גליון 813, 21 במאי 1953, עמוד 8
כשפנה אליו ראש
הבולשת, זרק רוקח לעברו מבט של בוז,
סינן בין שיניו :״הוצא את ידיך מן הכי סים
כשאתה מדבר עם ראש־העיר ! ״
כשסבור רוקח כי כבודו נפגע, עשוי הוא
לנקוט עמדה קיצונית.
גליון 844, 24 בדצמבר 1953, עמוד 14
העיסר: לא להמס־ד
השמים הקודרים של השבוע האחרון הש תיקו
לחלוטין את פעילות הענף הפופולארי
ביותר בארץ. כמעט כל המגרשים היו מבי סים
שלוליות מים ולפי המסורת הישראלית
בוטלו כל משחקי השבת.
גליון 840, 26 בנובמבר 1953, עמוד 16
סרטו של אדוארד
דימיטריך, שנחקר בשעתו לפני הוועדה לפעולות
אנטי־אמריקאיות׳ על פועלים מהגרים
באמריקה. סם ונמקר, לאה פדובגי.
גבולותאבודים. סרטו של אמן
בוכנת אלה גארדנר
״ילדים תיכף ומיד.״
סרטיה.
גליון 841, 3 בדצמבר 1953, עמוד 11
הוא היה נמוך ורזה מאד. שערו הארוך וה סמיך
השתפך אל מעבר לכתפיו, זקנו הצהבהב
היה פרוע ולא מסורק.
גליון 829, 10 בספטמבר 1953, עמוד 19
הראשון נזרה
אולם מתוקר גנז את התוכנית, הסתפק בפעולות פרסום
שיגרתיות, סמך על מודעות בעיתונים, תרם סכום כסף לה-
.קמת בית לשימפנזים של גן החיות התל־אביבי, פתח במשא־ומתן
עם חברת ספנות לכתוב את שם שלגונו באותיות מוארות
על גבי אנייה שתפליג בלילה לאורך חופי הארץ.
גליון 825, 13 באוגוסט 1953, עמוד 10
מורים לא עשה כל נסיון לבלוע מזלגות:
הוא לא סמך על המנתחים הערביים.
בכלא פגשו ביהודי נוסף, ברנרד גלוזמן
מרמתיים, אשר עמד להיות מוחזר לישראל.
גליון 817, 18 ביוני 1953, עמוד 11
החודש נועדו שכבות האבק העבות מעל
•הדחליל, שהוצג כמסמך בין־לאומי חשוב,
בסים יציב להגנה מרחבית, אחת מתקוות
המערב בחבל עולם זה.
גליון 834, 15 באוקטובר 1953, עמוד 6
החל רואה את עצמו כדמות
עולמית, החליט לדאוג מעתה בעיקר להב טחת
מקומו בהיסטוריה• במקום לנהל עניניב
שוטפים, רוצה הוא עתה לכתוב את תולדות
ימיו בספר שיהפוך למ־סמך לאומי
גדול׳ יקבע את דמותו בעיני הדורות ה באים.
גליון 836, 29 באוקטובר 1953, עמוד 7
הם פשוט סרבו להתחשב בגבולות
הנוכחיים בין ישראל ושכנותיה, ציינו במשפט
מוסגר כי ״ייתכן ויהיה צורך לסמן אי
אלו שינויים בגבולות שביתת הנשק.״
הרצון העז לבצע תוכנית זו הוא שעמד
ועומד מאחורי המדיניות האמריקאית, הוא
שעורר את מדינות המערב לנקוט עמדה
תקיפה בדרישתם להפסקת העבודה בערוץ
הירדן.
גליון 838, 12 בנובמבר 1953, עמוד 6
את עצמו כאילו התמוטטו
עצביו, והוא יוצא למקום הקשר, ו המסוכן
ביותר של ישראל כדי לנוה.
היה זה מסמך מעורר רחמים — אילו הא מין
לו מישהו.
גליון 831, 23 בספטמבר 1953, עמוד 14
אם גם בארצות
רבות בתבל. היא מעלה שפע
קצף סמיך ועדין, המרכך היטב
גם הזקן הקשה ביותר ואינו
מתיבש בזמן הגלוח •.גם אם
עור פניך רגיש ועדין ביותר
תהנה מגלוח יותר קל, נעים
ומהיר.
גליון 789, 11 בדצמבר 1952, עמוד 10
העיר סובלת בעת ובעונה אחת משני
בערב המשפט צבאו למעלה מ־ 3000 איש
גורמים ( :א) מחסור במכוניות הגורם קשיים
על דלתות בית העם, פרצו פעם אחר פעם
בעיקר לבני הפרברים המרוחקים וץ ב) עודף
אה שרשרת הסדרנים, נכנסו בלי כרט-סים
מכוניות הגורם לצפיפות ברחובות המרכזיים,
בעוד שעשרות שהצטיידו בכרטיסים נשארו
לפקקי תנועה העולים לתושבים במליוני
בחוץ.
גליון 788, 4 בדצמבר 1952, עמוד 13
באותו בנין גר אוהד
(שמש) מסגד עכאשה בלב השכונה היהודית זכרון־משה בירויהודים
מובהק, אחמד כינאני, שהיה,מעורב בציבור היהודי,
שלים, יליד ,1913 גדל ריבחי בסביבה יהודית טהורה, וקיבל
שיתף אתו פעולה גם בשנות החתם . 1936—1939 ריגחי פיר־את
עוקר חנוכו בבית־ספר אליאנס.
סם מאמרים רבים בעתונות העברית, עזר למרצים רבים
אולם אין פשר הדבר כי בן משפחת כמאל התבולל ונפרד
באוניברסיטיה העברית בהכנת פירסומים והגהות, ביניהם
מעמו: הוא התמצא בתרבותם ושפתם של בני העם השני
ד״ר בן־זאב שבפרסום שני ספריו *1נרבי!
גליון 791, 25 בדצמבר 1952, עמוד 11
מאוסה שאצלו עבד, למד
לדבר יהודית, והוא שולט היום בשלש שפות.
אביו החורג של סמי לא הגיח אוחו לנפשו
זמן רב. הוא אלץ את הילד לשמש לו
עוזר בעסקיו: גניבות, פריצות• בשנים האחרונות
הפך באדר לדמות ידועה בבתי המשפט.
גליון 793, 8 בינואר 1953, עמוד 15
מד, עשה צ׳רצ׳יל י הלך והקטין את קצב
כמו בדמדומי האלים אשר באגדה, יש צורך
ההזדיינות׳ בדיוק כמו שרצה בוואן.
בברקים ורעמים כדי לסמן את ירידת האיש
אולם צ׳רצ׳יל רק חייך, חיוך של אדם
מן הבמה הפוליטית ועליתו לעמוד השיש
עליון.
גליון 802, 12 במרץ 1953, עמוד 10
מלשכתו של
עורך אוסרבסורה רומנו, הגיעה התשובה כי
שום ראיון כזה לא ניתן, וכל עחונאי בשם
עמוס אילון לא נתקבל על ידו לראיון.
יותר כטוח. כשקיבל אליאב סיימין את
הידיעה ממרכז יו..פ. הודיע את הדבר לעורך
הארץ, גרשום שוקן.
גליון 807, 9 באפריל 1953, עמוד 7
אבריאל, חבר קיבוץ געתון, סידר לעצמו
תעודת עתונאי, עליה צוין שהוא משמש
כתב דיפלומטי ראשי של העתון ״געתון
דיילי מיתר״ .עם תעודה זו חזר לליסבון,
נבחר כסגן יושב ראש אגודת עתונאי־החוץ
בפורטוגל. על סמך התעודה הצליח כמובן
להשיג בקלות את האשרות שנדרשו לו לביצוע
תפקידיו בהגנה.
גליון 764, 12 ביוני 1952, עמוד 11
.״
אחר קריאת 75 העמודים, שהפכו רוצח
להורג, על סמך ההנחה כי יעקובוביץ לא
רצה לרצוח את דני פקטורי כי אם רק
לאנוס את נעמי שטיין, נסוגו השופטים לחדרם
להפסקה קלה, נתנו עוד לפני כן את
רשות הדיבור לפרקליט המדינה שאול ארוין
שמרון, לסניגור אשר לויצקי ולנאשם דוד
יעקובוביץ.
גליון 764, 12 ביוני 1952, עמוד 15
הדרך׳ הקצרה
ביותר למטוס עברה דרך ג׳ונגל סמיך,
ללא שבילים, אשר רגל אדם לבן טרם דרכה
בו 40 .הק״מ שהפרידו ביו שיירי המטוס
ובסיס החיפושים דרשו לפחות עשרה ימי
הליכה קשה ומסוכנת.
גליון 769, 25 ביולי 1952, עמוד 6
יצוא
בחמשהצב עי ם לו ה טי ם
מאות נשים בשמלות ערב וגברים בסמו־קינגים
עברו, בתחילת החודש, שלובי זרוע
במסדרונות מלון הפאר הלונדוני סבוי,
שאפו לתוכם תערובת משכרת של ריחות
פרחים.
גליון 726, 27 בספטמבר 1951, עמוד 14
ת ש בץ מסי 64
מאוזן ) 1 :שמים; ) 4פג; ) 6מפער) 10 :
מפ״ם 11 צריף 13 הלל 14 נר 15 פרה־פיה
17 לי 18 שרוך 20 הבנה 23 פרנסה ;
) 25 את 27 את 29 יד 30 פילגש 32 של גיה
35 רב 36 סם 37 רב 38 רבשעה 41
מבוא 43 עפרן 45 נץ 46 אלבניה 49ה״ ן ;
לפי התכנית תיחפר תעלה מרכזית על ידי
מהנדסים מומחים (אם אפשר ערביים) .תע לות
המשנה תיחפרנה על ידי הפליטים אשר
ייושבו במקום .
גליון 736, 6 בדצמבר 1951, עמוד 15
מלבד כל הדברים האלה שנתקיימו הצליח
גם המספר, הנד בין ירושלים (הכנסת) לרמת־גן(
ה מ עון) לרקום בששה עשר סיפוריו מטווה
סמיך ורב גווני של מציאות האדם.
הסיפור הפותח את הספר, חמסין, מתאר
את סיבת מיתתו של הנכבד הבוכרי, רבי
בכור באזליביוף, על רקע מחסור מים בירו שלים
השחונה, התאכזרות הנובעת מבצע,
חמסינים לוהטים, כלבים גוועים בצמא, תי נוקות
מייללים ואגדה משפחתית החוזרת על
עצמה והממלאת תקוות המון צמאי המים
המחרף את בזאלביוף (שרצה למכור את מי מיו
במחיר מופקע) ״צלול העופרת במים
אדירים !
גליון 734, 22 בנובמבר 1951, עמוד 12
בשעה שלו ש בדיוק הבהיקו שלושה צב עים
באיצטד החגיגי: אדום (חולצות השב דים)
,כחול (חולצות התל־אביבים) וירוק;
(הדשא הקצוץ והמטופח) .המסורת של מסי רת
פרחים התמיהה את הסקנדינבים המנומ סים
והממושמעים שלא ידעו מה לעשות עם:
הפרחים שהופקדו בידיהם על ידי אנשי מרכז.
גליון 739, 27 בדצמבר 1951, עמוד 9
אמר אחד השוטרים :״אילו לא היינו תופ סים
אותם היום, היינו אוכלים מחר גולאש
נקניק חמורי באחת ממסעדות תל־אביב.״
בתי סוהר
אחדים אד חפים
לפני כמה שבועות פנה אחד האסירים אל
שמואל יוגב, מנהל בית־הסוהר ביפו, ביקש
ממנו לאפשר לו לעבוד ולהרויח כמה לירות
למען יהיה לו ממה לחיות בתום תקופת מא סרו.