גליון 1764 (23 ביוני 1971), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

היו ביניהם שליחי מוסקבה׳
שביצעו גם שם פשעים בפקודת סטאלין. אבל הנקודות
השליליות היו כאין וכאפס לעומת האור הגדול
של מלחמת־המיצווה נגד הפאשיזם.
גליון 1771 (10 באוגוסט 1971), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

סרט פוליטי אחר בשם יום התנים
יתאר את אחד הנסיונות הרבים שנעשו
לרצוח את הגנרל דזדגול, ואילו רוברט
ווהן, המפורסם יותר כ״נפוליאון סולו —
ג׳יימס בונד של הטלוויזיה״ ,מתכונן לה פיק
בכוחות עצמו סרט על נסיון לרצוח
את סטאלין.
אילו היתה ישראל מדינה ההולכת
ברוח הזמן, בוודאי כבר היו מסריטים
את רצח ארלוזורוב, או לפחות את פרשת
אלטלינה.
גליון 1777 (22 בספטמבר 1971), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

בגרמניה הנאצית היו מרבים לומר (בלחש) :״אילו
ידע הפירר מה שנעשה בברית־המועצות :״אילו ידע
החבר סטאלין ואפילו במצריים של עבד-אל־נאצר היו
ההמונים בטוחים :״אילו ידע גמאל מה עושים אנשיו,
היה שם לזה קץ !
גליון 1822 (2 באוגוסט 1972), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

״תיק סולז׳ניצין״ — תיק
תעודי ערוך על-ידי ליאופולד
לאבדז, הוצאת פנגוין.1972 ,
264 עט 4.90 /ל״י.
אילו היה סטאלין שולט עדיין ברוסיה,
היה המצב הרבה יותר פשוט: איש לא
היה שומע, או יודע שחי אדם בשם סול-
ז׳ניצין, וממילא איש לא היה נחרד לגורלו
של מי שנחשב, ובצדק, לגדול הסופרים
החיים היום בברית־הסועצות.
גליון 1827 (6 בספטמבר 1972), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

דויד מארקיש ,34 ,בנו של הסופר היהודי פרץ מאר־קיש,
שנרצח בפקודת סטאלין, לא הורשה לעלות, שעד,
שרעייתו אירנה עלתה לארץ, יצאה למסע שיכנוע עולמי
כדי לאלץ את שילטונות ברית־המועצות להתיר גם את
עלייתו של בעלה ממנו הופרדה.
גליון 970 (17 במאי 1956), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

בנימוק דומה הצדיק, כעבור עשר
שנים, את ברית סטאלין־היטלר.
אחרי שנשא בארץ לאשה את רגה וור-
שביאק, עסקנית השומר־הצעיר, ואירגן בנס-
ציונה ועד־פעולה נגד משמרות ההסתדרות
שגירשו את הערבים ממקורות־עבודה יהודיים*
,השתתף בקונגרס סוציאליסטי בריטי
שטיפל במשפטי־ר,טיהור הסטאליניים אשר
זיעזעו איתר, שעה את העולם.
גליון 959 (1 במרץ 1956), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

.״ בגין :״במקרה מתחילה המילה סדום בסמ״ך, סמו סטאלין.״
ח״ב חרות א לי עז רשופטאק :״וגם סנה.״ סנה :״לעומת זאת,
חרות וחמור מתחילים בחי״ת בקיבוץ כברי הוחלט לכנות
את המבצע לקטיף מזורז של התם־זים בשם מבצע טיטו, לאחר
שהפרי נועד למשלוח 7יוגוסלאביה, ארצו של יו פי פ כ רוז טיטו
בוועדת הפנים של הכנסת, שהתכנסה השבוע לשם דיון על דרכי
המלחמה בשחיתות, הציע ח״ב מפא״יישראליש עי הו :״אולי
נתחיל בשורת המתנדבים לאחר שהארץ פירסס כי משנה המנהל
הכללי של משרד הפיתוח אליעזר פרמינגר התקין מנעול חדש
על דלת חדרו, הציע למרחב אמצעי נוסף למלחמת־הקודש של הארץ
נגד הפקידות החדשה במשרדי מפ״ם ואחדות העבודה• ״שמא יפרסם
העיתון הנכבד,״ הציע למרחב ,״גם את מספר הנעליים אותן נועל
בסוד,׳ ה ש בו ע
• ד״ר ישעיה פרדר, ח״ב הפרוגרסיבים, בדיון ב
כנסת
על תקציב המדינה :״בכל שנה מקבלים פקידים חדשים,
ואין מפטרים את הישנים.
גליון 945 (24 בנובמבר 1955), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

כתוצאה מכך
נותק שיתוף־הפעולה של המערב והסובייטים,
וכשפרצה מלחמח־העולם עודד סטאלין את
היטלר לשבור את מעצמות המערב, כדי למנוע
את האפשרות הפוכה.
• מוסר ההשכל.
גליון 969 (10 במאי 1956), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

ביקור זה יסמל• גם את ההשפעה הגוברת והולכת
של הצבא בחיים הסובייטיים, השפעה אשר באה לידי
גילוי בהסכמת צמרת המפלגה הקומוניסטית להחזיר
את כבודם של המרשל טוחצ׳בסקי וחבריו, שחוסלו
בשעתו על־ידי סטאלין. עם זאת, תלה הצבא בסטאלין
גם את האחריות לכשלונות הצבאיים המחפירים של
ברית־המועצות בשלב הראשון של מלחמת־העולם,
שהביאו את הצבא הנאצי עד לשערי מוסקבת וסטאלי־נגראד.
.הזעזוע
המרחבי הבא יתחולל כירדן.
גליון 918 (19 במאי 1955), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

לפני שבע שנים בלבד העלה טיטו את המסך
על מהדורה חדשה של מחזה דויד וגולית,
הכריז למעשה מלחמה על הענק הסובייטי
האדיר. חרושצ׳וב יורש תפקידו של סטאלין,
מאשר עתר, למעשה שהלוחם היוגוסלבי
צדק.
גליון 1041 (18 בספטמבר 1957), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

זהו לפר של אלפייים תו׳
גם הקולחת על שמו של סטאלין, דרומית־שבים,
המאורגן בצורה דומה מאד למושב־שיתופי
אצלנו.
גליון 1038 (28 באוגוסט 1957), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

הרקע האנטי־שמי של עלילת־הרופאים
של סטאלין, בסוף ימיו, ביסס פחד זה.
ך* יצד תתיחם המדינה לתופעה זו?
גליון 999 (5 בדצמבר 1956), עמוד 3
טקסט · תמונה · PDF

אין הוא מכריע את גורל
המדינות, אולם קשה מאד לשחות נגד זרם
זה. סטאלין שאל פעם בלעג כמה דיביזיות
יש לאפיפיור והוא הספיק להתחרט על
דיעה זו.
גליון 1023 (22 במאי 1957), עמוד 4
טקסט · תמונה · PDF

דויד בן־גוריון לא היה ידוע בעבר הלא-
רחוק כמעריץ המוסד שהוא עצמו קרא
לו ״או״ם־שמו״ם״ .הוא זילזל בו באופן
קיצוני, תיכנן את מיבצע־סיני על סמך ההנחה
כי האו״ם אינו יעיל, אינו יכול להוציא
מידי ישראל (ובריטניה וצרפת) את
פירות נצחונן הצבאי. הוא התיחס אליו כפי
שיוסף סטאלין התייחס בשעתו לאפיפיור*.
כאשר נאלצה ישראל לסגת מסיני, השתנתה
הערכת ביג׳י — כרגיל אצלו — מן
הקצה אל הקצה.
גליון 1023 (22 במאי 1957), עמוד 13
טקסט · תמונה · PDF

בתוכם, בנשימה אחת,
נזכרים: לנין, טרוצקי, סטאלין, כרוש־צ׳וב,
היטלר, אידן( ,עבד אל־) נאצר ובן־
גוריון לאחר ייקור בתערוכת הנשק
בבית־דגון, נזכר ח״ב מפא״י שמואל דיין
בדרכי ההתגוננות שהיו נהוגות בארץ, זמן
רב לפני היות בנו לרמטכ״ל: בקבוצת
כנרת היה מקובל שהשומרים יצאו לשמירה
חושי וכרמל׳ כא/ק ״תיאודור הרצל״
ללא נשק, והרובים היו מונחים על שולהזמנים
הלא־טובים נשכחו
חנות חדר־האוכל.
גליון 1462 (15 בספטמבר 1965), עמוד 10
טקסט · תמונה · PDF

במוחו של הזקן הצטייר איסר הקטן בדמות
מפקדי ה־נ.ק.וו.ד. הרוסיים, בימי הטרור
של סטאלין. על כן החליט לסלקו.
על אף תמיכתם של גולדה מאיר ולוי אשכול,
הגיש הממונה את התפטרותו במארס
.1963
מלחמה ברפ״י.
גליון 1439 (7 באפריל 1965), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

ואז אני
היהודית בברית המועצות החמירה מאז
שואלת אתכם: במצב כזה, מה פירוש הסיום
תקופתו של סטאלין.״ משה סנה
מלים ״נגן על זכויות המים״?
גליון 1367 (20 בנובמבר 1963), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

צאר ניקולאי השני (ימין) כ״מהצאר עד סטאלין״*
הערומים הם המתים
קולנוע סרטיס
ונ;ו 1וויז שלצלודויד
מהצאר עד סמאלין ( א ר מון־דוד, תל־אביב;
ארצות־הברית) הוא סרט הנוטל על
עצמו משימה יומרנית ונועזת — לסקור
ב־ 90 דקות קולנועיות, את אחד התהליכים
החשובים והמסובכים ביותר בהיסטוריה האנושית
— את עלייתו של הקומוניזם
הסובייטי והשתלטותו על מדינה כרוסיה.
גליון 1332 (20 במרץ 1963), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

הם דיברו בשפתם
של צ׳רצ׳יל־רוזבלט־סטאלין אל הרייך
השלישי :״כניעה ללא תנאים.״
כלומר: אנשי אצ״א יתקבלו כיחידים, בזחילה,
והחברה שומרת לעצמה את הזכות
להעניש את מנהיגי השביתה.
גליון 1352 (7 באוגוסט 1963), עמוד 6
טקסט · תמונה · PDF

הדה־סטאליניזציה (להבדיל) לא נסתיימה כאשר בא אחד
מאלנקוב במקומו של סטאלין. היא החלה ברצינות כאשר
גילה כרושצ׳וב בפה מלא את מעשי הפשע והאיוולת שאירעו
בתקופת טטאלין.
גליון 1278 (7 במרץ 1962), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

חד הדודנים המתועבים ביותר של
המאה העשרים, מתיאס ראקושי, משרתו
של סטאלין בהונגריה, הסביר פעם איך
צריכים לחסל את חרות האדם.
גליון 1272 (24 בינואר 1962), עמוד 5
טקסט · תמונה · PDF

איני יכול להשלימו, שמא
לר, שפמו של סטאלין או רעמתו הלבנה
של פלוני־אלמוני.
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 11
טקסט · תמונה · PDF

הוכיח זאת
סוס־מלחמה ותיק, יוסף כרוז טיטו, שהעז בשעתו להכריז מלחמה על סטאלין האכזר,
ויצא מנצח מן המערכה. השנה קצר טיטו את פרי עמידתו האמיצה אז, ואת פרי הניטרא־ליזם
העיקבי שלו מאז.
גליון 1650 (15 באפריל 1969), עמוד 9
טקסט · תמונה · PDF

אין דבר אווילי יותר
מאשר לשאול, כפי ששאל בשעתו סטאלין על האפיפיור :״כמה דיביזיות יש לו?
גליון 1613 (30 ביולי 1968), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

או כאשר דיבר נציג רק״ח, והשמיע
דברים.שהזכירו את ימי סטאלין בצביעותם:
תוסיק טובי העזרה הסובייטית
ניתנת מתון דאגה לכן שהאימפריאליסטיס
ינצלו את הסיכסון האומלל הזה לרעת עמי
ביאפרה ניתר עמי ניגריה.