חיפוש: עיראק
נמצאו 3,102 תוצאות (מציג 1,076 עד 1,100)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2331 (5 במאי 1982), עמוד 67
מצד אחד — ך ס סמי סמותה, שהיה בן 9כשעלה ^ מעיראק, זוכר ילדות קשה מאוד. ה פגישה שלו עם המציאות הישראלית היתד, מלווה זעזוע עמוק. 1951 היתד, שניה של גשמים עזים ושיטפונות. … הוא דיבר ערבית ולא כל-כך הבין למה אבא, שהיה מנהל תחנת־רכבת בעיראק, עומד כל יום בתור בלישכודהעבודה.
גליון 2432 (11 באפריל 1984), עמוד 13
• שושנה ארבלי-אלמוזלי- ..בת ,58 ילידת עיראק, השניה רשימת מיפלגת־העבודה בבחירות נעדר קבוע, המבטא את הקונסנזוס הלאומי באורח הניתן לשיווק ואפילו לייצוא .
גליון 2456 (26 בספטמבר 1984), עמוד 11
בחוף המיפרץ הפרסי נמשכה המילחמה בת ארבע־השנים בין מדינה פאשיסטית־חילונית, עיראק, ובין מדינה פאשיסטית־דתנית, איראן.
גליון 2475 (6 בפברואר 1985), עמוד 14
ניסים בר־דיין הוא בנו של יוסף (.יוסי־) בר־דיין, יוצא עיראק ומוותיקי פתזדתיקווה. הבעל הצעיר שציפה להפוך לאבא צעיר, ישב באותו בוקר בחדר־ההמתנה, כולו דרור ומתוח.
גליון 2322 (3 במרץ 1982), עמוד 8
ח״כ הליברלים, יצחק זייגר, מתכוון לגייס את צעירי המיפלגה ולהפגין נגד שיתוף־הפעולה הצריתי עיראקי בשטח האטום, כפי שבא לידי ביטוי במכירת הכור הגרעיני לעיראק, שהופצץ ערב הבחירות על־ידי ישראל.
גליון 2321 (24 בפברואר 1982), עמוד 33
השג- רי, הלומד עברית, דיבר ב ערבית, וגם ראש־המישלחת, אליהו נאווי, ראש עיריית באר־שבע, שהוא יליד עיראק, ומומחה להווי הערבים בארץ, השיבילברכה בערבית.
גליון 2349 (8 בספטמבר 1982), עמוד 17
הוא צופה נטייה סובייטית לאלימות על רקע מתיחות בפולין. לדעתו יודח שליט עיראק, סאדם הזיסיין. 1בערב־ראיונות, שבו הופיע עורך־הדין, א ה רון פ א* פו, חבר הוועד־המנהל של רשות־השידור, הוא השתמש בשיטה משלו כדי לומר את מה שרצה לומר.
גליון 2352 (29 בספטמבר 1982), עמוד 11
משך שש יממות, שהחלו בבוקרו של ה* 5ביוני , 1967 בהתקפות מתואמות על בסיסי חילות האוויר הערביים במצריים, בירח, בסוריה ואף בעיראק. בתוך שלוש שעות הושמדו יותר ממחצית כלי־הטיס הערביים, וישראל השיגה עליונות אווירית מוחלטת. … המערב כולו — כולל ארצות־הברית — ייצא נשכר: החדירה הסובייטית לחלק זה של העולם תופסק; האנגלים יחזירו לעצמם את השפעתם בעיראק, ויבטיחו את מקו־רות־הנפט שלהם — וכך נזכה לשלום בר־קיימא בי׳ איזור...״ להחזיר לקדמותה את אמינות כוח־ההרתעה של ישראל, שהתערערה בשבועות האחרונים של מאי־יוני .1967 אחרי התנגשויות חוזרות ונישנות בין ישראל וסוריה, הצהיר הרמטכ״ל, רב-אלוף יצחק רבין, כי מטרתה האמיתית של ישראל היא למוטט את המישטר הרדיקלי והפרו־סובייטי בדמשק.
גליון 2304 (28 באוקטובר 1981), עמוד 44
וחלקם פועלים, הם ברובם יוצאי פרם, כורדיסתאן, עיראק, רומניה, מצריים ותוניסה. הסבתא, אשה יוצאת פרס, יושבת בפי נת החדר ומיטפחת לראשה .
גליון 2491 (29 במאי 1985), עמוד 16
כך, למשל, הזרוע הארוכה של עבר־הירדן מיזרחה באה אך ורק לשמש את הנחת צינור״הנפט ממוסול, בצפון עיראק, לחיפה, דרך טריטוריה בריטית. כאשר הופרד עבר־הירדן מפלשתינה (א״י) ,ב־ ,1920 הסכים לכך זאב ז׳בוטינסקי תחילה.
גליון 2492 (5 ביוני 1985), עמוד 5
ייתכן שהתוכנית תוצג עוד השבוע, כדי לטרפד את המהלך המדיני עם ירדן, תחילה מכיוון עזה. נ הקשר העיראקי בעבודה מתגבש ציר חדש במיפלגת העבודה — גוש העיראקים.
גליון 1579 (6 בדצמבר 1967), עמוד 13
המשאיות מן הגדה, היוצאות לירדן עם ירקט? עבור עיראק וכוויית, בהסכמת המימשל, חוזרות כשהן עמוסות, בחלקן, בזרעי־בצל סוריים.
גליון 2612 (21 בספטמבר 1987), עמוד 7
המילחמה הגדולה היחידה בעולם של תשמ״ז התחוללה בין עיראק ואיראן — שתי מדינות שאף אחת מהן אינה גרורה של מעצמה עולמית זו או אחרת.
גליון 2711 (16 באוגוסט 1989), עמוד 28
זאת טעות שהמיזרח התיכון מושר תשומת לב כל־כך גדולה. במילחמת איראן־עיראק נהרגו, לפי אומדן זהיר, לפחות מיליון איש, וזה לא עשה מי־יודע כותרות.
גליון 2730 (27 בדצמבר 1989), עמוד 9
בהטיפו ל״השתל־בות במרחב השמי״ ,הצביע השלם הזה על העובדה שישראל תצטרך לחיות לנצח בלב העולם הערבי, ועל כן חיוני לכרות ברית עם העמים הערביים המשתחררים, ממארוקו ועד עיראק, בעודם זקוקים לעזרה ולידידים. גישה זו נראתה למנהיגי המדינה כפרק של מדע בדיוני.
גליון 867 (3 ביוני 1954), עמוד 1
• מה גרם לפילוג הנורלי* • לשם מה נסע לעיראק? כבי שאיש לא הכירו סאות עובדות חדשות.
גליון 1138 (22 ביולי 1959), עמוד 4
בעיירת העולים, במרומי הרי נצרת הידהדו קריאות הזעם והמרירות של עולים מצפון־ אפריקה: בבאר־שבע היו אלה יוצאי עיראק ופרס שהטילו את אימתם ברחוב. לא היה כל קשר ארגוני בין התפרצות־הזעם של ואדי סליב לבין תביעת־הקיום של עובדי הדחק במגדל העמק והשתוללות־הפתע בבאר־שבע. … כבר ביום חמישי, שבוע בדיוק אחרי ואדי סליב, נודע למשטרה כי נרקמת תוכנית להתקוממות. הגורמים הפועלים: עולים מעיראק ופרס. התנגדו להתקוממות: ראשי העדה הצפון־אפריקאית בעיר.
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 18
באחד משידורי הפרשנות, תקף פרשן התחנה הערבית של קול־ישראל את עבד אל״ נאצר, שיבח לעומת זאת את קאסם העיראקי, העלה על נס את עיראק כ״מדינה הערבית המשוחררת.״ אלא שלא רק קהיר תקפה את דברי הפרשנות הללו.
גליון 734 (22 בנובמבר 1951), עמוד 10
רכושם כלל רובעים שלמים של בתי מגורים ובית־החרושת הגדול ביו תר לעראק. בינתיים קמה מדינת ישראל ופ ני הדברים השתנו. … הוא י שב בבית־הקפה ושתה כוסית אחר כוסית של עראק. בהיות נפשו מרה עליו (אשתו ובניו ברחו בעת כיבוש חיפה ולמ רות כל השתדלותו להחזירם עדיין נמצאים מעבר לגבול) הרים את קולו וזעק :״איזה חיים אלה, יה אללה ! … שני הצדדים י שבו בסבלנות ליד שולחנו תיהם הנפרדים, התכוננו להכרעה על ידי לגימה אינסופית של עראק ( 0ברי) וקוניאק (דוד) .״אני לא מפחד מאף אחד,״ התרעם דוד בהראותו על זרת ידו הימנית הקטועה.
גליון 698 (15 במרץ 1951), עמוד 3
השמועות הראשונות על גירוש המוני של יהודי עיראק, שהפכו ודאות בפי המגורשים שהגיעו ארצה, העיקו על הרוחות. … חשוב לא פחות היה, שזו הפעם הראשונה נתגשמה טענת האנסי־ציונים מאז, שהקמת מדינה יהודית תאפשר את כל המדינות האסטי־יהודיות בעולם לגרש את יהודיהן אליה. מקור שני לדכאון רוח: העיראקים השתמשו, כתירוץ למעשיהם הנפסדים, באותה טענה שנשמעה לא פעם בפי פאשיססים ישראליים כתירוץ לגירוש בניד,מיעוט הערבי: הם ישמשו גייס חמישי במקרה של סיבוב שני.
גליון 1257 (11 באוקטובר 1961), עמוד 7
דים את הפיכת עיראק למדינה דו־לאומית, ערבית־כורדית. על סמך הבטחה זו חזר באראזאני לעיראק מגלותו בברית־המועצות. הבטחה זו לא קויימה.
גליון 1235 (17 במאי 1961), עמוד 19
בסוף החליט לחתן אותי עוד פעם. הוא מצא לי בחור עיראקי שרצה להתחתן, אבל רק ברבנות. לא רציתי גם לשכב איתו, והוא הלך להתלונן אצל אבא על כך. … אז כבר ראה אבא שלי שאני אוהבת את מירו ״שהמשטרה לא תציק ל ד פרורה עם גזירג והסכים שנחייד, יחד. מידו היה בא אליו והיה נותן לו עראק. אז הוא הסכים. מפני שאבא שלי היה מוכן בשביל בקבוק עראק, למכור את אשתו ואת הילדים שלו.
גליון 2269 (25 בפברואר 1981), עמוד 58
בכל אופן, עד כה הם לא זזו, ולפיכך אי־אפשר שלא להרהר: הרוסים האימתניים הללו, המחזיקים את הצבא הגדול ביותר בעולם, המזויין מכף רגל ועד ראש בנשק הטוב ביותר ובוודאי הרב ביותר בעולם — האם במצבים ניסויי- מים הם דב־של״נייר י בדיקה היסטורית תעלה, כי כבר אירע שהרוסים פשוט נבלמו ולא העזו להסתער, אלא ישבו בשקט• כך היה בשלהי מילחמת- העולם השניה ביוון, ובמזרח תורכיה, ובצפון איראן (שם כיהן מולא מוצטפא ברזאני, ידידנו ז״ל, כשר״המילחמה של הרפובליקה הכורדית הקומוניסטית של מהבאד) ,ובברלין; כך היה, למעשה, אחרי הבעיטה שבעט בחם טיטו ; כך היה, למעשה, במזרח-התיכון שלנו, שבו הם נבעטו ממצריים בצורה מחפירה — ולא חסר הרבה שהם ייבעטו בבוקר לא-עבות אחד מסוריה ומעיראק. כשאתה קורא את אזהרותיהם של מדינאים ופוליטיקאים ישראליים מפני המזימות הסובייטיות במזרח-התיכון, למשל, אינך יכול שלא לתמוה: מזימות מזימות, ברור שיש מזימות — הרי אפשר ממש לחוש בהן באוויר — אבל מה מנע אותם, את הרוסים, מביצועים של ממש, אם הם כל כך אימתניים (שלא לדבר על עוצמתם וקירבתם הגיאוגרפית) ן שוב, כ מו ב פו לין, דב״ של״נייר ן לפעמים פשוט מתחשק לך, שהרוסים האלה יצדיקו סוף־סוף את כל ההאשמות שתולים בהם׳ את כל ה״אמרנו לחס״ ויפלשו לפולין, ויערכו שם מרחץ דמים שכמוהו לא ידעה ההיסטוריה, ויכבשו את יוגוסלביה, ויכריזו על צפון־איראו כעל שטח חסות, ויקימו שם ממשלות־בובה שיתקראו ״דמוקרטיות עממיות״ ,וכך יצדיקו את התיאוריה הישנה ויגיעו ככלות הכל אל חמיפרץ הפרסי, ומשם, באיגוף אלגנטי לימין (נא לא לשכוח, אנחנו משקיפים על מפת העולם ״מלמעלה״ ,כלומר ממוסקבה) יכייסו את עיראק (אשר, משוס״מה, חרף כל ההשקעות הרוסיות בה, לא הפכה לגרורה סובייטית ועושה עסקים משוגעים עם המעוכב), ויתאחדו סוף־סוף עם האחות סוריה ...בדרך חזרה למצריים!
גליון 1797 (9 בפברואר 1972), עמוד 11
מרכזנו התרבותי, איפוא, הוא בסורא ובפומפדיתא. ואת אומרת בעיראק, ולשם אנו צריכים לתגר, שכן אבותינו ״בכל הדורות ובכל הארצות״ חיו על פי החיבור שנוצר שם. … לא אתפלא אם משה שמיר יתח-ל לכנות בקרוב את סוריה ״צפון ארץ־ ישראל״ ,את מצריים ״דרונדארץ־ישראל״, ואת עיראק ״מזרח־ארץ־ישראל,״ רק כדי שיוכל לטעון כי התלמוד הבבלי ו־ ״תורת הסוד״ של האר״י בעצם נוצרו בגבולות ארץ־ישראל ההיסטורית שלו, של שייב ושל ״היסטוריונים״ אחרים מ סוגם.
גליון 2424 (15 בפברואר 1984), עמוד 56
גם הם אינם מרבים לדבר, כמו משפחת שרה רחמים, גם הם עלו מעיראק. היחיד במשפחה שהגיב במלים מספר היה חותנה של שרה רחמים, רחמים רחמים בן השישים, שעבר לא מזמן ניתוח בכיס המרה, ומתלונן על כאבים. אחר שהוא מספר בגעגועים על עיר מולדתו בעיראק הוא פותח מייד באיזכור פרטים מזעזעים על התעללותם של הערבים העיראקיים ־׳י1 ביהודים.
