נמצאו 11,115 תוצאות עבור סמים

עכשיו, עם כל הכ בוד, גבירתי, זאת היא הברחת הסמים הגדולה ביותר שהיתה עד אז, המימון בסכומים עצומים, גם בממדים של שנת 60׳ וגם בממדים של היום.

״חיטין ה שניה,׳ -דלוח׳ האש הבלתי פוסק של הארטילריה והמטו סים הערביים. ככר כשלב זה ניתן לראות את ישראל כמחוסלת, ולכוחות הקרקע הערכיים לא נותר אלא לנוע קדימה — נכון יותר, להידחף מן היטטחים השולטים אל המישורים אפופי העשן והאש — כדי להשלים את׳המלאכה.

ביצירות הסיפרות הפלסטיניות, ואלו ש נכתבו בארצות ערביות אחרות בתקופה שאחרי מילחמת , 1948 עדיין אין היהודי מוצג באור של שלילה מוחלטת, והמוטי- ווים החוזרים מתמקדים במסתננים המנ סים לשוב לכפריהם מחד, או בתחושת הזרות של הפלסטינים בארצות ערב האח רות׳ תוך חיפוש נוקב אחר זהות קולק־טיווית פלסטינית.

היה זח נוסח בגין, אריק ועזר בלי בגין אין תוכנית לא סמך ידיו על התוכנית אבל גם לא אמר להם ״לא״.

כמד, זמן פנוי יכול להיות לאדם כזה להשיב היטב על נושא ״שולי״ ,סמו שיחדור אדם אחד מבית־הסוהר? בוודאי יוש לאדם ׳נזה פיתוי רב לפעול על פי האימפולם הראשון שלו, מבלי להעמיק חקור.

בינתיים שלח נציג התביעה, אמנון רודה, מיכתב לבית-המישפט, ובו הוא קבע :״ב״ 2באפריל החליט בית־המישפט לדחות את הדיון, על סמך חוות-דעת של רופא, שלא הראו אותה לתביעה לפני הדיון.

שחל הוא אבן שואבת ללקוחות, למרות שלא ניצל מעו לם באופן מפורש את מעמדו כחבר־כנסת למען עסקיו הפרטיים. שחל מתגורר בווילה בת שלושה מי פ־לסים בשכונת אחוזה על הכרמל, ונוהג במכונית פורז־ חדישה.

בספר החדש מצויים כמה טכסטים מחאתיים מבריקים. במקביל פיר־סם אבידן גם מהדורה מתורגמת לצרפתית של סיפרו זה • תלמידי הסטודיו למישחק של ניסן נוגים מציגים בימים אלה, בקומה השלישית ביפו, את המחזה בלילה בשוק הישן מאת י״ל פרץ • שמועות עקשניות בחוגי סיפרות טוענות, שאחד משלושת כיתבי-העת הסיפרותיים פרוזה, סימן־קריאה או עכשיו, עומד לאבד את הקצבת מישרד־החינוך, המתכוון להעביר סכומים אלה לכתב־העת של ״מיסדר ז׳בו־טינסקי״ בשם האומה • סיבססוו חריף בין נגנים ילידי־חארץ לבין נגנים עולים מב־רית־המעוצות עומד לפרוץ בתיזמורת הקאמרית, כאשר הרקע הוא פיטוריהם של כמה מהנגנים ילידי הארץ על-ידי המנהל האמנותי של התיזמורת, רודודן ש ברשאי.

״הרביעי מבין ״נאשמי-הרצח היד, יע קוב חרותי, שזוכה בבית־המישפט. על סמך הודאות ועדויות במישטרה של אקש־טיין ושמר, מתברר מעל לכל ספק, ש־מנקם היה זה שתיכנן את הרצח ומסר ל- אקשטיין את האקדח.

ברגע שפגשנו ביושב־ראש חבר- הנאמנים של האוניברסיטה, סם רוטברג, הוא אמר לנו שזה אקט של ׳תנועה ־נאצית׳

זהו מיסגד מוסלמי, שהוקם אלפי שנים אחרי תקופת-האבות, על סמך מסורת מוסלמית מקומית, שאין לה ולא כלום עם מסורת יהודית כלשהי).

.״ ניסוח זה הוא ללא־ספק ה״אני מאמיר של בקט. בסיפור סם הרגעה עוסק בקט כבר בפתיחה במוות :״אני כבר לא יודע מתי נפטרתי.

לדבריו ערך מחקר חשוב בנושא טלוויזיה ופרלמנט. על סמך מחקרו החליט בית־הנבחרים האמריקאי לאפשר סיקור טלוויזיה בישיבותיו.

הרומן הזה התחדש כעבור ארבע שנים. ניגשנו לבחירות על סמך פועלנו בכנסת, וזכינו ב־ 16,853 קולות, שהעניקו לנו שני מקומות בכנסת.

.״ בשיר־חשק נוסף, הכרת ליל ברית, כותב אבן־צדיק :״ודי לי טמקנא עש בעצמו / וסם קינאו אשר נלאה לצפנו /כנפשי את אשר נייבא בפיות /שטו מקצה פאת מערב ופי(נו) /אשר חמד שכון בינות צלעי /כגוזל ח(ש) להתלונן כקינו / ונתור לנפשות שם מנו(חה) /כאפדנו ונתנוסס כתרנו * יונה דויד — שירי זבדיה; הוצאת עכשיו 66 ,עמודים. ** יונה דויד — שירי נחום ; הוצאת עכשיו 48 ,עמודים. *** יונה דויד — שירי אמיתי!

מלבד כל הדברים האלה הצליח המספר לרקום ב־ 16 סיפוריו מטווה סמיך ורב־גוני של מציאות האדם. הסיפור הפותח את הספר חמסין, מתאר את סיבת מיתתו של הנכבד הבוכרי, רבי בכור כאזליכיוף, על רקע מחסור במים בירושלים השחונה, התאכזרות הנובעת מבצע, חמסינים לוהטים, כלבים גוועים בצמא, תינוקות מייללים ואגדה משפחתית החוזרת על עצמה וד,ממלאת את תיקוות המון צמא המים המחרף את באזליביוף (שרצה למכור את מימיו במחיר מופקע).

חסרונו ה גדול: הצורך להתנתק לעיתים מהמציאות ולהכנס לעולם של אשליות, עד כדי התמכרות לסמים ולאלכוהול. בעל ה- סיפרה 7מתעניין במיסטיקה, גיגול- נשמות, פרה-פסיכולוגיה וכר.

האינפורמציה שלנו אינה מדוייקת ,״כנראה״ — כך קובעת מבקרת־הטלוויזיה. על סמך מה? האם יש לה שמץ של ידיעה על עסקיו של לוינסון ז״ל בארץ ובחו״ל?

היה ראוי כי שני הדירקטורים של הבנק, אשר לוינסון השתתף בבחירתם לתפקיד וסמך עליהם. יקבלו ממנו ומברגשטיין מידע מפורט וגלוי, ונתמך במיסמכים כלשהם

הוא ניהל את המילחמה תוך שיתוף־פעולה הדוק עם עבראללה, וסמך על המלך ההאשמי שישחרר את ישראל מן המיטרד הפלסטיני.

בשלהי מילחמת־העצמאות, אחרי פציעתי, כתבתי מאמר ובו תקפתי את הריעה, שהיו לה אז מהלכים בחוגים מסויימים(דוברם העיקרי היה איש השומר הצעיר דווקא, אבא קובנר) :שחייל אינו יכול להילחם היטב אם אינו שונא את האוייב. על סמך נסיוני בחטיבת גיבעתי, כתבתי כי נכון ההיפך: החיילים הטובים ביותר הם המכבדים את האוייב, אותם שהמניע העיקרי שלהם הוא אהבת המולדת.

ידענו רק שהם חבר אנשים מובחרים, אבירים בלי חת ובלי דופי, דגולים מרבבה, העטופים בערפל סמיך של מיסתורין. חיינו במצב־רוח מרומם.

מצידה זה יכול להיות גם סיפור קצר, מתוק וקצר .״רומנטיקה זה־סם החיים שלי. אני מוכרחה תמיד להיות מאוהבת, וכשאני לא — זה חסר לי.

:אני הייתי בחוץ, וכל מה שקרה בפנים אני יודע רק על סמן מה שאמרו לנו. אין לי שום מושג. כל האינפורמציה שנמסרה לנו היתה באותו יום שלישי.