חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 826 עד 850)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2198 (17 באוקטובר 1979), עמוד 55
. • אנריקו מאסיאס לא עצם עין אחרי פגישתו עם הנשיא אנדור אל״ סאדאת. הוא נזכר, שהאמרגן שטיפל בו בתחילת דרכו בפאריס, אדי מרואני, אמר לו אז :״יבוא יום ותשמש שליח מצווה בעניין השלום.״ מאז עברו שנים רבות ומאסיאס שכח את העניין .״לא מצאתי שום הגיון בנבואה זו, כי מעולם לא עסקתי בפוליטיקה, אבל כשנפגשתי עם הנשיא סאדאת והוא אמר לי כי הוא מבקש ממני להודיע לעולם כולו, באמצעות השירים שלי, שאת תהליך השלום אי- אפשר לעצור, נזכרתי במה שאמר לי אז מרואני.״ • מילבד היותו מנהל פסטיבל הסרטים בקאהיר והמבקר של הגדול ביומוני מצריים, אל אחוס, עוסק כ מ אל אל־מלאד!
גליון 2161 (31 בינואר 1979), עמוד 16
![העולם הזה - גליון 2161 - 31 בינואר 1979 - עמוד 16 | מ פוגע בזי קפתה של ישרא לי ׳ 0ראש־הממשלה, מנחם כגי] ,הפסיק לקרוא בישיבות הממשלה לנשיא מצריים אנו״ אר אל־סאדאת בשמו. ה כינוי שאותו הדביק בגין ל־סאדאת הוא](https://assets.this-world.xyz/pages/2161/t-16.png)
מ פוגע בזי קפתה של ישרא לי ׳ 0ראש־הממשלה, מנחם כגי] ,הפסיק לקרוא בישיבות הממשלה לנשיא מצריים אנו״ אר אל־סאדאת בשמו. ה כינוי שאותו הדביק בגין ל־סאדאת הוא ״התימהוני״. 01 כינוי אחר הודבק בממשלה לשר האנרגיה והתיק- שורת, יצחק מודעי, שבנוסף לביקורתו על שר־האוצר, שימחה ארליך, החל מבקר גם את שר התעשייה גדעון פת.
גליון 2135 (2 באוגוסט 1978), עמוד 10
מ אי ר כ דו מ ב רג, ראשון־לציון מאז ומעולם בחרו להם אנשים, אשר חיי האישות שלהם לא עלו יפה, דרכים חדשות להפריח בהן את הפוטנציאל הרדום שלהם — ולא חדלו לחפש נתיבים חדשים לאושר. היות שיחסי סאדאת־בגין הגיעו לנקודת ניוון ולא צפויה להם עוד כל עדנה — פנה סאדאת לשביל צדדי.
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 24
אין אדם יכול לדעת מה מתרחש במוחו של זולתו, ועל אחת כמה וכמה אם הזולת הוא פוליטי קאי. אך עולמו של אנוור אל־סאדאת סתום אף יותר מן הרגיל. הנער מן הכפר מית אבדאל־כום היה תמיד מופנם ומכונס בעצמו. … החלום של חתימת ההסכם ביום־השנה לביקור, כדי להפוך את מיסמך־השלום עצמו אנדר טה היסטורית לביקור זה, נמוג השבוע. בשביל אנוור אל־סאדאת היתה זאת, מן הסתם, מכה מרה, שאת רישומה גנז, כרגיל, מאחרי ארשת־הפנים הרגועה ה מסתירה את כל המתרחש בליבו.־ מ יפ לגות הלצהב חו ך ב די ח ה דגם 147: קוויקרם של נעלי אלים להשיג ב: תל-אביב; די-וי ־ אלנבי ;35 מיקוליגסקי -אלנבי ;45 נימרוד -דיזנגוף ;185 פומרנץ -אלנבי , 33 דיזנגוף ;150 רונדו -אלנבי ,29 דיזנגוף . 119 ירושלים: מאוטגר -בן יהודה ;9מרניר -בן יהודה ;5פרידמן -יפו ;45 שיק פריזיאן ־ יפו .63 חיפה והקריות: צוריאנו -הרצל ;29 צמרת -שד׳ הנשיא ;117 שיינמן - הרצל ;15 טלי -מרטיז בובר .5ק.
גליון 2308 (25 בנובמבר 1981), עמוד 16
.־ י״לאכיב טי׳ נאנלייי יום שלישי 1.12.81 מצריג שלאחר מו ת .סאדאת — לאן 1 בעת האחרונה מגיחים לנו גורמים תרבותיים שונים לחשוב שפיזמונאית לאומית יש לנו רק אחת. … ב ס עו די ה צ עד ק די מ ה>־ עיתונאית מוזס טל 746480 ; 777075 .־03 ריסנוח שראד־וז עין־חרוד מאוחד דיון בהשתתפות המזרחן ד״ר א מי ל תו מ ה סאדאת, משהו אחר, אך נכונותו למגעים גופניים מן הסוג האמור עם ראש הממשלה שלנו הפשירה את הקרח.
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 6
כאשר עברה גם עיראק לקו מתון יותר, עבר סאדאת את ביקורו באוסטריה, בעצה אחת עם קרייסקי. … מטרת החוליה בווינה: לבצע התנקשות ראוותנית כשני האישים המסמלים יותר מכל את הרעיון של שלום ישראדי־ערכי, ושעמדו להיוועד על אדמת אוסטריה: הקאנצלר האוסטרי, ברונו קרייסקי, ונשיא מצריים, אנוור אל-סאדאת. לפי שמועות הרווחות בווינה, הניחה המישטרה האוסטרית לראש שרותי־הביטחון של אש״ף (ושל פת״ח) ,אבדאייאד (שמו האמיתי: צאלח חלף) ,לחקור את שני הא־ :ירים.
גליון 2302 (11 באוקטובר 1981), עמוד 24
אבל אם נדבר על היחסים בין ההודים אופירה נכון וג׳יהאן סאדאת שתי נשיאות ראיתי. זה הותיר רושם עמוק בישראל. … (לאחר-מכן התבוננה ג׳יהאן בשער גיל- יון־המזכרת של העולם הזה וצחקה, כיוון שמן התצלום נראה כאילו בגין ואל- סאדאת נושקים זה לזה. היא התבוננה בענייו רב בתצלומים של בעלה מן ה תקופות השונות בחייו ובתצלומי הביקור).
גליון 2348 (1 בספטמבר 1982), עמוד 7
כל החטאים של הסוציאליסטים כלפי הערבים הוצגו לפניי בישיבה לי לית בקאהיר. תחילה לא רצה סאדאת לקבל בכלל את פניי, אך לבסוף הזמין אותי בכל זאת. … הישראלים דרשו אז לקבל לידיהם את ההגנה והפיקוח על המהגרים. המסע במידבר אל סאדאת ארך שעות. הוא קיבל את פני בבית קטן.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 13
במיקרים רבים לאחרונה, הי אור שוב וור מובארק במקום אל־סאדאת, והכל כרגיל, טוען הקורא מובארק כבר עומד איתן על שתי רגליו, והוא יגשים הלכה למעשה את צוואת אל-סאדאת ויקבל את חצי־האי סיני לרשותו מידי ישראל : היאור שוב זורם וחורש / מובארק הנשיא היורש /את צוואת הראיס /להפר לא יעיז /הוא נאה מבקש ודורש.
גליון 2507 (18 בספטמבר 1985), עמוד 37
כנראה בגלל הכדורים ש בלע.״ אנווור אל־סאדאת :״מכל האישים המפורסמים שאני מכיר, סאדאת היה המסודר ביותר.
גליון 2442 (20 ביוני 1984), עמוד 49
עם זאת הייתי מוכן לשלם מחיר גבוה תמורת השלום -כי אין נוכל להביט בפני חיילינו ולשלוח אותם אל שדה הקרב אם לא נשכנע אותם קוד ם שמיצינו את כל הדרכים המדיניות שנפתחו בפנינו לאחר ביקור סאדאת בי שר אל!״ (עזר ויצמן ״הקרב על השלום״).
גליון 2232 (11 ביוני 1980), עמוד 10
לאחר מסע דילוגים של השגריר סול לינוביץ ושיחת טלפון ממושכת ומרגשת בין שני הידידים — ג׳ימי קרטר ואנוור אל־סאדאת, נתרצה הנשיא המצרי. רמז מצד ראש־הממשלה מנחם בגין, שגם הוא היה רוצה בשיחה טלפונית עם ג׳ימי קרטר, נשאר תלוי באוויר ללא תגובה. ביום הראשון, ה־ 15 ביוני ,1980 מופסקות שיחות האוטונומיה על־פי הוראת הנשיא המצרי ומישלחת המשא־ומתן הישראלית אשר באלכסנדריה חוזרת ל- הנשיא ותח מכעס, נאשר 0(11ד וו שואש־הממשלה הופיע בחליפה נחודובן . ירושלים. אל־סאדאת פשוט רתח מכעס כאשר נמסר לו שבקבלת־פנים חגיגית במישכן הכנסת לשגריר פאפואה, הופיע ראש־הממשלה מנחם בגין בחליפה בחול-לבן.
גליון 2187 (1 באוגוסט 1979), עמוד 33
היא עיק- בית מאז היום הראשון של יוזמת אנוור אל־סאדאת. עיקרה: לא צריכים מתווכים בין ישראל ומצריים. … במשך שנים הטיף דיין נגד התערבות האו״ם בענייני המרחב. אולם במהלך יוזמת אל-סאדאת שינה את טעמו. הוא היה אחד המטיפים להישארות כוח־החירום של האו״ם בסיני כדי לפקח על מהלכי־השלום.
גליון 2185 (18 ביולי 1979), עמוד 26
8בשעה שתיים בלילה התפתח במקום ויכוח היסטורי על הגורמים שהביאו ליוזמתו של הנשיא אנוור אל־סא־ר א ת, ואז נתן יצחק רבין, ב אנגלית (מפני שאחד הנוכחים היה המפקח על הבנקים ב וושינגטון) ,הרצאה היסטורית על ההתרחשויות הסודיות ב יחסי ישדאל-אמריקה־מצריים- אש״ף, בשנה שלפני ביקור אל- סאדאת. ההרצאה היתה כל־כך מרתקת. עד כי כל הנוכחים נשארו במקום עד שעה שלוש- וחצי. אגב, דברי רבין התאימו להפליא לתיאור שנתן לא מכ בר׳ בראיון מייוחד, שר-החוץ המצרי לשעבר, איסמאעיר פאהמי (ראה עמודים —17 השלום, ושבאה במקום בירה ומצב־רוח, טען אבן כי אחת הסיבות ליוזמת אל־סאדאת היתה המצוקה הכלכלית הגו ברת במצריים.
גליון 2250 (15 באוקטובר 1980), עמוד 15
סאדאם חוסיין הולך, מבחינות רבות, בדרכו של אנוואר אל־סאדאת. לארצות־הברית הוא מהווה גם אלטרנטיבה אפשרית לנשיא מצריים, אם יסחף סאדאת במאורעות שאחרי התמוטטות הסכמי קמפ־דייוויד.
גליון 2246 (17 בספטמבר 1980), עמוד 6
לכן, מחובתי ד,ברורה, כראש־ממשלה, לשרת את בני עמי — או לפחות את 20 האחוזים שעדיין סבורים שעלי להמשיך לכהן כ־ראש־ממשלה (לפי סקרי דעת־הק־הל האחרונים) — ולסייע להם לה גיע ל־ 200 אחוזי אינפלציה, השי עור הגבוה והמרשים ביותר שנרשם אי־פעם במדינה מערבית כלשהי. במיטב האיחולים לך ולגברת סאדאת, שלך, מנחם בגין. נ. ב .זהו מכתב זהה כמעט לזה שמר בגין שלח לנשיא אל- סאדאת, כדי להסביר לו את חוק- ירושלים הגאוני של גאולה כהן, אשר השפיע על אויבינו וריפה את ידי ידידינו.
גליון 2239 (30 ביולי 1980), עמוד 34
תחילה היתה המישלחת צריכה לבוא לביקור־תגמול, אחרי ביקור מישלחת מפ״ם במצריים. לאחר־מכן החליט הנשיא אל־סאדאת כי המישלחת תהיה ״לכל המיפלגות״ בישראל, כנראה אחרי התערבות השגרירות הישראלית. … בינתיים בא רק עיתונאי מצרי יחיד, עבד־אל־סתאר אל־טאווילה, עיתונאי שמאלי ותיק התומר במדיניות אל־סאדאת. הוא עומד לכתוב 20 מאמרים על רשמיו בישראל, כולל שהייה בקיבוץ גבולות.
גליון 2244 (3 בספטמבר 1980), עמוד 22
הביטו על הכיס שלי, אין בו שום מפתח. המפתח נמצא אצל השכן שלי, סאדאת.״ 0למישמע הנחייתו של בגין לשריו, להלך בקומה זקו פה חרף עזיבת השגרירויות את ירושלים, העירה ח״כ ח יי קח גרוסמן ממפ״ם רק אם הוא ישיר להם בקביעות את התיקווה, יצליח בגין לש מור על קומתם הזקופה של שריו.״ ! … 0אחרי ששגריר ישראל במצריים, אליהו בן־אל־ישר, נפגש לשעתיים עם הנשיא אנוור אל-סאדאת, הוא מיהר. לבוא לישראל, כדי לדווח לראש־הממשלה על פרטי השיחה, אך לא הביא עימו איגרת כלשהי מהנשיא המצרי.
גליון 2230 (28 במאי 1980), עמוד 4
למחרת הצהיר נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, כי הדילול הוא צעד מעודד לקראת שלום וכי ישקול להתיר מעבר בתעלה של מיטענים המיועים לישראל. … ד ה> הראיון של אורי על אבנרי עם אנוור אל־סאדאת (״העולם הזה״ .)2223 כולנו יצורי־אנוש ואין ספק ש־מערכי הנפש שלנו מושפעים גם ממחוות שוליות של נדיבות מופג נת• אורי אבנרי זכה לקבלת פנים חמה מאד במצריים, ואפשר לומר שהיתה לסאדאת סיבה להעדפת אבנרי על פני עיתונאים ישראליים (המשך בעמוד )6 העולם הזה 2230
גליון 2219 (12 במרץ 1980), עמוד 28
״זה מוכיח מה טיב השלום: אין שלום כולל, אין שיפור כלכלי, ובמילא אין דמוקרטיה. כל שלושת הדברים שהבטיח סאדאת אינם מתקיימים.״ כמקובל, שלחו השילטונות עותקים של הצעת-החוק למועצת השופטים. … איש לא נעצר. מנוי וגמור עם אנוור אל-סאדאת להמשיך כדרכו, מכלי להתחשב ככל מיכשול.
גליון 1832 (11 ביולי 1972), עמוד 34
בעזרתן של פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, יש למצוא איזו סיפרה מציין כל סמל של ריבוע אשר לתוצאות צעדו של הנשיא אל־הסובייטיים) (הוצאת המומחים סאדאת הרי הטעות בדיבורים אלה היא ההתייח סות לצעד זה כאל תימרון, שבו רצה למצוא חן בעיני האמריקאים. הדיבורים על העיתוי, לפני הבחירות באמריקה או אחריהן, הם דיבורים בעלמא, משום ש החלטת אל־סאדאת הוכתבה על־ידי שי קולים פנימיים, לאומיים ועולמיים.
גליון 1762 (9 ביוני 1971), עמוד 22
לכן אך טבעי הוא כי ההשוואה של אל- סאדאת צילצלה באוזני ישראלים רבים כאיום בהשמדת ישראל. … העיקר הוא שגם אחרי חתימת ההסכם שלו עם פודגורני, לא שינה אל־סאדאת את עמדתו הבסיסית: הסדר־ביניים תמורת נסיגה חלקית, שלום רשמי תמורת נסיגה שלמה לגבולות ר,־ 5ביוני . 1967 על כך יש צורך להתווכח, בתים השנה הרביעית של המלחמה שלא נגמרה.
גליון 1759 (19 במאי 1971), עמוד 19
השבוע התחוללה במצרים המהפיכה החשובה השניה. אנוואר א־סאדאת, הכפרי ממצריים העילית שירש את נאצר במקרה, הדיח את כל צמרת השלטון המנגנונית של מצריים מימי נאצר, בנסיון להשתחרר מהמכונה המנגנונית, שהפכה מאמצעי שלטוני לכוח בפני עצמו. אין זה משנה מה הניע את סאדאת לכך, בכתב, בעל־פה ובטלפון לעזרה׳ וטובות והלוואות• כשלא נענה, זכה באיומים.
גליון 1750 (17 במרץ 1971), עמוד 35
. • הממשלה היתד, משוכנעת שהערבים לא יסכימו לעולם להסכם־שלום רשמי עם ישראל. אולם עבד־אל־נאצר, ואחריו אל־סאדאת, הכריזו על נכונות זו. הגיע הזמן לשים קץ לניהול החובבני של העניין הגורלי ביותר כדורנו. … יש רק טענה אחת צודקת בדברי חבר־הכנסת לנדאו היום, והיא שבלי הפלסטינים השלום יהיה פגום. הוא הזכיר את דברי הנשיא אל־סאדאת, לא בצורה נכונה, ובוודאי לא בהקשר הנכון ובפירוש הנכון, אבל גם אני רוצה לומר שבלי פיתרון הבעיה הפלסטינית — השלום שיושג הוא פגום. ...הנשיא ניכסון אמר עכשיו בפירוש ש־ ״לא ייתכן הסדר בר־קיימא במזרח התיכון, מבלי לטפל בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני.״ הנשיא ניכסון הכיר בכך, סיס־קו לפני חודש, הכיר בכך, המלך חוסיין אמר שאחרי השלום, אם הפלסטינים ירצו מדינה פלסטינית בגדה ובעזה, הוא מסכים.
גליון 1749 (10 במרץ 1971), עמוד 16
במדינה •חסים מרוזביים אפשר ל ס מו ך על א ל ־ סאדאת זהו אחד הסודות המופלאים של ירושלים• הוא מוכיח מדוע מתייחסת הממשלה באמון הרבה יותר גדול לנשיא הנוכחי של מצריים מאשר לקודמו. נבחן אל־סאדאת ביד? דומני ששום עיתון ישראלי לא״מצא לנכון לדווח על קטע זה של הראיון, אולי מפני שהוא נגע להעולס הזה.
