חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 751 עד 775)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2125 (24 במאי 1978), עמוד 40
הוא יודיע כי הוא מוכן להגיש למצרים תוכנית שלום חדשה, שתהיה מנוסחת בצורה העשויה להתקבל יותר על דעת סאדאת. אם יסכים סאדאת להצעה מעין זו, יחדש בעקבותיה את המשא-ומתן הישיר עם ישראל ואף יפגש שוב עם מנחם בגין, יעיד הדבר, לדעת הוגי התוכנית, על רצונו להתקדם לק־ ארוך העולם במישחק השש־בש מקום הפשע* כאן הוא נשרף — מזוכה שוראפי ופרקליט זיו — מי ביצע את הנבלה?
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 21
לידה מדיניות שגרמה לשלוש מילחמות, על רכבות הרוגיהן ופצועיהן (שלנו ושלהם) .היא בלעה משאבים כבירים, שהיו דרושים לבניית הכרה בריאה במדינה. והנה עשה אנוור אל־סאדאת מה שעשה — ולפתע אין האיסלאם צמא לדם יהודים, ומנהיג ערבי אדוק מאד יכול להטיף לאהבת־ישראל. … במשך 11 השנים האחרונות, ז ה היה הווי כוח העיקרי, הכלתי־פוסק. הוא הוכרע עכשיו. אנוור אל־סאדאת תבע את החזרת כ ל סיני, עד המילימטר האחרון, וממשלת־בגין והכנסת הסכימו לכך.
גליון 2350 (15 בספטמבר 1982), עמוד 3
זהעמדזד־ : 11.10.81 אנוור אל-סאדאת נרצח על־ידי מוסלמים קיצוניים במיצעד גקאהיר. משה דיין מת מהתקף־ : 19.10.81 לב, שבוע אחרי מות הנשיא אל־סאדאת. : 17.3.82 המדינה כולה צוחקת כאשר מתגלה הבלוף המדהים של יעקוב מרידור
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 35
כשיתחתן צחי, כך היא אומרת, תחזור לדירת-מרתף שיש לה כרחוב באזל כתל־אכיכ, והמושכרת לפי שעה. אל־סאדאת לפני הכנסת, ונאם את נאומו ההיסטורי. … לוא עשתה כן, היתה הופכת עוד בו ביום לדמות בינלאומית, ומאות מיליונים מסביב לכדור־הארץ היו שמים אליה לב. גם למחרת היום, כאשר נפגש אל־סאדאת עם סיעת־הליכוד, נהגה כהן במתינות יחסית.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 42
אולם יש שיטה בשיגעון הזה. כאשר בא אל־סאדאת, התרופפו התבניות. הדבר יצר הרגשה של אי־נוחות, של אי־התמצאות, של חוסר־ביטחון־ נפשי. … הכל היה שוב בטוח ומסודר כראוי. אם אל־סאדאת עצמו הוא שונה, הרי הוא יוצא־דופן, לא־ערבי, ומחר יפול.
גליון 2465 (28 בנובמבר 1984), עמוד 8
אפשר להשוות את הדראמתיות של השידור הזה רק לשידורי הטלוויזיה הישראלית, שליוותה כל רגע של ביקורו של אנוור אל־סאדאת בארץ. מי יכול לשכוח את הרגע הגדול, כאשר הריעו החצוצרות והנשיא המצרי יצא מפתח־המטוס בלוד? … ההמונים היו צמודים למקלטים, והמירקע הנחיל להם חוויה שחדרה למעמקי ליבם. אין דמיון בין ביקורו של סאדאת בירושלים ובין כינוס המועצה בעמאן.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 15
כבר אז היו בעיות בענייני סחר ובענייני תיירות, אבל למרות זאת היה קשר מתמיד בין הנשיא לבין ראש־הממשלה שלנו וקשר מתמיד בין השגרירים. אני מאמין שאילו סאדאת היה חי, היו היחסים שונים. • זאת מבלי להתייחס למילחמת לבנון. … נכון, שלפי דעתי, השלום ביננו לבץ מצריים לא היה נחתם בלי סאדאת, אבל ברגע שהוא נחתם, הוא קיים בץ המרינות, לא בין אישים.
גליון 2303 (19 באוקטובר 1981), עמוד 9
האזרח הישראלי היה עדיין אחוז התרגשות על מותו של אנוור אל- סאדאת, האיש שהטביע את חותמו על חייו בארבע השנים האחרונות — והנה ירדה עליו הידיעה על מותו של משה דיין. … אמצעי־התיקשורת העולמיים, הנתפסים בקלות לשיגרה, החלו מדברים על דיין כאילו העתיקו את הספדיהם על סאדאת. שוב תוארה דמותו של הגיבור, האיש שניצח במילחמה, ושהקדיש את שנותיו האחרונות לעשיית השלום.
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 41
עם לקוחותיו נמנות מרגרט תאצ׳ר, סוזן מובא־רב, ג׳יהאן אל־סאדאת, ליידי דייאנה ועור. אין הוא מוכן לגלות פרטים פיקנטיים על לקוחותיו המפורסמות, חוץ מדברים בלתי־אישיים. … עושה זאת בשבילה אנא האנטר, שנבחרה באחרונה כקניינית של החנות הארודס רבת־היוקרה, במשכורת של 200 אלף לי״ש לשנה. • מרגרט תאצ׳ר, לעומת זאת, מבקשת לשלוח את הקולקציה לביתה, שם היא בוחרת את הדגם שבדעתה ללבוש. • ג׳יהאן אל־סאדאת מקסימה. היא בוחרת בקלות שמלות וחליפות, בעור שסוזן מובארכ מתקשה יותר בבחירה.
גליון 2591 (29 באפריל 1987), עמוד 20
כאשר היה סילאסבו בין מקבלי־פניו של אנוואר אל־סאדאת בעת נחיתתו ההיסטורית בנמל־התעו־פה בן־גוריון, זכה לשמוע מפי סאדאת הערה עניינית :״באתי לכאן, כרי שהתפקיד שלך יהיה קל יותר!
גליון 2193 (12 בספטמבר 1979), עמוד 50
לפתע ידעו הפרשנים השבוע לספר, כי הנה- הנה מצטרף המלך חוסיין ליוזמת אנוור אל־סאדאת. אל־סאדאת עצמו רמז על כך, בחיוך מסויים. … המדיניות האמריקאית, אמר, נדונה לכישלון. אין לו כל סיבה להצטרף ליוזמת אל־סאדאת. ובצדק: לא עלה כלל על דעת ממשלת־בגין להציע למלך הו- סיין לקבל בחזרה את הגדה המערבית, יחד עם ירושלים המיזרחית — דבר ש- בילעדיו לא תתואר כל הצטרפות ירדן למשא-ומתן כלשהו.
גליון 2191 (29 באוגוסט 1979), עמוד 38
היא עמדת אש״ף לגבי יוזמת־ דיין אומר שהם רוצים לגור בארץ ה־ בנדה, דואגים לפגות תנ״ך — ארץ האבות — האם עלי להבין השלום של הנשיא סאך את?״ שאלתי. את המישפחות — ״הנשיא סאדאת לא נועץ בערבים, לא שהתנועה הציונית ויתרה על־כך? … ראיתי ששולמית לא בידיים שלי. היא • בין מי ומי? ״סאדאת לא הלך בדרך הנכונה, הדרך טרזי :״בוא נתחיל מהגרעין הבסיסי — שכבה מתחת להריסות. … באותה לי: לך לבניין האו״ם, תראה את ולד־חין מידה אפשר לומר שיחסו של סאדאת דו היים, תסתכל מהקומה ה־ 38 ותגיד ״למה שולמית, בת ,49 אם לחמישה ילדים, לא הצליחה, ככלתה הצעירה, לצאת מן המיבנה, כשזה החל קורס תחתיו.
גליון 2247 (23 בספטמבר 1980), עמוד 26
בינתיים קרו דברים כה רבים — וביניהם יוזמת אנוור אל־סאדאת — עד כי תקופת־נאצר נראית עתרי כאילו היא נחלת העבר הרחוק. … מכל הבחינות האלה, עולה עליו אנוור אל־סאדאת עשרת מונים — למרות שבימי חייו של עבד־אל־נאצר היה אל-סאדאת שרוי בצילו.
גליון 1862 (8 במאי 1973), עמוד 23
הצעירים המצריים נרעשו, התפתה דין־ודכרים קשה, והפגישה התפוצצה .־ לאחר מכן שידל אנוואר אל־סאדאת את קדאפי להזמין אליו את הפטריארך ה־קופטי, כדי ליישר את ההידורים. … כיום, כאשר מתגבשת ברית סובייטית- אמריקאית, יש למוסקבה עניין חיוני במניעת מילחמה כזאת. • המישטר המצרי מעוניין בוועידה כדי להזיז קדימה את עגלת ״הפיתחז המדיני״ ,התקועה בבוץ. אל־סאדאת יודע שבמילהמה חדשה הוא ינחל תבוסה חמורה. … אך אין הוא יכול לשבת לאורך ימים בחי- בוק־ידיים, כשאין שום תזוזה שהיא לק ראת השלום — בעיקר בגלל הנוקשות ה טוטאלית של ממשלת ישראל, המעדיפה את המצב הקיים של לא-שלום ולא־מיל- חמה, המאפשר את החזקת כל השטחים וזד סיפוח הזוחל. לכן יזם אל־סאדאת את חידוש התכונה סביב שליחות יארינג באו״ם.
גליון 1889 (14 בנובמבר 1973), עמוד 2
מי שמצוי בידו אותו גיליון, כדאי שיעיין מחדש בכתבה ״סאדאת מחכה לדדו — אי! אי! אי!״ ,שפורסמה באותו גיליון. … שום איש רציני לא יכול היה להסתכן בניחוש כי הדברים לא יתגלגלו בצורה כזאת שבבוקר אחד ימצאו הצדדים את עצמם במצב בו לא תישאר להם ברירה אחרת, אלא לפתוח במילחמה ...לא צריך להיות מומחה לענייני־מצרייס כדי להבין כי נשיא מצריים, אנואר א־סאדאת, הולך ונדחף אל פינת הזירה. מה ההישג או הרווח שיכול סאדאת להשיג כתוצאה ממהלך שיגרום לפריצת הסיבוב הרביעי בין ישראל ומצריים?
גליון 1758 (12 במאי 1971), עמוד 13
המסקנות המתבקשות מחיזוריהן של שתי המעצמות הגדולות אחר מצריים הן מעניינות ומסובכות מאוד: סירובה של ישראל לסגת מהשטחים יגרום לכך שמצריים תתייאש מאמריקה, ותחזור לתלות את תקוותיה בברית־המועצות. התרחקות מאמריקה תביא להפלתו של סאדאת( ,עקב כשלון מדיניותו) לחיזוק המנהיגות הפרו־סובייטית, וממילא להפסקת העלייה מברית־המועצות. … ההתקרבות המצרית־אמריקאית החלה להדאיג את הרוסים מאז עלייתו של סאדאת לשלטון. מצריים הבינה שרק ארצות־הברית מסוגלת להחזיר לה את כבודה ואת השטחים שנכבשו על־ידי ישראל, מצריים מבינה גם שאמריקה לא תהיה מוכנה לעשות בשבילה את השרות הפעוט הזה חינם, והוויכוח המתנהל זה חודשים בין וושינגטון לקהיר הוא על גובה דמי־השרות. … ברגע שמצריים תקבל את תנאיה של וושינגטון, ותעשה את כל הסידורים שיבטיחו את תקפות חתימתה על ההסכם (סילוק המנהיגים הפרו־סובייטיים מעמדות־המפתח, וחיזוק עמדתו של סאדאת) תקבל מצריים כל מה שהיא תבקש מישראל.
גליון 1746 (17 בפברואר 1971), עמוד 39
הסיבה היחידה להודעה זו היא — נסיון לטשטש את הרושם העגום, שנוצר בעולם ובמדינה על־ידי תגובתה האינסטינקטיבית, הבלתי־מחושבת של ראש־הממשלה, מייד עם הישמע נאומו של הנשיא סאדאת. כמו תמיד במקרים כאלה, היתה התשובה האינסטינקטיבית המיידית: לאו מוחלט, לפי תורת הכר־הבנסת בנין. … אבל יש להוסיף על כי את חצי־הפסוק השני :״לא ניסוג משום מקום בלי שלום, אלא אם כן אנחנו נחליט על כך לאור האינטרסים שלנו.״ היום באה ראש־־הממשלה ואומרת במקום ״לאו מוחלט״ -״לא, אכל היא אימרת: יש דברים סתומים בהודעתו של נשיא מצריים, ויש בכך רמז לנכונות כלשהי לבחון את הדברים ולאפשר דו־שיח. אני מסכים שהודעת אל־סאדאת סתומה לגבי שלוש שאלות( :א) מה גודל השטח שהוא מציע שנפנה תמורת פתיחת התעלה( :ב) מה גורל השטח ומי ייכנס לתוכו; ו(ג) האם יעברו בתעלה, באותה תקופת־ביניים, אוניות ישראליות, או לפחות סחורות ישראליות, בפי שהיה בראשית שנות ד;־.50 הישראלי, בסקר דעת־קהל, אומר כך וכך? … היא קראה את הדברים שאמרה בראיון עם התחנה האמריקאית, כדי להוכיח כי לא דחתה את הצעת אל־סאדאת ביום שבו הושמעה. אולם אורי אבנרי לא הרפה.
גליון 1948 (8 בינואר 1975), עמוד 16
בלונדון, מסרטן־הריאות, בגיל ,55 סגן ראש־הממשלה י1ש׳ר-המילחמה המיצרי המושיר (פילדמרשאל) אחמד איסמאעיל עלי, מנאמניו של נשיא מצריים אנוואר אל־סאדאת, גיבור הצליחה במילחמת יום־הכיפורים, איש־צבא מיק- צועי, חניך הצבא הבריטי והסובייטי, לחם בשורות הצבא הבריטי נגד הגרמנים, עבר את כל שלבי הפיקוד הצבאי, קשר עוד בשלב מוקדם קשרים עם גמאל עבד־אל- נאצר ועם אנוואר אל־סאדאת, נימנה עם המחזור הראשון שיצא ב־ 1957 להשתלם באקדמיה הצבאית במוסקבה, נטש במיל- חמת ששת־הימים את הכוחות שעליהם פיקד במילחמה נגד ישראל, מונה ב־ 1969 לרמטכ״ל, אך הודח כעבור חצי שנה כאשר מסר דיווח לא־מדוייק על פשיטה ישראלית ממערב לתעלה, מונה ב־ 1971 על־ידי סאדאת כראש המודיעין הכללי, וב־ 1972 כשר-המילחמה שהכין את מילחמת יונרהכיפורים.
גליון 2167 (14 במרץ 1979), עמוד 8
באיזו ציניות ולעג ביטל את הצעתו של נשיא מצריים, אנוור אל- סאדאת, לחתום על הסכם־השלום בג׳בל מוסה שבסיני. … הבוז ניכר גם בדבריו, כשהכתיב לסאדאת את תנאיו שלו למקום חתימת החוזה: בקאהיר בער בית ובירושלים בעברית. אם כך מדבר בגין על סאדאת עוד לפני שנחתם הסכם־השלום, קל לתאר איך ידבר עליו לאחר החתימה. לא אתפלא אם סירו בו האפשרי של סאדאת לקבל את תכתיבו של בגין על צורת חתימת הסכם־השלום, עוד יגרום לפיצוץ ההסכם כולו.
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 36
הסדר־כפוי ינחיל את הרצון־הטוב הזה לאמרי קאים, וישראל תחזיר את כל השטחים מבלי לזכות בתמורה באותה מהפכה פסיכולוגית בעולם הערבי הדרושה כדי לכונן מציאות של התפייסות אמיתית, ידידות ושכנות־טובה. בעיקבות ביקורו של אל־סאדאת וועידת קמפ-דייוויד, נוצר מצב-ביניים. … אילו הלכה ישראל בדרך זו מרצונה, אילו המחווה הדרמא- תית הראשונה לא היתה באה מצד אל־סאדאת אלא מצד ממשלת ישראל, אילו לא היה צורך בכפייה אמריקאית — היתה ישראל משלמת עבור השלום פחות, והיתה זוכה בנכסים פסיכולוגיים חיו ביים יותר לאין־שיעור. … אבא אבן חזר על כך כימעט מילולית. והנה, אך בא אנוור אל־סאדאת ארצה, והכל תופסים לפתע שעלינו לשאוף לתפקיד מרחבי.
גליון 2444 (4 ביולי 1984), עמוד 15
שני מיקרים אופייניים: • במאמר ביומון דבר, במאי 82׳, הוא הכחיש שממשלת גולדה מאיר, שבה כיהן כשר־החוץ, דחתה את גישושי נשיא־מצריים סאדאת לשלום, ,שום דבר לא נדחה וסאדאת לא גישש,״ כתב אבן. … אין ספק שיש לאש״ף מפתח חשוב להערכות הפנימית בישראל. אם עראפת יחקה את אנוור אל־סאדאת — ישתנה הכל בישראל. לפני יוזמת סאדאת לא היו מצליחים לגייס רוב להחזרת כל סיני.
גליון 2437 (16 במאי 1984), עמוד 8
הוא לא עשה מעשה דרמאתי קיצוני, כמו אנוור אל־סאדאת, ועל כן לא הוקע על-ידי העולם הערבי ולא הוקא מתוכו. … אישים מארוקאיים מרכזיים ביקרו בשקט בישראל, ושרים ישראליים ביקרו בשקט במארוקו. ב־ ,1977 לפני ביקור סאדאת בישראל, נפגשו משה דיין ושליחו של סאדאת על אדמת מארוקו.
גליון 2314 (6 בינואר 1982), עמוד 37
והיום הראשון בקאהיר, חמישה ימים אחרי נאומו של אנוור אל־סאדאת בכנסת, היה כך על אחת כמה וכמה. בשבוע שעבר, כאשר דרכתי על אדמת מצריים בפעם השביעית או השמינית, נזכרתי בצער ובגעגועים באותה התרגשות שאחזתני אז, כאשר התקרב המטוס היווני מעל לדלתא החשוכה, אל קאהיר, ובכיסי אין אלא דרכון ישראלי שאין בו אשרת־כניסה למצריים, ו איש לא יכול היה לדעת איך יקבלו את פני. היכן הימים ההם — המתח שבכל פגישה ; המראה הראשון של הפיראמידות מבעד לחלון החדר במלון; סגני-האלופים של שמת־הביטחון שהוצבו לי כשוימ־רי־ראיש; העימות הראשון עם המוח המבריק של בוט־גוטרום־ע׳אדי רום ביוטרוס-ע׳;אלי ; הפגי שה הראשונה עם ג׳יהאן אל־סאדאת: ההתרגשות שאחזה בכל מיסעדה ובשוק כאשר נודע כי הנה ישראלי אמיתי, בשר־ודם ; ההרגשה שאתה מוקד כל תשומת־הלב בכל מקום; המבטים החטופים; החיוכים; הברכות? … בביכר־הישיחרור (איש אינו קורא לה בשמה החדש, כיכר־סאדאת) עומד צעיר לבוש־הדר, המשתוקק לעזור ילך.
גליון 2308 (25 בנובמבר 1981), עמוד 39
חאלד מוחיי־אל־דין, מפקד טנקים, מראשי קבוצת הקצינים הצעירים ׳שחוללו את מהפכת יולי ,1952 מקורבם (אז) של עבד-אל-נאצר ואנוור אל־סאדאת, נודע כנציג הקו הזה. באותם הימים היה השמאל באירופה הפטרון היחידי שפעל למען הפגשת ישראלים וערבים. … הן לא היו חמורות עוד יותר דק מפני שקשה לפגוע באיש שהוא מאבות המהפכה. אחר־כך באה יוזמת אנ־וור אל־סאדאת, ומיפלגתו של מוחיי־אל־דין תקפה אותה בחריפות. … כל זה מעציב. אך אחרי רצח אנוור אל־סאדאת, שגונה על־ידי מיפלגת־השמאל, ראיתי את חאלד בהל- ווייה, כשהוא צועד בשורה הראשונה של האבלים.
גליון 2492 (5 ביוני 1985), עמוד 7
על כך העברתי, בשעתו, עדות ברורה(בקולו של עבד־אל־נאצר עצמו) לחברי ממשלת־ישראל. את מקומו תפס אנוור אל־סאדאת. מתווך מטעם האו״ם, גונאר יארינג, ניסה לברר אם יש מקום לשלום בין ישראל ומצריים. לשאלון שלו השיב סאדאת תשובה חיובית. השתמע ממנה כי הוא מוכן לשלום — אותו השלום בדיוק שנחתם בקמפ־דייוויד. … גרוע מזה: היא דחתה לחלוטין את יוזמת סאדאת, ואף לא ניסתה לגלגל את הכדור. היא לא רצתה לוותר על השטחים הכבושים בסיני.
