חיפוש: ספרדים
נמצאו 5,087 תוצאות (מציג 1,976 עד 2,000)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1470 (3 בנובמבר 1965), עמוד 26

ק 1לנ 1ע סרטים עיר גוב ש האושר הנעלם (ארנזון־דויד, תל־אביב) בחור צעיר נשלח על־ידי ידידו לנוח בעיר הספרדית קלדיאה. אשד, יסר, וחזקה, בעלת עבר עם גברים ונשים, מבלה איתו את החופשה. … וכל זה דווקא בעיר־נופש, בתקופת הנופש, שהיא תקופה חדשה, אחרת. ברדם, אחד הבמאים הגדולים של ספרד, לא הצליח להפוך את הסיפור המצויין לסרט ברמה דומה.
גליון 1151 (21 באוקטובר 1959), עמוד 7

מי שיצא מתוך מחנה־הסגר היה ״עקור״ ויכול לנוע בלי הניירות בעקבות אייכמן -לספרד המקובלים. משרדי הבריחה שלנו ארגנו נסיעות בכל אירופה, במשאיות ובקרונות רכבת, שחצו את כל הגבולות ואיזורי־הכיבוש, ביבשת שליקקה את פצעיה. * * יהרתילמ סו ר לארתור את הידיעות ששאבתי ממחליף־הכספים ״הידידותי״ .הוא לא רק היהודים, גם הנאצים היו באותה תקופה בתנועה מתמדת. … לכן התחבאו רבים מהם שהיו מבוקשים על־ידי למקום גדעון וארתור הסבירו לי כי אותם סוכנים נאצים־לשעבר פעלו עתה בשרות שלטונות־השלטונות, או ניסו להגיע לארץ שבה לא יהיה עליהם לחשוש מן השלטונות. ספרד, הכיבוש האמריקאים או הבריטיים, ונהנו מחסותם ואי־אפשר לעשות נגדם דבר.
גליון 1132 (9 ביוני 1959), עמוד 12

דוגמאות מאלפות: • בחוברת־ההקדמה :״הילולה דרבי מאיר בעל הנס בטבריה — הילולה מסורתית זו, הנערכת על קברו של רבי מאיר בעל הנס שליד חמי סבריה, נמשכת כל הלילה בשירה ובמחולות מסורתיים ובהדלקת משואות בחצר בתי־הכנסת, האשכנזי והספרדי שעל הקבר.״ היצירה של שמיר :״הילולה דרבי מאיר בעל הנס בספריה — הילולה מסורתית זאת נערכוו ליד קברו של רבי מאיר בעל הנס ונמשכה כל הלילה. בחצר בית־הכנסת הספרדי והאשכנזי הודלקו ״שואות וקהל החוגגים שמנה אלפים שוי ורקד עד אור הבוקר׳.
גליון 1081 (18 ביוני 1958), עמוד 13

הוא ידע בדיוק איזה יריבים יש לזמן בעתיד הקרוב לנבחרת הישראלית.בכדורגל: נבחרת אנגליה הצעירה, נבחרת ספרד הצעירה, נבחרת איטליה הצעירה, ריאל מדריד, ברצלונה. ^ ששמו האיש מאיתגוז״ ״מה רוצים ך • נד! … התשובה היחידה הדרך קופנהגן לשטוקהולם, לא חיכה עד אפשרית היא שהתיאטרון שלנו איננו תיאטגמר משחקי גביע העולם, טס לספרד ומשם רון; זוהי אשליה של תיאטרון.
גליון 885 (30 בספטמבר 1954), עמוד 2

העורך המקסיקאי : ד״ר אדולפו פאסטליכט, עד לאחרונה קונסול־כבוד של ישראל במקום. שני עתוני־האח, האנגלי והספרדי, נו עי׳ להביא את קול ישראל, ללא כחל ושרק, אל הפזורה. … מדיניות האזעקות הכד כתי-ספר! זהו זה 1 או, בספרדית טובה: אמי־אס 1 בשבוע שעבר ראו מאות אלפי-יהודים, מעיר מקסיקו ועד לבואנום־איירס שער של עתון חדש תלוי בקיוסקים- .אס׳ אס — השבועון הישראלי לאינפורמציה״ ,ערוך ומודפס במקסיקו, מסעם ענף מיוחד של מערכת העולם הזה.
גליון 847 (14 בינואר 1954), עמוד 12

גברית׳ לו בשת מכנסים, יוצאת לצייד וחיה בבדידות מזהירה, עד שהיא פוגשת בבית מדזד את השגריר הספרדי(גילברס) החושב אותה תחי לה לנער, עומד על טעותו כשהם עולים יחד לישון. השניים מבלים שלשה ימים בצורה מאוזנת, נפרדים, נפגשים שוב כמלכה ו שגריר, מתעלס!ם, עד שהעם מחליט לגרש את הספרדי. כריסטינה מוותרת על כסאה, מתכוונת לצאת עם מאהבה׳ שנהרג בינתיים.
גליון 715 (12 ביולי 1951), עמוד 11

*כמעון כז׳רנו, מועמד צ׳׳כ התשובה: כן ח״כ אחר, אברהם אלמליח, הספרדי שהפך מועמד מם׳ 113 ברשימת מפא״י, ושבלט בכנסת הראשונה בתיקוני שגיאות, הדקדוק לחבריו הח״כים, פנה לעיסוק חשוב: הוא מכין לדפוס ספרון ״עברית בכנסת הראשונה״ שיכיל את פליטות הפד, ושגגות הלשון המשונות שהושמעו בכנסת. מי שהיה חברו לסיעה הספרדית, אליהו אלישד, הוכיח השבוע את יכולתו.
גליון 1165 (20 בינואר 1960), עמוד 18

עטרה מור, מלכת היופי של ירושלים לשנת תשי״ט, שנבחרה גם בתור ״הנערה הישראלית הטיפוסית,״ נישאה השבוע למקם מזין, סוחר־עצים ספרדי, המשמש כקונסול־כבוד של ישראל בספרד שבוע לאחר גילוי שיטות עבודתה של חברת גלובוס להפצת איגרות המלווה העממי (העולם הזה ־,)1164 מינה השופט המחוזי זאב צלטנר מפרק ו־מקבל־נכסים לחברה.
גליון 1173 (16 במרץ 1960), עמוד 15

יוסי בנאי ואברהם ניניו מופיעים בתפקיד זר, בביקור הגברת הזקנח, ואילו שמואל רודני סקי, שמוליק סגל וישראל רובינצ׳יק יגלמו תפקידי סריסים באגדת שלושה וארבעה באחת מהופעותיו של הילד־הזמר הספרדי חוזליטו, נשמע לפתע קול צעקה מאחורי הקלעים. הצעקה נפלטה מפיו של מנגן הגיטרה הספרדי, המלווה את חוזליטו בהופעותיו. חוזלימו, שכעס על שהנגן זייף טון בעת הליווי, פרע ממנו את החשבון מאחורי הקלעים, על־ידי בעיטה באחוריים.
גליון 1215 (4 בינואר 1961), עמוד 18

סיפור העלילה עוסק בתקופת כיבוש הפיליפינים בידי הספרדים. זיווה משחקת תפקיד של אסירה באוניית־אסירים הנשלחת לאי סאמאר. … כאשר החל הגשם ביום ראשון, ניצח הטבע את הרבנות: הגשמים והרוחות הסירו את הבד מגופה של בריג׳יט ישראלים מגיעים לכל מקום ולכל תפקיד• כתב הקולנוע הישראלי שאול בן־עטר, הסך לסוכן סירסומת של חברת סרטים אמריקאית בספרד, דווקא. בדי ח ת השבוע סיפר השבוע הצייר גרשון גרא : אמריקאי בגיל העמידה נכנם לבית־מלון אמריקאי ודרש חדר עם שתי מיטות.
גליון 1218 (25 בינואר 1961), עמוד 11

מזה שנים אחדות גוברת מכת זבוב הים־ו•,תיכון י, פוגעת בפרי של הארצות הכד שתקות באיזור, מספרד ועד ישראל ומקם־ ריסיו ועד אלג׳יריה וטוניסיה. … כך נוצר מצב בו יושבים זה בצד זה מייצאים ואגרונומים, פקידים ומדענים השייכים לא רק לארצות המתחרות בינן לבין עצמן על שווקי פרי ההדר (כגון ספרד וישראל. למשל) אלא אף אנשים השייכים לקבוצות אוכלוסיה העוינות זו את זו — למשל, הקולונים הצרפתיים באלג׳יריה ונציגי הממשלה התוניסאית.
גליון 1183 (25 במאי 1960), עמוד 23

פתחו את שעריהם בפני מהגרים פולניים, ספרדיים, ואיטלקיים, וכעבור דור אחד היו להם מיליונים של צרפתים חדשים. אנו, העם היהודי, איננו יכולים לעשות זאת. אי־אפשר לומר למיליון ספרדיים ״בואו והייתם ליהודים״. כאשר נופל אצלנו זקן בן שמונים למשכב, מזעיקים את הרפואה ואת המדע כדי להאריך את חייו בכמה שנים או בכמה ימים.
גליון 1232 (26 באפריל 1961), עמוד 6

הנסיון של 1954 מוכיח כי אפשר לייצר אווירה כזאת באופן מלאכותי. (המשך בעמוד )22 תמונה זו צולמה בספרד, בימי מלחמת האזרחים שם. לדברי ישראל בר במשך שנים ארוכות, היה הוא אחד מלוחמים אלה של הבריגדה הבינלאונוית. … והנה, לפתע, קרא עליו בעתונים כי נתפס כמרגל, כי רימה את כל העולם, כי מימיו לא היה בשוץ־בונד ולא לחם בספרד. ואולי —שאף אינו יהודי כלל. את הדברים האלה קרא הפרקליט המנוסה רק אחרי שובו ארצה.
גליון 2231 (4 ביוני 1980), עמוד 64

כדי להבהיר את ההגיון הגיהינומי שלו, מביא משה דיין באותו עניין פיתגם ספרדי האומר :״כאשר הקוצים נובטים, אפשר למעוך אותם ברגל יחפה.״ הנמשל ברור, אבל אולי לא לגמרי, מפני שקודם כל בני־אדם אינם קוצים, ולו במשמע שקוץ אינו מסוגל להפיק לקחים ממעיכת קוץ אחר ברגל יחפה, ובן־אדם כן עשוי להפיק לקחים (זוכרים, זוכרים את קוצי ,1973 שדיין לא מעך אותם בזמן — אולי הוא נסע לספרד רק אחר־ שנית, יש שאלה של כמויות, כלומר מהו היחס בין מספר הקוצים הנובטים ומספר הרגליים המועכות.
גליון 2295 (26 באוגוסט 1981), עמוד 44

יש שוני בין ההתייחסות הטיפולית לג הספרדי של אשתי.״ האשד, סיפרה שהם נחשבים כזוג לדוגמה בר רווק במיסגרת חופשית ובין גבר נשוי, המנהל מערכת יחסים נפלאה :״אנחנו אושחי עם בת־זוג קבועה. … זאת הסיבה שהוא בחר להתחתן עם אשה ממוצא ספרדי. כמו בתקופת ה רווקות, כך גם בנישואיו הוא לא חש ביטחון ביכולתו המינית, ותדמיתו הגברית היתה ירודה• דרישות אישתו לקיים יחסי- מין תכופים (דבר שבעיניה היה טבעי — ״הלא הוא אוהב את זה״) במישגל ממושך ודחיה של כל דרך אחרת לסיפוקה (למרות יכולתה) רק הגבירו את פחדיו.
גליון 1985 (17 בספטמבר 1975), עמוד 30

תמי הכירה צעיר אנגלי בשם פול, ונסעה לספרד. רינה נשארה בתל- אביב, שכרה דירה יחד עם הדוגמנית אן טוכמאייר, ברחוב רמבראנדט, והמשיכה להוות מרכז חיי־הבוהימה בעיר. … רצנו איתו מכסית לכיכר דיזנגוף, החברה מצאו קו צים, והכתירו אותי למלכד, על פח של זבל.״ למרות שלא היוו חלק ממירוץ־העכברו־שים של חבריהן.אל פיסגת הקריירה ב תחומים השונים, החלו גם תמי ורינה חרי שחזרה תמי מספרד, ואיבדה את חברה פול, שנהרג בתאונת־דדכים, הכירה כאן צעיר בשם צביקה (״ציבל׳ה״) שמילוביץ שעבד בקולנוע.








