חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 651 עד 675)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1965 (1 במאי 1975), עמוד 30
התוכנית מומנה על־ידי אותה חברת־ביטוח שהצעה לפני כחודשיים את התוכנית על אנוואר אל-סאדאת. בניגוד לשעה היחידה שהוקדשה לנשיא המצרי, הופקה התוכנית על רביו במתכונת ״אלה הם חייך׳ ,נש־ירוחם כהן תופס חלק ניכר ממנה בסיפורים משעממים ובלתי־מובנים על ראש־ממשלת ישראל. … לאה רביו הסבירה למיליוני הצופים, שציפו לשמוע מרבין הצהרות פוליטיות מקבילות לאלה ש השמיע סאדאת, עד־כמה בעלה הוא ״טוב, שקט ואינו צועק אף פעם.״ מיליוני היהודים שהתגאו בסרט על בן־גודיון, מיהרו לסגור את המקלטים בבושה, כשהסתיימה התוכנית החיוורת והקאטאסטרופלית על רביו• הג ש ש החיוור בתכניתמס׳ 6 פ נסיעות מיד יו 13 נסיעות ביום ראשון אוטובוסי נוחי ממוזג׳ אויר בל זאת ב־פ 3ל י בלבדנמסלולאחד) פרטי בכל לשכות המודיעין. 0 -י־ אגד-ההוהלה 1*1112, 1975ק\ג881., ד :,.הריסי .1 , 0ג.
גליון 2030 (28 ביולי 1976), עמוד 19
הופיעו השבוע כמה 1וכמה סימנים שרמזו על הנכונות לפשרה כלשהי. נאומו הגדול של הנשיא אנוואר אל־סאדאת, ביום־המהפכה המצרי, אמנם תקף את סוריה, אך לא בקיצוניות בלתי־מתפשרת. את הארס העיקרי שלו היפנה אל־סאדאת לעבר יריבו, מועמר קזאפי, שאותו הגדיר כ״המשוגע מלוב״ .הוא לא כינה את אל־אסד בכינויים דומים. * האחד מחזיק רובה בלגי מציוד נאט״ו, השני קאלאצ׳ניקוב רוסי, השלישי רובה אמריקאי מסוג מ־.16 הרוגים נשכונתישנ׳ מוסלמית והנעשה ניד׳ הנוצרים [
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 31
חששות אלה אינם מושמעים רק בפי מתנגדיו של סאדאת, אלא גם בפי כמה מתומכיו הקרובים ביותר. … אבל אין הם יעילים, דינאמיים, עצבניים, תוקפניים כמו הישראלים. * המארח הוא עבד־אל־סתאר אל־טא־ווילה, בעל טור בשבועון רוז־אל־יוסוף, אחד מראשי השמאל המצרי, התומך ביוזמת השלום של סאדאת. בתמונה נראים גם אשתו טמירה, בתו הבכירה בלה ובתו הקטנה אינתיסאר (ניצחון) ,שנולדה במיל־חמת יוס־הכיפוריס.
גליון 2102 (15 בדצמבר 1977), עמוד 16
.״ ׳ 8מי שהתקשר ללישכת אשאך אדסאואת נשיא מצריים, מציג בגאווה — לצד רעייתו ג׳יהאן — את נכדתו הנושאת את שם סבתה• הנכדה, שנולדה בעת ביקורו של סאדאת בירושלים, הוגדרה על־ידו כן :״התינוקת הזאת היא תינוקת השלום ...זה ברור ״.בתו של סאדאת, נואה, ילדה את ג׳יהאן זמן קצר אחרי ההתרגשות שתקפה אותה כשצפתה באביה באל״אקצה.
גליון 2105 (4 בינואר 1978), עמוד 48
את מקומה תפס לאחר־מכן טוביה צפיר שחיקה, כהרגלו, את ראש הממשלה ואת שריה ואפילו, לצורך העניין, ניסה לחקות את נשיא מצ ריים אל־סאדאת. המחירים חנ״ל כוללים 7ימים ד 7לילות, חצי פנסיון, בחדרים זוגיים. … וכאשר היתה ההילולה בעיצומה עלה רפי על הבמה, ובמילים נרגשות הזמין את הגברת הראשונה של מצריים, ג׳יהאן סאדאת, למסיבת-השלום הבאה שיארגן על חשבונו.
גליון 2110 (8 בפברואר 1978), עמוד 17
אצר עמי ותמי נגד אידי אמין עמי ותמי וגד פועל הנ מ ל עמי ותמי בעד אנוואר סאדאת יופיעו: ״יש להמשיך ולעשות,״ הסביר עמי בעוז ,״למען לא תחזור יותר הסכנה! … עמי ותמי נגד הימ אים עמי ותמי נגד מכתב ה שמיניות עמי ותמי 1גד אנו ו אד סאדאת
גליון 2127 (7 ביוני 1978), עמוד 10
לדעתי, אילולא חלה מהפכה בנושא המדיני — ביקור סאדאת — אז היתה הממשלה יכולה להקדיש את כל זמנה למהפכים בכל תחומי החיים במדינה. אבל ביקור סאדאת וכל מה שקשור לביקור הזד, גזלו את כל זמנה של הממשלה ובעיקר את זמנו של ראש־הממשלה, שלא היה לו זמן להקדיש מחשבה ומעשים למהפכים בתחומי־החיים הרגילים במדינה.
גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 36
בגין וקארטר סיכמו ביניהם את הסכם השלום וגישרו על פער הדעות שבין ישראל לארצוודהברית ובין ישראל למצריים. הנשיא סאדאת קיבל סיכומים אלה. תוך דקות ספורות נעה מטוטלת מצב- הרוח הלאומי והפוליטי בארץ ממדוכא לעולז. במהלכה של שיחת טלפון אחת מקאהיר לירושלים, שבה שוחח קארטר עם בגין, כשלידו יושב סאדאת ומהנהן בראשו, הפך בגין לגיבור השלום בעיני הציבור הישראלי.
גליון 2174 (1 במאי 1979), עמוד 36
״ המרירות כלפי ממשלתו של אנווד אל- סאדאת בולטת גם היא. בעלי שכם רואים באל-סאדאת מי שבגד בעם הערבי וזנח את אחיו.
גליון 2134 (26 ביולי 1978), עמוד 23
״ קרא / /י 1מנחם בגין בזעם, בדברו על מנ היגי מיפלגודהעבודה, המבקשים לבקר במצריים ולהתראות שם עם הנשיא אנוואר אל־סאדאת. היתד, זאת אחת ההתפרצויות שלו השבוע, שבמהלכן דיבר על ״מארד קדשמארוקו״ .הפליט את המילה הרוסית ״חוי״ ואמר שדויד בן־גוריון לא היה נותן לו לגעת אף בקצה של המלך חוסיין (ראה הנדון). … אמנם יש צורך פורמלי בהסכמת מישרד־הפנים לכך, אך צורך זה בוטל, למעשה, כאשר עיתונאים ישראליים נסעו למצריים, בדרכונים ישראליים, אחרי בי קור אל-סאדאת בישראל. אני עצמי עשי תי זאת פעמיים.
גליון 2276 (15 באפריל 1981), עמוד 72
זהו מסוף אל־הוזייל, בן השבט הבדואי בנגב, העובד במלון. ;אום אל־סאדאת. בפתח האולם שבו נערכה המכירה הפומבית ניצב דוכן של בנק לאומי. אותו דוכן עצמו — ללא שילטי הבנק — שימש את הנשיא אנוור אל־סאדאת בנאומו במלון דן כרמל בחיפה לפני יותר משנתיים.
גליון 2293 (12 באוגוסט 1981), עמוד 6
זה היה קורה, בלי כל ספק, גם אילו פירסם אנוור אל־סאדאת ב נובמבר 1977 בקאהיר הצעה ש ישראל תחזיר את כל סיני ותם- רק את ההתנחלויות, תמורת שלום עם מצריים. … ההצעה הסעודית היתה, כמובן, רק עמדת־פתיחה למשא־ומתן, וב תור שכזאת היתד, מרחיקת-לכת למדי בגישתה• היא לא נבדלה מ תוכן נאומו של אל־סאדאת בכנ סת. מובן שגם ממשלה שוחרת״ שלום בישראל לא היתד, מקבלת תוכנית זו כמו שהיא, אלא תוב עת כי במהלך המשא־והמתן ישו נו בה נקודות מסויימות. … פרשה זו תחלוף, מן הסתם• יתכן כי זהו אות המבשר : הבאות: מילחמת־התרבות הב תי־נמנעת. אנוור אל־סאדאת, שאינו רואה בעין טובה יוזמות ערביות מתח רות, ביטל את ההצעה הסעודית באומרו ש״אין בה כל דבר חדש״.
גליון 2247 (23 בספטמבר 1980), עמוד 40
בכך גם מתגשמות התיקוות שאותן לא ידע אל- סאדאת בחייו הפוליטיים בעבר. איש אינו נכנס לכלא בבוקר, כפי שקרה לסאדאת. ; כאשר דיבר הנשיא על היטלר, אמר לי עיתונאי ישראלי: סטרתי על לחיי, כיסיתי את עיני בשתי ידיי ואמרתי לעצמי: זד. … באותה שיחה באלכסנדריה אמר הנשיא אל־סאדאת: במשך חמש שנים הצליח היטלר לחולל ניסים תעשייתיים וצבאיים בארצו. … הסופר היהודי סול בלו, שזכה בפרס־ (ובל לספרות, כתב במירושלים ובחזרה כי הנשיא אל־סאדאת שלח ב 1953-לסידני גרוסון, העורך הראשי של ניו יורק טיימם, ולקתרין גראהאם, בעלת וושינגטון פוסט, מיכתב בכתב־יד ובו הביע הערצתו להיטלר.
גליון 2230 (28 במאי 1980), עמוד 40
ארצות־הברית ממתינה לנפילת הממשלה בגלל המצב הכלכל* נשיא ארצות־חברית מנסה לשכנע את נשיא מצריים אנוור אל־סאדאת להמתין לנפילת הממשלה בישראל וי לעליית ממשלת״המערך במקומה. לדעת האמריקאים, תיפול הממשלה בגלל ה מצב הכלכלי, שיחמיר ויילד• זאת מוסר השבועון רב-היוקרה ״ביזנס־וויק״ ,בגל- יונו מה״ 26 במאי. האמריקאים מנסים לשכנע את סאדאת כי ממשלת המערך תהיה מוכנה לוותר למצריים יותר מאשר ממשלת בגין. האמריקאים מנסים לעצור מסע של המדינות המתונות, בראשות חסן, מלך מרוקו, שלפיו ניתן להציל את סאדאת מהשלום עם ישראל על-ידי כך שיכריז על השעיית כל הסכם נוסף עם ישראל ביגלל הבעיה הפלסטינית.
גליון 1902 (13 בפברואר 1974), עמוד 14
ברגע העדין ביותר של בחירה בין הליכה לקראת שלום לבין חזרה לקו קיצוני. ידוע כיום שאנוואר אל־סאדאת החליט סופית לפתוח במילחמת יום־הכיפורים אחרי שהמערך קיבל את מיסמך־גלילי, על-פי דרישת דיין. … סוריה נמצאת בין שני המחנות. אם תעבור לצד הקיצוני, יישאר אל־סאדאת מבודד כימעט לגמרי בעולם הערבי, ומישטרו עלול ליפול. … פירוש הדבר: מילחמה חדשה תוך כמה חודשים, התערבות סוב תחליט סוריה סופית שלא ללכת ל- דנבה, לא יוכל סאדאת להמשיך בדרך השלום. תנופתו של קיסינג׳ר עלולה להיעצר.
גליון 1832 (11 ביולי 1972), עמוד 17
פירוש הדבר: שינוי מקיף באסטר טגיית העימות הערבי-ישראלי, כלומר, ב הרחקת רעיון ההתנגשות הצבאית בעתיד הקרוב, וקבלת גישתו של אל־סאדאת ש המערכה עם ישראל היא מאבק של דו רות. … על אדמתנו הוק מו בסיסים ושדות־תעופה, והמומחים ה זרים שלטו בכוחותינו המזויינים, עד ש הנשיא אל־סאדאת הבין שיש להוציא את המומחים הרוסיים ממצריים. לפי גירסה זו — אידו היה צעדו שד אל-סאדאת בא אחרי מערבת הבחירות האמריקאיות, היה יכול למצוא הד רב יותר בכית הלבן, והיה מצליח ליצור ניגוד בין ה* (המשך בעמוד )34 * כת מוסלמית. ** פלג מ ר מי בעולם המוסלמי, השולט בעיראק, באיראן, ועוד.
גליון 1757 (5 במאי 1971), עמוד 15
את סמל תנועת־השלום האמריקאית. נשיא מצריים, אנוואר סאדאת, הדיח היתד, בתהלוכה גם קבוצה אחת של מבואת שותפו־יריבו הוותיק, סגנו של עבד- גרים, חברי הליגה להגנה יהודית של ניו־אל־נאצר בימים ההם: עלי צברי. … ליהודי ניו־יורק יש זיכרון קצר או אין זב־של הצמרת הנאצרית, כשם שזכריה מוחיי רון כלל: הם קיבלו את הקבוצה התוקפנית אל־דין היה מנהיג האגף הפרו־אמריקאי. סאדאת היה באמצע. בעלת סיגנון־ד,הופעה הפאשיסטי במחיאות־הדחת צברי יש לה משמעות אחת : כפיים סוערות. … נפרד מד,תר,לוכד״ עם סיסמאות ״רק כך״ האיש שבא לסעוד — על שולחנם ומפות ענקיות של ר,מתרח התיכון, כששל פייצל, חוסיין, סאדאת וגולדה — הכתובת ״ישראל״ כתובה על כל האיזור הוא חייכני, מתון, פשרן.
גליון 1954 (12 בפברואר 1975), עמוד 17
אץ למצריים כל אפשרות להסכים לכך, אפילו רצה בכך אנוואר אל־סאדאת מאוד. משום כך היתה ההנחה, שהביא עימו יגאל אלון מץ שינגטץ, בגדר חלום. … אלא שלאופטימיות זו לא היד, על מה לסמוך, כי היא התעלמה משתי עובדות: קיסינג׳ר ממתיק • לא היתח שום אפשרות שהמצרים יקכ* לו סיכום כזה. • חיתח לו התנגדות חריפח כממשלת־ישראל עצמה, כעיקר מצד ידיכו ומתחרהו, שימעץ פרס. סאדאת ב מ בו ך ך* מו תמיד, פועלת ממשלת ישראל גם עתה מתוך איייכולת מוחלטת להבין את הנסיבות הפסיכולו גיות והפוליטיות בעולם הערבי. … ייקכע מראש שכתקופה זו תנהל ישראל משא־ומתן להשגת הסדר דומה גם עם סוריה. • כתקופה זו יתחיל המאמץ להשגת הסדר כולל, כמיסגרת ועידת ז׳נכה, ומצריים תכריז שהיא תעלה על סדר-יומה של הוועידה את הזמנת אש״ף כנציגו הכילעדי של העם הפלסטיני. קיסינג׳ר ינסה ללחוץ על סאדאת להמתיק את הגלולה הזאת עד נמה שאפשר — מבחינת משך זמן הה פוגה, המהות הרישמית של שביתת־הנשק, ועניינים מילוליים שונים.
גליון 2106 (11 בינואר 1978), עמוד 38
כאשר הטפתי לך על הצורך במעשה כזה — והרי לא היתד, לנו אף שיחה אחת, שבה לא הטפתי לכך לא העליתי עדיין על דעתי מעשה כמו ביקורו של אנוואר אל־סאדאת בירו שלים. אך משהו מעין זה עמד לנגד עיני** , משהו שיבוא מצידכם. … לולא ההעזה הנפשית שלך, ושל אותם שהלכו בעיקבותיך, האם היה אנוואר אל- סאדאת מעלה על דעתו לעלות על דרך חדשה? … אך הם המזיזים את גלגלי ההיסטוריה. תה בירכת, בליבך, על יוזמת אל־י י סאדאת. אמרת זאת בשיחות פרטיות אך ידעת גם שטמונה בה סכנה נוראה לך ולחבריך.
גליון 2100 (30 בנובמבר 1977), עמוד 2
אמת כי ההתרגשות הכללית שאחזה בכל עם ישראל בימי ביקורו המפתיע של סאדאת דבקה גם יבנו. אינני יודע אם מישהו מאיתנו חש את עצמו דווקא כ־מחותן, אבל אין ספק שניתן הקד. … שנפתח בשבוע שעבר, בעת ביקורו של נשיא מצריים, אנוואר אל־סאדאת בארץ. דויד בן־גוריון עמד על דוכן הנואמים בכנסת. … זו תשובה בעלת משמעות היסטורית, לא יפחות מהצ הרתו ישל סאדאת כעבור 24 ישנים יעל נכו־נויתו לבקר בירושלים.
גליון 2112 (22 בפברואר 1978), עמוד 8
הרי ברור לכל שאם ארצות- הברית לא תמלא בצורה חלקית את תביעות הרכש של סאדאת הוא ייאלץ לפנות למקורות אחרים. והרי אין להעלות על הדעת כי הוא יכול להרשות לעצמו שלא לצייד את צבאו בנשק מודרני, אחרי שהופסקה אספקת הנשק הסובייטי לצבא המצרי. מה חושבים האדונים בגין ודיין, המנסים לגייס את דעת־הקהל האמריקאית נגד סאדאת לא שינה שום נתון יסודי. גם לפני הבחירות טען לנסיגה טוטאלית של ישראל מהשטחים ולהקמת מדינה פלסטינית — וגם אז ללא פשרות. … אל תגיע ן נין) אספקת הנשק למצריים: שארצות־הברית תוכל להפקיר את סאדאת אחרי שניתק את עצמו מהסובייטים י או כלום הם מעדיפים שהוא יידחף לעמדה של ייאוש ויחדש את קשריו הצבאיים עם הרוסים ז!
גליון 1933 (15 בספטמבר 1974), עמוד 12
אולם אין ספק שציפה לה, מכיוון שהיתה תוצאה כלתי־נמנעת מן המצב שנוצר על־ידי המדיניות הישראלית והאמריקאית. אנוואר אל־סאדאת הכריז, אחרי המילחמה, שהחליט לפתוח בה כאשר קיבלה ממשלת־ישראל את ״מיסמך גלילי״ — תוכניתו של משה דיין להתנחלות בשטחים. … גולדה ודיין לא היו מאמצים לעצמם תוכנית זו, לולא היו משוכנעים — כמו סאדאת עצמו — שהיא זכתה בתמיכה מלאה מצד ארצות־הברית. … אבל דעי־נא שתצטרכו להילחם לבדכם.״ די היה כרמז פשוט זה, כדי לשים קץ לסרבנות הישראלית. היה זה אות לבאות. אנוואר אל־סאדאת, ועמיתו הסורי, לא יכלו לסרב, מפני שאיימה עליהם שואה צבאית.
גליון 2127 (7 ביוני 1978), עמוד 19
שאין השיבות ואין ערך לכוחות־השלום בישראל. שהנשיא אל-סאדאת חישלה את עצמו כאשר סיכן את חייו ואת עתידו בבואו לירושלים. אנשים, שכבר איבדו את התיקווה ושהיו מוכנים להספיד את יוזמת סאדאת, העזו לקוות שוב. אולי בכל זאת יזוז משהו בישראל? … ה יכולה תנועה כזאת לחולל? נפל דבר. יוזמת אל־סאדאת פקחה את עיניהם של מאות אלפים, שלא העזו עד כה להאמין בשלום.
גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 57
בסך־הכל היתה זאת אי־הבנה קטנה : אנשי־הביטחון רצו שהדרך תישאר פנוייה ובטוחה לבואו של ראש־ד,ממשלה, ומטרתם היתר, להגן על בגין כפי שהם רגילים להגן על אנוור אל־סאדאת. הישראלים הנרגזים ראו ביחס אנשי־ד,ביטחון פגיעה בהם. … הרב של בית־הכנסת בא אל בית מיש- פחתה בשכונת גיזה, במקום שבו שוכנת עתה השגרירות הסעודית, לא הרחק מביתו הפרטי של אל־סאדאת, והשיא אותה אולם יש סיפור בלתי-ידוע, המקשר את גורלה של סמי היפה לבית־כנסת זה. … לאורך עשרות הקילומטרים של מסלו־לי־הנסיעה של השיירה בקאהיר — עיר שגודלה כימעט כגודל לונדון ונידיורק — עמדו שורות של שוטרים משני עברי הכביש, שוטר אחד לכל 20 מטרים, כשגבו אל השיירה ופניו לעבר סכנה אפשרית. זהו הנוהל בעת נסיעותיו של אל-סאדאת עצמו בעיר. אני משער שכסך־הבד גוייסו למיבצע זה כמה רכבות שוטרים.
גליון 2165 (28 בפברואר 1979), עמוד 23
די ברנו קצת על פוליטיקה. הוא היה אוייב מושבע של אל־סאדאת, מתח ביקורת על ״השלום האמריקאי״ ועל המדיניות הבורגנית שלו, והטיף לפיתרון כל זה נאמר כקול רם מאד, ביגדל המוסיקה, כמקום דהוס, כצרפתית. … ככל שנמשך ביקורי, גבר העניין שלי ביחס המצרים לאיש זה. הגישות לקודמו של אנוור אל־סאדאת שונות כיום במצריים כמו ציבעי הקשת, וכל הגוונים מייוצגים. … התחרות הראשונה מצריים ישראל תהיה, כוודאי, מאורע גדוד מאד — כימעט פמו ביקורו של אל סאדאת כירושלים. הרקדנית הופיעה. לכאורה, היתד.
