חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 451 עד 475)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2107 (18 בינואר 1978), עמוד 29
מנצור היה זה שערך השבוע את הראיון המפורסם עם סאדאת, בו תקף הנשיא המצרי את ישראל. בתמונה השלישית מימין: ד״ר מורסי סעד־אל־דין, ראש מינהל ההסברה המצרי, ממקורבי סאדאת, לוחץ את ידי אורי אבנרי לאזור שהשניים הכירו בקאהיר.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 85
.״ • >הנ״ל, על המלך־חוסיין : ״הוא עשה שלוש טעויות: האחת שתקף את ישראל ב־,67 השניה שלא תקף את ישראל ב ,73-והשלישית שלא הצטרף ליוזמת השלום של סאדאת.״ רהט אכד מל ״) מל מ ד : ״השלום כבר פרץ, אבל לא בכמויות מיסחריות.״ 1ז ״ג א טנון לי ן : ״יצא לי לשמוע את נאום ראש־הממשלה, מנחם בגין, בעת ביקור סאדאת, בשפה הערבית, וזה נשמע איום ונו רא.״ ״ כ של מ ה הלל : ״גם בעיברית זה נשמע איום ונורא.״ יוסי ש רי ד : ״איש לא הצליח לשוות לראש- הממשלה מנחם בגין תדמית כה מתונה כמו גולדה מאיר. … הולך לכל חתונה ולכל עיירת גבול, כדי שאם ימות מחר ידע ש הספיק הכל.״ • ח ״כ ( המערך) ל ש עבריצחק כן ־ א ה רון: ״יש עוד משהו שמגרה לחזור ח ״כ שי מ עון פרס : ״הנשיא סאדאת עושה חיים משוגעים.״ דויד לשר התעשייה יגאל הורביץ : ״אני, עם חלבן מק-קארתיסטי לא רוצה שום עסק.״ על ייגאל ידין, במחקר שפורסם לראשונה בחודש זה :״לא אמיץ. … העבודה תרפא כל שיגעון.״ ח ״ כגדיעקו בי : ״כל אדם וצרכיו.״ • ח ״ כ א לי מ וי א ל : ״מי שלא עומד במתח, שיתפטר מהכנסת.״ • ח ״ כ י הו שעמרון : ״עם בדיחה אפשר להרוג גם חבר־כנסת.״ • ח ״ כ יו סי שריד : ״ההצעה של גרופר טובה, יביאו ספות לכנסת ויהיה איפה לנוח.״ ה אן סאדאת, ב- ה ״כ בי טון לאן־ליך אי! ערוך אר צי נתןפלד :״המערך הוקם בזמנו כדי למנוע את עליית הליכוד לשילטון וכדי להיפטר מאנשים במיפלגת העבודה שאפשר לאמר עליהם ברוך דיין אמת.״ ה״כ פסח ג רו פ ר: ״צריך להחזיק בכנסת פסיכיאטר קבוע.״ ח״כיצחק רב ץ: ״אני לא צריך פסיכיאטר.״ ה ״כ של מ ה הלל : ״אני לא יודע בשביל מה צריך פסיכיאטר.
גליון 2240 (6 באוגוסט 1980), עמוד 33
א היתה ברירה. בגין הכריח אותו אנוור אל־סאדאת לא פעל בחי פזון. לא היתד, זאת תגובה נמהרת, בהתקף של זעם. … רק כסיל בירושלים יכול היה לצפות שאנוור אל־סאדאת יסכים לכך. הדבר כלל אינו אפשרי. … הוא היה מספק נשק קט לני לאויבי אל־סאדאת בעולם ה ערבי. זה נאמר בפירוש בוויכוח בכנסת — הן בדיון בקריאה הרא שונה, הן בדיון בקריאה השניה והסופית.
גליון 1740 (6 בינואר 1970), עמוד 38
בהמשך נאומו דיבר הררי על הראיון של נשיא מצריים, אנוזאר אל־סאדאת, שאני הזכרתיו גם בנאומי. אולם הררי סילף את הדברים מיסודם, טען כאילו אמר אל־סאדאת שלא ייתכן שלום עם ישראל בדורנו, בעוד שלמעשה אמר אל־סאדאת את ההיפך: שהוא רוצה בהסדר לאלתר, אך שיחסים דיפלומטיים עם ישראל ייתכנו רק בדור הבא. … אוריאבנרי: אתה עכ שיו הבאת צי טו ט מדברי אל־סאדאת. שאינו אמת. יזהרהררי: אס סאדאת אומר שזה ב שביל הדורות הבאים׳ נשאלת השאלה למה לדחות זא ת לדורות הבאים?
גליון 1985 (17 בספטמבר 1975), עמוד 21
הוא נוקט לשון דד מ שמעית בהכרזותיו, כש־הוא מסכים להקמת מדינה פלסטינית ״קט נה״ אך מדבר גם על פלסטין ״הגדולה״ (ראה עמודים .)15— 16 הוא משתדל לפייס את סאדאת ואת חזית־הסירוב, לגנות את למילחמה מבלי להיכנס הסדר־הביניים גלוייה עם מצריים. … אך העניין אינו פשוט כל-כך. כי לעי תוצאות תהיינה מות סאדאת־עראפאת מרחיקות־לכת על עתיד ישראל. … אחרי מילחמת יום־הכי־פורים טען נשיא מצריים אנואר סאדאת כי ״מיסמך גלילי״ הוא שהביאו להחלטה הסופית לפתוח במילחמה באוקטובר.
גליון 2135 (2 באוגוסט 1978), עמוד 33
סקרי־דעת־הקהל מוכיחים כי דעת־הקהל האמריקאית הולכת ומשתנה לרעת ישראל ולטובת מצריים. אל־סאדאת עצמו זוכה במישאלי־פופולא־ריות, כפי שזכתה בהם בעבר גולדה מאיר. … ירח הודיעה לו כי אין כל סיכוי לתזוזה ישראלית, זכי אינה מצטרפת ליוזמתו. על כן הודיע אל־סאדאת, לתדהמתו של ג׳ימי קארטר, שלא יבוא לוועידה המתוכננת באיזור־החייץ בסיני. … והשאלה השנייה: מה יעשה אל־סאדאת בחודשים הקרובים, עד למועד הגורלי באוקטובר, כאשר יפוג תוקף הסכם־הבי- ניים, והוא עלול להזיז גייסות?
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 50
את המחקר מממן המכון ללימודים אסטרטגיים שליד אוניברסיטת ג׳ורג׳טאון, והוא יעסוק בזיקת הגומלין שבין שלוש המדינות שהיו מעורבות בתהליך השלום. כיצד פעלו בגין, סאדאת וקארטר ומה השפיע על החלטתם. מכיוון שהמיסמבים בנושא זה עדיין חסויים, מסתובב דן בשלוש הארצות וגובה עדויות מפי האנשים שהיו מעורבים בכתיבת המיסמכים. יש לו מכשיר״הקלטה זעיר ואיתו הוא הולך ממקום למקום, אחרי שבנה שלוש פירמידות המורכבות מסאדאת, בגין, קארטר, יועציהם, עוזריהם מעצבי דעת־הקהל וקרובי״המישפחה שלהם. אחרי ששוחח פתיר עם סאדאת וזה הלך לעולמו, שוחח שעתיים עם אלמנתו ג׳יהאן סאדאת ועם סאעד מרעי, שבנו היה נשוי לבתו של סאדאת, ושהיה מקורב אליו מאוד. … שגריר מצריים דהיום, באוטאווה, תחסין בשיר, היה אז דוברו של סאדאת. אני זוכר שדחפתי לו מיקרופון של גלי־צה״ל והוא ענה לשאלות.
גליון 2689 (15 במרץ 1989), עמוד 9
אריאל שרון :״מעולם לא היתה ישראל נתונה בסכנה נוראה יותר. סאדאת מאיים על עצם קיומנו!״ בדיחה יהודית. … ״(גור אכן אמר את הדבר גם אז, ערב בואו של סאדאת). בת ושינאה. השבוע הציע יאסר ערפאת לבוא לירושלים, בעיקבות סא־דאת. … קל לנחש: • יצחק שמיר היה פוטר את השמועות על כוונת סאדאת לטוס ארצה במילים :״זהו תרגיל אופייני של הרודן המגואל־בדם.
גליון 2229 (20 במאי 1980), עמוד 20
גאולה פיקדה בגיןציי חי י היונים 1תתקפל,1 סאדאח 9וצץ חפח נו ש ניי ופי״הטלוויזיה בישראל ראו אותו ^ 1על המירקע. אנוור אל־סאדאת יצא מן המיסגד בהאראנייה שליד קאזזיר. … מה יש לך להגיד על כר ז פניו המאופקות של הנשיא סאדאת, ש מאותו רגע היא הפכה קו־מנחה לתעמולה הישראלית בעולם, ובעיקר בארץ עצמה. … לכן חסר לו הניסיון, האומר לכל מי שעוסק בכך, כי מילה הנאמרת בישראל תימצא תוך חצי שעה על שולחנם של סאדאת בקאהיר ושל יאסר עראפאת בביירות.
גליון 2254 (12 בנובמבר 1980), עמוד 20
לח״ב חיים כר־לב הכינו פגישה בחוות־הסוסים של מחותנו של אל-סאדאת, פעיד מרעי, רד ׳נחשב כיום כאיש מיספר שלוש במימשל המצרי. … הוא ניגש לשגרירות האמריקאית בקאהיר, והם שמו אותו במונית ונתנו הוראה לנהג לנסוע ממירפאה אחת לשניה, עד אשר תימצא אחת פתוחה. סאדאת. כאשר טסו אנשי הפמליה עם הנשיא ללוקסור ולאסואן, נסעו אחדים במטוס הנשיא והשאר במטוס חיל- האוויר. … לכן צפה בלהקת פולקלור של רקדנים.״ 91 לפני שיצאו ראשי מים־ לגת־העבודה לביקור במצריים, התעניינו המצרים אצל הישראלים מה כדאי לעשות למענם שם, כדי שייהנו מן הביקור, חוץ מפגישותיהם הנפרדות עם הנשיא אנוור אד־סאדאת. אחרי שנמסר להם מה חביב על כל אחד מהם, החליטו המצרים שח״כ אבא אבן ייפגש עם הסופר המצרי תאופיק אל־, ]/1י 1״!
גליון 1865 (30 במאי 1973), עמוד 3
מה הוא רוצה ממני?״ באמת מה? שוכנעתי. ״וסאדאת? אם סאדאת יציע להיפגש איתך, תסכימי? הא? עם סאדאת? … ״ עמדת ירושלים: הצעת בורגיבה -לא רציניסנ- הכל אפשר להגיד על הכופתאה המופלאה הזאת, אבל לא חלושת־רוח. ״אז סאדאת יורד?״ ״ירד מזמן.״ ניסיתי מזווית נועזת: ״ומה עם חוסיין?
גליון 1766 (6 ביולי 1971), עמוד 17
ירושלים מאמינה — או טוענת — שהסכם פודגורני־סאדאת יצר מצב חדש לגמרי. היא הבליטה במיוחד את הסעיף הצבאי, המבטיח למצריים סיוע ל־ 15 שנה. … היא לא רואה מה עתיד להתרחש.״ הנוכחות הסובייטית האמיתית אינה מעוגנת בהסכם ערטילאי, כמו מיסמך פודגורני־ הענק של מאות המיליונים: הוא בא סאדאת, היא מעוגנת במאות הסכמים קטנים יותר, וגם מעשיים יותר. … הצבא המצרי הוא גורם מת וממתן. אחרת לא היה אנווא אל-סאדאת מסוגל להמשיך במד ניותו הנוכחית של שכ-ואל-ת[ שה, של נכונות לחתום על שלו עם ישראל, וכו .), 15 וו־ליארד רובד הי ההשקעה הסובייטית במצרייו קיים באיזשהו מקום דו״ח סודי ביוו (המשך בעמוד 3
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 35
ג׳ ה אן: יכן, באותו הירגע ילדה בתי, ואני ׳לא ידעתי אם להביט בטלוויזיה או בבתי. ( .לאחר־מכן התבוננה ג׳יהאן בשער גיל- יון־המזכרת של העולם הזה וצחקה, כיוון שמן התצלום נראה כאילו בגין ואל-סאדאת נושקים זה לזה. היא התבוננה: בעניין רב בתצלומים ישל בעלה מן התקופות השונות בחייו ובתצלומי הביקור). … אם יחזירו לך חמימות, תדע שהכל בסדר.״ (בראותה את !תצלוטה של גולדה מאיר עם אל־סאדאת, אמרה ג׳יהאן כי הערבים מכבדים ׳אותה. הייא-עצמה שלחה מיכתב אל גולדה רק אתמול — יום שני השבוע — ׳ובו הודתה לה על מה ש׳אמ׳רה לאל- סאדאת בעת שנולדה נכדתם).
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 45
על־פי מקורות חוץ מדובר בהסדר לפיו תיסוג ישראל כ־ 3—5ק״מ מקו המים ותאפשר למצרים להכשיר ולפתוח את התעלה לשיט• תמורת זאת לא תקבל ישראל דבר וחצי דבר. אדרבא, נשיא מצרים אנואר סאדאת, חוזר ואומר שלא יראה בהסדר כזה משום הסדר סופי ומוחלט. … מן הסתם הבינו המצרים כי אין ביכולתם לחצות את התעלה, למרות הצהרות הרהב המגוחכות של סאדאת, ולכן הם באים עלינו בעורמה ומנסים להסיגנו מן התעלה בדרכים דיפלומטיות. … סאדאתמ איי ם ו אנ חנו צו ח קי ם בעקבות ההצלחה של השנה שעברה ולפי דרישת הקהל ס טי קיי ת ״לא איכפת״ חוזרת אליכם ב טימס ב״סאגדיי־טדפון״ מעולם לא היה מצבנו טוב יותר עגוגה ־ גולה נשף איומי סאדאת 2 בתוכנית : מעוז צור ישועתי ב מלכו ת ה חר מון מדרו ם תי פתחה טוג ה קו ס ם, הגרלות, הפ ת עו ת, פ ר סי ם,
גליון 2303 (19 באוקטובר 1981), עמוד 46
• קולנוע: הרביזור ( — 9.10 שידור כצבע, 01 הרצח! של אל־סאדאת על מחלד הדברים בטלוויזיה, ביום השלישי שבו נרצח נשיא מצריים, אומר טוביה סער, מנהל חטיבת החדשות: משדיווחו סוכנויות הידיעות על היריות במיצעד בקאחיר, הייתי בחדר־החדשות, ואני הזעקתי למערכת את עורך מבט, מיכה לימור, ואת הכתב לענייני ערבים אהוד יערי. … אשר ליציאת יערי לקאהיר, אני שהאצתי בו לצאת מצריימה, מייד עם היוודע דבר הפגיעה באל־סאדאת. יערי ביקש להמתין. משנודע כי אל־סאדאת נפטר, הצעתי שוב שיערי ייצא מייד.
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 40
הפירסום בעיתון האמריקאי וושינגטון פוסט, לפיו היה הנשיא המצרי המנוח אנוור אל־סאדאת מכור לסמים, כביכול, עורר את רוגזו של השר עזר וייצמן. וייצמן נשאל השבוע אם בפגישות הפיסגה עם אל־סאדאת, בהשתתפות מנחם בגין ורבים אחרים ,״הבחין ש־סאדאת היה מסטול״ .
גליון 2240 (6 באוגוסט 1980), עמוד 20
א1111יםב עו ל ם בראש הלווייה של מוחמד ריד׳ה פהלווי, השאה המודח של איראן, צועדים (משמאל, למרכז התמונה) אלמנתו, הקיסרית־לשעבד פארה, מרכיבה משקפיים כהות, הנשיא* לשעבר ריצ׳ארד ניכסון, הנסיד ריד׳ה פהלווי, יורשו של השאה, והנשיא אנוור אל־סאדאת. אל־סאדאת היה ראש־המדינה היחידי שהשתתף בלווייה, והיה בכך טעם אי רוני מר, שכן ניכסון, שהיה ידידו של השאה, היה האישיות הרמה ביותר (לשעבר) שנכחה בלוויית, לצד קונסטנטין מלך יוון, שגם הוא אינ(ו יושב עוד על כיסאו העגה נקנו נ צו הם־ומיוות: הנשיא ו שי נו והקיסרית ושינו בואש הלוויה ושוהה בגלות מאונם.
גליון 2211 (16 בינואר 1980), עמוד 25
היו גם השיחות המדיניות בארבע עיניים עם הנשיא אל־סאדאת. איש אינו יודע מה דובר בהן, אך סאדאת התחשב בחוש התיאטרלי של אורחו, ותחת לשבת בחדר נוח, יצא עימו לגן, שם לעיני צלמים עם עדשות טלסקופיות דיברו שני המנהיגים על בעיות האיזור.
גליון 2446 (18 ביולי 1984), עמוד 49
פתיר, מנחה העימות שמיו־ט־ס, מסבו ער מנחם בגין, ובין, קיסינגו, סאדאת, קאוטו, מובאו־נ, מונד״ר, חזר! ועליזה, וכר יתו האנשים הגדורים שעימם נפגש כיועצם שר שני ואשי־ממשלווז דן פתיר חגג את יום הולדתו ה״ 53 גיום הראיון. … תקצר היריעה מלהביא את כל הדברים שסיפר פתיר בראיון -על סאדאת, בגין, מובארכ, קארטר, מונדייל ואחרים.
גליון 2191 (29 באוגוסט 1979), עמוד 34
כגין אינו מתייחם לאיום זה ברצינות, אולם הכטיח לשלושת השרים כי הדיון יתקיים מייד אחרי צאתו של אנוור אל־סאדאת את הארץ. הנשיא טעם אח האוכל נשיא־המדינה, יצחק נכץ, כדק כעצמו את הארוחה שתוגש לאורחיו כסעודה כחיפה לככוד נשיא מצריים, אנוור אד־סאדאת. הנשיא ביקר במלון דן כרמל, שם הגישו לו את הארוחה המיועדת למסיבה שיערוך לכבוד אל־סאדאת. הנשיא אישר את התפריט כולו. המי שט רה מ א ״מ ס עד הדוגמנית חוקרת המישטרה בפרשת קברניט אל־ על, עקיבא פרסמן, פקד פנינה בן־יוסף, קראה בשבוע שעבר לדיילת מיכל אדר ואיימה עליה.
גליון 1745 (10 בפברואר 1971), עמוד 13
יא מצר״ הציע הצעה סבירה ־ גולדה מאיר לל ה אותה עוד לפני שניבחנה ברצינות נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, הכריז כי הוא מוכן להכיר במדינת ישראל, בגבולות ארץ־ישראל השלמה, מקנטארה עד קונייטרה. … בתשובה לשאלת הכתבים הכריזה ראש־הממשלה :״מובן מאליו שתשובתנו לתוכנית־סאדאת היא לאו מוחלט. עד אשר ישיבו המצרים בבירור לשאלותינו על מהות השלום, בכלל אין על מה לדבר,״ הוסיפה. ** ל זה לא קרה, כמובן. אבל השבוע קרר, משהו דומה, בזעיר אנפץ. נשיא מצריים, אל־סאדאת, הציע הצעד, מסויימת. לפי כל הסימנים, היתד, זאת הצעד, מחושבת היטב, שתואמה מראש עם חוגי הממשלה האמריקאית, עם הסובייטים ואולי גם עם גורמים מערב־אירופיים.
גליון 1965 (1 במאי 1975), עמוד 27
משך חודשים רבים קודם שהודיע נשיא מצריים, אנוואר אל־סאדאת, על החלטתו לפתוח את נתיב־המים המקשר בין היס-התיכון לאוקיאנוס ההודי — הסואץ — היה לידסו־מיו מגיב בשתיקה על שאלות של עמיתו הישראלי, בדבר עמדתה של סין לגבי אפשרות של פתיחת נתיב־מים זה. … בפקינג דיווחה הסוכנות את עיקרי נאומו של סאדאת, תוך השמטת כל הקטע הנוגע לסואץ. מאז נאום סאדאת ועד היום, מיסך כ שלושה שבועות, לא הודיעו הסינים דבר על העתיד להתרחש ב־ 5ביוני . 1975 את (המשך בעמוד )28 11-ולבז _ם זם ״המכוטח״ (״האזרח״) משלם את דמיי־הבייטוח וצריו לקכל פיצויים על אובדן ו״הביטחון״ מתמסמס בידיהם של אלה החושבים שהמדינה היא רכושם הפרטי וגורסים את הרווחים הישירים — שוחד, מעילה ; והעקיפים — טובות הנאה, מידע, קשרים ועסקים.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 16
חשב שאלו המדברים על ארץ־ישראל השלמה ו״שטחים משוחררים״ והתנחלויות יבי או עלינו מילחמה ואסונות. בעת ביקור סאדאת נתקף א. בהלם. הוא לא היה מוכן לבר. … כחיים משותפים כמסגרת משותפת. כעת כיקוד סאדאת אחז את כ. שוק אדיר. נשימתו נעצרה. … כי כל הסדר ללא הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית לא יהיה הסדר של שלום ולא יחזיק מעמד. בעת ביקור סאדאת חש ג. שברכיו פקות וידיו מזיעות.
גליון 2105 (4 בינואר 1978), עמוד 23
זירת העימות נו,תרה סטו קודם לכן : הבעיה הפלסטיונית. סאדאת, שיוקריתיו נפ געה לא במעט בגלל הצהרה פזיזה שיל הנשיא קארטר בגנות הקמתה ישל מדינה פלסטינית ׳בגדה, הצהיר כי לא יסיוג מתביי־ ׳עתו לזכות הגדרה עצמית של הפלסטינים. בגין, שהצהרהית קארטר ׳חיזקה את עמדתו, הבהיר ערב פגישת קארטר—סאדאת ב־ מילחמה זו את הכמיהה הנמרצת לשלום, שפרצה בכל שכבות העם עם יוזמת השלום של אל־סאדאת, היא תהווה גורם מדרבן ודוחף למניעת נסיגה מהדרך החד־סיטרית אל השלום.
גליון 2119 (12 באפריל 1978), עמוד 10
מעשה הפגנתי ראוותני זה עלול לטעת בלב הנשיא סאדאת את התיקווה, שהוא יכול באמת לקומם את העם בישראל נגד הממשלה. … אם תנועת המחאה שנוצרה בעיק- בזת מחדלי מילחמת יום־ד,כיפורים לא הצליחה להפיל את ממשלת־גולדה, ספק אם תנועת מחאה חדשה תפיל את מנחם בגין. צריך להביא לידיעת סאדאת ולידיעת העולם, שהעם בישראל רוצה בשלום, אבל לא בשלום של תכתיבים. גם על סאדאת להגמיש את עמדותיו אם הוא רוצה לתרום תרומה אמיתית לקידום השלום.
