראל, וזאת בניגוד לדבריו, שלא יתכן הסכם שלום נפרד בלי השתתפותן של ארצות נוספות באיזור. ״דבקותו בנושא הפלסטיני אינה מלאה והוא יחתום על הסכם שלום עם ישראל מבלי שישותפו הפלסטינים, וזאת גם כן בניגוד לדברים שאמר בכנסת. הנשיא אל- סאדאת כנד, בדבריו, שבא לשים קץ למצב המילחמה השורר בין ישראל ומצריים.״ כאשר פורסמה חוות־דעת זו פיקפקו רבים באמינותה.
גליון 1832 (11 ביולי 1972), עמוד 16
מתגלה כאן בפעם חדש הראשונה הלך־מחשבה לגמרי, העשוי לשנות מן היסוד את יחסי ישראל-ערב. 1פני כחודשיים, אחרי הודעת /אל־סאדאת עד הוצאת המוט לאחר מילחמת 67׳ ,כשנתבררה העליו נות הצבאית הישראלית על הערבים, הפ כה המילהמה בנוכחות הסובייטית אמצ עי בידי המוסד הצבאי הישראלי לקבלת סיוע אמריקאי בכסף ובנשק. … משום כך העמיד הפנטגון את הנשק האלקטרוני שלו לרשות הגנרלים הישראליים, למרות ׳שהמומחים הצבאיים האמריקאיים ידעו כי העמידה בפני הערבים אינה מחייבת נשק מתקדם כזה. צעדו של אל־סאדאת בא לפטור את ישראל מהתפקיד לעמוד מול הנוכחות הצבאית הסובייטית, ומעורר בקרב חוגים רחבים בדעת־הקהל העולמית את ההר גשה׳ כי הצעד הבא חייב לבוא מישראל. … חברי המישלחת ערכו מגעים עם כמה בקש חברי־פרלמנט בריטיים, הידועים ריהם הטובים עם הערבים, ואמרו להם : ההחלטה שקיבל אל־סאדאת, בדבר חיסול במצריים, הנוכחות הצבאית הסובייטית יצרה מבוכה בישראל.
גליון 2199 (24 באוקטובר 1979), עמוד 58
אחר־כך ניגשו תוראל וסטיינוביץ לסעיד מרעי, שייצג את הנשיא סאדאת בטכס. סיפרו לו על מיבצעם הפרטי והראו לו את חתימתו של בגין על הליטוגרפיה. … הוא החליט כי הפסלת בתיה לישנסקי תעצב פסל של שלושת הנשיאים, בגין, סאדאת וקארטר, אשר יקבלו את הפסל מידי התו רם שיממן את העיסקה. … בסוף מסע היציקות נקבעה פגישה ל־בגין עם פשבדובסקי לאמצע חודש זה. הנשיא סאדאת ראה את הפסל בביקורו בחיפה והורה לקבוע פגישה לטכס קבלתו.
גליון 2198 (17 באוקטובר 1979), עמוד 23
הש בוע הגיע למלר מיכתב אישי מאנוור אל־סאדאת, שבו מזמין מאיו הרציון השתתף בכנס־הייסוד של מיפלגת התחייה, וגם הוא ניסה שלא להתבלט. … כאשר התגלה על־ידי צלמים, ניסה למנוע מהם לצלמו• הר״ציון, שהוא תומך נלהב של התנועה, לא חתם עד כה על אף קריאה רישמית שלה, והפעילות כולה נעשית בשם אשתו רותי, שהיא אוהדת התנועה. סאדאת את מלר לנצח על תיזמורת קאהיר, בקונצרט ח גיגי שייערך במצריים, בחודש מארם הקרוב. 8הסיפור הבא מתגלגל מאז ביקורו של נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, בחיפה, בחודש שעבד. בארוחת־הערב החגיגית, שנערכה במלון דן כרמל לכבודו של סאדאת, ישבה הולי לנדאו, אשתו של שר־ד,תחבורה חיים לנדאו, ליד אחד מעורכי העיתונים המצריים.
גליון 2141 (13 בספטמבר 1978), עמוד 22
הן נוסעות ישר לאחד האיט- ליזים שבמקום וקונות את מנת ׳ענקל גיגצבווג הצייר הישראלי המתגורר ב- וואשינגטון, התבקש לפני שבע שנים לצייר ציור-שער של הנשיא סאדאת עבור ירחון בני־ברית בארצות״הברית, הניישונאל ג׳ואיש. … השבוע הסתבר בי הציור דווקא מצא חן בעיני הנשיא סאדאת עצמו. זמן קצר אחרי בואו של סאדאת לוואשינגטון שלחה השגרירות המצרית שם ליענקל עותק של הירחון, כשעליו מודפס ציורו עם חתימותיהם של אנוואר וג׳יהאן סאדאת.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 18
אך מצד שני הרגיש כל מצרי במעמקי נפשו הרגשה עמוקה של אשמה, על כי נטש את אחיו כשעת צרתם — מעשה הפוגע קשה בדימוי-העצמי של האדם המצרי כאיש־כבוד. רצח אל־סאדאת השפיע על המאורעות — אך בצורה הפוכה מזו שהמתנקשים קיוו לה. … אילו היה חוזה־השלום מעשה־תרמית גאוני של אל־סאדאת ומובארכ, כפי שטענו אויבי־השלום בישראל — וביניהם כמה מן האישים שהוסיפו למלא תפקידי-מפתח בממשלת־הליכוד — כי אז זה היה הרגע להפר אותו. … אך השלום נשאר על כנו, הגבול נשאר פתוח, השגרירויות של שני הצדדים הוסיפו לתפקד. מיפעלו של אל־סאדאת החזיק מעמד. #דיין: לוע תתוותח ^¥בוע אחרי מותו של אל־סאדאת מת אדם שמילא ״ י תפקיד מישני בקמפ-דייוויד, ושסימל תקופה שלמה דיין.
גליון 2305 (4 בנובמבר 1981), עמוד 32
א1111 | עיתונאי ישראלי ש בהלוויית השתתף אל״סאדאת, סיפר למארחיו המצריים סיפור מהווי צה״ל, בהתייחסו לעובדה שבהיפתח האש על המתנקשים קם אל- סאדאת על רגליו, בעוד שסגנו ויורשו, חוסני, מדכא ר ק, צנח ארצה. … טיילים יש ראליים שחזרו ממצריים טו־יענים כי עכשיו נפוצה שם הבדיחה האכזרית הבאה :״אנ־וור אל-סאדאת הגיע ישר ל שמיים, ושם נתקל בקודמו, גמאל עבד־אל־נאצר. ״מה קרה, יא אנוורו״ שואל אותו נאצר .״אין לי מושג,״ משיב סאדאת .״זה קרה כל בך מהר, שאיני יודע מה הת רחש.
גליון 2509 (2 באוקטובר 1985), עמוד 39
בין השאר הוא מספר על התנהגותו של מנחם בגין בעת הלווייתו של אנוור אל* סאדאת. בגין מצא שם את נשיא־צרפת דאז, ואלרי ז׳ים־ קאר־ד׳אסטן, ונתן לו הרצאה ארוכה על ההיסטוריה היהודית. … ״ השיב בגין :״לפני שהוא יכול לשאול, הוא צריך לדעת מה לשאול״. סאדאת עצמו התלונן לא פעם באוזני לינוביץ על כך שבגין מתרכז בפרטים קטנטנים .״דודני מנחם כל־כך פוחד, שאינו מבחין כלל שאנחנו יכולים לעשות ביחד דברים גדולים!״ אמר סאדאת, לדברי לי־נוביץ. ואילו אשתו של הנשיא, ג׳יהאן אל־סאדאת, אמרה ללינוביץ, אחרי הרצח, שהיא בטוחה שבעלה קם ממקומו, כאשר התקרבו הרוצחים לבי- מת־ההצדעה שלו ,״מכיוון שהוא רצה למות על רגליו!
גליון 2261 (31 בדצמבר 1980), עמוד 17
אנווו אל־סאדאת: התמונות הפרטיות ביותו התמונות האלה מציגות את נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, בשעותיו הפרטיות ביותר, ועתידות להתפרסם באלבום־תמונות על חייו.
גליון 2373 (23 בפברואר 1983), עמוד 18
לימים הפד בשיר יועץ אישי בכיר של אנוור אל־סאדאת, וכיום הוא מכהן כשגריר ארצו בקנדה. … הם לא שכחו כלום ולא למדו כלום. כאשר הציע אל־סאדאת ב־ 1971 באופן רישמי שלום בשולי הוועידה קיימנו, כמובן, שיחות ארוכות־ארו- עם ישראל, פטרה גולדה מאיר את הדברים בבוז. … החופשיים״ של ,1952 שהיה בכיר אף בהשוואה לעבד- חמישה חודשים אחרי הוועידה חצה הצבא המצרי אל־נאצר ואל־סאדאת. מובן מאליו שלא יכול היה לבוא את התעלה, ואלפיים בחורים ישראליים הועלו כקורבן לוועידה, אלמלא החליט על כך אל־סאדאת עצמו.
גליון 2212 (23 בינואר 1980), עמוד 3
כיום ברור לכל אנשי־המיקצוע כי ה מגמה שהגיעה לשיאה ביוזמתו של אל־סאדאת התחילה עוד בשנותיו האחרונות של נאצר. … דברינו נדחו בבוז. נאצר, ואחריו אל- סאדאת, היו ״רודנים מצריים״ .אם הם אמרו משהו חיובי, זה היה שקר. … שונה בכל הוויכוחים האלה התייצב מולי מנחם בגין, שדחה את טענותי כחלומות באס־פמיה. בגין תיאר את אל־סאדאת כרודן צמא־דם. כל מחשבה על שלום עם מצ ריים — כך אמר אז — היא אשלייה מסוכנת.
גליון 2268 (18 בפברואר 1981), עמוד 28
נראה כי ממשלת רגן קיבלה את דעתו של אנוור אל־סאדאת, כי אין עוד מה לצפות מן הממשלה הנוכחית. כמו סאדאת, ממחין גם רגן לשימעון פרס. הדבר מרגיז את ממשלת־בגין. … בניגוד לדבריו של יצחק רבין, כאילו מעדיף סאדאת (כמו רבין עצמו) את בגין על פני פרס, שוכנע סאדאת שבגין אינו יכול לתת דבר.
