חיפוש: עיראק
נמצאו 3,102 תוצאות (מציג 1 עד 25)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2249 (8 באוקטובר 1980), עמוד 32

ראם חוסיין אל־תכריתי. האיש החזק של עיראק, השליט הבלעדי ויוזם יי המיבצע. … זה מצלצל כבדיחה ן זה רציני לגמרי. איך השתלטו התכריתים על עיראק ז זהו עניין היסטורי. כדאי לתמצת אותו, כי יש בו הסבר להתפתחות של היום. … קאסם לא רצה בהשתלטותו של עבד־אל־נאצר על העולם הערבי, ולא כל שכן על עיראק. ההתחרות ההיסטורית בין קאהיר ובגדאד — שני מרכזי העולם הערבי — התלקחה בצורה חדשה.
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 12

במשך שנים ארוכות הקדיש מ ת רב לחשיפת שתי פרשות: אל-ביילאני נחשב כפטריוט עיראקי, שבא לשחרר את עיראק מידי המשעבד הבריטי. … ממשלת עיראק טענה, כי תגר והעצורים העיראקיים היו שייכים לרשת ״ציונית״ .היא האשימה אותם בהטלת שלוש פצצות, שנועדו לעורר בהלה דווקא בין יהודי עיראק, תוך יצירת הרושם שהפצצות הוטלו בידי טרוריסטים ערביים שונאי-יהודים. כיצד הסבירה ממשלת עיראק גירסה זו? התשובה חייבת להתייחס לכל שאלת עלייתם של יהודי עיראק, אחרי הקמת מדינת ישראל.
גליון 2249 (8 באוקטובר 1980), עמוד 15

בעיקר חשופים למגמתיות כזו קוראי הצהרון מעריב. המילחמה בין עיראק ואיראן הביכה קוראים רבים בישראל. … מסיבות של פוליטיקה מעצמתית החליט שליט עיראק סאדאם חוסיין כישלון סובייטי נוסף ׳ ובכן, האמריקאים מאחרי יוזמת עיראק, חומייני ו* עראפאת נוחלים מפלות. … בשנים האחרונות נעשתה עיראק לספק הנפט השני בגודלו באופ״ק, אחרי סעודיה.
גליון 2681 (18 בינואר 1989), עמוד 40

היא היתה בושה, מפני שהיתה פרימיטיבית להחריד. היא הטילה כתם על כל יהודי-עיראק, בכך* שהציגה גם אותם באור פרימיטיבי. … כמו הקומוניסטים המצריים, מה קרה באמת בעיראק, בראשית שנות ה־?50 ^ שוהד 9לשילטון ** אז ראשית המאבק בין הציונות ^/והפלסטינים, העמידו שליטי עיראק פנים קיצוניות במיוחד. … לכן נדהם העולם הערבי, כאשר הבריזה ממשלת-עיראק לפתע, ב־ ,1950 שכל יהודי עיראקי המבקש להגר מעיראק שלא תוכל לקלוט את היהודים.
גליון 2249 (8 באוקטובר 1980), עמוד 44

באין ברירה היא מספקת חלפים לצבא העיראקי, כדי למנוע קרע. אך באותה השעה היא מספקת כמויות גדולות של נשק לסוריה, יריבתה של עיראק. … בחילופים אלה של מהלומות מכאיבות מן האוויר, עיראק סבלה יותר. בי בעוד שתעשיית־הנפט האיראנית היתה במעט משותקת ממילא, התעשייה העיראקית פרחה. … האיום הצבאי העיראקי הוסר מישראל למשך כמה שנים. י• הזרם המתון באש״ף, בהנהגת יאסר עראפאת, שוחרר מן הלחץ הקיצוני שבא בעבר מצד עיראק.
גליון 2681 (18 בינואר 1989), עמוד 41

רק במיקרה לא נפגע איש. הפצצה הידהדה ברחבי עיראק כולה. במיוחד חשו בזעזוע היהודים. … כאשר חלפה הבהלה הראשונה, הסלשאול שאלה בקשר להודעת־הממ־מוטב שיעזבו את עיראק כל עוד ניתן תבר כי לא כל יהודי עיראק רצו שלה יקבל תשובה מפי הקצינים. … כאשר תמה ההרשמה, הסתבר כי כל יהודי עיראק — מלבד 5000 בלבד — נרשמו לעלייה.
גליון 1496 (4 במאי 1966), עמוד 9

הם יודעים, כי הפצצות נועדו להפחידם ולפגוע בהם, ולדרבנם לעזוב את עיראק. אבל לא רק עולי עיראק יודעים על קיום הצל הכבד הזה. … הפצצות שהוטלו הגבירו את פחדם של יהודי עיראק, מכירן שהוסבר כי הם הוטלו על־ידי שונאי יהודים. … מר בן־פורת, כפי שפורסם בידיעות אחרונות, טוען כי הלחישות וההאשמות בנושא זה, כאילו הוא וחבריו אחראים להטלת הפצצות, הוטחו לאחרונה׳ מתוך מניעים מפלגתיים. אני מצהיר בזה, כיהודי יוצא עיראק, המעורה בין יוצאי עיראק ופעיל בקרב ציבור יוצאי עיראק, כי ההאשמות הנ״ל הועלו מייד לאחר המשפט בעיראק, וכי מר בן־פורת וחבריו הואשמו בפומבי בישראל, על־ידי מספר עולים מעיראק, עוד בשנת 1955 בזמן שרצו למנות את מר בן- פורת לראש המועצה המקומית אור־יהודה.
גליון 2559 (17 בספטמבר 1986), עמוד 15

הסיוט הסביר ביותר: הצבא האיראני לא יצליח לכבוש את עיראק. אבל באחד הימים תתמוטט עיראק. לא בחזית, אלא מבית. ביום בהיר אחד זה פשוט יימאס לעיראקים. המעמסה כבדה מנשוא. העם העיראקי ממילא מפולג. … אומנם, סוריה היא כיום בעלת־בריתה של איראן, בגלל יריבותה ההיסטורית עם עיראק. אך ברית זו תתנדף כעשן ברוח אם תיפול עיראק בידי איראן.
גליון 2656 (27 ביולי 1988), עמוד 7

השבוע נולד סיוט חדש כזה: מילחמת איראן־עיראק הסתיימה 50 . אוגדות עיראקיות למודות־מילחמה ו־ 50 אוגדות פאנאטיות של איראן יתאחדו ויהיו לצבא אדיר. … כפי שעמדה עיראק בעבר מול הגל המונגולי והמיתקפה של טימור הצולע, כך שימשה עיראק גם הפעם כחומה הבצורה של העולם הערבי כלפי מיזרח. … אדם כזה אינו ממהר לעשות את אותו הדבר שוב. רביעית, סיום מילחמת איראן־עיראק אינו מביא אוטומטית לסיום הסיכסוך העיראקי־הסורי.
גליון 2293 (12 באוגוסט 1981), עמוד 27

הממוצע העולמי הוא 29.4לאלף תושבים. עיראק: פצצה של מלך השבועון הבריטי רב־היוקרה, אקונומיסט, מדווח על מאמצים קדחתניים של נשיא עיראק, סאדאם חוסיין, לבנות מחדש את הכור הגרעיני שהושמד על ידי היל ד,אוויר הישראלי. … הוא סבור שעיסקה עם צרפת עשוייה להיחתם בקרוב. נשיא עיראק, סאדאם חוסיין, נשאר כדרכו, שאפתני. … לדברי סופר האקונומיסט, יש בידי עיראק תריסר קילו גרמים של אוראניום מעושר.
גליון 2559 (17 בספטמבר 1986), עמוד 14

סננות וסיס״ם נדונים במירחמת איואן־עיראק נדב ביטחון המדינה בל על המאמין. … ^ללדן המלך אינו מעוניין במישהקיו של שימעון פרס. מפני שהוא מעוניין במילהמת א־ראן־עיראק• ולא בחב מעוניין. החרדה מדירה שינה מעיניו ש״הדגו מרם ף* ישראל אין מילהמת א־ראן־עיראק מעוררת התעניינות ^ מיוהדת. … אך ביוב מן הימים עלולה ישראל להתעורר לפתע, ולהיווכח כי מילחמת איראך־עיראק משפיעה עליה מאוה־מאוד. • הנחו הראשון **ילחמת איראן־עיראק היא נוראה.
גליון 975 (21 ביוני 1956), עמוד 7

עתה חיים הם מד,נדבות הפעוטות של ממשלת עיראק. בשובי לבגדאד, ניגשתי מיד לביתו של ד״ר ג׳מאלי. … מאוחר יותר, פגשתי גם את סלאח ג׳אבר, ראש ממשלת עיראק לשעבר, שחתם על חוזה פורטסמות עם אנגליה ב־ .1948 הוא צבא עיראקי חזק׳ צבא שישים לאל את שאיפות הציונים בפלסטין. … יכולתי להבין את רצונם של הקומוניסטים לסכסך בין עיראק והאנגלים, אבל מה לציונים בעניין זה?
גליון 2412 (23 בנובמבר 1983), עמוד 13

רק במיקרה לא נפגע איש. הפצצה הידהדה ברחבי עיראק כולה. במיוחד חשו בזעזוע היהודים. … בדברי־ההסבר, שהובאו בעיתונים, נאמר: ׳״ההתנגשויות בין המישטרה ובין קבוצות מהגרים הוכיחו, כי חלק מיהודי עיראק אינם רוצים לחיות במדינה הזאת. על־ידי בריחתם הם מוציאים שם רע לעיראק. … • משסה 13 ונצצה **ץ וב חדלו יהודי עיראק לראות בוויתור על נתינותם עניין בוער.
גליון 1095 (23 בספטמבר 1958), עמוד 18

מה קווה לאדוני עיראק הקודמים במשטר הנינה? משפט• ב\ דאד ך* פמל התורן של בית־הסוהר אל־מדין בבגדאד בדק | ) את תוכן הסירים. … מאז הפיכת ה־ 14 ביולי זוכה העתונות המצרית ליחס טוב במיוחד מצד שלטונות עיראק, לכפר על החרם ההדדי אשר שרר קודם לכן. … העורר היהודי ג׳אק שאול, העורך היהודי של העתון המט־שלתי עיראק טיימס, הוא האזרח היחידי בבית־הסוהר.
גליון 1125 (21 באפריל 1959), עמוד 5

ב־ 1922 פירסמה הממשלה הבריטית את ההודעה הבאה: ״ממשלת הוד מלכותו הבריטית וממשלת עיראק מכירות בזכויותיהם של הכורדים החיים בתוך גבולות עיראק, להקים ממשלה כורדית בתוך גבולות אלה. … הכורדים הבטיחו את מלוא עזרתם לממשלת ההפיכה — אבל ככורדים. לא כל העיראקים העריכו את המתרחש. בהתלהבותם הראשונה תבעו אנשי אל־בעת את איחודה המיידי של עיראק עם רע״ם, במדינה כל־ערבית אדירה. … סיפר השבועון: אחד מקציניו המקורבים של קאסם גילה, בהיותו בגילופין, כי ראש ממשלת עיראק מתכנן הקמת מדינה כורדית עצמאית בצפון עיראק, וכי ברית־המועצות וארצות הגוש המזרחי יודיעו מיד על הכרתן במדינה החדשה, ברגע שתוקם.
גליון 2248 (30 בספטמבר 1980), עמוד 31

תבע להטיל מס חד־פעמי על בעלי זהו לקח מעציב, אך יציב, עיראק ההכנסות הגבוהות, למימון השרו־ תקפה את איראן מפני שהיה נדמה תים הסוציאליים. … צבא־ד,ייבשה דבר עדיף, מבחינה ישראלית, על לא שלמות עם המצב.״ שלו התקדם בקושי, ולא היה מסו ניצחון עיראק. עניין שד קואליציה. במיכח גל להשיג את הניצחונות המהיהידוק היחסים הצבאיים בין רים והמוחצים שהוא הכריז עלי עיראק וירדן צריך להדאיג, מפני ששיגרו אל ראש־ד,ממשלה ושו הם. … לכן תומכת סו ערכים וחינוך חיים בנפרד מם סים האיראניים והנחיתו מכות חמורות ביותר על עיראק. הם לא ריה מתחת לפני השטח, באיראן.
גליון 2606 (12 באוגוסט 1987), עמוד 5

אם הוא ימלא את משימתו, הוא יאבטח את הנפט של כוויית, בעלת־הברית של עיראק. ואילו עיראק יכולה להמשיר לפגוע בנפט האיראני. … היתרון העיראקי יגבר, איראן לא תוכל להצטייד בנשק שהיא זקוקה לו, במוקדם או במאוחר תצטרך איראן לעשות את אשר אינה רוצה לעשות: להסכים לשביתת־נשק ולהסדר, כפי שרוצה עיראק. … וושינגטון עשתה דבר שלא ייעשה: היא הפכה את עצמה לבת־ערובה של החלטות הזולת. וושינגטון היא בת־ערובה קל עיראק, כי עיראק יכולה בכל עת להביא למשבר.
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 15

בתקופתו אף הוענקו דרכונים ליהודים שביקשו אותם — אם בי יהודי יכול היה לעזוב את עיראק לתקופה של שלושה חודשים בלבד. לא שב כתום תקופה זו — פקעה אזרחותו העיראקית לצמיתות. ביום בו נרצח קאסם, וגופתו הוצגה בפני צופי הטלביזיה העיראקית, נחתם גורלם של יהודי עיראק. הם לא ידעו זאת עדיין, הישלו את עצמם שיוכלו להמשיך בחייהם הרגילים. … במיוחד החמיר מצבם של העניים יותר, שלא יכלו למצוא עבודה — וגם לא את הכסף הדרוש לעזוב את עיראק. לעשירים, לעומת זאת, לא היה רע כל כך.
גליון 1638 (22 בינואר 1969), עמוד 13

״אבל במערכה הבאה נהיה על קו החזית.״ כדי להבטיח זאת, הציבה עיראק דיוויזיה בת 12 אלף איש בירדן. בישראל הורגשה נוכחותו של צבא זה הוא אבו־עמאר מלן אצל העיראקים. … הלוחמה היא עכשיו — פריצה מהירה, חדירה לעומק, מהלומה חזקה. הצבא העיראקי מוכן לסוג זה של לוחמה. את מפקד ״פתח״ עם המפקד העיראקי במטהו ליד הגבול. … רק מלחמה תחזיר את זכויות העם הערבי.״ השבוע ביקר שר הביטחון של עיראק, הגנראל חרדו אל־תקריטי, בעמאן. למחרת התפרסמה הודעה, כי הצבא העיראקי דורש להזיז את עמדותיו מערבה, עד למוצבי החזית מול ישראל.





