חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 526 עד 550)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2010 (10 במרץ 1976), עמוד 23

ל-שם כך, עליהם להפיל את המישטר של אנוואר אל־סאדאת. הנשק העיקרי שבידיהם: הנשק. הסובייטים הטילו אמבארגו של נשק על מצריים. … הם מקווים שאם אמבארגו כפול זה יימשך די ומן, יתמרד הצבא המצרי המ׳ורעב־לנשק נגד סאדאת, יפיל אותו ויקים דיקטטורה של קצינים פרו־סובייטיים. … ככל ש חולף הזמן מסתבר כי דמשק צדקה בטענה כי הנשיא אנוואר אל־סאדאת אכן נטש, לפי •שעה, את חזית-המאבק הערבית, כדי לספק אינטרסים מצריים מובהקים.
גליון 2172 (17 באפריל 1979), עמוד 26

המנהיגים המקומיים, ראשי האירגונים הדתיים והעם הפשוט שוללים את הס כמי קאמפ-דייוויד מכל וכל. ״צחקו עלינו ! סאדאת קיבל שקט בגבול שלו, על חשבוננו. … המאבק היה על עתיד הפלסטינים, ועכשיו קם סאדאת ומוכר אותנו!״ אומר אל-נוסייבה במרירות. הכעס על אל־סאדאת גדול כאן מהכעס על. מנחם בגין. הראשון — ציפו ממנו להיות נושא הדגל הערבי.
גליון 2364 (22 בדצמבר 1982), עמוד 15

״ חבר״ הכנס ת לשעבר יצחק יצחקי תונ ע ארבעה מיליון שקל מבעל מיפעל לליטוגרופיות, שאיבד מי כ תב אורגינלי ששלח לו הנשיא המצרי המנוח אגוור א ל־ סאדאת. • מתי התחלת לחשוש שהמיכתב נעלם? … אני מודה לך על המאמצים בדרך טיפול בילדים הפגועים ומאחל לך מזל טוב ובריאות״. למטה היתה חתימתו של סאדאת בעברית ובערבית. • מדוע רצית להפוך את המיכתב לליטוגרפיות? … בוא נעשה משהו ביחר. אתה תצייר את הפנים של סאדאת ובצר ימין יהיה המיכתב. באמצע יהיה כתוב ״שלום״ בערבית, בעברית ובאנגלית
גליון 2109 (1 בפברואר 1978), עמוד 47

בצב חחוות שיחה בקאהיו מתחת לתצלומיהם של נשיאי מצרים, אנוואר אל־סאדאת וגמאל עבד־אל־נאצר, משוחח ד״ר מוחמר כאמל עס עורו העולם הזה, בחדר־האורחים של בית־החוליס הצבאי אל־מעאדי. … אני: מה זה 1 כאמל: לדיאליזה, לניקוי הדם מחומ רים רעילים• אן 4קודם כל היה צורך לסלק את האבר המרוסק, כי הוא הפך למעמס על כל שאר חלקי גופו של הפאצ־יאנט. אני: מזכירה של הגברת סאדאת אמר לי שכאשר התקשר איתך, הדבר הראשון שאמרת הוא שאתה מתפלא שיגאל שוחט עדיין חי.
גליון 2162 (7 בפברואר 1979), עמוד 27

היא לא יכלה להבין בשום פנים ואופן מדוע אין ממשלת ישראל נע נית ליוזמתו הנדיבה של הנשיא אנוור אל- סאדאת. רק אתמול, כך סיפרה לי, נערכה בקאהיר אסיפה של עיתונאים פוליטיים, ונשמעה הדיעה שאולי הגיע הזמן להכין את דעת־הקהל המצרית, בעדינות, לקראת אפשרות של כישלון המשא־והמתן. … והרי מצריים היא הנותנת ! הנשיא אל-סאדאת הוא שבא לירושלים, הוא שעשה מחווה היסטורית חסרת־תק- דים, הוא שהציע לישראל למלא את מיש- אלתה העיקרית: לעשות עימד.
גליון 2229 (20 במאי 1980), עמוד 39

בנאומו הארוך הקדיש נשיא מצריים, אנוור אל סאדאת, שעה וחצי לדיון בבעיית הקופטים (הנוצרים) במצריים. המאבק בין סאדאת לראש העדה הקופטית באבא שנודה הזכיר לישראלים את הבדיחה הבאה ששמעו מחברי המישלחת לשיחות האוטונומיה: במטוס ישבו סאדאת, ראש העדה המוסלמית, שייח׳ ,אל־ אזה א ר, וראש העדה דד מדוע התנגד עור **1צמן לנ שוא, אחותו לגוי והיכן ומצא טוביה סער כ שא שתו מחפ שת אותו יייצמן.
גליון 2193 (12 בספטמבר 1979), עמוד 70

לאחר מסיבת העיתונאים ראיינו אנשי הרדיו אישים מצריים וישראליים על ביקור אנוור אל־סאדאת. לפתע ניגשו אל נקודת השידור אנשי־ביטחון ישראליים, הפריעו בגסות לשידור הישיר שנערך על־ידי.שלום קיטל, השתוללו, קרעו חוטים וחבטו בטכנאים. … שוב הוכח עד כמה הטלוויזיה היא חסרת-אונים בכל הנוגע למיכשור הטכני, ועד כמה מחלקת־החדשות אינה ערוכה למבצעים דוגמת מיבצע שער ,3ביקורו של אנוור אל־סאדאת בחיפה. טקס קבלת הפנים לסאדאת היה בזיון טלוויזיוני. … הגורילות הופעתו של מנכ״ל רשות־ד•,שידורי, יוסף (״טופי״) לפיד, במלון דן־כרמל בחיפה, בעת ביקור נשיא מצריים אנוור אל הדיברוד ממשיד להטריד כתב קיטל אומץ פתאומי מערכות החדשות בתחנות ארצות־הברית ואירופה אינן מעוניינות כל־כך בסיקור ביקור אל־סאדאת. שעות רבות של לוויין, שהוזמנו מבעוד מועד, בוטלו, ואלפי מט רים של פילם צולמו לריק.
גליון 1780 (13 באוקטובר 1971), עמוד 15

לנסיונו של ניכסון לכפות הסדר מיידי, לפחות חלקי, יש גם סיבות החורגות משיקולים מפלגתיים, והם : • האמריקאים משוכנעים שאם לא יושג הסדר, ייאלץ הנשיא אל* סאדאת — כעל כורחו — לחדש את המלחמה כשנה הכאה. … על כל פנים, אפילו אין ברית־המועצות ששה להרפתקות, לא תוכל להרשות לעצמה לנטוש את הערבים, אם אלה יסתבכו במלחמה. • מכיוון שאל־סאדאת אינו רוצה כשום פנים כחידוש המלחמה, הוא העכיר כחשאי לשר־החוץ האמריקאי ויתורים מרחיקי־לכת, כרוח ההצעות האמריקאיות להסדר החלקי. … כי השאח הפרסי, שנפגש השבוע עם נשיא מצריים אנוואר אל־סאדאת (ראה במרחב) ,אינו שש לגלות בפומבי את יחסיו המצויינים עם ישראל.
גליון 2006 (11 בפברואר 1976), עמוד 21

המצרים שלחו לשם בראש מישלחתם את ג׳יהן סאדאת, אשת הנשיא. בתגמול שלחה ישראל את לאה רביו• ההצהרות שלה היכו גלים. … לאה הביטה לעבר הספסלים הריקים ואמרה למיקרופון בקול רועד :״אני מקווה שהיציאה מהאולם הסתיימה.״ ״ ע שי תי עיניי ם לנציג ה לגגוגי ״ ** הר־כך, כשחזרה מהוועידה ליש- \ 8ראל, התעלתה לאה על עצמה. בראיון לגלי צה׳׳ל אמרה :״ג׳יהן סאדאת היא הדמות הנערצת להופיע ולהצטלם בחברתה של דאקלין קנדי־אונאסיס, שלגביה יש לה קיבעון מזה שנים, מאז הירבו לציין בפניה כי היא דומה אשה נאה, אבל לא התרשמתי ממנה במיץ- חד לכאן או לכאן.״ כעבור כמה ימים, כאשר פירסמו בעתונים הישראליים דיווחים על הצלחת הופעתה המרשימה של ג׳יהן בוועידה, נתקפה לאה בזעם אמיתי : ״למה כותבים שנ׳יהן יפה? … איש לא יעלה בדעתו שעתון ערבי יכתוב דבר כזה עלי ! את סאדאת הופכים אצלנו לשיא החוכמה ואצל יצחק מחפשים את כל ה־מיגרעות.״ לאה רבץ סיפרה לעיתונאיות עוד כמה פרטים פיקאנטיים, שלא פורסמו על־ידן.
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 3

בשבוע שעבר לא ד,״ה הד״ר גולדמן, ש חדל לכהן כנשיא הקונגרס היהודי העול מי, זקוק לאישורה של גולדה כדי להיפגש עם נשיא מצרי. הוא נפגיש עם סאדאת ב מלון המלך דויד, בירושלים, בנוכחות מנ חם בגין ׳ופייר מיידם ׳פיראנס, מי שהיה ׳ראש ממשלת צרפת. וצריך היה שוב להפעיל את הדמיון כדי לתאר כיצד עשויים היו הדברים ׳להתגלגל לולא הכשילה גולדה את פגישתו של גוילדמן עם ׳נאצר לפני שבע שנים. גם לפגישה של גולדה עצמה עם סאדאת ייש רקע קודם, שפורסם בהעולס הזה. … על הבמה הקטנה של קאברט סימפריז הפאריסאי, ישבו על ספסל, כשהם חבוקים בעדינות, לא אחרים מאשר גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל, ואנוואר אל־סאדאת, נשיא מצריים. היתה זו תחילתו של סיפור אהבה רותח.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 33

שלי שתירגם. עיתונאית שואלת אותי על סאדאת. האם הישראלים תתפעלו ממנו ו (כן ).האם הישראלים יתנו משהו בתמורה? … היא היפנתה אותי למישרדו של השבועון אוקטובר, שבועון הידוע כחביבו של הנשיא אל־סאדאת, הממומן על-ידו. אנשי המיקצוע אומרים שייצור כל גיליון עולה 35 גרוש, והוא נמכר ב־ 10 גרוש. … החשש, המושמע בפי כל, הוא שמא הרחיק סאדאת לכת מבלי לקבל שום־תמורה, שמא ישראל לא תביא כלום, והדבר יהפוך את מצב הנשיא קשה ביותר.
גליון 2112 (22 בפברואר 1978), עמוד 2

נראה כי השינויים שיוכנסו בתוכנית המקורית, שאותה נשא עימו בגין לסאדאת כאיסמעיליח, לא יושפעו דווקא מהסיוע הצבאי האמריקאי למצריים וסעודיה, אלא מן המגמה להקל על ירדן להצטרף לשיחות־השלום. מאחר שטענתו העיקרית של סאדאת, מלבד בנושא היישובים בפיתחת־רפיח, היתד, כי תוכנית־השלום של בגין אינה מותירה כל אפשרות של צירוף ירדן לשיחות, מחפשים עתה מגבשי התוכנית אפשרות של ויתורים לירדן, גם בתחום ניסוח הצהרת העקרונות וגם בתחומים מהותיים יותר. אולם כד הוויתורים שייעשו לירדן, ייעשו על חשבון המצרים ולא על חשבון ישראל, כשהעיקרון המנתה הוא ״יותר ויתורים לירדן ופחות ויתורים למצריים.״ סאדאת יידרש, כנראה, לוותר, בשאלת שדות״התעופה וסידורי־הביטחון, מעבר להצעה הישראלית המקורית, תמורת הנכונות ללכת לקראת ירה. … כמיבתבים שנשלחו לאזרחי ארצות־,הברית, משתמש הארגון המפ״מי הפועל ממישרדי המיפדגה הציונית המקבילה דמפ״ם כארצות־הכרית, כשררה החמישית כניו־יורק, בתמונתם שד מנחם בגין ואנוואר סאדאת, לעיטור הפנייה לאיסוף! הכספים.
גליון 2145 (9 באוקטובר 1978), עמוד 16

.״ 91 אותם ישראלים מה־מישלחת נזכרו במערכת היח סים בין שר-החוץ בפועל ה חדש של סאדאת, כוטרוס ראלי לבין סאדאת, כפי ש- תאר אותם בפניהם ראלי עצ 9רק עתה התברר מדוע הסכים לפתע סגן־ראש־הממ- שלה ייגאל ידין לוותר על כחבר לוושינגטון הנסיעה מישלחת המשא־ומתן עם מצ ריים. … כשנתקל במבטי התמיהה של השומעים הסביר בגין: ״כאשר דיין מתחיל לאמר מישפט, אף פעם אי אפשר לדעת איך הוא יסיים אותו.״ 91 חברי המישלחת היש ראלית לקמם־דייוויד מוסיפים פירוש משלהם לגירסאות ה שונות על הסיבות להחלפתו של שר־ד,מלחמה המצרי עכד־אל־ראני אל־גאמסי, ומי נויו כיועצו של נשיא־מצריים אנוור אל־סאדאת. לדב רי חברי המישלחת היה גאט־ עמירם ניר, אם יש לממ שלה קו אדום בנוגע למילחמה בלבנון.
גליון 2153 (6 בדצמבר 1978), עמוד 2

על״פי ידיעות אלה עלול נשיא מצריים, אנוואר אל־סאדאת, לנקוט כצעד שפירושו הממשי יהיה ביטול כל מה שהושג כשיחות השלום בוושינגטון. סאדאת עלול לנצל, על־פי ידיעות אלה, את תשובתו התקיפה והבלתי מתפשרת של ראש־הממשלד, מנחם בגין לאיגרת האישית ששיגר אליו, כתואנה להפסקה מוחלטת של כל המגעים עם ישראל. … עם ביטול העיסקה ירדו לטימיון שלוש שנות תיכנון, שההשקעה בהן היתה ברובה של הקונצרן הישראלי והסתכמה בעשרות מיליוני ל״י. גם אם ישהה אל־סאדאת את תגובתו, נערכים כבר בירושלים לקראת האפשרות של פיצוץ מוחלט של הסכמי קמנדדייוויד, כדי לצאת במערכת הסברה בעולם על מנת להוכיח שמצריים היא האשמה בכישלון יוזמת השלום.
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 25

בפעם הראשונה מאז נחתמו הסכמי קמנדדייוויד נשקפה, כביכול, סכנה של פיצוץ הדיונים ונסיגה למצב ששרר לפני שהנשיא קארטר כפה על אנוור אל־סאדאת ומנחם בגין להגיע להסכם. שילטון, סבורים כי הגישה של הממשלה והציבור — ובייחוד זו של וייצמן — מזי קה. … דיין טען כי רק התייעצות משותפת של קארטר עם בגין ואל־סאדאת, יש בה כדי להביא לכלל הסכמה בבעיות השנויות במחלוקת. … על כן הוא רוצה להשיג את חוזה־השלום במהירות ולהניח לאנוור אל־סאדאת להגשים את מאודו: לחתום על החוזה ביום־השנה לנסיעתו ה היסטורית.
גליון 2308 (25 בנובמבר 1981), עמוד 27

סטאלין ניתק את היחסים הדיפלומאטיים עם הממלכה הסעודית אחרי מילחמת־העולם השנייה. מאז תפסה חסידי סאדאת ברית־המועצות : מסגיר שמאלנים לכלא התורכי בעקבי הרגליים, הלם חשמלי, מעשי אונס, הרעבה שיטתית ובמיקרים חריגים אף הוקעה על הצלב! … מישטרו הפרו־סובייטי של חאפט׳ אל אסד, הסוציאליסטי כביכול, חתום על בשבועות האחרונים פסל היומון המצרי רב־ההשפעה, אל־ אהרם, רשימות שנכתבו על־ידי מקורביו של הנשיא המנוח, אנוור אל־סאדאת, מפני שנקטו טון תוקפני מדי כלפי מדינות ערב. … העיתונאי האופוזיצוני עאדל חוסיין הפר שתיקה בת ארבע שנים שנכפתה עליו על־ידי סאדאת, והעניק ראיון לעיתונאית הבריטית הלנה קובאן .
גליון 2330 (28 באפריל 1982), עמוד 26

לצורכי הכתבה, הוצאה מכלל אפשרות המחשבה שמשהו הושקע במידבר מאז ,1978 וכל ההשקעות פוזרו על פני 11 שנה, בין מילחמת ששת״הימים, ומעט אחרי ביקור סאדאת. אם אכן היו הוצאות נוספות, הן אינן ידועות ולא נכללות בחישובים כאן. כמו כן לא נכללות ההוצאות העצומות, במחירים של היום, של מילחמת יום־הכיפורים, שפרצה, כפי שהודה סאדאת עצמו, בעיקר אחרי שמשה דיין הודיע על הקמת ימית, בשנת .1973 גם ההכנסות מבארות הנפט אינן נכללות בתחשיב שנערך בכתבה זו, משום שלא בדור כמה תצטרך ישראל לשלם לחברות הזרות, שאיתן היו לה הסכמי־שאיבה בסיני, שהופרו אחרי החזרת שדות הנפט למצריים. … ומה שחשוב יותר הוא, שאין פירוט של מה שהוציאה ישראל בסיני מאז ביקור סאדאת בירושלים. כשפנה ח״כ אמנון רובינשטיין משינוי בשאילתה לשר־האוצר, כדי לקבל מידע על הסכומים שהושקעו בשטח אחרי שכבר היה ברור שישראל תיסוג משם, הוא לא קיבל תשובה.
גליון 2119 (12 באפריל 1978), עמוד 15

מול תרגילים אדה ניצבה ישראל מראש״ (העולם הזה ,)2104 אחרי פירוט סאדאת הסו! לא וצה במידחמה -אבל הצריח להבטיח שאם תפרוץ תביא את! … בהיעדר שליטה צבאית ישל צה״ל בכל רחבי יהודה ושומרון, ולאור התנגדות יש ראל לכניסת צבא ערבי סדיר להשלטת סדר ושקט, מורשית הקמת ״מיליציה״ מקומית, בת 30,000 איש, חמושה ׳בנשק קל (נשק אישי, נ״ט קל, מרגמות) ומנויי־דת. ב־ 1983 נרצחים איו מודחים סאדאת, חוסיין ושילט׳ון המלוכה בסעודיה ומיש־טרים צבאיים משתלטים בעולם הערבי. … המשאבים העצומים *שהושקעו מאז חתימת ״׳שליום סאדאת״ ב־ ,1977 בפיתוח הניידות האסטרטגית של צבאות ערב נתנו פריים — ומד.
גליון 2109 (1 בפברואר 1978), עמוד 6

לעומת זאת, בגין הוא שמנסה ״לסדר״ את סאדאת, קארטר, המלך חוסיין, גאולה כהן, משה שמיר ושמואל כץ, שלא לדבר על ילדי ישראל הכמהים לשלום והמתע- בים מילחמה. … יוסף שריק, תל־אביב התפסותו של מנחם בגין לכינוי ״שיי׳ לוק״ ,שהודבק לו בידי עיתונאי מצרי ישיש כמו מוסטאפה אמין, כעילה להש היית שיחות הוועדה הצבאית בקאהיר, היא תירוץ דל־היגיון. על־פי אותו ההיג יון עצמו יכול סאדאת להפסיק מדי שני וחמישי כל מגע עם ישראל. … שלום יוכל להיות מושג רק כאשר שני הצדדים הישירים לסיכסוך, ישראל וה פלסטינים, יכירו זה בזה ויישבו אל שול חן הדיונים. לא את סאדאת היה צריך להזמין לירושלים, אלא את יאסר ערא- פאת, כי אש״ף הוא הגוף שהרוב המכריע של הפלסטינים בחר לייצגם.
גליון 2136 (9 באוגוסט 1978), עמוד 24

עתה, אחרי עליית הליכוד לשילטון ופי צוץ יוזמת־השלום של אנוואר אל־סאדאת, מרקיעה המכובדות של אלדד שחקים. … ׳שר־החוץ האמריקאי רציה׳ להציל יאת ייוזימת־השלום של אנוואר אל־סאדאת. לוואנם לא הייתה סל סחורה משליו. … בהעדר הצלחה מינימלית ׳כדרכו ישל אל־סאדאת אל השלום, גובר הלחץ הסעודי עליו להסכים להתפשרות עם הגורמים ה ערביים שיל ״הזית !
גליון 2640 (6 באפריל 1988), עמוד 5

קליפת הביצה של הכיבוש נשברה, ואלף התגים, רבבת עצורים ומאה אלף אלות לא יחזית אותה לקדמותה( .זוהי תכונה של אלה: היא יכולה לשבור, לא לחבר). 1בפברואר 1971 הציע יורשו של עבד־אל־נאצר, הנשיא החדש ־ אנוור אל־סאדאת, הצעת־שלום. הוא העביר אותה לישראל באמצעות גונאר יארינג, שליח האו״ם. … אבל אין בכך תשובה אמיתית. בין יוזמת־סאדאת א׳ ובין יוזמת־סאדאת ב׳ אירעה מילחמת יום־הכיפורים, ששינתה את המציאות ואת יחסי־הכוחות. … כעבור ארבע שנים הסכים מנחם בגין להצעת־ש• לום של סאדאת, שחזרה על הצעתו המקורית. נתמקד בשנת . 1985 בינתיים היתה מילחמת־הלבנון.
גליון 2701 (7 ביוני 1989), עמוד 19

זוהי בעייה ידועה בפוליטיקה. אפשר לקרוא לה ״תיסמונת סאדאת״. כאשר הגה אנוור אל־סאדאת את יוזמתו ההיסטורית, הוא לא התייעץ עם ראשי המדינות הערביות. … סא־דאת לא אמר לערפאת מראש שהוא עומר לזרוק את הפצצה הזאת, וכך העמיד את ערפאת במצב שהחשיד אותו כשותף אודיאבנ רי ביוזמה שלא ידע עליה כלל( .ערפאת כמעט הודח, בחזרו לביירות). אחר־כך חתם סאדאת בקמפ־דייוויד על הסכמים שחייבו את המלך חוסיין, מבלי שחוסיין נשאל כלל. … כך אין רוכשים ידידים ליוזמה פוליטית, ואין מצליחים בחברה הערבית, או בכל חברה אחרת. מדוע נהג כך סאדאת? האם רצה להפקיע לעצמו לבדו את כל הזכות על יוזמה שאין לה תקדים בהיסטוריה?


