חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 626 עד 650)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2103 (21 בדצמבר 1977), עמוד 19
בהאחזות הנחל בסיני / הרבה דברים יפים ראו עיני / על המדף דברי ספרות ודת / נגיב מחפוז וכל כתבי סאדאת. ובתוך הסל, כמקום עתון ״דבר׳׳ / מונף מוסף־החג של ״אל־אחבאר״ / ואני לא האמנתי לעיני / בהאחזות מצרים בסיני. … ובשילטון — ב־ ; 1973 והשלישית שלא הצטרף ליוזמת סאדאת.״ הליכוד הוא ייסוג ממרחבים אלה, גם משיטחי • ראש-הממשלה לשעבר, יצחק רבץ: מולדת, בצורה פשוטה או פונקציונאלית... ״אני מרוצה מכך שיוזמתו של סאדאת הביאה ״ההיסטוריה תתמה או תלגלג, אם חלילה תתלשינוי המדיניות האמריקאית והישראלית...״ רחש המפולת מרצון: העוצמה הגיאופוליטית • מנהיג אחדות העבודה ישראל שמפא״י הקימה אותה, בשילטונו של בגין עלולה גלילי ז ״המערך לא יהיה באופוזיציה להסכם־ להתפרק ...האומנם ייתכן שכף יירשם שמו של שלום שיבטיח לישראל גבולות בני־הגנה.״ משחרר הארץ מידי הבריטים, מי ש׳דק כך׳ • ח ״כ יוסי שריד :״איש לא הצליח היה סימלו גם מצד המפה וגם מצד הכלי שעליה?
גליון 2114 (8 במרץ 1978), עמוד 22
הוא מאמין כי לו העלה מישהו לפני עשר שנים בדעתו כי תיתכן אי־פעם יוזמה כמו זו שנקט בה הנשיא סאדאת, לא היו היישובים בפיתחת־רפיח מוקמים מעולם. … לעומת זאת, סבור וייצמן, ניתן יהיה לשכנע את המצרים לאפשר לישראל, ב־מיסגרת הסדר־שלום, להמשיך ולהחזיק לתקופת זמן מוגבלת אך ממושכת, את שדות־ד,תעופה הצבאיים שלה בסיני. מאז פגישתו עם הנשיא סאדאת בעת ביקורו בירושלים, השתכנע עזר שיוזמת סאדאת היא הזדמנות היסטורית שאסור למדינת־ישראל להחמיצה.
גליון 2112 (22 בפברואר 1978), עמוד 13
אנחנו נדרשים לשלם במטבע ששמה שטחים, כדי לקנות דברי ששמו שלום. על פי גירסתו של אנוואר אל־סאדאת, אנחנו מתבקשים להחזיר את כ ל השט חים שכבשנו ביוני ,1967 ולקבל תמורתם את כל השלום. … אם תבוא אל איש, הרואה את השלום כ ך, ותגיד לו ששארם־אל־שייך חשוב מן השלום, שפיתחת-רפיח חשובה מן השלום, הוא יהיה בטוח שאתה מטורף. כאשר בא הנשיא אנוואר אל־סאדאת ומסביר מהו מחירו של השלום, הוא נראה בעיני איש כזה כאדם סביר. … לא יעלה על דעתו להק ריב על מיזבח השלום אף את קומץ ההת נחלויות בפיתחת־רפיח. כאשר בא הנשיא אנוואר אל־סאדאת ומציע זאת מעל דוכן הכנסת, ברור שהוא נוקשה, קיצוני, ולפחות בלתי־סביר.
גליון 2115 (15 במרץ 1978), עמוד 20
כתב סלאח מונטסר באל־איהואם כי ׳בגין הכין את כל עמדותיו לקראת ועידת ז׳נבה, עוד לפני יוזמת אל-סאדאת, ועכשיו הוא חוזר עליהן בלי שינוי, למרות כל מה שקרה בינתיים. … ברדינייב דיבר יעל ׳ועידת־דנבה, אף שהדבר לא נכלל בהודעת-יהסיכיום. .אם ייכשל סאדאת, יעלו המניות של ברית־המועצוית. מתנגדי סאדאית ירימו ראש . … ,אלא שהפעם ׳תהיה ברית־המועצות בטוחה יותר בעצמה ,׳ומעמדו של סאדאת יהיה חלש יותר. ״האם, בגין מעוניין בזה?
גליון 2139 (30 באוגוסט 1978), עמוד 29
נם ׳מעצר .״היום! ,אחרי ביקורו של אנוואר אל־סאדאת בארץ, השתנה המצב. הוויכוח אינו אקדמאי גרידא, כי אם קונקרטי, על שלום שניתן להשיג. … ״קשה לי ׳להסכים עם דייעותיו של שימעון פרם,״ יאמר השבוע ,״ובמיוחד אחרי שגינה אותנו ׳בצורה כזאת. אחרי ביקורו שיל אל- סאדאת לא השתנתה! ,אמנם, המפה הפוליטית בישראל, אבל מישהו בהילך־הרוח בציבור השתנה. … זה הזמן להשיג שליום ׳תמורת, החזרת שטחים, וזה נעשה בירור יותר ויותר לאחר ביקור סאדאת. וימה עושה !הממשלה? — משיכה !במדיניות ההתנחלות !
גליון 2137 (16 באוגוסט 1978), עמוד 23
נח״ל חל ם ך* חלמת ועדת־ השרים לענייני-ביט- י י חון על הקמת חמש היאחזויות נח״ל צבאיות בבקעה, התקבלה ב־ 28 ביוני, לפני שפגישת וייצמך סאדאת בזלצבורג, ועידת אריק שרון ״יש לי ראש נפוח ! … להצדקתה הוא התבסס יעל פרוטוקול הפגישה האחרונה, שנערכה, בין סאדאת לעזר, וייצמן, !שנרשם בידי היועץ־המשפטי לממשלה ה־יפרופסור_יאהר!וו ׳ברק. באותו פרוטוקול היה משפט !בו רימז סאדאת שבמיסגרת ההסדר ניתן יהיה למצוא פתרון למאה־זים צבאיים ישראליים בגדה המערביית.
גליון 2095 (26 באוקטובר 1977), עמוד 19
את הסיכונים הגדולים ביותר ב החליטו, גם בישעת המשבר החמור ביותר עבורו, ולמרות המלצת הרמטכ״ל שלו, לא להשיב את צבאותיו מסיני למצרים. בכך הציל סאדאת יאת ההישג האיסטרטגי־המדיני מצפורני הכישלון הצבאי ׳שינחלו כוחותיו בשדה־הקרב! … הדרג המדיני אחראי בכך, שלא הבחין כי ״׳מטרת- המילחמה״ הצבאית של סאדאת היא היאחזות, בכל מחיר יועד סוף חהמילחמה, בשטח שכבש צבאו בסיני — מת שיאפשר ליו להיחשב, פסיכולוגית ומדינית ,״הצד המנצח״ ,׳ולא חשוב מה ישיג צה״ל! וכי, באופן זה, סאדאת הוא שהכתיב ,׳באורח אוטומטי ׳והכרחי, את מטרת־המ״לחמר׳ הצבאית של צה״ל בדרום, כ״שלילת הישגי המצרים״ ,על־ידי השלכתם חזרה למערב התעלה — ועדיף, חיסולם (כצבא) במיזרח התעלה — יתוך שבסיום המילחמה נמצא צה״ל לפחות על קו־המים, יובכך מוכיח לכולי עלמא ובעיקר למצרים, על פי אמות־המידד׳ ש להם, כי אין נשקף להם כל סיכוי, לפחות עתה ובעתיד הנראה־לעין, להשיג יתרונות מדיניים באמצעות מילחמה.
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 104
.״ דני צ׳רטו־ק בן : 3-1 ״מנחם בגין הוא ראש המגד סאדאת.״ !• שר־ הדתות אהרון אבו־חצירא :״בושה לשבת בממשלה הזאת.״ #שר־ החוץ מיטה דיין: הרנזטכ״ל והתנ״ך״ י• ח׳׳ב חיים כר־לכ לעזר וייצמן :״עזר, שכחת לפמפם לציפורי את מנת השכל השבועית שלו.״ וייצמן :״יש לי קשר יותר עם סאדאת מאשר עם הרבי מלובביץ /סאדאת כבר ביקר בארץ.״ 6ח״ב עדי אמוראי ל כנין, על הבדיחות המסופרות על סגנו, ייגאל ידין: ״זה לא מגיע לו.
גליון 2568 (19 בנובמבר 1986), עמוד 18
יצחק נבון עשה כנשיא, ועושה כשר־חינוך, להעמקת ההבנה בין שני העמים, יחסו של דויד לוי לשטח־אש 9ולערביי־ישראל, כמו גם לסיכסוך הישראלי־ערבי ולסוגיית־לבנון, אינה כיחסו של השר משה ארנס, כשם שהרב יצחק פרץ, חשוד ככל שיהיה בדבקות לחשכת ימי־הביניים, אינו שונא המיזרח״ם קיבלו לל א עוררין ואף קידמו בהתלה בו ת את אנוור אל־סאדאת חשיפת אדרי כדמות־מפתח בקשר המארוקאי מלמדת על הפוטנציאל הטמון במיזרחיים ״מכאן,״ מוסיף גבריאל מוקד ,״מגיע אני לסוגיית מיזרח ומערב שבקירבנו. … יש בה גם, בתופעה המרנינה הזו של המיזרח אל השלום, משום בנייה מחודשת של אותו הגשר, שאת דרגותיו צריך לחלץ ולשכלל מזילזול השמאל האליטיסטי, כמו גם מטירוף הכהניזם המאיים. של סאדאת ן* מיזרח אל השלום״ מופיעה מזה שלש שנים כמישענת 1 1/ /עיונית־אידיאולוגית לאוכלוסיה שוחרת־שלום ביסודה, פתוחה לעולם הערבי בזכות עברה והתנסותה. תנועה זו מאשרת בדיעבד, תוך ליבון, ניסוח והגדרה רעיוניים את התנהגותה הספונטאנית — ומשום כך טיבעית — של יהדות־המיזרח, במיבחן השלום הראשון שידעה מדינת־ישראל. בהצבת אתגר השלום, אנוור אל־סאדאת(כמה סימפטומאטית העובדה שמנהיג ערבי הוא ששבר ראשון משהו ממחסום הרתיעות והפחדים!)
גליון 2697 (10 במאי 1989), עמוד 8
קאדוק״ מזכירה מערכה סמנטית אחרת, שהיו לה תוצאות טראגיות. בראשית שנות ה־ 70 התחיל אנוור אל־סאדאת, הנשיא החדש של מצריים, לדבר על שלום. … צולח״(השלמה, התפייסות) .אי־השימוש במילה זו על־ידי סאדאת מוכיחה שהוא מרמה. התוצאה של ויכוח זה היתה מילחמת יום־הכיפורים, שבה נהרגו אלפיים צעירים ישראליים ואלפים רבים בצד השני. לאחר מכן בא סאדאת, דיבר שוב על.סלאם״ ,והכל הריעו לו בהתלהבות.
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 5
ך א תמיד התחומים ביניהם כה ברורים. /אנוור אל־סאדאת — מה הוא היה? נביא? פוליטיקאי? … היו במצריים אנשים שקדמו לו בהרבה, שפעלו במחתרת למען השלום, שהעזו ופירסמו ספרים על הצורך בשלום עם ישראל, שסיכנו את עצמם. הכרתי אחדים מהם והערצתי אותם. סאדאת, פוליטיקאי משיכמו ומעלה, חש כי דעת־הקהל המצרית מוכנה לשלום, חפצה בשלום. … כל מי שהיה בקאהיר בימים הראשונים אחרי שובו של סאדאת מירושלים, כל מי שחזה בהתפרצות האדירה של שימחה והתלהבות, יודע שסאדאת ביטא את משאלת לב עמו.
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 14
יש שאלות של ״אילו״ .מה היה קורה אילו נענה אש״ף ליוזמת סאדאת, אילו עלה על מרכבתו וניצל את התנופה כדי להגיע תחילה לאוטונומיה, ומשם למדינה פלסטינית? … הוא הבתפק ב״שלום הקטן״ ,והקים קיר־־ברזל נגד ״השלום הגדול״. כמו סאדאת, כמו ערפאת, כמו כל גיבורי העלילה הוא פעל במיסגרת אופיו, תפיסותיו, מיגבלותיו ונתוניו הפוליטיים. … בכך נבדל מעזר וייצמן, נץ קיצוני עד לפני 12 שנה, ששמע את משק כנפי ההיסטוריה ורצה לטוס עימה. סאדאת רצה בברית עם ארצות־הברית, כדי להקל על הבעייה הכלכלית הנוראה של מצריים.
גליון 2209 (2 בינואר 1980), עמוד 8
ה מאורע הראשון, הבחירות ב־ 17 במאי 1977 והמאורע השני: נחיתתו של אנוור אל־סאדאת בנמל התעופה לוד, ב־ 19ב נובמבר . 1977 הבחירות לכנסת התשיעית היו אמורות להיערך בסוף שנת . 1977 האירועים ש הביאו ׳להקדמת הבחירות לאמצע חודש מאי היו חלק מההתפתחויות המסעירות של שנה זו. … הוא קיבל הח לטות מהירות ומפתיעות (מינוי דיין, קלי טת הפליטים הוויט־נאמים) ,הוא נפגש עם מדינאים זרים (קארטר, צ׳אושסקו) ,בישל את המחשבה המדינית שהפעילה ושלחה את דיין לראבאת, והביאה בסופו של דבר לנחיתתו של סאדאת בילוד, ניהל דיונים קואליציוניים והפעיל את ממשלתו — כאילו עשה זאת כל חייו. … אך אף אחת מהן לא שינתה את מהות היחסים בין ישראל ו העולם הערבי המקיף אותה. אנוור אל־סאדאת, על־פי החלטה אי שית ריבונית, ניסר, לעשות את זאת.
גליון 2209 (2 בינואר 1980), עמוד 9
במהלך שנת 1978 מילאו שלום־מכשיו ושאר סוגי הפעילות הציבורית למען ה שלום תפקיד חשוב. הם עזרו לאל־סאדאת להשיג, לפחות חלקית, השפעה על דעת־הקהל הישראלית, כדי שזו תלחץ על הממשלה לעלות על דרך השלום. אחרי מחצית 1978 מיקד אל־סאדאת את יוזמתו במאמץ להפעיל את ארצוודהברית כמנ׳שיר לכפיית השלום על ישראל. … הוא סימל את השינוי הגדול שחולל אל־סאדאת בישראל. שקיעת המערב כשליש האחרון של שנת 1978 פיטר נשיא ארצות־הברית ג׳ימי קארטר את שר-האגרגיה שלו -ג׳יימם שלזינג׳ר׳ כשל עצמאותו היתרה.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 49
הראשון מביא מיבחר מאמרים מתוך קובץ שהופיע תחת כותרת זו, ואילו השני מביא מיבחר מאמרים והתייחסויות בעיתונות המצרית, ותגובות על ביקורו של אל־סאדאת בארץ. !בסיכומו של דבר, קובץ מאמרים מרתק זה, שתורגם החודש לעיברית, פורש בפני המעיין בו עולם מדהים של ניגודים, עולם של פתיחויות אידיאולוגיות לעומת שמרנות לאומנית מדהימה. … דיון, שבמהלכו החלה מתפתחת המחשבה שהביאה בסופו של דבר את יוזמת־השלום של הנשיא סאדאת. תהליך של כתובות על הקיר, שבדומה למחדל יום־הכיפורים עיניהם של הישראלים היו אטומות להן. שורשי יוזמת־השלום של סאדאת נעוצים בתהליך זה, שבו פתחו אנשי־הרוח של המצרים.
גליון 2148 (1 בנובמבר 1978), עמוד 36
מעשיה של ישראל מפריעים לכך, ועל כן אר* צות-הברית מתנגדת להם. בידוד סאדאת ך ותר היעד האפשרי האחרון: חיזוק מעמדו של אנוור אל־סאדאת בעולם הערבי, על־ידי החלשת יריבתו העיקרית, סוריה. … ־ האם מעוניינת ישראל במצב שבו יעמוד אל-סאדאת לבדו מול כל העולם הערבי, מבודד ומנודה, כבעל-בריתה היחיד של ישראל? … אם נכונה ההנחה השנייה, הרי אין שמץ של ספק בכך שהאינטרס הישראלי מחייב את משיכת סוריה לתוך מעגל השלום (במו שנמשכה סוריה, בשעתו, אל מעגל הסדרי-הביניים, בעיקכות מצריים). אל-סאדאת עצמו אינו מעוניין בשום פנים להביא להקצנת העמדה הסורית נגדו.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 44
באותה שעה ני סה אש״ף ליצור קשרים עם אר*ות־הברית — אך כל נסיונותיו הושבו ריקם. יוזמתו של אנוור אל־סאדאת, שנועדה בין השאר למנוע את ההליכה לוועידת ז׳נבה, שינתה את המפה. … עו מי פלסטינ־ לי ד עידון מו ב ל לנלעצר מדוע לא חיקה את מעשהו ש 7אנוור אל- סאדאת, או אף הקדים אותו; כיצירת אירוע בינלאומי דרמאתי? … קל לפלסטינים להצביע על ההבדל המהותי בין מצבו של אל-סאדאת ומצבו של ערפאת. אל־סאדאת עמד בראש מדינה כימעט־דיקטטורית, יציבה ומגובשת, והוא יכול היה לכפות את החלטותיו על עמו.
גליון 2552 (30 ביולי 1986), עמוד 17
כבר למחרת בבוקר הופיע ביטאון רק״ח, אל־איתיחאד, בכתבת־ענק סנסציונית בראש העמוד הראשון, בתוספת מאמר ראשי בחתימת המערכת. הכותרת :״אבנרי מגן על כניעת סאדאת ומתקיף את ערפאת ונוזף בערפאת מאחר ולא נענה לעצותיו המפוחדות של מיעארי ״.עוד נאמר שאני ״משתף פעולה עם האימפריאליזם האמריקאי״ ,ומה עוד. … לא אמרתי בנאומי אף מילה אחת על מוחמר מיעארי. על סאדאת אמרתי שאיני בא לדון על יוזמתו, אלא רק על נקודה אחת: סאדאת הוכיח שאפשר לשנות את דעת־הקהל בישראל בן־לילה למען השלום, אם משכנעים אותו שהמסר הוא באמת מסר של שלום. … שנתיים לפני כן הודיע נשיאם, אנוור אל־סאדאת, על נכונותו להגיע להסדר־שלום עם ישראל, אך יוזמתו נדחתה על הסף על־ידי גולדה מאיר.
גליון 1729 (20 באוקטובר 1970), עמוד 5
כתב הקורא מנחם זבידה :״אני עוקב באופן קבוע אחרי ההורוסקופים המתפרסמים בעיתונות הישראלית. כאשר מת נאצר ואנואר סאדאת נבחר במקומו כנשיא זמני של מצריים, רציתי לבדוק את אמינות ההורוסקופים ולראות אם הצליחו לנבא לסאדאת את עלייתו הבלתי צפוייה לשלטון. תאריך לידתו של סאדאת, כפי שהתפרסם, הוא ה־ 28 בדצמבר, מזל גדי.
גליון 2193 (12 בספטמבר 1979), עמוד 37
פחדתי מאד ראש מערכת ״העולם הזה״ ,יוסי ינאי, אשר היה האחראי על סיקור ביקור נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, בחיפה, פגש לראשונה את בתו של אל־סאדאת, ג׳יהאן עות׳מאן, בסיור שערכה ג׳יהאן בכפר הדרוזי דליית אל״כרמל, כאורחתו של ח״כ הליכוד, עמל נאצר־אל־דין.
גליון 2189 (15 באוגוסט 1979), עמוד 68
נבחר • כיושב־ראש־כבוד של הת- אחדות־הסופריס-המצרים, נשיא מצריים אדור אל סאיאת, בטקס שנערך באלכסנדריה שבו הוגש לו כרטיס חבר של ההתאחדות על־ידי יושב־ראש אגודת־ה־סופרים־המצריים תאופיק אל-חכים. סאדאת שני מיליון פרס ראשון כשלוש מאות אלף זכיות העולות בגורל! … פרדדיק היתד, אשתו הרביעית של סלרס, ואילו גירושין אלה הם הראשונים של פידריק. עידו יושב־ראש אל־סאדאת מאזני המחשבה ניבחר לתפקיד מאחר ״שתיקן את מאזני המחשבה העולמית והפך את השלום ל בסיס החיים.״ נבחר.
גליון 2274 (1 באפריל 1981), עמוד 37
בערב הראשון שלי בניו־יורק הלכתי עם פיאה, למחרת הזמינה אותי ג׳יהאן סאדאת לארוחת־צהריים בהשתתפות מזכיר האו״ם, קורט ואלדהיים. … המזכירה חשבה שהשתפרתי ך* מזכירה של ג׳יהאן סאדאת ראתה אותי ואמרה לי : י 1״מה הסתפרת?
גליון 2271 (11 במרץ 1981), עמוד 26
שתו והגישו ברמליטה סנגריה קראו חם, לבה בזוגות, במסיבה ובכל מקום. 11 במצריים יצא לאור שבועון חדש בשם מאי, על שם חודש מאי ,1971 שבו חיסל אנוור אל־סאדאת את ״מוקדי הכוח״ במצריים. בעמוד הראשון מופיעה תמונה של הנשיא עם אשתו ג׳יהאן ויש בו מדור אישי של אל- סאדאת, הנקרא ביסמיללה, שפירושו ״בשם אללה״ ,מילים המאפיינות את הנשיא בכל העולם, מפני שהוא פותח בהן כל נאום שלו.
גליון 1992 (5 בנובמבר 1975), עמוד 2
כל הכללה לגבי היהודים היא אנטישמיות. — מעניין אותי נורא לדעת — אם סאדאת היה אומר שיהודי כן מבר לו רדיו, האם זו היתה בבל״זאת אנטישמיות! תשובה: ודאי. אנחנו הרי מכירים את סאדאת, שהיה תלמידו של היטלר, ואת הערבים בכלל ואנחנו יודעים למה הוא התכוון — הוא בעצם רוצה לומר שהיהודים מומים למכור הכל תמורת כסף, אפילו את אמא שלהם.
גליון 1992 (5 בנובמבר 1975), עמוד 12
אחרי הראיון, ולפני פירסומו, הודיע סאדאת למתווך האו״ם, גונאר יאדינג, שהוא מוכן לשלום בתנאי שישראל תיסוג לגבול הבינלאומי בץ ארץ־ישראל ומצריים. נולדה שלחה שליח בהול אל דה־בורשגרייב, תבעה להשמיט את הקטע על סאדאת מהראיון — וביססה את אי־אמונתה בשלום על טענות אחרות. 8במיסדרונות הכנסת התלוצצו השבוע, כי ח״כ המערך, צגי גרשוני, עומד לשנות את שם מישפחתו לשילחוני.
