נמצאו 11,115 תוצאות עבור סמים

אבל איפה האיש האחראי לכל השינויים האלה, שר־המישטרה, חיים ברלב? צביקה סם חוביץ, רמת־השרון שליהודים ברוסיה, בסוף המאה הקודמת, היו מעט מאוד עיסוקים מותרים.

בץ השאר העליתי בה את רעיון קו־המגן, והרציתי עליו בהרחבה, על סמך הנתונים שהיו בידי. לא הופתעתי כאשר אמר אשכול כי הרעיון כבר נדון בצמרת מערכת־הביטחון.

ישראל חוגגת את חג־החרות ועוזרת לדכא את החרות בעורם פילגש נחזיינת ץ ץ רבה אויבים, מרבה כבוד!״ אמרה ה־ סי סמה הגרמנית בפרוץ מילחמת־העולם הראשונה.

גם לא הקשר בין אנשי־עסקים למזלות ולהורוסקופים. מפיק הסרטים היהודי האגדי סם גולדווין התגאה תמיד בכך שהסמל המיסחרי של חברתו, מטרו־גולדווין־ מאייר, היה אריה שואג.

אתם מאוד מרוכזים בעניינים מיקצועיים, מנסים לקדם את השאיפות, וכאן ההז דמנות להשתמש בכל הטאקט והדיפלומטיה האפשריים. כבני מאז ניים תוכלו להיעזר בק סם הרב שיש לכם כדי להשפיע על ההחלטות של הממונים, או של אלד שברם אתם תלו יים.

אולם בכל זאת יותר סובלניים וסבלניים, והיח ¥ עניין בגלל העבודה את להפסיד ואפשר יצטרכו להשקיע פחות מאמצים מכרגיל, * בכל פעם מדובר על קבוצה יחסית סים עם הסביבה פחות מתוחים. הריון,¥ (המשך בעמוד )34 הרעיונות יזרמו ללא מעצור ויביאו לתו שטותי וחסר עיד• מצומצמת, ולא על כל המזל עצמו.

לאור האמור, ולנוכח הפגיעות בעולים מארצות־הברית, מברית־המועצות, מאתיופיה ומארצות אחרות, לנוכח העובדה שתעודת־הזהות היא מסמך לזיהוי אדם וכתובתו, ולא לבחינת כליות ולב בתחום אמונות וריעות, סביר היה למחוק פרטים אלה ולרשום בתעודת־הזהות אזרחות, ואזרחות בלבד.

טעות שנראית לכאורה חסרת חשיבות יכולה לגרום לצרות ש^ 0־ 0 7 סים עם הסביבה אתם מהן קשה יהיה להשתח׳^ אומרים דברים שאיג- רר.

היא ועמה מאוד, ואמרה כי הידיעה תעורר בקאהיר תרעומת רבה. כתבתי מה שכתבתי על סמך הדברים האלה. יתכן כי העיתונאי לקח את דבריו של רבין, שבהם ניתח רבין עמדות מצריות לפי השקפתו, וכרי לחדד את הדברים ולעשותם מעניינים יותר, הכניס העיתונאי את שמו של הנשיא המצרי לנאום.

לפני שנה שיגר פרץ צו־איסור־יציאה־מהארץ (״מעצר מולדת״) לאישיות בולטת אחרת בתנועה המתקדמת הערבית: כאמל ד׳אהר, צאצאו של ד׳אהר אל־עומר האגדתי ,״מלך הגליל״ .ד׳אהר פנה לבג״ץ, ולאחרונה קבע בית־המישפט כי שר־הפנים מוסמך להוציא צווים כאלה, על סמך שיקוליו. ברור כי פרץ משמש בעניינים אלה רק כדוור מטעם שרות־הביטחון־ הכללי, הרואה בעין רעה מאוד את הופעתם של מנהיגים אותנטיים בציבור הערבי בישראל.

מטחים של דיברי־פרשנות פורסמו בכל כלי־התיקשורת, כדי לערבל מסך־עשן סמיך מסביב להצהרה ולהעלים את דמותה. רובם של עיתוני ישראל לא פרסמו את נאומו ההיסטורי של המלך כלשונו ובמלואו.

אילו רצה פרם להסתכן בבחירות חדשות על סמך יוזמת־חוסיין, היה צריך להתייחס מן השניה הראשונה אל הצעת־חוסיין כפי שבגין התייחס ליוזמת-סאדאת: בהתלהבות דרמאתית, כאל פתיחת ימי-המשיח.

גם שמו נאסר במשך זמן רב לפירסום על־ידי הצנזורה, עד שהחליט השבועון כותרת ראשית להפר את כללי״הצנזורה ופיר־סם את שמו של הקצין הבכיר כמי שמעורב בחקירה ובמוות.

אילו הוא היה זורק את הנשק עוד לפני שעצרנו את ריכבו, או מסמן לנו בידיו שהוא מנתק קשר עם הנשק, לא היינו יורים.

אך יש סיכום־בכתב בינו לבין הצבא, שלפיו ישוחרר מתפקידו ב־ 1בספטמבר, גם כדי שיוכל לחזור למישרתו בטלוויזיה, שממנה הוא נמצא בחופשה־ללא־תשלום. על סמך סיכום זה התארגן בן־ישי לתוכנית חדשה, תוכנית כלכלית, שתהיה מורכבת מכתבות, מרא־יונות ומפרשגויות־אולפן, מקיטעי־נגינה ואפילו מפינה שבה יופיעו שני מצחיקנים.

החברים רואים את מעשיו ופוסקים: האומבוד־סמן שלנו הוא מעל החוק. ביולי נטל חלטורה לירושלים, להסעת חוגגים לחתונה.

אחרי הארוחה היתה הרצאה קצרה בחדרה של המנהל, שהסבירה :״בכלא נווה־תירצה מתגוררות כיום 95 אסירות, ביניהן שלוש המגדלות כאן תינוקות. מרביתן יושבות בשל שימוש וסחר בסמים. אחוז הביטחוניות הוא קטן מאוד. נשארו רק 11 ערביות.

בתחילת חודש פברואר 85׳ פנה ביבר לאחד הנהגים, ראובן פייביש, שאצלו הותקן המגשר, אמר לו שהוא פועל על סמך תלונה אנונימית של תושב אילת. ביבר ביקש לבדוק את ער יר י!

החיוך האישית או הטרגדיה המישפחתית, כפי שהוא מכנה אותה: פרשת בנו, שנתפס כשברשותו כמות מיסחרית של סם, שהוברח — לדבריו — אל מיזוד דתו בתורכיה.

שם חדש אחר, העולה בקרב הקהילה הישראלית בניו־יורק הוא משה כסמן, רואה- איש־העסקים מסביון, שמואל כלאטו־שרון, נזקק בימים אלה שוב לכסף.

בחודשים האחרונים הפיץ פרס סביבו ענן סמיך של נבואות אופטימיות. או־טו־טו עומד המלך הירדני לפתוח במשא־ומתן ישיר עם ישראל, אחרי שהתייאש סופית מאש׳׳ף הרע(העולם הזה .)19.1.86 האו־טו־טו התארך, והשבוע גילה פרס שלא דובים ולא יער.

ועדי־העובדים, שכל החברים בהם קיבלו מעמירב עותק של המיסמך, תוך בקשה לברך אותו בפומבי, מגבשים מצידם מסמך נגדי (״הגיוני יותר״ ,לדבריהם) המבוסס רובו על חוקי־האתיקה העיתונאיים, והם עומדים להגיש אותו למנכ״ל ולוועד־המנהל.

הכנסת הפכה לאי בודד, המנותק מכל מציאות. מתלונותיה לא נראה דבר, זולת ערפל סמיך. ומי שעבר בחוץ, במרחק של עשרה מטרים, יכול היה לקבל את הרושם כי מישכן הכנסת נעלם כלא־היה.

המורד, לנהיגה הואשם כחוק בכך, שהחזיק סם מסוכן. הנעצרחקר. הדבר לא הספיק, כמובן, לחוקרים.