גליון 933, 1 בספטמבר 1955, עמוד 14
אדרבה הכהות גדולות לפובלי חופשה
מלון.הנ שיא״ — ירושלים -רחוב אחד העם ״
ט ל פוני ם :
4474 — 4473 — 4429 — 4428 — 4420
• משך שבע שנים שימשו הפליטים כלים
חשובים בירי מנהיגי ערב, שסחטו על סמך
גורלם המר וזיתורים והבטחות, השמיעו
איומים חוזרים * ונשנים.
גליון 889, 27 באוקטובר 1954, עמוד 12
.״
הוא רצה להשתחרר כקצין, שם אצבע
אחת על כתפו ואמר :״לפחות זה מגיע
לי. בלי קורם, בלי שום דבר, רק על סמך
שירותי הנאמן בעבר ! ״
משה אהב להיזכר בעברו המזהיר —
ציוני . 1929 .פולין.
גליון 1049, 13 בנובמבר 1957, עמוד 9
המשפט המפורסם ביותר של וינסטון צ׳רצ׳יל היה נגד
לורד ריאקציוני, שטען כי צ׳רצ׳יל, בהיותו שר חיל־הים
במלחמת העולם הראשונה, עיכב בזדון ידיעה על נצחון
מכריע של הצי הבריטי, כדי לאפשר לידידו המיליונר
לספסר בבורסה האמריקאית על סמך ידיעתו הסודית.
הנאשם נשלח לבית־הסוהר.
גליון 1043, 2 באוקטובר 1957, עמוד 5
על מזימת־הרצח מראש ולא מנע אותר-
נראה שהיה חשש שעם חידושם של המשפטים,
ייכנס השלטון לבוץ סמיך עוד יותר.
היה צורך בפעולת־מנע. אהוד אבריאי,
האיש שניצח על פעולות השלטון בפרשת
קסטנר, ואולי ידע עליה יותר מכל אדם
אחר, נשלח כציר לגאנה.
גליון 1068, 19 במרץ 1958, עמוד 17
״ תשובת
הקצץ :״במדינת ישראל ובאופרה טוסקה״
בקבלת־פנים שנערכה השבוע למשלחת
ההדרים מדרום־אפריקד״ סיפר יצחק רוקח,
יושב־ראש המועצה לשיווק פרי הדר, סיפור
משעשע על איוואן סלומץ, חבר המש
סמן, השסע
• הרמטכ״ל רב־אלוף חיים לסקוב, בהרצאה בפני מפקדים :״איז
קושי ללמד את החייל כיצד למות, הקושי הוא להכשיר את החייל להצליח
ולהישאר בחיים לאחר ביצועה המוצלח של המשימה.״
• הד״ ר עמנואל ניומי, בועידת הקונרדרציה של הציונים הכלליים,
על ההחלטה לנתק את קשרי הקונפדרציה עם מפלגות״בת בישראל :״הקול קול
ישראל (גולדשטיין) אך הידיים הן ידי קול (משה).״
• ראש הממשלה דויד בף גוריון, בהרצאה בפני משלחת בני-ברית
מארצות־הבריתז ״בישראל לא הכל כל כך חלק.
גליון 1063, 12 בפברואר 1958, עמוד 17
.״
אשתו איירץ אהרונוביץ׳ :״היא למד
לנשי*
• הסופרת פרנסואז מאגן :״לגברים יש הרבה יותר בעיות מאשר
אותם כל כר טוב, שכל ילדי השכרה תיה־משום
שקודם כל עליהם לדעת לחסתדר עם הנשי*״
סים את הטריק ׳חת־שתיים שמעץ
כר, שחקן תיאטרון הקאמרי ואחד מחברי
• ה ד ״ ראלכרטסנגגיארג׳ י, חתן פרס נובל :״מחקר פירושו לראות
רביעית מועדון התיאטרון, גילה השביע כי
מה שכל אחד רואה, ולחשוב פה שאף אחד אינו חושב.״
הרביעיה הוזמנה לפאריס, אחרי שחתמה על
חוי׳זיית במיעדון אולימפית אגב,
• מאמר ראשי כ״מעריב״ על פעולת הגיוס של חברי הכנסת ששהו
שושנה שני, רעיתי של זמר המועדון
בחוץ לארץ להצבעה על שיטת הבחירות :״חברת אל־על על מטוסיה החדישים
אריק לביא, מתכוונת להצטרף אל 3״
הכריעה היום נגד שיטת הבחירות האיזוריות.״
רביעיה, שתהפוך לחמישים
פס1ון י הע<בופ
גליון 1052, 1 בדצמבר 1957, עמוד 18
הוא מפלה לרעה את האינטרסים של הפרדסנים ע״י מתן
זכויות קדימה וכח לגורמים שונים ואינם־־סים שונים
עיקרון מינוי חברי המועצה מתור רשימה או רשימות אשר
יוגשו ע״י מוסדות מרכזיים הוא בלתי צודק.
גליון 1055, 18 בדצמבר 1957, עמוד 6
ב״סנקציות״ נגד השבועון
ההוא, שהתקיף לא פעם את המוסד שהם
משרתים אותו במרץ ובאמונה) ,אלא ד,״בו סים״
שלו, עם אורי אבנרי בראש. ובכן
טבעי היה שהחשד הראשון התכודן לחוגי
הכדורגל.
גליון 1055, 18 בדצמבר 1957, עמוד 12
המש טרה מתערבת
ך* יו אנשים רכים שלא ראו בעין
1 1כה יפה סולחה זו, שהחזירה את המשטרה
לעסקי הסם רט. כי היא היתד, עלולה
להפריע להם בעסקיהם• והיא אמנם הפריעה.
גליון 1058, 8 בינואר 1958, עמוד 12
דרכי חיים
גשואי-בובור
אילו היו נשואיהם של רותי ברזאני ושם־
טוב סמי עולים יפה, יתכן ולא היה חכם
יוחנן נתנאל מגיע אל בית־המשפט• אך כמעט
מן היום הראשון החלו בני הזוג, תושבי
שכונת ליפתא עילית בירושלים, לריב ולהתקוטט.
גליון 1056, 25 בדצמבר 1957, עמוד 10
שום בית־משפט לא
יסכים להרשיע אזרח ישראלי על סמך הוראה
כזו*.
השבוע החלו שני הצדדים בסיכומיהם.
גליון 1073, 23 באפריל 1958, עמוד 32
ויום אחד בא ולפתע החל לכתוב מכתבים רבים — ומכסם בידו מפני
הביתה פצוע וסרוט לאחר תגרה ראשונה, ואני חבשתי את עין סקרנית מ די...
גליון 1076, 14 במאי 1958, עמוד 12
חבל רק שהסיור
נערך אחרי שנסתיימה עונת ההדרים׳ ולמעשה
לא היה כמעט מה לראות ולחקור
באותז ארצות שנכללו במסגרת הסיור.
מטוס מור אוניה. אולם דובינר לא
סמן את ידו בצלחת. השבוע הגיעה הבשורה
הנעימה לשורה של עתונאים כלכליים
בעתונות היומית, שלא זכו לסיור
הראשון.
גליון 1077, 21 במאי 1958, עמוד 7
שאלנו
את הקצין (הערבי) חננא חדאד על סמך
איזה חוק הוא מונע בעדנו לנסוע לנצרת.
גליון 1072, 16 באפריל 1958, עמוד 5
העובדה שהארץ לא ראה חובה לעצמו לפרסם
תיקון, אחרי שהגיע ארצה נוסח הראיון,
ושכל העתונים האחרים עשו יד אחת
להשתיק את כל הפרשה (ואף המשיכו לפרסם
דברי פולמוס נגד כרושצ׳וב על סמך
הנוסח הכוזב) ,סיפקה חומר רב למחשבה.
גליון 1007, 30 בינואר 1957, עמוד 14
קטע חזותי שני בהקלטה, היתר, השתתפותם
של המורה לריקודים סמי ואשתו, שהחליפו
מקצבי־ריקודים בהתאם לקפיצותיה הפתאומיות
של התזמורת, שעליה ניצח יצחק גרא־ציאני.
גליון 1006, 23 בינואר 1957, עמוד 2
ד״ר אלכסנדר זק, תל־אביב
צלם המערכת:
אריח קרו
חברי המערכת:
ישראל ביבר, ניצח נבי, שייע נלור,
לילי נלילי, רויד הורוביץ, רוחי ורר, רוני
זוהר, אברחם חרמון, אוסקר מאובר, אלכם
ממיס, אביבה סמן, למום קינן, שימח קרן.
רס״ר ;•ויד שוורץ, צה׳־ל
במוצאי שבת, אני מבקר בדרד כלל בקולנוע.
גליון 1008, 6 בפברואר 1957, עמוד 2
אז נתקבלה ההחלטה עביסטרק
וטרוהז שהיה אז שר הבטחון, ומולטקח שהיה
ראש המטה, להחיש את המלחמה.
מכיוון שווילהלם היה מהסם, היה צורר
לזייף איזה טלגרמה, בכדי להביא את נפול־יאון
שיעליב את ווילהלם הראשון, בכדי ש־נפוליאו!
גליון 1032, 25 ביולי 1957, עמוד 12
אני
לה הן העובדות כפי שנמסרו ב־
\ £עדויות במשטרה. על־סמך אלה תבעה
המשטרה את ד״ר שלום ואת האנשים שהיו
עמו לדין על ארבע עבירות, בתוכן ביצוע
מעשה מגונה.
גליון 1030, 10 ביולי 1957, עמוד 7
אין לדבר על כך עם שום אדם, וכל הקשרים עם הבחורים
יהיו דרכי. ברגע שארצה אותו, עלי לסמן על קיר מסוים בפתח־תקוה, סימן בעפרון
או בעט, והוא למחרת יופיע לפתח־תקוה לפגישה בהתאם לסימון.
גליון 1031, 17 ביולי 1957, עמוד 2
לילי גלייי,
רויר הורוביץ, רוחי ורר, רוני ווהר,
אברהם חרמון, אוסקר מאובר, אלכם מסים,
אביבה סמן, למום הינן, שלמה הרו.
הנותוו הנברא ביותר במדינה
לא היה בשבועונכם מאמר כה אנושי ואמיץ
כמו המאמר ״אללה ירחמו״ (העולם
הוה .)1029
יוחנן רוזנטל, רמת־גן
אני מבקש להביע את סלידתי מהדיעות
המובעות במאמר זה.
גליון 1001, 19 בדצמבר 1956, עמוד 18
.״
לוליינית
^ וופטפאליה, גרמניה המערבית, פיר־סמה
לשכת העתונות ידיעה על תרנגולת
שקפצה מרוב בהלה על כיפת המנוע
של מכונית דוהרת והטילה שם ביצה.
גליון 1040, 11 בספטמבר 1957, עמוד 16
אמרה הנערה אחרי
ברט מיצ׳ם הושמץ בקונפידנשל בשיכרות־כן
:״לעולם לא תיארתי שיהפכו גם אותי
כרונית, בתצלומי־עירום לראוה בחברת חשלאקרובטית.״
פניות,
בשימוש בסמים משכרים, ובפיתויה
של הכוכבת גייל ראסל.
גליון 1004, 9 בינואר 1957, עמוד 15
במשך שנתיים עבד באילת כפועל בנין, חזר לתל־אביב,
החל לעבוד בבית חרושת לנעליים. הוא סמך על כוח העבודה שלו ועל מהירותו,
קיבל עבודות סנדלרות רק בקבלנות.
• לפני שלוש שנים נשא לאשר, צעירה צברית מחיפה, עבר לגור עמה במחנה עולים ברמת־יצחק.