חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 901 עד 925)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2169 (29 במרץ 1979), עמוד 41

:אשם ואינו זק מיוחמות,־־ אמתו אשתו של מיילד דני מגדיר את עצמו כיימני קי צוני: ״יש בשלום הרבה פירצות, אבל אפילו אני מודה — סאדאת עשה כאן צעד ענק. משהו חזק מאד נישבר כאן — הנה, המנ היג של המדינה הערבית הגדולה והחזקה ביותר יוצא כחלוץ ואומר לעם הערבי: אני מכיר בישראל.״ ״ירח׳הדבש שלנו יהיה ליד הפירמי דות,״ קבעה חברתו אירים ,״שייט על הנילוס, ומועדון לילה אכזוטי.
גליון 1730 (28 באוקטובר 1970), עמוד 13

בבואה לאמריקה אמרה גולדה מאיר שאינה מכירה את אטזאר אל־סאדאת, ואינה יודעת לאן מועדות פניו. (מנימת דבריה אפשר היה להבין שכוזנתה היתה לומר :״נאצר ניכסון וגולדה (בכית הלבן) מועד חדש להפסקת-האש, מבלי שהדבר ייראה בנסיגה מעמדתה הקודמת. … אולם למעשה מצטרפים מעשיה של הממשלה החדשה לתמונה ברורה למדי, המגלה את כוונותיה. בין השאר: • אל־סאדאת חזר על נכונות ממשלתו, בעיקבות החלטת עבד־אל־נאצר, להכיר בקיומה של מדינת ישראל ולתת מעבר לספינותיה בסואץ, תמורת נסיגה מן השטחים המוחזקים.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 48

ליד המלון מנה האוז, כמאה מטרים בלבד מביתה של ג׳יהאן אל־סאדאת הבת. הפתיחה החגיגית של המים־ על תיערך בחודש ספטמבר בנוכחות כוכבי-קולנוע, המשמשים כ־שגריריה של החברה, כמו קרי גראנט, ושחקן הכדורגל קווין קיגן, שחתם לאחרונה חוזה עם פאברג׳ה לפירסום סידרת ברוט .55 הפתיחה תהיה בחסותה של ג׳יהאז אל- סאדאת האם, תהיה זאת חגיגה מר חבית, כי הכוכבים ישמחו לבוא גם הפעם לישראל ולמצריים.
גליון 2236 (9 ביולי 1980), עמוד 32

יותר מכל אדם אחר, מילבד משה דיין, נושא גלילי באחריות למדיניות שהביאה למילחמה. בשעתו גילה אנוור אל־סאדאת כי החליט סופית על פתיחת מיל־המת יום־ד,כיפורים כאשר קרא שמיפלגת־העבודה קיבלה את ״מיס״ מך גלילי״ — מצע־המיפלגה לקראת הבחירות של , 1973 שנתקבל כתוצאה מאולטימטום של משה דיין, ושנוסח עלי־די גלילי. … היה זה כימעס קוריוז, שעל מינויו החדש של גלילי נמסר באותו שבוע שבו הקרינה הטלוויזיה הישראלית כתבה ארוכה על המיל יארדים שהושקעו בימית, אשר ילכו לטימיון ביום שבו תימסר ה עיר הבנוייה־לתיפארת למצרים.״ בשיחתו עם העולם הזה אמר אגוור אל־סאדאת כי לא מיסמך- גלילי בילבד גרם להחלטתו — אך שהידיעה על מיסמך זה חיזקה בו את ההחלטה לפתוח במילחמה.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 5

אני משוכנע שמאחרי ויתוריו של מנחם בגין מסתתר איזה רעיון גאוני לטרפד את כל העניין בצורה בה יראה כאילו היה זה אנוואר אל־סאדאת שהכשיל את השלום. בצורה זו יצליח בגין לשפר לישראל את תדמיתה בעיני דעת־הקהל העולמית. … עוזי ומירח צפריר, לוס אנג׳לס ביצת השלום מנחם בגין ואנוואר אל־סאדאת הטילו ביצה בקמפ־דייוויד: ביצת השלום.
גליון 2143 (27 בספטמבר 1978), עמוד 41

כאלה היו שני אנשי־הטלוויזיה שחשו לקאהיר מייד אחרי ביקורו של אנוור אד־סאדאת בירושלים — אלכם גילעדי, ואהוד יערי. … חידלונה העיקרי של הסיפרות הישראלית בולט לנוכח התפקיד שמילאה הסיפרות המצרית בשינוי ערכי העם המיצרי לאחר מילחמת יום־ד,כיפור, שאיפשר את ביקורו של סאדאת בירושלים. תי אסרו! הורוביץ: פולחן הנוסטלגיה הדמות הרעננה והמקורית ביותר בתיאטרון הישראלי היתה בתשל״ח דמותו של המחזאי דני הורוכיץ, שמחזהו צ׳ארלי קאצ׳רלי, שהועלה על במת החאן הירושלמי, העלה את פולחך ד־,נוסטאלגיה הישראלי על מיזבח של זרדים.
גליון 2255 (19 בנובמבר 1980), עמוד 52

יעיד על כך הפתק שאותו שיגר במהלך הישיבה עורך־הדין פאפו אל דובר-הרשות משה עמירב :״שים לב איך המנכ״ל מסובב סביב האצבע הקטנה שלו את חברי־המליאה.״ עם אל־סאדאת, היו בעלי משמעות חד שותית מהמעלה הראשונה, ושונה מביקור שיגרתי של פרס בהולנד או בארץ אירו פית אחרת. … הוכחה גלויה לכוונותיו של לפיד ניתנה בשבוע שעבר, כאשר מישלחת מיפלגת־העבודה -שימעון פרס, אכא ארן וחיים כ ר ־ ל ב — נסעה לקאהיר לפגישות עם הנשיא אברור אל-סאדאת ועם ראשי מיפלגת״השילטון שם. לפיד הורה למנהלי הרדיו והטלוויזיה לשלוח כתב טלוויזיה, שהוטל עליו לסקר את מיסגשי המישלחת.
גליון 2256 (26 בנובמבר 1980), עמוד 24

האם י ע רו ך ירוחם מעול ה פגנ הבס עו די ה. 9עם מלאת שלוש שנים ליוזמת השלום של נשיא מצריים אכוור אד־סאדאת צפה הנשיא בסרט שצולם בעת נאומו בכנסת. בסרט נראה עזר וייצמן מעביר פתק למנחם כנין• אל־סאדאת סיפר למקורביו שפעם שאל מה היה כתוב בפתק הזה, והתברר לו שווייצמן כתב :״האם ממתינה לנו מילחמה חמישית ן״ 9העיתונאית סמדר פרי מספרת כי לפני שלוש שנים, אחרי שנשיא מצריים הודיע בנאומו כי הוא מוכן לבוא ולדבר בכנסת בישראל, התקיימה בתל־אביב ישיבה שבה דנו אם באמת מתכוון אל־סא- דאת למה שאמר.
גליון 2228 (14 במאי 1980), עמוד 4

קאהיר, בעיקבות הטיהור ש ערך אנוואר אל-סאדאת בקרב מתנגדיו בצמרת השילטון. לדברי נשיא מצריים, קשרו השרים המודחים קשר להפלתו. … לא נסכים למעמד של גיטו יהודי במדינה פלסטינית.״ תומס מפריק 17.5.1927 ארבעת ישובי הגוש — כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים ורבדים — נהרסו עד ה יסוד. 1955 הוקמה ברית צב 14.5 אית של הגוש המיזרחי, בני 17.5עם תום פגישותי־הם של נשיאי מצריים וסוריה, אנוואר אל־סאדאת וחאפז אל- אסאד, נמסר, כי הושג תיאום מדיני וצבאי בין שתי המדינות הערביות, שיזמו וניהלו את מילחמת יום־הכיפורים. 1978 0קורא 1קר 101 (המשך מעמוד )3 שהיה זה קילקול מיקרי, שלא ניתן היה לתכננו מראש( .מימצא זה הוסתר על־ידי המישטרה במשך זמן רב).
גליון 2225 (23 באפריל 1980), עמוד 3

פוטומוגטאז׳ בי מי ת שער־הניצחון כאיסמאעיליה פוטומונטאז׳ — הדעידן לפרסם תמונת פוטומונטאז׳ של שער־ניצחון מצרי על רקע העיר ימית נולד במוחי עוד במהלך שיחתי עם הנשיא אנוור אל־סאדאת. ברגע שהשמיע הנשיא את כוונתו להפוך את ימית לעיר מצרית גדולה, בעלת נמל, ולהביא אליה מאה אלף מצרים ברגע שהשטח יוחזר למצריים — ראיתי לנגד עיני את מראה העיר, כפי שיופיע בבוא היום על מירקע הטלוויזיה הישראלית. … הוא לקח תצלום ישן, שצולם עוד בדצמבר 1977 בעת ביקורי הראשון באיסמאעיליה, ושבו נראה אחד משערי־הנצחון הרבים שהוכנו לרגל ביקורו של אל־סאדאת בירושלים. שנון גזר את השער והרכיב אותו על תצלום של ימית.
גליון 2206 (12 בדצמבר 1979), עמוד 17

<9 7 5 ; — 12 ^12 נשיא מצריים אנוור אל- סאדאת מינה את הגנרל מוחמד עבד־אל- גאני גמאסי כרמטכ״ל צבא מצריים … ׳ — 15.12 וולט דיסני, מפיק הסרטים המצויירים, נפטר בגיל .65 — 14.12 המלך חאלד מסעודיה הו דיע׳ כי ארצו תומכת ביוזמת השלום של אל־סאדאת. לשון העברית, נפטר בגיל .64 <9 6 6 — 13.12 ועידת קאהיר נפתחה במלון ׳ — 16.12 גריגורי יפימוביץ׳ רספוטין ( )45 הוזמן בעורמה לארמונו של אציל בפטרוגרד, רוסיה, ונרצח שם בגיל .45 <9 2 2 — 16.12 הסופר והמחזאי הבריטי סו- מרסט מוהם נפטר בגיל .89 <9 7 7 — 17.12 :היום החמישי השחור 700 .
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 18

ואז קרה הדבר המהפכני, ששינה את התמונה מן הקצה אל הקצה: הרעיון הבשיל גם במצריים עצמה. הנשיא אנודאר אל־סאדאת הכריז בפומבי על נכונותו לחתום על חוזה־שלום, תמורת נסיגת צה״ל מן השטחים המוחזקים וההכרה בזכויות הפלסטינים. … חאלד מוחיי־אל־דין, ראש הסניף המצרי של תנועת־השלום העולמית (הפרו־קומוניסטית), מראשי האיחוד הסוציאליסטי הערבי (מפלגת השלטון הנאצרית) ,ואיש־מפתח במישטר אל- סאדאת. חאלד, אדם סימפאטי, שהיה אולי האיש הראשון בצמרת המצרית שפעל למען השלום, נמנה עם הקצינים הצעירים שהגיעו לשלטון עם עבד־אל־נאצר.
גליון 1749 (10 במרץ 1971), עמוד 11

על אותה הצעה חזר הנשיא ניכסון לפני שבועיים, כאשר הציע לסובייטים דו-קיום במרחב הערבי, תוך שמירה על האינטרסים האמריקאיים. הנשיא אל-סאדאת קיבל את הקו הזה. אם גם הרוסים יקבלו אותו סופית, נגיע תוף זמן קצר לשלום כפוי, על פי תוכנית־רוג׳רס. … יכולנו להשיג זאת בשנה שעברה, כאשר הציע לנו גמאל עבד־אל־נאצר בפה מלא, בראיון עם אריק רולו (שנגנז בישראל) ,כימעט את אותם התנאים שאותם מציע עכשיו אל־סאדאת. יתכן שניתן להשיג זאת עוד כרגע זה - אם נצא מייד, כפה מלא, ביוזמת־שלום ישירה, גלויה, כלפי העולם הערבי והפלסטינים, לאמור: אנו מוכנים להחזיר לבש את השטחים, הבה ונשב עכשיו יחד, ונברר את הפרטים ולוח־הזמנים של השלום.
גליון 1984 (10 בספטמבר 1975), עמוד 15

הפלסטינים עלולים לחמם את המציב עד־כדי-נך, שתתחיל מחדש ההידרדרות, כפי שקרה בין 1963ד.1967 קיפאון ממושך עלול להפיל את מישטרו של סאדאת, ולהביא לשילטון כוחות קי צוניים חדשים. … זה לא מפני שהוא התקרב אליה, אלא מפני שהיא התקרבה אליו.״ אחרי ויכוח גדול, שבמהלכו חזר בגין על טענה זו, אישרה הכנסת שר אישרה מיפלגת־העבודה את התוכנית ב״מיסמך גלילי״ הזכור־לשימצה, נתן אנואר אל־סאדאת את ההוראה הסופית, להכנת מילחמת יום־ד,כיפורים. *** ילמנו מהיר עבור הסדר־הביניים.
גליון 2104 (28 בדצמבר 1977), עמוד 7

.״ טענות רכות, בכתב ובעל־פה, הופנו אלינו בעקבות פירסום מאמרו של הפרשן הצבאי בנלמין עמידרור על ״הסכנה שב- שלום סאדאת״ (העולם הזה ,)2102 שחלקו השני מתפרסם בגיליון זה. … ״לעומתו, הסובר ומקבל כי בכל מיקרה וגם בכל שלום, אי-אפשר להבטיח באופן ודאי ומוחלט כי כל המניעים, הדחפים ונימוקים לפתיחה במילחמה על ישראל, אומנם יסולקו או יעוקרו, כלומר, שאיננו מניח שאימוץ ״שלום סאדאת״ יביא ״שלום קנאדי״ מובטח וניצחי — עדייו אינו יכול לייחס חשיבות כלשהי לאזרח ולעורך ה מצרים הנכבדים
גליון 2112 (22 בפברואר 1978), עמוד 28

מודגם זבעצם הימים שבהם הטיל דיין את הפצצה זלו, שהה הנשיא המצרי אנוואר אל־ואדאת בארצות־הברית. אל־סאדאת כיתת ות רגליו ביו מוסדות השילטון בבירה ה־ :מריקאית, חזר עד־בוש על תורתו: מצ־יים זקוקה לנשק מודרני משוכלל, לא בדי הילחם בישראל אלא כדי להילחם באת־ופיה ובשאר גרורותיה של ברית־המועצות :יבשת השחורה. … נה לו שהוא נדחק הצידה על־יד בגין ר וייצמן. אין לו חלק ביוזמת סאדאת. ״כשדיין מתוסכל, הוא נוקט דר שיטה אחת: הוא זורק אי־צהי פצצה, כדי להחזיר את עצי לתודעת כלי־התיקשורת ובדי אות את שמו ככותרות שמנות.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 31

בינתיים מסתבר כי, בניגוד לדיעה המוקדמת, כאילו רעיון הצבת הטכנאים האמריקאיים בתחנות־האתרעה היה רעיונו של שר־הביטחון שמעון סרס, הועלה הרעיון לראשונה על־ידי נשיא מצריים, אנוואר סאדאת. פרס רק שיכלל אח רעיונו של סאדאת, כך שתחנת האתרעה שתופעל על־ידי האמריקאים לא תמנע הצבת ת חנו ת־ א תר ע ח גם של ישראל ומצריים.
גליון 1983 (3 בספטמבר 1975), עמוד 33

לפני־כן ניסה פרס להעמיד פנים כאילו הוא זה שהמציא את הרעיון הגואל של נוכחות אמריקאית. אנוואר אל־סאדאת, שהעלה את הרעיון זמן רב לפני־כן, בפגישתו עם הנשיא ג׳ראלד פורד בזאלצ־בורג, בוודאי סבור כי הוא שהמציא אותו. … שנית, הוא מחזק כהרבה את מעמדם של היסודות המתונים כעולם הערכי, ובראשם אנוואר אל־ סאדאת והמישטר הקיים במצריים. הדבר יחזק כטווה הארוך גם את המגמות המתונות בסוריה, באש״ף ובגורמים אחרים — אפילו אם זה לא ייראה כרגע הראשון.






