חיפוש: סאדאת
נמצאו 2,107 תוצאות (מציג 976 עד 1,000)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2200 (31 באוקטובר 1979), עמוד 52
זו גם הסיבה שישנם אינטלקטואלים רבים כל־כך הפוחדים ממגע ישיר עם הישראלים ומסתייגים מן השלום של סאדאת. הם מרגישים כאילו גנבו מהם את העוגה.״ ליילה אבו־סייף מדברת בלהט. … אחת הפמיניסטיות הגדולות שלנו היא ג׳יהאן סאדאת. ב 1975-ניסתה לאסור את הפוליגמיה ואת הגירושין החד-צדדיים וההמונים קמו נגדה.
גליון 2202 (14 בנובמבר 1979), עמוד 27
אם היו בימים הראשונים ספקות בעניין זה, הרי באו תוכניות-האוטונומיד, של מנחם בגין, בתוספת ההתנחלויות האחרונות, וסילקו כל ספק. תהיה דעתו של אנוויר אל־סאדאת כאשר ׳תהיה — מנחם בגין רואה בהס כמים -הכשר לסיפוח השטחים הכבושים, בדרך עקיפה. אל־סאדאת, הנשיא ג׳ימי קארטר ואולי גם מנחם בגין האמינו, כאשר חתמו על ההסכמים, כי תושבי השטחים המוחזקים הם מתונים יותר מאשר אש״ף, וכי על כן אפשר להשתמש בהם כדי להוציא את א׳ש״ף מן התמונה.
גליון 2142 (20 בספטמבר 1978), עמוד 8
מכחכים איש־השנה איך אפשר בכלל לדבר, בשנה שבה הגיע הנשיא סאדאת לישראל, על איש- שנה אחר חוץ ממנו? … יוסף פרץ, אשקלון אילו היתה בחירת איש־השנה מופקדת בידי, הייתי בוחר בנשיא מצריים אנואר אל-סאדאת. אתם עצמכם כבר קבעתם תק דים, שלפיו ניתן לבחור גם באישיות ש אינה ישראלית לתואר זה.
גליון 2130 (28 ביוני 1978), עמוד 60
תחילה היתה כוונה לתת אותו רק לרשת ג/ אולם אנשי ענייני היום ברדיו קמו בזעקה וטענו כי גם להם מגיע ציון־לשבח על עבודתם ברשת הפתוחה, בעת ביקורו של אנדואר אל־סאדאת בארץ. כשנתנו להם, קמו עובדי החדשות בטלוויזיה והקימו זעקה אף הם: אם מגיע פרס סאדאת ל רדיו, מגיע גם לטלוויזיה.
גליון 2171 (11 באפריל 1979), עמוד 10
רבבות התומכים של השנים 9־ 1978 בתנועת ״שלום עכשיו״ האופנתית, של אחרי ביקור-סאדאת בישראל, ישבו בבתיהם ולגמו מיץ קריר. … הם השאירו בישראל את אלפי האזרחים וחאזרחיות, שנאבקו לשלום ונדחו בבוז על-ידי ״חוגגי השלום״ של בגין אל־סאדאת וקארטר. הפמלייה חגגה בוושינגטון, התעופפה לניו-יורק, כדי לקנח את חגיגת הגויים בשיכרוך נצחוו״יהודי״ניו-יורק, וחזרה לירושלים כדי להפריח יונות־שלום ברחבת הכנסת.
גליון 2178 (30 במאי 1979), עמוד 10
עוד תגרמו לקוראים בחילה מרוב דישה בנושא הקרוי ״שלום עם מצרים״ .נמאסו כבר כל הכתבות על הנושא הזה. שוב ושוב אל־סאדאת ובגין, בגין ואל־סאדאת, וקאהיר, והפירמידות, ואבנרי, וקבלת- פנים, ומישמר־כבוד...
גליון 2157 (3 בינואר 1979), עמוד 9
השיחות שהחלו בין ישראל ומצריים בחודש דצמבר , 1977 לא חר ביקור הנשיא סאדאת בירושלים, היו יכולות להביא להסכמים ואולי גם לחוזה- שלום לפני כמה חודשים. … במשך השנה שחלפה התחזקו המדינות׳ הערביות והתלכדו והדבר מתבטא בהק שחת עמדתו של סאדאת. ייתכן שההפסקה הנוכחית של השיחות מעודדת ומשמחת את מתנגדי חוזה־השלום — הן שלנו והן של הערבים — אבל אוי לאותה שמחה.
גליון 2163 (14 בפברואר 1979), עמוד 21
אותם המיקרופונים, שקלטו את דברי אל-סאדאת, הם הקולטים והמעבירים כיום את דבריהם של זבולון המר, רוני מילוא ופסח גרופר. … ובעי קר — כדי להיות עד לביקור ההיסטורי של אנוור אל- סאדאת בכנסת. הלוואי ואפשר היה לומר מילים טובות יותר עד המערך.
גליון 2159 (17 בינואר 1979), עמוד 15
לפני כן כמקום המילחמה הישראלית• דגלו בסיסמה חילונית מובהקת : ״מדינה ערכית, שאפשר למצוא לה פיתרון אל־עדתית דמוקרטית״ .אנוור אל־סאדאת רציונלי, מצטיירת כאן דמותו של וכנסיה בית־כנסת חולם על הקמת מיסגד, בגדאד ודמשק הם הג׳יהאד — מילהמת־הקודש, מיס בסנטדדקתרינה. … בינואר 1979 מעלה הדבר הירהור, ש־אי־אפשר להיתכיחש לו לפני ישנה ורבע הציע אמור אל־סאדאת, במחווה היסטורית חסרת־תקדים, שלום לישראל.
גליון 2083 (3 באוגוסט 1977), עמוד 26
לכן, אס תיסוג ישראל מבד הגדה ותקבל את המטוסים האמורים, הרי באילו נשארה כיקעת־הירדן ״גבול הביטחון״ שלה גם ללא תחנות־התראה, והפל ייצאו נשברים. סאדאת, האמריקאים ואפילו כל ישראלי־זמתעניין לא* ! … מהי שאינו מקבלים מאום־ חשיבה יכולים אנו לקבל ,׳באופן ימלא, גם מאיזור תל- אביב, והיכל ירק שאלה של טכנולוגיה, אמצעים ורפש. לבן, סאדאת (לפי התסריט ׳שלי) יכול לעשות בז׳נבה, !
גליון 2093 (12 באוקטובר 1977), עמוד 13
הערבים מוותרים ומוותרים• .פעם אמר אנוואר אל־סאדאת שרק בדור הבא אפ שר לדבר על יחסים דיפלומטיים ומים־ חריים עם ישראל. … וכעיקר — מדוע הצהיר מראש על ויתורים מפליגים, כדי לאפשר את כיו״וסה של ועידה שאין לה שמץ של סיכוי לשאת פרי? ןימה שנכון לגבי סאדאת, נכון לגבי | ייאסר עראפאת. גם הוא פוסע אחורה.
גליון 2129 (21 ביוני 1978), עמוד 15
המערך עשוי — או עלול — להזור לשילטון. אל־סאדאת. כל זה מזכיר מהפכות גרמניות, שנכשלו מפני שהמהפכנים לא רצו לדרוך על הדשא). … על כל האחרים בשיבעת החודשים האחרונים: יוזמת אל־סאדאת. פיטר לתאר את המצב בדרך הבאה: מנחם בגין עומד על גשר־ הפיקוד שד ה־אוניה ״טיטאניק״ ,ומסרב לשנות את הכיוון, אף כי ברור שהוא עומד לעלות עד קרחון אדיר ששמו ארצות־הכדית.
גליון 2147 (25 באוקטובר 1978), עמוד 13
מדוע נשיא ארצות-הברית, ג׳ימי קארטר, הכריז עוד לפני כנס קמפ״דייוויד על התנגדותו למדינה פלסטינית עצמאית ן והמעניינים ביותר הם השינויים בעמדות־ נשיא מצרים, אנוואר אל״סאדאת. בכנסת דיבר סאדאת ברו רות בעד הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. … הקומוניסטים הערביים והכוחות הדמוקרטיים ה פלסטינים היו בעד ביצוע החלטת האו״ם, ובגלל זה נרדפו על-ידי השלטונות הירדניים, המצריים ואף ה ישראליים, ואף נכלאו בבתי־כלא ובמחנות ריכוז. היום סאדאת, המייצג את הריאקציה הערבית, מצדד ב״אוטונומיה״ ,שפירושה שלילת זכות העם הפלסטיני לעצמאות לאומית.
גליון 2146 (18 באוקטובר 1978), עמוד 13
לא הועילו מחאותיהן של המשפחות השכולות ושל ציבור גדול שהתנגד לו. בינתיים הגיע אל־סאדאת לירושלים והדרן לשלום נפתחה. והנה אנו מגלים כי את אותן הצעות״השלום, שהציע הנשיא סאדאת לבגין, הוא כבר הציע לממשלת גולדה מאיר — אלא שאז היא ושר־הביטחון דחו אותן.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 14
כשם שהמוני צרפת זעקו לדה־גול, בצר להם, כאשר התמוטטה הרפובליקה והשאגה המתקרבת של מילחמת-האזרחים הרעידה את הלבבות, כך יקראו המוני ישראל, בבוא העת, לעזר וייצמן, המצביא האווירי לשעבר, ידידו של אנוור אל־סאדאת, ויבקשוהו לקבל לידיו האמונות את ההגה. … אנשים חדשים מילאו את החללים, גם בצמרת הביטחון וגם כיחסים עם אל-סאדאת. הפוליטיקה הישראלית, כמו הטבע, אינה סובלת חלל ריק.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 44
הוא רצח את הנציג המתון של אש״ף בבריסל וכמה מעמיתיו בעולם, תקף את בית־הכנסת בווינה כדי לחבל במאמצים המדיניים של ערפאת וסרטאווי באירופה, איים לרצוח את ברונו קרייסקי האוסטרי ואת אכוור אד־סאדאת המצרי. בעל־חסותו הנוכחי של איש זה, נשיא סוריה חאפט׳ אל־אפר שיחק מישחק לולייני ויצא כמנצח. … ממשלת־ישראל, שהתעלמה מתוכנית־השלום, השלימה למעשה עם עיסקת־נשק זו. הנשיא אל־סאדאת לא היה שותף לתרגילים אלה. הוא היה מוחרם על־ידי הקיצוניים והמתונים כאחד.
גליון 2403 (20 בספטמבר 1983), עמוד 7
את זה, לפחות, אין לשלול ממנחם בגין. אך מול החזון המבהיק של סאדאת, בעל משהו שמעטים נותנים עליו את דעתם. … היה לו מזל, ובראשית עידן שילטוגו גמלה בליבו של אדם מיוחד־במינו ואחד־בדורו, אנוור ייאל־סאדאת, ההחלטה לעשות מעשה היסטורי שאין לו אח ורע.
גליון 2409 (2 בנובמבר 1983), עמוד 4
בעיני תמימים, השלום הישראלי־מצרי נפל מן השמיים, יש מאין. באחד הימים התחשק לו לאנוור אל־סאדאת לבוא לירושלים, ומשם התגלגלו הדברים מעצמם. … באוקטובר ,1967 בשבוע שבו טובעה אח״י אילת, פירסם העולם הזה ( )1573 כתבה, שנשאה את הכותרת -עורר העולם הזה מדווח על פגישה עם פקיד מצרי בכיר באירופה — בעיני האוייב.״ כיום מותר לגלות כי הפקיד היה תחסין בשיר, כיום שגריר מצריים בקנדה, שהיה אז יועץ בכיר מאוד של גמאל עבד־אל־נאצר, ולאחר מכן של אנוור אל־סאדאת. הפגישה לא התקיימה באירופה, אלא בניו־יורק.
גליון 2564 (22 באוקטובר 1986), עמוד 37
הנסיעה הראשונה למצריים, מייד אחרי בוא של סאדאת לישראל. • היית אז מנכ״ל? • באיזו מיסגרת נסעת? נסעתי במיסגרת לא של מישרד־החוץ, כד לנסות לארגן פגישות כהמשך לביקור ש׳ סאדאת. • אתה מרגיש שפגישת פרס מובארב היא הישג אישי שלך?
גליון 2307 (18 בנובמבר 1981), עמוד 38
טוביה ״דא שירתו ב יגלל הו פל רישתות הטלוויזיה לזיכרו של אל־סאדאת, שאיו ישראל בתל־אביב. רק הטלוו רה אותו. שאלתי את ראש נ וויזיה, טוביה סער : • .האם אי־סיקור ד סאדאת היה מגמתי ז׳ לא, בהחלט לא. • מדוע, אם כן, לא ולא שידרתם אותו כטל משום שבמוצאי־שבת אי^ן מוותרים עליהן לטובת מבט שים בניידת־שידור לאירוע א לוותר על חצי מבט ספורט.
גליון 2589 (13 באפריל 1987), עמוד 7
חשבתי אז שהוא פילוסוף, מעין מטיף כזה. אחרי הצעד ההיסטורי של סאדאת — אז נפגשנו — לא התרשמתי שהוא היה מוכן לעשות שלום עם מדינות ערביות נוספות. הוא בא על סיפוקו בכריתת ההסכם עם סאדאת. התרשמתי שהוא אדם נחמד. הזכיר לי רבי כזה, אבל לא מנהיג.
גליון 2654 (13 ביולי 1988), עמוד 4
רמלה הגבר עם הסתדר על ח״כ אהרון אבו־חצירא (מונולוג של ליליאן שלום, העולם הזה .)29.6.88 מחשבון־הנפש האחרון של דפנה ברק (עם המיליונרית האמריקאית שלום) למדתי את סוד הישרדותו של ח״כ אהרון אבו־חצירא, ולא רק בזכות תרגיל מחושב היטב כמו זה שהיקנה לו מקום בטוח (בשורות הליכוד) לכנסת ה־. 12 ייתכן אמנם ויש עוד פוליטיקאים היודעים להבחין, כמו אבו־חצירא, כי האדם העומד מולם הוא גבר, בחתחשב בכך שבתפילה היומית שלו מוזכרת המילה גבר (״ברוך שעשני גבה״) ,אבל אני בספק אם קייס עוד פוליטיקאי אחד שהיה על הידיעה שרשות״השידור קנתה חומר מרשתות זרות על ביקור סאדאת בארץ (״תשקיף״ ,העולם הזה .)29.6.88 במחלקת הסרטים הדוקומנטריים של הטלוויזיה הישראלית נמצאים, בשלבי־הפקה שונים, כמה סרטים על תהליכים פוליטיים, וביניהם גם סרט על הסכם־השלום עם מצריים. בארכיון הטלוויזיה מצוי חומר מצולם רב, יותר מהדרוש להכנת הסרטים האמורים, וביניהם ביקורו של סאדאת בארץ, ב־ , 1977 כך שלא היה כל צורך בפנייה לחברות זרות ולא ננקט כל הליך כמתואר בידיעה במרור תשקיף.
גליון 2053 (5 בינואר 1977), עמוד 10
אהרון האופטמן, רמת־השרון משל הזאב והצבי באמצעותכם אני רוצה להעביר ״יישר כוח״ לעורך אצבעוני, עתון הילדים, על מאמרו ״השלום של סאדאת״ (העולם הזה .)2050״יישר כוח״ גם לכם, אנשי העולם הזה, על שהבאתם את הדברים גם לידיעת הקוראים המבוגרים.
גליון 2167 (14 במרץ 1979), עמוד 48
כמעט באותה עת ובאותה שעה ביקרו בדיס־נילנד גם אלן דילון ובנו ה יפהפה, אנתוני, מאשתו לש עבר נטאלי (התפוח לא נפל הרחק מן העצים) .דילון ניצל הפסקה בצילומי הסרט קונקורד 79׳ ,שבו הוא מככב לצד קריס טל, כדי לבלות עם בנו. אל־סאדאת: תי נו קת השלום אחת התמונות המישפחתיות הממלאות את ליבו של סבא ב גאווה: נשיא מצרים מחזיק על בירכיו את נכדתו ג׳יהאן, ש נולדה בעת ביקורו בירושלים.
גליון 2303 (19 באוקטובר 1981), עמוד 71
המנויים של החל 0־1.10.81 הו נו ל ס לשנה בשקל מחיר העיתון בארץ לארצות תבל דואר רגיל הור לחצי שנה בשקל הוצאיח משלוח 45 + 545 145 + 545 הופיע גליון אוקטובר של מע״מ שח״ה סח״כ 660 — 70 + 773 = 83 + אירופה ארה״ב, קנדה, מ קסיקו ונצואלה, ברזיל, ארגנטינה, קולומביה, פרו, אוסטרליה /ניו זילנד גאנה, חוף השנהב, ניגריה, דרום־אפריקה, טוגו, חבש, קניה פנמה, טאיוון, יפן 723 + 545 910 + 545 750 1420 __ 152 + 890 1630 = 175 + תאילנד, הונג־קונג, סינגפור, קוריאה 741 + 545 780 1440 = 154 + 470 879 = 94 + 720 1290 = 138 + 1050 2000 _ 203 + 1252 + 545 380 420 דמי המנוי לארצות חוץ בדואר אויר 240 + 545 607 + 545 בתוכן : חיים כרעם לאחר רצח סאדאת ראיונות עם רן כהן, דני פתר, לקח שי״ח ראובן קמינר.
