חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 876 עד 900)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2152 (29 בנובמבר 1978), עמוד 2
עיתונים ל בני ם ־ כטחאה ידחה טכס פרס נו בללש לו ם * נוכח השמועות שהגיעו מקאהיר בדבר כוונתו של גשיא מצריים, אנוואר אל־סאדאת, שלא להשתתף ביחד עם ראש־הממשלה מנחם בגין בטכס הענקת פרס־נובל לשלום, העומד להיערך בעשרה בחודש הבא באוסלו, אם לא ייחתם עד אז הסכם השלום, לא מן הנמנע כי הטכס יידחה. … הם טוענים כי בגין דוחף במתכוון לעריכת ועידת־פיסגה משולשת נוספת, בינו לבין הנשיאים קארטר ואל־סאדאת, שבה יוסרו, כך הוא מקווה, כל המיכשולים בדרך לחתימת הסכם השלום.
גליון 2126 (31 במאי 1978), עמוד 58
ה ספר מעניק לקוראים בו ממד אחר של אהבת הארץ ועברה הלא־דחוק. נשיא מצ ריים, אנוואר אל־סאדאת מתאר באו- טוביוגראפיה שלו סיפור חיי (הוצאת עידנים) את חייו מכפר־היולדתו ועד לטיסתו לירושלים. זהו ספר מרתק, שבניגוד לאו־טוביוגראפיות של מנהיגים ישראלים כ- גולדה מאיר, אכא אכן, משה דיין ומנחם כגץ, הכנסותיו קודש לקרן לשי פור החיים בכפר־מולדתו של סאדאת. כתבי •עת תמונת מצב שבוע הספר העברי הפך בשנים האחרו נות אירוע, למענו מפרסמים עיתוני ו* שנתוני הסיפרות גיליונות מיוחדים, ה משקפים נאמנה את חיי הסיפרות בארץ תוך שהם נותנים תמונת מצב שלהם.
גליון 2129 (21 ביוני 1978), עמוד 28
כל ערבי מבין מייד כי זוהי החלטה הנוגדת באופן מוחלט את שני תנאי־היסוד של אנוואר אל־סאדאת: נסיגה מכל השטחים הכבושים והגדרה עצמית לפלסטינים. ! … חבורה אומללה זו של אנוסים, |־,יודעים עתה כי בגין מוביל להתנגשות זזיתית עם ארצות־הברית ולקבורת יוזמתו טל אל־סאדאת, הרימו את ידיהם למען !יטפוט נבוב זה.
גליון 2144 (4 באוקטובר 1978), עמוד 36
לכן רבצה קללה על המיפעל הזה, מאז יומו הראשון. ביגלל ימיות, כך אמר אנוור אל־סאדאת, הוא נתן את הפקוחה לפתוח במילחמית יום־ הכיפורים, שכה נשפכו נהרות של דם ודמעות. ביגלל ימות ביימעט ונסגרו שיערי השלום, שנפתחו על-ידי אל-סאדאת. אם יכיא פינוי הפיתחה להסרת !הקללה הזאת, תהיה גו כרכיה אוי ב ת ך* טלפון כמערכת העולם הזה ציל־ וכדרכו בכתבים חדשים אמר לח מילה י י צל.
גליון 2149 (9 בנובמבר 1978), עמוד 2
הסיבה, כפי שמסבירים מקורביו: בגין אינו רוצה שהמשא־והמתן יסתיים לפני ה־ 19 בנובמבר, יום־השנה לביקורו של הנשיא אל־סאדאת בירושלים. דכר זה היה מאפשר לנשיא המצרי להציג את ההסכם כפרי כילעדי של יוזמתו. חתימת השלום במועד מאוחר יותר, ערב קבלת פרס נובל לשלום באוסלו, או במועד אחר, תאפשר לבגין להתחלק עם אל־סאדאת בתהילה. בפה חו ד ה גו רדה באמת?
גליון 2194 (19 בספטמבר 1979), עמוד 43
איש־השנה חומייני חולל מהפכה כבירה באיראן, השליט בה מישטר קנאי אלים, גרם להתעוררות דתית גם בעולס הערבי ובשאר ארצות האיסלאם, הטיף לסילוק ישראל מירושלים הקדושה. בקצה השני של הבמה עמד אל־סאדאת, איש־המרחב של תשל״ח, כשהוא מטיף לשלום עם ישראל ופועל לבדו. … רוב הניצחונות האלה לא היו אפשריים בלי האיש שהחזיק את אצבעו על עורק־החיים של העולם המערבי — השייח׳ אל-ימאני. חומייני מלהיב ומטיל אימה. אל־סאדאת הוא אמן הדראמה ויחסי־הציבור. עראפאת מפליא בכישרונו לשמור על אחדות התנועה רבת־ר,פלגים שהוא עומד בראשה, ובמאבקו להשגת ההכרה בלגיטימיות.
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 10
ך* טענה העיקרית של ממשלת־בגין, כאילו סותרת התוכנית את הסכמי קמפ-דייוויד, היא חסרת בסים. כשבא הנשיא אנוור אל־סאדאת לירושלים, השמיע באוזני הכנסת תוכנית המתאימה בדיוק לעקרונות פאהד. אל־סאדאת לא הסתיר מעולם שהוא חותר להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, שאינו משלים עם סיפוח ירושלים המיזרחית לישראל, ושעל ישראל לסגת מכל השטחים שכבשה ב״.1967 ׳ולה עו בהי ^ דבר הקרוי ״תוכנית פאהד״ ,על שם יורש־העצר י י סעודי, האיש החזק בממלכת־הנפט, אינו תוכנית.
גליון 2356 (27 באוקטובר 1982), עמוד 48
ראנדה, כמו רבים אחרים במישלחת ה־ אל־סאדאת. אך למרות דיעותיו החריפות, נוצרו בינינו יחסי חברות. … האיש התנגד למישטרו של נאצר ו־אחר־כך למישטרו של סאדאת. בשיחה פרטית עימו אמר לי, כי מעולם לא פחד להביע את דעתו בגלוי נגד השילטונות, לא רק בסרטיו, אלא גם במאמרים ובשיחות.
גליון 2221 (26 במרץ 1980), עמוד 75
בכל הלהט האופייני לד, נכנסה אופירה בעול התפקיד הבא — להיות מארחת מושלמת ומכובדת של נשיא מצריים אנוור אל־סאדאת ורעייתו, ושל נשיא ארצות־הברית ג׳ימי קארטר ורעייתו, בביקוריהם ההיסטוריים בארץ. רוזאלין קארטר הוקסמה מאופירה נבון. גם ג׳יהאן אל־סאדאת, שהגיעה עם בעלה ובתה לביקור בחיפה, נקשרה אל אופירה.
גליון 2279 (6 במאי 1981), עמוד 17
אבל גם למארשה יש בעיה חמורה. ברור שהוא רוצה נשיא מצריים אל־סאדאת רשיון מוגבל להשתולל בלבנון סעודיה. כשיא מצריים, אנואר אל־סאדאת, דרש מד.אמ־ריקאיט בקשה בכתב לשימוש בבסיסים, והשמיע באוזני הייג דרשה נלהבת על ריבונות ארצו.
גליון 2452 (29 באוגוסט 1984), עמוד 3
בני נפתלי, ראשון־לציון כשחזר הנשיא אנוור אל־סאדאת מביקורו ההיסטורי בירושלים, הוא מיהר לרווח על צערו המדיני לקודמיו על כס השילטון — מומיות הפרעונים שבמוסיאון הקאהירי. אחרי שהקשיב בסבלנות להסבריו על ישראל, הפתיע אותו אחד הפרעונים בשאלה :״תגיד, יוסף עוד מנהל שם את העניינים?״ ״איזה יוסף ״.ביקש סאדאת לדעת. ״יוסף בורג, כמובן!״ לשמע התשובה החיובית, אפילו הספינכס של גיזה חייך בהקלה .
גליון 2305 (4 בנובמבר 1981), עמוד 35
״ ן 0היום שבו ביקר שר־החוץ המצרי, הגנרל במאל ח פן ע לי, בביתו של הנשיא בירושלים, היה במיקרה יום- השנה לפגישת נבון עם אנוור אל־סאדאת במצריים. נבון הר אה לעלי מיכתב ששלח לו סאדאת לפני שלושה חודשים, שבו הציע לו להיפגש שנית.
גליון 2407 (19 באוקטובר 1983), עמוד 35
חצוצרני הצבא הישראלי הריעו תרועת־ברכה, וכשאלפי ישראלים מנופפים בדגלי האהום־לבדשחור המצריים שרכשו זה עתה, יצא מן המטוס הנשיא אנוור אל־סאדאת ב״שליחות קדושה׳ ,לדבר במישרין עם העם בישראל על השלום. … בשעות המאוחרות של אחר־הצהריים כמעט כל ישראל — וגם רובו של העולם ידע שפרצה מה ששר־הביטחון, משה ריין, כינה ״המילחמה לחיים ולמוות.״ :1977 סאדאת *ץ תי דקות לפני השעה שמונה במוצאי השבת — שעת הנחיתה הערבית נבחרה בקפרנות, כרי שלא לחלל את השבת היהורית — התקרב חייל ספרדי ברגע מותו( 1936 ,צילום של בו ב קאפה) נחלים של פצצות
גליון 2404 (27 בספטמבר 1983), עמוד 51
אך עיקר גאוותו של מי שהיה מקורב לאנוואר אל־סאדאת, על היותו אחד מאנשי הצוות שהכין את ביקור סאדאת בארץ.
גליון 2409 (2 בנובמבר 1983), עמוד 11
משמאל: בביתם, כשברקע תמונה היסטורית של הכרזת הקמת העיר באר״שבע. כשביקר סאדאת בבאר־שבע, שוחחו נבון. סאדאת ונאווי בערבית.
גליון 2391 (29 ביוני 1983), עמוד 33
דיבורים בנוסח: הערבים לא יכולים לשתות את הנפט שלהם, סאדאת לא יעז להלחם כי הוא יודע שיובס בחרפה תוך שעות אחדות, גם סיני היא ארץ־ישראל, בימית יחיו מאה אלף יהודים עד סוף שנות השמונים, מבחינה סוציולוגית אין בנמצא עם פלסטיני.״ הם הירהדו היטב באוזני כל הפעילים הציוניים המסורים, שנכחו באולם, כשמיספר ההרוגים הישראליים במילחמת אוקטובר הגיע לאלפים. … למרבה האירוניה, עסק באותו קיץ עצמו אורחו של דיניץ בהכנות המדיניות והשיחות מאחורי הקלעים, שאיפשרו לנשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, לתקוף את ישראל באוקטובר .1973 רוב המומחים לנושא קיסינג׳ר (מעשיו ומחדליו של שר־החוץ־לשעבר יספקו תיזות למאות דוקטוראטים בעשרות השנים הבאות) ,סבורים שהוא היה האדריכל העיקרי של מילחמת אוקטובר, כדי לשבור את .עקשנותה המטורפת׳ של הבוסית של דיניץ, גולדה מאיר.
גליון 2535 (2 באפריל 1986), עמוד 3
ולכן גם לא יכולתי להבין את התנהגותו של אנוור אל־סאדאת בנושא ימית. זה לא שפיקפקתי לרגע כי ימית שייכת למצרים. אבל לא הבנתי מה איכפת לאל־סאדאת, בתנאי שלום־אמת, שכמה אלפי יהודים יחיו להם תחת ריבונות מצרית בעיר המצרית ימית?
גליון 2512 (23 באוקטובר 1985), עמוד 10
. • רצונם של הקנאים האיסלא־מיים לנצל את המצב נגד חוזודהשלום עם ישראל ונגד האיש אשר ירש את מקומו של קורבנם האחרון, אנוור אל־סאדאת. נסיונם של הקומוניסטים ושאר י אנשי־השמאל לעורר את זעם ההמונים נגד האמריקאים ונגד השלום־הנפרר עם ישראל. … למובארכ אין כל 1 חשק לסיים את דרכו כמו סאדאת. הוא נקט באמצעי־זהירות סבירים: בעודו מהדק את אמצעי־הביטחון, פתח בדו שיח עם האופוזיציה השמאלית וזד איסלאמית (המקיימת שיתוף־פעולה הדוק בין מרכיביה השונים) .הוא נקט בסיגנון אנטי־אמריקאי חריף ותבע התנצלות פומבית מפי הנשיא רגן.
גליון 2499 (24 ביולי 1985), עמוד 31
אני חושב שזה היה צעד פרובוקטיבי, ושני הצדדים צריכים לעשות כמיטב יכולתם כדי לשפר את המצב. • עבדת גם עם הנשיא סאדאת וגם עם הנשיא מובארב. מה ההבדל ביניהם? האסטרטגיה נשארה כפי שהיתה. כששואלים את מובארס ״אתה נאצר או סאדאת?״ הוא אומר: ״אני מובארב, ואני רוצה להבטיח שהמדיניות של מצריים עכשיו ובעתיד היא אותה המדיניות.״ אולי הטקטיקה והדרכים לפיתרון הבעיות השתנו, והוא דן בבעיות בדרכו שלו — אבל באותה הפוליטיקה ובאותה המדיניות
גליון 2590 (22 באפריל 1987), עמוד 37
מוריסון הוא אדם מיליארדר חאשוגי עם סאדאת סאדאת הכניס את בגין לפינה!•להגשמת הרעיון שלי הם פחות מ־50 אחוז״.
גליון 2618 (4 בנובמבר 1987), עמוד 4
שרה ברייטבך• ,־ברק דרוש: קאמוס על התעתיק הנכון של מילים ערביות (״מיקטרת מבית סאדאת״ ,העול הזה .)21.10.87 תמהני על השלם הזה, המקפיד כל־כך בתעתיק הנכון של מילים ערביות עד כדי כך שהוא זו לשונו: נעמי אדווה(״העולם הזה״ )3.2.60 .מקו סדנא וקר...־ והתאהב בה. … דויד מנע, שגם שמו מופיע בכתבה, הוא חבר מועצת העירייה מטעם הליכוד. סאדאת, מיקטרת וידיד כיברית זה לא קיברית מבחין בין חית ערבית רפה לבין חית ערבית רגילה, בציידו את החית הרפה בגרש (ח׳) נכשל עכשיו נכשל בתעתיק המילה הערבית לגפרור.
גליון 2715 (13 בספטמבר 1989), עמוד 47
אלא משום שהלוחם ללא מדכאות, שרון, בכך שצלח את תעלת סואץ מערבה, בראש אוגדתו, בקרבות מריס שניהלו פיקודיו וחייליו במלחמת יום הכיפורים , 1973 הוא שתרם לכך שאנואר סאדאת הגיע לירושלים. אילו היה סאדאת צולח את התעלה מבלי צליחה נגרית ישראלית, אי־אפשר היה להעלות כלל על הדעת שהנשיא המצרי, שנרצח בגלל השלום, היה נענה ליוזמתו של בגין ומופיע ב־ 1977 לשיחות שלום בישראל.
גליון 2046 (17 בנובמבר 1976), עמוד 24
תגובתו המזלזלת, שפורסמה גם היא בכל העולם :״אין שום חדש בהצעותיו של סאדאת.״ התשובה הנבונה היתה צריכה להיות : ברכה לסאדאת, היענות חיובית עקרונית לעמדתו, תוך הצגת העמדה של ממשלת ישראל לגבי הפרטים. תחת זאת נתקבל הרושם, כי תשובת ישראל לדברי־השלום הסבירים של סאדאת היא שלילית. רושם זה נתחזק כאשר באו אנשי־הקונגרס לישראל, שמעו מפי הדוברים הרישמיים את הפיזמון הישן : ״גבולות בני־הגנה״ ללא פירוט, שלילה טוטאלית של שיתוף אש״ף בוועידת- ז׳נבה. … אבל עד כה היא קיוותה להינצל ממשא־ומתן לשלום, בעזרת אש״ף. החשבון: סאדאת ידרוש את השתתפות אש״ף בתהליך השלום, אש״ף עצמו מתנגד להסדר עם י שראל, וכך יישמר הקיפאון.
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 62
לפי אותה שיטה מנתח מילסון את תגובת הפלסטינים על יוזמת אל־סאדאת, שאותו ליווה מילסון בביקורו בירושלים, מטעם השילטון הישראלי. … האמת היא קצת יותר מורכבת. כשבא אל־סאדאת האמינו רבים כי יצליח ביוזמתו הנועזת לשכנע את היהודים לספק את מאווייהם הלאומיים של הפלסטינים. גם ראשי אש״ף המתינו. כאשר התברר כי אל־סאדאת נמנע אף מלהזכיר את אש״ף בנאומו בכנסת, קל וחומר שוויתר בקמפ־דייוויד על ההכרה בזכות העם הפלסטיני למדינה משלו, ושגם ״האוטונומיה המלאה״ פורשה על־ידי ממשלת־ישראל כהכשר לסיפוח הגדה והרצועה — לא נותר אף אדם אחד בעם הפלסטיני שלא סבר כי זוהי בגידה.
גליון 2273 (25 במרץ 1981), עמוד 57
* חעולשיח עי ״ו 2 0 *1ז * א ערב החופשית קטע של ראיון המופיע בפרק זה, שבו נשאל נשיא מצריים, אנוור אל־סאדאת, על הנטיות הפרו־גרמניות שלו ושל כמה בהבריו בשלבים הראשונים של המילחמה העולמית, חופף דברים שאמר באחד הפרקים הקודמים של עמוד האש אנה״ר אל-נוסייבה, שצונזרו מתוך הסידרה. לוסין :״הפרופסור יהושע פורת קבע שזיקתו של המופתי הירושלמי לנאצים היתה יותר אידיאולוגית. אצל סאדאת איש מהפרופסורים לא העיר דבר. שאלתי אותם, שהרי סאדאת אומר כמעט את אותם הדברים שאמר נוסייבה, הוא הרי אומר, אויבו של אויבי — הוא ידידי׳ ,וזה נאמר עם התקרבותו של רומל למצריים. אז פורת, שאמר על נוסייבה שהוא מדבר כעורו־דין, העיר על דברי סאדאת, זה אותנטי,. ״אם להישאר בנושא זה: את הקטע, ש בו רואים את המופתי הירושלמי בתנועה, מצאתי בבונדס־ארכיב הגרמני בקובלנץ.
