חיפוש: סטאלין
נמצאו 443 תוצאות (מציג 176 עד 200)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 710 (7 ביוני 1951), עמוד 4
השאח הוגלה, שוב פלשו שני הצבאות לאיראן. בנובמבר נערכה בטהראן פגישה של סטאלין, רוזוולט וצ׳רצ׳יל, שכה הוחלט על עניני מלחמה ושלום.
גליון 1781 (20 באוקטובר 1971), עמוד 38
.״ ״זה טוב גם לראש ! ״ זה היה בימי סטאלין כתבנו המשוטט ביקר בברית־ד,מועצות, ופגש שם פועל אחד שהיה מאחר כרונית לעבודה.
גליון 1427 (13 בינואר 1965), עמוד 22
הוצאת עם עובד. 208 עס) .סיפור מחיי מחנות־האסירים ב־ ברית־המועצות, בתקופת סטאלין ולאחריו. הסופר, שהיד. אסיר באחד ממחנות אלה, מתאר את העולם האכזר של המחנות.
גליון 668 (10 באוגוסט 1950), עמוד 3
,.עולה ביוקר העולס הזה״ ,מס׳ 668 השואה בקוריא־ ,,תהיה צ־רתד, הסופית כאשר תהיה, לא תפגע במצבה הממשי של אמריקה (קוריאה לא נכללה מעולם במערך האיסטראטגי של וושינג טון) ,אולם תפגע קשה בפרסטיג׳ האמריקאי, כשם שמלחמת־פינלנד פגעוז בשעתה בפרסטיג׳ הסובייטי. צבא אסיאתי ניצח את הצבא ה״לבן״ .סטאלין הוכיח שוב את כשרונו החתולי להתקרב אל אויבו בשקט ולהרגו בתנועה מהירה אחת, מתוכננת ומחושבת להפליא.
גליון 1313 (7 בנובמבר 1962), עמוד 11
האזרח הסובייטי של 1962 אינו רוצה עוד לחזור לימי הצנע הקיצוני של תקופת סטאלין. במרוץ ההשקעה לצורכי חימוש נמצאת ברית־המועצות, על כן, במצב רע יותר מאשר ארצות־הברית.
גליון 1620 (18 בספטמבר 1968), עמוד 26
הש נייה באה כאשר הוכיחו הרוסים כי לא הש תנו מאז ימי סטאלין והצארים, פלשו לצ׳כו־סלובקיה ודיכאוה ביד קשה.
גליון 1677 (22 באוקטובר 1969), עמוד 25
זאת אינה רכילות. זוהי פוליטיקה הקומוניזם כימי סטאלין. מן הסוג הידוע לנו ממחנה אורי א בנר
גליון 1328 (20 בפברואר 1963), עמוד 23
יי י יי רות (קול־ישראל)18.30 , י יוסף ברגר, קומוניסט ארצישראלי לשעבר, שהפך אסיר ברוסיה של סטאלין ופירטה לאחרונה את ספרו זוהר בחצות, על 20 שנות מאסר בבתי־כלא סובייטיים, מספר מ־מנסיונותיו. 9כצרור אחר (קול־ישראל) 19.20 , פגישת עתונאים ואורחים סביב מיקרופון פתוח, בה יספרו על עבודתם וחוויותיהם בחודש החולף. 9בניחותא (קול־ישראל )21.30 ,מיניאטורה היסטורית על ראספוטין, מאת מי כאל אוהד ובביומו. 9סרגי רהמגינוב(קול-ישראל)22.30 , מבצע בפסנתר יצירות משל באך, שופן, ליסט, שומאן, בורודין וצ׳ייקובסקי.
גליון 1599 (24 באפריל 1968), עמוד 26
.״ בכל העולם רוצחים ישנים וחדשים בשבוע בו סערו הרוחות ונתגבשו חזיתות, בין השמאל החדש לממשלות קאפיטליסטיות וסוציאליסטיות מן הסוג החדש (ראה לעיל) — גם זה קרה: •י בפראג, צ׳כוסלובקיה, רמזו ש־לורנטי כריה, הבוס האיום של המשטרה החשאית הסובייטית, שנהרג על־ידי כח ש־צ׳וב וחבריו לאחר מות סטאלין — היה גם האיש שתיכנן ופקד על רצח בנו של הנשיא הראשון של צ׳כוסלובקיה, שר־החוץ יאן מאסאריק, לאחר שיחדור ארץ זו מעול הנאצים. 9בווארשה, פולין, המשיכו הטיהורים וההסתה נגד מתנגדי המישטר, אנשי- הרוח והציונים — הקיימים והמדומים. • במרכז האו״ס פירסמו חמשת החברים של מועצת־הביטחון, המייצגים אומות אסיאתיות או אפריקאיות, דרישה, כי האו״ם יפעל בכוח הנשק נגד רודזיה הגזענית.
גליון 1667 (13 באוגוסט 1969), עמוד 38
* הלוך הלבה החבריא (הפקות עמי־רס) כן־ציון מוניץ נטל על עצמו משימה כמעט בלתי ניתנת לביצוע: מחומר תעודי עצום, הקשור בכל שאירע בברית־המועצות מאז מותו של סטאלין, להכץ תב־נית־קריאה־מישחק־זימרה־נגינה אלה שיעצו לו בליקוט החומר, עריכתו וכיתובו, ידין ופלידל כ״ ארי ה בחורף״ + +אריה בחורף (התיאטרון הקאמרי) .בחג־המולד של שלהי המאה ה־ 2ו התנהל בטירת שינון מאבק על כס־המלכות האנגלי.
גליון 1537 (15 בפברואר 1967), עמוד 3
מיצה הגואל, הנידונים לכלייה כאן בוכים על שבימי סטאלין הרגו את סופרי האידיש בברית־המועצות.
גליון 1098 (15 באוקטובר 1958), עמוד 8
פיוס ה־ ,12 אפיפיור ומנהיג רוחני של 500 מיליונים, ביניהם כמה אלפים בישראל, החזיר את נשמתו לבורא אחרי 19 שנות כהונה. פעם שאל סטאלין בליגלוג :״כמד, דיביזיות יש לאפיפיור?
גליון 1123 (8 באפריל 1959), עמוד 3
ליד המיקרופון עמד יגאל ברק, אחד הקריינים הצעירים של קול־ישראל, שהתמחו בתקופת מיבצע־סיני בסגנון המתכתי של גיבוריות כוזבת, מן הסוג שבו היו קרייני מוסקבה מודיעים בתקופת המלחמה על נצחונות אמיתיים ומדומים של צבאות סטאלין. הוא לא קרא את החדשות. בקול של שעה־הרת־גורל קרא הודעה של ראש אגף־כוח־האדם של צה״ל על גיוס חיילי מילואים, לפי סיסמות היחידות שיוקראו לאחר מכן.
גליון 1152 (28 באוקטובר 1959), עמוד 8
״ צעק קהל הבלתי־מפלגתיים, כשהוא משולהב ממחיאות־כפיים אחידות .״פעם קיבלו כך את סטאלין,״ העיר בגיחוך אחד העתונאים שנוכח באולם .
גליון 801 (5 במרץ 1953), עמוד 8
עוד באותו יום ניתנה לו תשובה מפתיעה מפי איש הקובע: דוהארלאל נהרו, האיש שחסידיו יעדו לו את הכסא השלישי, בין סטאלין ואייק. הסלמ״חניק הסקסיקאי קסטנטה: ירוחם כהן, הלומד עתה פאוניכסיטה, כסי שאמו לא תכירו, כץ כוס דכום, העם העובדה ונם 1 המלים של השבוע לא נאמרו על־ידי מדינאי או חייל.
גליון 1691 (28 בינואר 1970), עמוד 6
צה״ל איננו רוצה כאותה רוח בומבאסטית של תקופת סטאלין. אין ו צורך בכך, ולא מפני שאין לו זיקה להיסטוריה.
גליון 663 (6 ביולי 1950), עמוד 13
שימו לב עד כמד, דומה הסיטואציה לזו שב״שלטון הדמים״ .אולם הפעם היא מוארת באור הנכון, באור הקומדיה• והקומדיה ׳היא מוצלחת. סטאליננרד -המערכה השניה הדגש על סטאלין המתאימים וביחוד נחמדים השירים הקטנים.
גליון 994 (31 באוקטובר 1956), עמוד 9
כגופית הסוכן בריר,״. עלי באריקאדות. כל עוד חי סטאלין ועמדה הדיקטטורה הסטאלינית על ודלת לא יכול היה העם הפולני להתקומם.
גליון 1467 (20 באוקטובר 1965), עמוד 20
פאלוצ׳י-הורוואט סין בידי מאו צה־דון מילובאן דז׳ילאס שיחות עם סטאלין ז׳אן מורו גירסוס אינו מועיל הרנה אחד: עולים ויורדים, עולים ויורדים.
גליון 1264 (29 בנובמבר 1961), עמוד 21
פולין ברחה מן הפח של עזרה סובייטית אל הפחת של כיבוש נאצי מחריד. סטאלין חתם את החיזה המפורסם שלו עם היטלר וגרם במישרין למלחמת־העולם, כי היטלר לא היה מעי להתקיף לולא הובטח עורפי.
גליון 732 (8 בנובמבר 1951), עמוד 9
כשהחלימה הארץ מפצעי מלחמת האזרחים והמהפכה החקלאית הפני מית, שהיתר. מלווה רעב המוני, ניגש סטאלין לבצע את השאיפות הנושנות של רוסיה: כיבוש ארצות הים ה בלטי ופולין, כיבוש הבלקאן והמוצא לים התיכון, ובאותה שעה כיבוש אס יד, המזרחית.
גליון 1173 (16 במרץ 1960), עמוד 16
•לד בי ער איה אבי ץ (אורה, חיפה; ברית־הנוו־עצות) נמנה על הסרטים הסובייטיים מהתקופה שאחרי סטאלין, שהחליפו את הסיסמות הקומוניסטיות בדו־שיח אנושי חמים ואת הדגלים האדומים בממחטות לניגוב דמעות.
גליון 1244 (19 ביולי 1961), עמוד 20
כל איש שוחר אמת יודע, כי מאז ימי סטאלין ברוסיה, עוד לא נעשה בשום ארץ ובשום תקופה נסיון כה חמור לסלף את האמת ההיסטורית, כפי שהוא נעשה על־ידי מנהיגה של מפא״י וקבוצת חנפניו. ״ נוסחסובייטי פרושו תלישת דפים מן ההיסטוריה ע״י השליט וקבוצת החנפנים הסובבת אותו.
גליון 653 (27 באפריל 1950), עמוד 8
סאמט בהפגנה הקומוניסטית שנערכה לכבוד יום העצמאות צעק אחד המפגינים :״יחי סטאלין הגדול, משחרר העמים והידיד הגדול של ישראל !
גליון 667 (3 באוגוסט 1950), עמוד 3
להגישהלום, תחנת הגבול ההונגרית, מיד מושכים את תשומת לבי, שני דברים, — סיסמאות קומוניסטיות ענקיות עם תמונות של סטאלין וראקושי( ,המנהיג הקומוניסטי ההונגרי) ותנועה מוגברת של אנשי צבא מזוייגים הניצבים סביב הרכבת.
