חיפוש: ספרדים
נמצאו 5,087 תוצאות (מציג 4,151 עד 4,175)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2233 (18 ביוני 1980), עמוד 44
״מה היו פני העולם כיום, אילו היה טרוצקי מנצח במאבק על השילטון ב רוסיה ...מה היה קורה אילו הארמדה ה ספרדית לא היתה ניגפת ואנגליה היתה נכבשת בידי הקתולים ועוד נושאים יהיו בתוכנית הדו־שבועית החדשה מה היה אילו?
גליון 2088 (7 בספטמבר 1977), עמוד 36
אחרי שתישעה ראשי המועצה הישראלית למען ׳שלום ישראלי־פלסטיני זכו במישפט נגד ועד העדה הספרדית, שהשמיצה אותם כ״אנטי־ציונים״ ,ירד על המדינה מטר ישל מיישפטים.
גליון 2186 (25 ביולי 1979), עמוד 64
התוכנית לזיכרו של יצחק לוי, איש החזנות והרומנסות הספרדיות, שזכתה בחסותו של נשיא המדמה יצחק נבון.
גליון 2290 (22 ביולי 1981), עמוד 33
אב שלום תלוי בעץ* האם הם גרמנים: למי, לכל הרוחות, זה איכפת -חוץ מאשר לשרידי חסידיו של היטלר, המטפחים את זכר חוקי־נירנכרג. ומיהו נורווגי? פיני? ספרדי? השאלות האלה הן מטופשות. לאיש לא איכפת.
גליון 2295 (26 באוגוסט 1981), עמוד 63
קטעים ממיפגש זה מובאים כאן: ״•••ירד הרצאתו של הם נטתה לבוא בדילוגים מהירים, שהפסקות אינסופיות היו חוצצות ביניהם — הפסקות שאפשר היה לשמוע בהן ממש את הלמות צעדי המחשבה, את מחלד ההגות הגותית המסורבלת ...הס חיטט במוחו, חיכד את לסתו הספרדית למדי ...סופי חשה הרגשת קורת־רוח, כמעט תענוג, לשמע הערתו האחרונה.
גליון 2285 (17 ביוני 1981), עמוד 91
מגילת זו נפתחת ב״ושטו * מחקרי עדות וגניזה — עורכים שלמה מורג ויששכר בן־עמי, בהשתתפות נועם סטיילמן; בהוצאת מגנם +משגב ירושלים, המכון לחקר מורע 1ת יהדות ספרד והמזרח; 341 עמודים (כריכה קשה). ־ * אי׳יו־ מי וי אי רו?
גליון 2259 (17 בדצמבר 1980), עמוד 70
וולרד תמר בגוגיו וקנה מטנו באופן קבוע ציורים בשנים האחרונות לחייו (של גוגין) .כשרצה גוגיו לחזור לאירופה .ולטפל בבריאותו הלקוייה (לגוגין היו גם תוכניות לנסוע לספרד ולצייר את מילחמות־הפרים) כתב לו אמברוז וולרד: ״•שמד הכך לאגדה בפאריס וכאירופה כולה, באם תחזור ,׳תהרוס את השוק׳.״ גוגין לא חזר ונפטר בטאהיטי.
גליון 2266 (4 בפברואר 1981), עמוד 69
הרשימה נושאת את הכותרת תחנת דרכים מצרית בנגב. אכנר פרץ יוצא בעקבות מישפחה אחת בספרד, בסאלוניקי ובאכץ־ישראל. שולמית לסקוב מפרסמת את סיפור ״הכנסיה״ בזכרון יעקב — ניסיונו של מנחם או־סישקין להקים מיסגרת יהודית נבחרת בארץ־ישראל בשנת .1903 א.מ.
גליון 2262 (7 בינואר 1981), עמוד 28
ו ־ י נ 1־ 1 1 לסלק שניה ג •חד - הוופד־לוהחפב־ל ף* אחד משיריו הידועים והארוכים ביותר מתאר * היינריך היינה, המשורר הגרמני־היהודי בעל הלשון הארסית, ויכוח בין נזיר ובין רב, בחצרו של מלך ספרד. בתום הוויכוח פונה הפלד אל רעייתו היפהפיה ושואל לדעתה.
גליון 2226 (30 באפריל 1980), עמוד 68
הם עלו למטוס שהוליד אותם לגיברלטר, ובספרד ״פקיד־הקבלה הופתע למראה ההבדל הגדול בגיליחם, כשלקח את הדרכונים כדי לרשום את ה פרטים...״ הוא בילתה ספק בילוי וספק מפולות של הירהורים על גורלה ועל גורל מישפחתה, כאשר באחד מהירהוריה על בנה ממוקמת לה ישראל :״את ישראל ראה כפאשיסטית יותר מדי מכדי שיכנס אליה׳ אד הוא תייר בלי בעיות בדיקטאטורות הצבאיות של הטיירח־התי־כון...״ הערה המעידה על איכותה ויוש רה האינטלקטואלי של לסיגג.
גליון 2243 (27 באוגוסט 1980), עמוד 4
בימים עברו היתה אחת מבירות התר בות העולמית, מרכזה של אימפריה ש השתרעה מגבולות מצריים ועד לצפון ספרד, מישכן של שירה ומדע * .החודש שוב ריכזה מרוקו את תשומת־לבם של העולם, של המרחב ושל ישראל.
גליון 2240 (6 באוגוסט 1980), עמוד 55
חקירה שערך בשעתו העיתונאי האמ ריקאי הנודע נ׳ק אנדדסון, ביחד עם רוני דניאל, העלתה כי שמונה טייסים בחברת תעופה תוך־אמריקאית העבירו את מטוסי ההרקולס דרך ספרד ללוב. כאשר פורסמה ידיעה זו בקול ישראל, הכחישו מקורות בארצות־הברית את הדברים.
גליון 2248 (30 בספטמבר 1980), עמוד 70
כתבו המשוטט של ״העולם הזה״ באירופה, עמוס קינן, תיאר מילחמת־שוורים בספרד. צילום השער הונצח במצלמתו של צלם העיתונות ז׳אק קאנאפה — טיול משות!
גליון 2215 (13 בפברואר 1980), עמוד 23
חייך שמו־ליק :״היום אין חבר־הכנסת אבא אבן זקוק לעריכה ולשי- פוץ — לא בעברית, לא באנג לית ולא בערבית, בצרפתית או בספרדית.״ עורך לתינוקות. יפה כבר מומחית ב עניין תינוקות, מאז לידת שני נכדיה הקודמים, אבישי ו שדומות, שתיהן בנות בתה הבכורה, תמי צרפתי.
גליון 2215 (13 בפברואר 1980), עמוד 30
בצעירותם צורפו שניהם ללישכת מיפלגת העבודה, הילל על תקן של ספרדי וידלין על תקן של אשכנזי. ידלין כועס על הילל על שגילה מורך- לב וחולשה דווקא כאשר ידלין היה זקוק לו.
גליון 2227 (7 במאי 1980), עמוד 53
בין השירים שיושמעו יהיה התשמע קולי עם ג׳וזי כץ, מחרוזת מתוך שלמה המלך עם אילי גורליצקי, יונה עטרי ורחל אטאס, לו הייתי רוטשילד מפיו של שמואל רודנסקי, ברד ירד אותו תשיר רבקה רז שגם תשמיע רומנסרו ספרדי בלא- דיונו, חייקמה שלי עם רחל אטאם, ביתי אל מול גולן מפי מיכל טל.
גליון 2211 (16 בינואר 1980), עמוד 55
קונצרט שידור ישיר מבנייני האומה בירושלים של קונצרט בביצוע התזמורת הסימפונית ירושלים רשות־השידור בניצוחו של יא נוש פירסט. התיזמורת תנגן את הסימפוניה הספרדית של לאלו וסוויטת מחול מאת בלה בארטוק.
גליון 1841 (13 בדצמבר 1972), עמוד 11
ובכן, מאזינים יקרים, המונח גירוש מורה י על שימוש בכוח תוך כוונה רעה מצד המגרשים, לעומת כוונה טובה של המגורשים. למשל :״גירוש יהודי ספרד 1492״ .או ״גירוש המומחים הישראלים מאוגנדה״.
גליון 1908 (27 במרץ 1974), עמוד 11
במישטרי הדמוקרטיה ה עממית. אולי בפורמוזד, ובספרד. אד לא יהיה לו אף עמית אחד במדינה דמוקרטית כלשהי.
גליון 1901 (6 בפברואר 1974), עמוד 9
כלומר, ששני אנשים יחזיקו ביחד בכל תפקיד. לא אשכנזי וספרדי, כמו ברבנות, אלא איש־דיין ואיש־אלון.
גליון 1827 (6 בספטמבר 1972), עמוד 23
תהיה זאת גם חברה של שלוש קאסטות : אשכנזי, ספרדי וערבי. אמצעי־הישילטון הפוליטיים ומקורות־הכוח הכלכליים יהיו בידי הקאסטה האשכנזית השלטת.
גליון 1919 (12 ביוני 1974), עמוד 9
כיום מסוגל מישרד־החוץ להגיב על השמצות ערביות בהשמצות ישראליות, להשיב על זיופים וחצאי-אמיתות ערביים בזיופים ובחצאי-אמיתות מ-שלנו, ולעמוד בדו־קרבות פולמוסיים בנוסח ויכוחי הכמרים והרבנים בספרד -של ימי-הביניים. אין הוא מסוגל לשום דכר אחר.
גליון 1926 (31 ביולי 1974), עמוד 34
כשהגיעו לספסלי האופוזיציה, הרגיש מנחם בגץ כי משהו לא בסדר בספירה, והוא קרא לעברם: ״באיזה שפה אתם סופרים?״ השניים השיבו לו במקהלה: ״בספרדית״ .ואמנם, היו״ר בחר בשני חברי־כנסת, אשר מוצאם מדרום־אמריקה, והיה להם קל יותר לספור בשפת־אמם. 8בהצבעה שנערכה בכנסת על הצעה־לסדר־היום של יצ חק רפאל, בענייני השטחים, נראה חבר סיעתו של רפאל אכרהם מלמד, הידוע כיונה, כשהוא מרים את ידו נמוך מאוד, כ ת שמזכיר הכנסת נתנאל לדרך, אשר מנה את הקולות, לא יראה אותה.
גליון 1848 (31 בינואר 1973), עמוד 8
.״ תרשו לי להעיר כי אתם לא מעודכנים היטב: ההסכם החשאי בין המפד״ל וה מערך היה כי הרב נסים יבחר מחדש לתקופה של ששה חדשים ואז הרב נסים ישאר בדירת השרד עם מכונית, ואילו הספרדים ישארו בלי רב ראשי. כאשר הרב עובדיה שמע זאת, חרה אפו ולכן הציג מועמדותו.
גליון 1895 (26 בדצמבר 1973), עמוד 13
במליאה, עד פני השטיח הירוק וכין ציורי-הענק המוזהבים של הצייר הספרדי חוזה מאריה סרט, נערך מעמד היסטורי סימ לי.
