חיפוש: ספרדים
נמצאו 5,087 תוצאות (מציג 1,751 עד 1,775)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1172 (9 במרץ 1960), עמוד 10

גבריאל דבאח, אחד מגבאי בית־הכנסת רנוב״ם וחבר פעיל במפלגה הדתית הלאומית, כינס אסיפה של מתפללים, הזמין אליה רק את בני העדה הספרדית. בפני המתפללים התימניים, המשלמים בקביעות את דמי חברותם בבית־הכנסת, סגר את הדלתות. … אחרי שניסה להענישם על־ידי הרחקת כס־אותיהם מארון־התורה, ונכשל, החליט דבאח לסלק את התימנים מרמב״ם. הוא ידע כי בין הספרדים הנותרים יוכל לגייס רוב להמשך פעילותו כגזבר בית־התפילה.
גליון 1193 (3 באוגוסט 1960), עמוד 3

א. קריתי, חיפה בגילוי־רעת הרבנים הספרדיים נאמר כי הרב אליעזר אליפנדרי התחתז בגיל .90 הריני מוצא לחובה להכחיש את הדיבה הזאת, היות שבל השנים שהרב גר בצפת, הייתי בז־בית אצלו ומלווהו לכל אשר הלך, עד השנתיים האחרונות שעזב את צפת וח* בירושלים, שאז כבר היה למעלה מגיל .110 על עובדה זו שוחחתי עם הרב ר׳ בעריש ולץ, גם הוא היה מהיוצאים־ונכנסים לביתו, שכאלה היו מתי מספר. … — תמהני על ההלטח ממשלת ישראל לשלוח את מר אהוד אבריאל, צעיר אשכנזי מווינה, כשגריר ישראל למדינת קונגו החדשה. וכי חסרים במדינה צעירים ספרדיים, אנשים משבילים ונעימי־הליכות, היכולים לייצג את המדינה בארץ אפריקאית?
גליון 1243 (12 ביולי 1961), עמוד 21

בשעות הלילה המאוחרות הוא מסתובב בבתי־הקפה של רחוב דיזנגוף אוסף אליו את המאחרים בנשף ממוצא ספרדי, ועל כוס משקה הוא מנסה לשכנעם שרק מפא״י תעזור לספרדים של רחוב דיזנגוף באסיפת־עם של המפלגה הליבראלית, בנתניה, הסביר הדד זיידד כי מפא״י נלחמת במפלגות האחרות בשתי דרכים: היא משחדת עתונאים ושולחת אנשים לרגל באסיפות בחירות של המפלגות היריבות.
גליון 1238 (5 ביוני 1951), עמוד 11

שכולם יסכימו מתוך 20 אלה יציעו את משה נסים, ואולי גם עורן־הדין הספרדי, יצחק גנון מחיפה. מצד הפרוגרסיבים קיימים ניגודים בין תומכי ברון עוזיאל ותומכי נסים אליעד, ה־נחשב לאוהד מפא״י דווקא. … • קיימת גם אפשרות שתופיע רשימה עדתית בחסות הפדראציה הספרדית העולמית. ראשי רשימה זו יהיו העסקנים הירושלמיים הוותיקים אלישר וסיטון אן, למעשה, תהיה זו רשימה מוסווית של מפא״י
גליון 1253 (12 בספטמבר 1961), עמוד 20

אחרי שהזז מזכיר כי בעולם כולו נהגו ונוהגים הקאריקטוריסטים הטובים ביותר לעמוד בראש המאבק נגד כוחות השלטון, כמו דומייה בצרפת וגויה בספרד, הוא שואל מדוע בארץ המצב הפוך .״האין עוד צחוק בישראל, אבדה תוכחה מאמנים? … התשובה :״כידוע, אין אצלנו שמץ מכל התועבות שהיו בצרפת לשעבר, ואין צורך לומר בספרד של האינקוויזיציה. אבל לא כולנו צדיקים אנו הרבה דברים יש בתוכנו הראויים ללעג, הרבה דברים יש בתוכנו הראויים לקפידה, לצעקת־חמם, לדין קשה.
גליון 2222 (3 באפריל 1980), עמוד 3

בינינו לבין עצמנו אנחנו משתמשים בדרך כלל במילה המיקצועית האנגלית ״ספרד״ ,מילה אנגלית (נ)$? 11£?\1 ׳שפירושה — פריסה של כתבה על גבי שני עמודים לפחות. … כשאנו אומרים בישיבת־המע־רכת שכתבה מסויימת תהיה ״ספרד״, הכוונה היא שתתפוס יותר מעמוד אחד. ״ מ גי ה ״ הוא אצלנו, כמו בכל עיתון, האיש או האשה העובר על החומר שסודר במכונה, המסמן את השגיאות והמחזיר אותו לתיקון.
גליון 2260 (24 בדצמבר 1980), עמוד 70

המסקנה המתבקשת היא, כי אם יש אומה ימתיכונית שבניה התפזרו על פני כל חופיו של ים זה, הרי זו האומה היהודית• הספר מתאר בעקיפין את תהליך פיזור היהודים באגן הים־התיכון, ואת מערכות שמירת הקשרים ביניהם (כולל מערכות הקשר שבין יהודי אירופה כגשר מעל לבין יהודי המזרח, הים התיכון) .זה ספר הדן במאבק שבין הנוצרים למוסלמים, כולל גירוש ספרד והתגבשות המימסד היהודי במרוקו המוסלמית• פרק מרתק, שמעט מאוד ידוע עליו, הוא סיפורם של הישובים היהודיים באיי הים התיכון — כרתים, רודוס ומאלטה — ישובים שמרכז עניינם היה בשביה ובפדיון. … שביה ופדות מתאר עולם מדחים ומופלא ־של יהדות מפוארת, עולם של כללי רעות כמו :״ככר נהגו כל ישראל לפ דות את השבויים יותר מכדי דמיהן הנמכרים כשוי״ שהרי זקן או קטן אץ שווה בשוק יותר מעשרים דינרים, ופודין אותו כמאה או ץ תר .״ העולם המוצג ב שביה ופדות הוא עום של טרם גבולות בין יהודי המזרח (הספרדים) לבין יהודי המערב (אשכנזים) ויש בו כדי לעורר מחשבה בקרב המאמינים בנחיתותם התרבותית של הראשונים.
גליון 2005 (4 בפברואר 1976), עמוד 30

לא היה לי אינטרס אצל אף אחת מהן, אבל במחשבה -שנייה אולי היה לי אינטרס לטווח רחוק. גם כך אני עובד.״ גס בספרד יש שמש בריחה נועזת מהמעצר, יחד עם שני כוכבי העולם התחתון: נחמן פרקש וני-סים ערו־סי. … נכון שהשמש חסרה לי ואני מתגעגע, אבל גם לזה יש פיתרון. גם ביוון ובספרד יש שמש. כעת כשאני בחופשה, אני נח, פוגש ידידים, מבלה ושמח שאני עוזב בעוד כמה ימים.
גליון 1941 (13 בנובמבר 1974), עמוד 23

הגירסה לגבי סירובם היא, כי הם התנגדו לכך שהכבוד הגדול ייפול בחלקו של ספרדי כע׳נתבי. מה שמוכיח, ני בעיות עדתיות היו קיימות ביישוב עוד לפני קום המדינה. את התוכנית הבאה של שרתי לך ארצי, כמרחק מטר מהכותל היו בתי־זונות דיזנגוף סירב לסייע לרכוש את הכותל ב־ 20 אלף לירות מפני שהקונה היה ספרדי הסידרה נועדה לכסות מאה שנות זמר של מאה שנות התיישבות אשר קדמו לקום המדינה< להראות בי היו בארץ עוד לפני הפל׳מ״ח אנשים שלחמו ובנו, יסללו והקימו: להזיט את האירועים ה־מפוברקים של שנת הכ״ד, למדינה. ** וונתו המקורית של דן אלמגור */היתה לערוך ולהנחות את התוכנית ביחד עם שלושה אנשים נוספים, כשהוא ׳מוביל בראש.
גליון 2115 (15 במרץ 1978), עמוד 6

נחום טמן, קרית אונו תו ע בו ת הרב חרא שי בעיתון פועלי אגודודישראל, שערים, מיום ,27.2.78 פורסמו דברים שאמר הרב הראשי הספרדי לישראל, עובדיה יוסף, בגנות הטלוויזיה. … נאמר שם, בין השאר :״עצם הכנסת הטלוויזיה בבית, הוא איסור גמור לכל מי שמודה על האמת, שמלבד שיש בה מושב ליצים וביטול תורה עצום, עוד בה שהיא שורש פורה ראש ולענה שמגרה יצר הרע בעצמו על-ידי מראות, נגעים, מחזות- שווא ומדוחים, ובכל דרכי הפריצות ודד תועבות הרעות אשר עשה ה/״ הצהרה זו לא הפריעה לרב עובדיה יוסף להצטלם למען המכשיר הטמא, בעת ביקורו בספרד. אגב, הוא לקח איתו לשם את צלם הטלוויזיה.
גליון 2084 (10 באוגוסט 1977), עמוד 2

היה עליה לקחת בחשבון ושבין קוראי העולם הזה יש לפחיות קורא, אחד ברמתו ושל עיתונאית ישי ספרדיה טהורה ירון לונדון. ואם קורא אחד אינו מבץ אירוניה, אפילו כשהיא בולטת, אולי אסור לכתוב באירוניה. אגב, לונדון ישכיח לספר ׳למאזיניו עובדה קטנה אחת, הידועה לו היטב: ישישרית ישי היא בעצמה ספרדיה טהורה, המתגאה מאד במוצאה. מנחה לונדון עיתונאי טהור?
גליון 2090 (21 בספטמבר 1977), עמוד 36

לנחמה אפשר לומר, שכולם ׳בארץ הזאת, מצויים היטב אצל הווי העיירה היהודית במיזיוח אירופה, הן האשכנזים והן הספרדים !ובמיוחד הל- ׳מידים !מצטייינים בסקטור הערבי. … ב נפרד מן סמיושדר הזה, כמו ניספח מיותר, נתנו גם קצת שירים מיזרחיים בלאדינו, לספרדים־טהוריס, על ריקע מיג׳דלים זעי רים ואכיסוטיים שבנתה יעדה המאירית.
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 73

באחרונה פירסמה סידרת תרמיל שבעריכת ישראל הר את סיפורים מירושלים * של המנחם, שהוא קובץ של סיפורים מקומיים, בחלקם נטועים במורשת המיזרחית של ספרדיי ירושלים. המנחם כותב מבלי להניף דגלים גבוהים — כמינהג סופרים יוצאי עדות־המיזרח בעת האחרונה — ומימד האיכות הספ רותית מאפיל מסיפוריו על הרקע העדתי. … המנחם מתאר את מבוכי העיר־העתי־קה, את ספרדיי ירושלים ביופיים ובא־צילותם, בהגנתם על החלשים שביניהם, נדודיהם מהעיר־ד,עתיקה לעיר המתחדשת * עזרא הנזנחס — סיפורים מירושלים; סידרת ״תרמיל״ בעריכת ישראל ה ר; 161 עמודיס (כריכה רכה)
גליון 2324 (17 במרץ 1982), עמוד 74

המספר, העובד כשליח בבנק, מגיע לאותו מחסן, שנסגר בימי המילחמה, ו מתחיל לנבור בין הספרים, ולמלא את כל אותם חללי תרבות שהותיר לו החינוך הדתי בכו,תאב (חדר) הספרדי. כאשר בעקבות המילחמה מחליטה הנהלת הבנק, להעביר את פיקדון הספרים של לודגיג מאייר למערב העיר, הנער/המספר הוא זה המופקד על מיונם, תוך שהוא מבטא את אהבתו המתפתחת מתוך הספרים: תיסמונרו שמיר -בן־יו ס ף ח״כ לשעבר משה שמיר, שהתחיל דרכו כבכיר הפוליטרוקים של השומר הצעיר בשנות ה־40׳ אינו נוטש אף לרגע קט את הדר פוליטרוקיותו, למרות התפ ניות הפוליטיות שלו, שהוליכוהו מהאגף השמאלי בחברה הישראלית, עד לקצה הימני ביותר שלה. … אבל אין בו צרימה קלה־שבקלות...״ שומן מילולי־אידיאולוגי, שאותו מתבל שמיר בחוות־דעת, שבל קשר בינה ובין ביקורת שירה צרופה הוא מיקרי בהחלט: ״אילו שאלוני היו כל טפסי התרגום וההסברה והחינוד שלנו עטים על מחזור השירים הזה ונותנים לו את הטוב בתר גומים האפשריים, לאנגלית לצרפתית ול־ספרדית, ודואגים לכך שיידפס בחשובים כבתבי־העת הספרותיים כעולם, שחזקה ״ציון שבעשן, ניו־יורק.
גליון 2335 (2 ביוני 1982), עמוד 81

גם בגלל מילחמת פוקלנד וגם בגלל מי ש חקי גמר אליפות עולם בכדורגל, שיערכו החוד ש בספרד. המדינה הדרום אמריקאי ת ת תמודד שני ת על תואר אלופת העולם, שבו החזיקה ב ארבע ה שנים אחרונות. … ה שוער, ש נחשב ה שנה ליקר ביותר בליגה הלאומית, עלה ארצה מ ארגנטינה לפני חמש שנים, הספיק ל שחק בליגה הל או מי ת של א רגנ טינה, נגד ולצד רוב שחקני הנ בח ר ת הטובה בעולם. בשבוע הבא יסע זכוביצקי לספרד, לבקר את חבריו מ שכבר הימים ולראות כדורגל ברמה אחרת, שאותה לא הצליח למצוא בארץ.
גליון 2432 (11 באפריל 1984), עמוד 49

אחד מילדי גדיה יוונית, מככבות בה שלוש דמויות, הכבולות במערכת־יחסים סבוכה במישחק־נשמות בין אריק, גיכור הסיפור, סופי וקונרד. הסיפור שמתחיל בספרד, כשמתנדב גרמני (פאשיסט ואיש ס־ס) פצוע, שב בזיכרונותיו לחוויית הנערות וההתבגרות שלו באיזודים המיזרחיים (פולניים) של גרמניה, בטירה, שבה נרקם משולש מורכב זה, הבודק בעיניים בוחנות, כמה משורשי הגרמניות. … עלילת מכת החסד נפתחת אומנם בימי מילחמת־האזרחים בספרד, אך היא שבה אחורנית, לימי מילחמת־העולם־הראשונה, ובדומה לטר־ * מרגריט יזרסנר -ספת החסד /אלכסי; עברית: אביבה ברק; הוצאתומורה ביתן;144 עמודים (בריבה קשה).








