חיפוש: עיראק
נמצאו 3,102 תוצאות (מציג 1,001 עד 1,025)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1344 (12 ביוני 1963), עמוד 12
מן הרגע הראשון שישראל פתחה בפעולה כלשהי בפרס — בימי הבריחה ההמונית של יהודי עיראק, שחלק מהים עברו דרך איראן — קשרה את גורלה.
גליון 1292 (13 ביוני 1962), עמוד 8
יש להם המון מדינות — מצריים, ירדן, סוריה, לבנון, עיראק, סעודיה, תימן, לוב, תוניס, ומא־רוקו.
גליון 1658 (11 ביוני 1969), עמוד 10
הפיצול העדתי הונצח בירושלים גם לאחר המרת. יוצאי עיראק קבורים בבית־קברות פרטי שלהם, וכך גם שאר בני העדות כמו הפרסים, דוגמה לפעילותה של חברא-קדישא עדתית כזו, היא החברא קדישת לעדת הספרדים ובני עדות המזרח, זו שאנשיה הורסים מצבות בהר־הזיתים.
גליון 1502 (15 ביוני 1966), עמוד 8
הגיל.26 : המקצוע: שוטר. ארץ המוצא: עיראק. מצב משפחתי: נשוי+ילדה. מ קו ם מ גו רי ם: שכונת התקווה, תל־אביב.
גליון 1123 (8 באפריל 1959), עמוד 3
הדעה הנפוצה ביותר: ישראל מאיימת במלחמה על מצרים בקשר עם המעבר בתעלת־סואץ, תוך ניצול המחלוקת בינה לבין עיראק. אותה שעה כבר החלו מגיעות ההכחשות הראשונות של ממשלת ישראל.
גליון 1152 (28 באוקטובר 1959), עמוד 7
סייס בית־ספר להוראה, עלה לארץ לפני עשר שנים, גר בבית-עולים בנתניה, הקים את התאחדות יוצאי־צפון־אפריקה ארבעה חוד־שיס אחרי על״תו ארצה, עתה עבר לשיכון בבת־ים. מרדכי ביבי בן ,35 יליד בגדאד, עיראק. חבר תנ 1עת החלוץ שברח ללבנון ונעצר שם בגלל קשרים עם ההגנה, עבד במקום בארגון עליה ב׳ לארץ, המשיך עד לפני זמן קצר לעבוד במשרד־הבסחון, למד משפטים בתל־אביב.
גליון 875 (29 ביולי 1954), עמוד 5
הסכר נפרץ עם החלטת האמריקאים לספק נשק כבד לעיראק, שהעיראקים יוכלו להש תמש בו בכל עת במלחמה נגד ישראל.
גליון 854 (4 במרץ 1954), עמוד 4
הוא גם חיפש בן־ברית מבחוץ, פתח בשיחות על הידוק היחסים עם עיראק. סופו בא נ ע בור ארבעה חודשים וארבעה ימים.
גליון 1180 (1 במאי 1960), עמוד 12
ף ״ ת ל־ אגים, מצא הנגר ישראל רפו־ * 2פורט, הנאשם בהקטנת הצהרת מס־הכנסה שמסר׳ תירוץ מיוחד, הסביר לשופט כי מסר הצהרה נמוכה, כיוון שפקיד־השומה ממילא אינו מאמין לו, מעלה את שיעור ההכנסה וקובע בצורה זו מס אמת. נה ניקול הצרפתית לדב ף * כגדאד, עיראק, ניסו כמה קומוניסט ״ טים להתקרב למשרדו של עבד אל־כרים קאסם, ביימו הלוויה, ובהגיעם קרוב למשרדו, הוציאו את המת־החי מן הארון, פצחו בניצוחו בהקראת סיסמאות נגד הממ שלה.
גליון 2286 (24 ביוני 1981), עמוד 37
אחת ההצעות האחרונות — ועל־פי תגוכ תו ב לו ם מז הי ר מ 3ו ה שג רי ר ה אל מישרד־החוץ כירושלים הגיע מיכרק ארוך ומפורט של שגריר ישראל לאו ״ם, הפרופסור יהודה כלום, על היחפים כין ראש־מישלחת ארצות־הכרית כאו״ם, ג׳ין קירקפאט־ריק, ושד־החוץ העיראקי, סעדון חמאדי. כלום טוען שיחסיהם של שני אישים אלה הם ״ידידותיי ם כמיוחד ועל רקע אישי״ .לדעת כלום על ישראל לעורר את תשומת־ליכו של שר״החוץ של ארצות־הכרית לעניין זה. … טרד עשו* ד פ רו ש מ׳ומערי ב״ העיתונאי יאיר קוטלר נפגע מכך שעורך מעריב, שמואל שניצר, התנצל במאמר ארוך, שפורסם ביום השני השבוע, לפני שר־הביטחון לשעבר, עזר וייצמן, על ידיעה שכתב קוטלר. קוטלר כתב אחרי פעולת חיל־האוויר בעיראק שכאשר נודע לווייצמן על הצלחת הפעולה, הוא נותר ״אבל וחפוי־ראש״.
גליון 2251 (22 באוקטובר 1980), עמוד 42
במקום זה עמד במשך חודשיים צריף טרומי של יעקב שמש ( ,)42 מחסנאי בסולתם. יעקב, יליד צפון עיראק, הגיע עם כלתו שימחה ליוקנעם לפני 21 שנים.
גליון 2261 (31 בדצמבר 1980), עמוד 9
אחריה — יוצאי פולין .336,000 :מיספר עולי רומניח מגיע ל־ ,289,300 והעדה הרביעית בגודלה היא של עולי עיראק 265,900 :ינ6ש. לידות זפטיוות יעוד לידות החי (התינוקות החיים) ״ לכל 1,000 נפש באוכלוסיה היה ב־ 22 1979 בין היהודים, לעומת 24.1לידות ל־ 1,000 נפש ב־ .1958 גם באוכלוסיה הערבית ירד שיעור הלידות: ב־ 1979 היו 39.2לידות חי לכל 1,000 לעומת 48 לכל 1,000ב־.1958 האוכלוסיה היהודית בארץ מזדקנת: ב־ 1979 היו 7.2פטירות לכל 1,000 נפש לעומת 1 5.6־ .1958 התהליך באוכלוסיה הערבית הפוך: ב־ 1979 היו 4.9פטירות ל־ 1,000 נפש לעומת 7.7ב״.1958 עקומת הפ שעמ מריאה ת מו לאומי ף תוצר הלאומי של ישראל — ערד — כלל הסחורות והשירותים במשק במשך שנד — ,חל למעשר, קיפאון.
גליון 2225 (23 באפריל 1980), עמוד 8
ברשימת הספרדים תוכרנה הסיעות הבאות: סיעת מצאי מרוקו, סיעת יוצאי תוניסיה, סיעת יוצאי עיראק, סיעת יוצאי תימן וכר! ברשימת האשכנזים תוכרנה הסיעות הבאות: סיעת יוצאי אמריקה, סיעת יוצאי גרמניה, סיעת יוצאי דרום־אפריקה והעיקר — סיעת הפולנים!
גליון 1719 (12 באוגוסט 1970), עמוד 17
הדבר מסביר את עוז־רוחו של עבד־אל־נאצר מול פני הפידאיון, עיראק וסוריה — עוז שקשה להסבירו לולא היה בטוח שיש בכיסו הסכם סופי.
גליון 1824 (16 באוגוסט 1972), עמוד 30
חברים ואוהדים מוזמנים ה ר שו ת כ חינו ךוהכשרהי מיי ם הוא ניבא את גורלו של המלך עבדא־ללה — ידע לספר בדיוק את מועד הרצחו ואת המקום המדוייק. הוא ניבא את מיתתו המשונה של נשיא עיראק, עבד אל סאלאם עארף, שנה שלמה לפני המקרה.
גליון 1751 (24 במרץ 1971), עמוד 13
יו״ר אחר היד, מפסיק את הישיבה לשם דיון בעניין. אך ביבי, מהעסקנים עולי־עיראק של אחדות־העבודה, סירב לפנות את מקומו ליו״ר התורני הבא אחריו, צבי צימרמן מגח״ל, שזמנו הגיע — הכריז שעל מליאת הכנסת להחליט, בהצבעה, אם לערוך הצבעה אישית או חשאית.
גליון 2064 (23 במרץ 1977), עמוד 16
.״ 1באותו כנס נזכר אחד הצירים מן האנשים שהשתתפו בפעולות המחתרת בעיראק כי שר־המישטדה לא נימנה תמיד עם בית הילל דווקא. בתקופה שבה עשה ׳בשליחות בעיראק היה כינויו המחתרתי של הילל ״שמאי״.
גליון 2175 (9 במאי 1979), עמוד 57
אמה של לינדה, מרסיה, היא ילידת הודו. הסבתא מצד אמה היא ילידת עיראק וסבה מצד אמה הוא יליד תימן. אביה של לינדה, שנפטר בינתיים, נולד בפולין.
גליון 2157 (3 בינואר 1979), עמוד 31
פירוש הדבר כי ועידת־הפיסגה קיבלה, פה אחד, בהסכמתם המפורשת של אש״ף (שמילא תפקיד מרכזי בוועידה) ,עיראק, אלג׳יריה, דרום־תימן ומדינות ״רדיקליות״ אחרות, החלטה הקובעת כי העולם הערבי שואף לשלום עם ישראל.
גליון 2423 (8 בפברואר 1984), עמוד 4
ההרפתקה החומייניסטית באיראן נמשכת ונמשכת. חומייני וכוהניו חושבים שישברו את עיראק, ומשם יפרצו אל חצי האי הערבי וישליטו את דתם במכה.
גליון 2457 (3 באוקטובר 1984), עמוד 42
הקבלן הדרומי, שאול רחמים, הוא סיפור הצלחה ישראלי מקובל, בקנה־מידה גדול־ממדים. הוא בן ,43 יליד עיראק שעלה לארץ עם הוריו בהיותו בן .9הוא התגורר במעברה, חי בעוני ובדלות ותחת ללמוד בתיכון הוא יצא לעבודה.
גליון 2345 (11 באוגוסט 1982), עמוד 25
מזכיר מועצת פועלי תל-אביב־יפו ח״ב דב בן־מאיר, שהוא מומחה בינלאומי לבעיות מילחמה וטרור, פסק שמילחמת שלום־הגליל חיסלה את הטרור הבינלאומי, הסירו מ־נאט״ו ומהמערב כולו את האיום הצבאי של ברית וארשה, ואיפשרה הקמת חזית פרו־אמריקאית חדשה שתכלול את עיראק, ירדן וסעודיה. מקווה אני אי״ה (אם ירצה השם) שנבואות אלה( ,מאז חורבן בית־המיקדש תתאמתנה בעהי״ת (ב עזרת השם יתברך) ,ונזכה בביאת המשיח .
גליון 2506 (11 בספטמבר 1985), עמוד 30
רוב הכלכלנים הרציניים, וגם רבים מאישי־הציבור הרציניים בימין, הצביעו עליה: קיצוץ דראסטי של תקציב״הביטחון, שגדל ללא כל פרופורציה גם בשעה שהכוח הצבאי הגדול ביותר בעולם הערבי — מצריים — פרש מן המערכה, עיראק היתה עסוקה לזמן רב עם איראן, ומול ישראל לא התייצב שום כוח של ממש מילבד הדחליל הסורי, שלא היה לו כל עניין או אפשרות לתקוף.
גליון 2576 (14 בינואר 1987), עמוד 14
שאלתי את יו״ר הכנסת, שלמה י*• הילל, יליד עיראק, איך הוא רואה את העניין, ומה הוא מתכוון לעשות.
גליון 1049 (13 בנובמבר 1957), עמוד 8
במדינה צבא עיראקי עשוי לחיכנס בעתיד ד!רי,רוכ לירדן. … אם חוסיין יסכיס לנד, תחיה ארצו מחולקת לפי שעה, בהתפתחות זאת. ו בין עיראק וסעודיה. ישראל לא תתימיר־׳ המדיניות המצרית תשתעבד באופן גלוי לקו הסובייטי במרחב.
