חיפוש: ספרדים
נמצאו 5,087 תוצאות (מציג 4,601 עד 4,625)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2596 (1 ביוני 1987), עמוד 4
ראה כמה נקיה יוון בחוצותיה, ראה הכפרים האיטלקיים והספרדיים. גם ארצות ים־תיכוניות אלה, שהשמאל בם היה חזק ולוחם, נפלו בידי שילטון פאשיסטי למשך שנים ארוכות.
גליון 2641 (13 באפריל 1988), עמוד 8
אם לא יאושר, עלולה ישראל להפסיד את כל השוק האירופי, אחרי שספרד ופורטוגל צורפו לשוק. שתי מדינות ״ים־תיכוניות״ אישים הבא רי סטר אולם מי שמוציא מן הבקבוק את שד הלינץ׳ ,אינו יכול להחזירו לשם כאוות-נפשו, גם אם הוא רוצה בכך.
גליון 2644 (4 במאי 1988), עמוד 9
משהו כמו מילחמת־האזרחים האמריקאית או מילחמת־האזרחים הספרדית. המתנחלים בשטחים הכבושים יתקוממו כאיש אחד, ובידיהם מחסני־הנשק העצומים שצה׳׳ל הפקיד בידיהם במיסגרת ההגנה המרחבית.
גליון 2660 (24 באוגוסט 1988), עמוד 37
כל הגרעין הזה של חרות והליברלים! הם השתמשו בספרדים לצרכים שלהם, כדי לעלות לשילטון.
גליון 2613 (30 בספטמבר 1987), עמוד 10
הפרקטיקה הביאה אותי לתיאוריה. 1956 התחתנתי עם עורך־דין אהרון שימחה(כיום שופטבית־מישפט־ה־שלום) .בעלי הוא ממוצא ספרדי — דור שישי בארץ. נולדו לנו ארבעה ילדים: שלושה בזה אחר זה ואחר־כד — הרביעי.
גליון 2620 (18 בנובמבר 1987), עמוד 26
אדם, גיבור הספר, הרי הוא מעין התגלמות של ״פרסונה״(מסיכה — במובן היונגיאני) .דווקא גיבורי המשנה הנלעגים, דמויי־הצל, גבריאל, האודיסיאוס הספרדי המפוקפק, או יצחק, מי שהתמודד עם אדם בצעירותו על אהבתה של אסיה — הילד הגלותי המפוחד, הפאתטי, המסתתר במערה בטיול השנתי, הם מעין׳גילומים לא־מודעים של האר.
גליון 2621 (25 בנובמבר 1987), עמוד 17
.״ בחקירה הנגדית הבהיר אסולין כי תיכנון הרצח נעשה בשיחה בינלאומית, כאשר פלאטו מדבר מביתו בסביון עם אנגלרד, שהיה באותו זמן בספרד. הוא מיהר להזהיר את האג׳דו. ״הוא קיבל את זה באופן טיבעי, והוא אמר ׳אני אנקוט את הצעדים הדרושים׳.״ נראה כי האג׳דו לא נבהל במיוחד, מכיוון שלא פנה למישטרה ולא התלונן על הקשר לרצוח אותו.
גליון 2579 (4 בפברואר 1987), עמוד 18
למשל: איטליה. סיציליה מול מילאנו. וגם ספרד. סוויליה וקורדובה מול ברצלונה ובילבאו.
גליון 2632 (10 בפברואר 1988), עמוד 37
רק פקודה מפורשת, ואיום בעונש, החזירו את רפי לבית־החולים, ממנו יצא כשתעודת־נכה בידו ותחבושת שחורה רפי כאליל הבנות שימר חזר לקזפנהאנן רפי, בעניבה ובילעדיה כ ל ^ להנחיית עשרים את קיומו לאחר כמה חודשים, סיפר בכתבות ארוכות על מישחקי־המזל במונטה קרלו, ועל נשף־ריקודים מפואר בבית הרודן הספרדי, הגנרליסימו פרנקו. באחד הימים התבשרה המישפחה על שינוי מישפחתי קטן.
גליון 2597 (10 ביוני 1987), עמוד 6
הלחם כמפקד־גדוד בסיני ונפצע שנית, הכיבוש שימוש במילים ריקות־מתוכן, כגון *טרור״ ,אינו יכול עוד לטשטש מציאות יומיומית זו. מילחמה־זעירה קרויה בספרדית ״גרילה״. בעיני 2.2מיליון פלסטינים, הנתונים עתה תחת שילטון ישראלי, הטרור הוא מילחמת־שיחרור לגיטימית.
גליון 2594 (20 במאי 1987), עמוד 11
יוסף, מי שהיה הרא־שון־ציון(הרב הראשי הספרדי) ,ממשיך לכהן כדיין. בתפקיד זה הוא דן בענ־ייניהם של כל אזרחי־המדינה היהו־דיים, דתיים וחילוניים, מכיוון שחוק־המדינה מסר תחומים רבים לשיפוט הדתי.
גליון 2611 (16 בספטמבר 1987), עמוד 26
לא ראיתי את הסטודנטים החיפאים מקיפים את ״גן האם״ כדי ש״הריאה הירוקה״ האחרונה ששרדה בנוף *י העירוני של מרכז הכרמל לא תפנה את מקומה לקריקטורה סרת־טעם של גאוך — האדריכל הספרדי האכסצנטרי הנפלא. כאן, בלנינגראד, מצטטים עתה סטודנטים נרגשים את דיברי תשובתו המחורזת של מאיא־קובסקי לצוואת עמיתו המתאבד: וכך מהווה הבסיליקה שבכיכר האדומה הוכחה חותכת לכך, שלכל חידוש באמנות, לכל ביטוי של מרדנות אותנטית ומלאת תוכן, יש כוח הישרדות בתנאי שהוא יונק משורשים מקומיים קדומים.
גליון 2688 (8 במרץ 1989), עמוד 42
האם יכול להיות שהאדון התכוון ליחס בין אשכנזים לספרדים! אבל לתומי חשבתי שאחרי שקנו שם במערך את שחקני־החיזוק השחורים מהשפם של שדרות ועד ראש־עיריית אשקלון, הם כבר יהיו מוכנים לעניין הדמוגרפי...
גליון 2686 (22 בפברואר 1989), עמוד 5
היתכן עיתונאי גרמני, צרפתי, רוסי או ספרדי הכותב את שפת־אמו בשגיאות גסות? העיתונות היא מכשיר של תיקשורת כתובה.
גליון 2673 (23 בנובמבר 1988), עמוד 26
אורח־החיים שם היה קרוב מאוד לליבי. אהבתי את האנשים. למדתי ספרדית. התוודעתי אל אחד הפסיכולוגים החשובים ביותר בעיר, שהיה, במיקרה, יהודי, ודרכו היכרתי וטיפלתי בהרבה פסיכולוגים, כ־ 150 במיספר, מאסכולות שונות.
גליון 2697 (10 במאי 1989), עמוד 25
המאמר ״הרגשה של מקום״ ,שעל שמו קרויה האסופה, מביא למיצוי את שאיפת הסינתיזה הזאת: בבואו לתאר את בעיית עמי־מותה של שירת־המחאה שנכתבה בתקופת מילחמת־הלבנון, הוא מאזכר שירים של זך וויזלטיר, ציורים של גרבוז, עלון של צעירי קיבוץ כפר־הנשיא, נאום של צ׳סלב מילוש, מאמר של סטיוון ספנדר על מילחמת־האז־רחים בספרד, שירים של ארצ׳יבאלד מקליש, של אודן ושל ברכט.
גליון 2699 (24 במאי 1989), עמוד 39
דר־נובסק הוא בנקאי לשעבר השולט בחמש לשונות(סלובנית, אנגלית, צרפתית, ספרדית וגרמנית) והמרבה לעסוק בספורט (בעיקר טניס, ג׳וגינג וסיפוס־הרים).
גליון 2706 (12 ביולי 1989), עמוד 12
יש יהודים מרוקאים בצרפת, באנגליה, בקנדה, בספרד, בוונצואלה, ואף באוסטרליה. אני רואה את מרוקו כמולדת שלי, ואני חי שם כמו כל אזרח
גליון 2691 (29 במרץ 1989), עמוד 24
כזה הוא שחח ירר קים של יצחק(צפל) ישורון, ניטו, סירטו התיעודי־למחצה של חיים תכלת (מסביב להצגת ניטו של יהושע סובול) או לדוגמה, סרט תיעודי של לורנצו זלצי מן על 500 שנות חייה של הקהילה הספרדית בתורכיה. כבסיס לחשיפתם הראשונה של סרטים ישראלים יוצגו נקודח־מבט, סיר־טו של נועם יבור(עבודת בימוי ראשו־ פשט ורייריו השונים ומה קורה להם לפני, בזמן ואחרי מילחמת־העולם השנייה) .צפויים גם פיליפ ליאוטר ומיק־לוש יאנצ׳ו עם ה שחר(לפי אלי ויזל); אמיל וייס, שיביא איתו מיקבץ סרטים בנושא עקורים ואף ירצה על כך; שימעון ויזנטל, שילווה סרט־טלוויזיה שנעשה עליו בכיכובו של בן קינגסלי; הארגנטיני חואן חוזה חוסיד וסרט משלו ומבקר־הקולנוע ניל גאבלר, המתמחה בגורלם של יהודים בעיסקי־השע־ ״שלום לכם״ של שאנדור שימו הבימא׳ יבוא שועים, שאכן מתכונן להגיש תוכנית בשם ״היהודים במייסרי הוליווד״ .וזו תהיה הזרמנות מעניינת לשאלה, איך זה שהם יסדו את הוליוור בלוס־אנג׳לס ולא בטבריה?
גליון 2691 (29 במרץ 1989), עמוד 42
עם־ישראל מחולק לישראל הראשונה ולישראל השנייה, לאשכנזים ולספרדים, לוותיקים ולעולים. עכשיו מנסים לחלקו למקבלי רפואה ז5זוץ 01355ו״.8000011 01355 העולם הזה 2691
גליון 2703 (21 ביוני 1989), עמוד 44
מה גם שהרמטכ״ל הישראלי אינו יחיד בצרתו: לרמטכ״ל הספרדי יש בעייה עם הבאסקים, לבריטי עם האירים, לרומני יש בעייה עם המיעוט ההונגרי, ליוגוסלבי עם האלבנים בחבל קוסובו והרוסי בכלל טובע בים של תביעות לאומניות מצד ליטאים, לטבים, אסטונים, גרוזינים, ארמנים, אוזבקים, אזרבייג׳אנים.
גליון 2683 (1 בפברואר 1989), עמוד 6
מבחינה זו כמעט ולא היה הבדל בין הבריטים והצרפתים, הספרדים והפורטוגלית ההולנדים והבלגים. בכל מקום התנהל מאבק לשיחרור.
גליון 2711 (16 באוגוסט 1989), עמוד 44
למרות שעברו למעלה משישה חורשים מהדיווח הראשון על־כך בכלי התיקשורת(חני סגל, חדש1ח) ,אין חדש תחת השמש, גם לא בחסות החשיכה: לפני שבועות מיספר, ב״מבט״ שוב דווח על ״סימני הדרך״ לצופים בשולי הדרך; עד היום עדיין אין סימן לנוכחות שילטון החוק בכביש׳ הכיסוי של ישראל בתיקשורת העולמית, ללא קשר לאינתיפאדה, נסוב סביב מילה אחת: עימות — עימות בין יהודים וערבים, בין דתיים וחילוניים, בין אשכנזים וספרדים בין ימין לשמאל. העימות ראוי לכיסוי, אבל אין זה כל הסיפור.
גליון 2692 (5 באפריל 1989), עמוד 21
שוב מוכח עד כמה קשה לתיאטרון אקטואלי, במרומז, לעורר פחד במציאות זרועת־אימה כמו זו שלנו. אחרי ששמענו את המישפט ״אשה ספרדיה, המנשקת ספר־תורה, שווה 40 פרופסורים באוניברסיטה, הטוענים שמוצא האדם מהקוף,״ ואנו יודעים אותו בעל פה, האם יכול הרעיון של איסור לימוד האבולציה באיזו ארץ דמיונית ב־1925 לזעזע אותנו?
גליון 671 (31 באוגוסט 1950), עמוד 11
״מעריב״) — באחד הבנינים בתל אביב נפצע פועל בשעת העבודה• חבריו עצרו מונית שנזדמנה במקום וביקשו את הנהג להעביר את הפצוע ל״מגן דוד אדום״ .משסרב הנהג, התנפלו עליו, הרביצו בו מכות נאמנות ואחר כך הזמינו אמבולנס שהעביר את שני הפצועים לתחנת העזרה הראשונה( .״ידיעות אחרונות״) ראשי העדה הספרדית נתכנסו לישיבה גורלית. הוויכוחים נמשכו כל הלילה עד שהשכנים, שלא יכלו לעצום עין, הזמינו את המשטרה כדי להשקיט את הישיבה הסוערת.
