חיפוש: עיראק
נמצאו 3,102 תוצאות (מציג 1,101 עד 1,125)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2323 (10 במרץ 1982), עמוד 58
העתיד, יודעים כמובן טוב יותר מכל אחד ואחד מאתנו ומכולנו גם יחד (כפי שאנו מתגלמים לטוב או לרע במוסדות המחוקקים והמבצעים שלנו) ,ולכן מצפונם מרשה להם — ואפילו מצווה עליהם — לעשות (איש לא כופר בזכותם להטיף או ל־עוק) מעשים הסותרים את העיקרון הדמוקרטי של קיום מקור אחד ובלעדי של קבלת החלטות מדיניות וביצועו — ולהפעיל סוג ה״קונספציות״ המפורסמות, המשכילות כל בעל ביטחון־יתר בעצמו ז האם לא ברור, שהימור זה אינו בטוח כלל וכלל יותר מאשר ההימור על הסכם, שתכליתו מניעת הכנסת נשק גרעיני לאיזוך בכלל ו שלא לדבר על כך, שכבר נענשנו קשות על שחצנותנו המחרידה בכך, עד היום אין לישראל שום לוח־זמנים לבניית כור־כוח גרעיניים, שעה שלא מדינה ערבית אחת מקדימה אותנו, ולא במעטן כלום לא ברור שיש קשר בין הדברים י שלא לדבר על כך, שבאין הסכם תמיד תרחף עלינו סכנה מובהקת של פגיעה בדרך זו או זו (העיראקים עשויים לנקום את נקמת ״תמוז״ לא רק ב״אורורה״) ,לרבות באיזה כור כוח גרעיני שנקים סוף סוף — דבר שמחייב מראש שיקולי בטיחות מפליגים בבחירת האתר המתאים ובמיגונו (תוך ייקור פנטסטי של הוצאות ההקמה והתפעול) — ומי צריך את זה 1 אבל שיקולים קטנוניים שכאלה אינם מטרידים את הפרופ׳ אמנון דר ועמיתיו. הוא בשלו :״לא בהכרח צריך להפעיל אמצ־ ,עים דרסטיים (נגד הפיתוח הגרעיני בארצות ערב) כמו הפצצת הכור הגרעיני של עיראק. אפשר בהחלט להפעיל אמצעים כגון האמצעים שבהם השתמשו בשנות ה־ 60 נגד המדענים הגרמנים, אשר הועסקו בפרוייקט בניית טילים במצריים.״ ״לפעול בהחלטיות ...יש בידיה לעשות זאת ...אפשר בהחלט להפעיל איכשהו הבטחון האדיר הזה לא התאשר בפרשת ״אומרה״ ,שהיום היא בנטל חיפה ומחר במקום אחר, ואם משהו נשאר לא ברור, מה פלא ז הרי הפרופ׳ אמנון דר הכריז במקום שהכריז — כדיווחו הנאמן של ״דבר״ — שעל ישראל ״לשמור על אי הבהירות בתחום יכולתה הגרעינית.״ הצרה היא שמרוב אי-בהירות הכל ברור מאוד
גליון 2384 (11 במאי 1983), עמוד 75
ניתן להניח באותה מידה של הגיון כי הופעל על־ידי עיראק, שעמדה לפני מיתקפה איראנית מוחצת, ושחיפשה בנרות אמתלה כלשהי כדי לבקש הפסקת־אש. הפלישה הישראלית ללבנון סיפקה אמתלה זו, והעיראקים אכן השתדלו לנצלה. יש להניח כי כל צד מנסה לשתול סוכנים שלו באירגוני הצד השני, ועל כן סביר כי אירגונו של אבו־נידאל מהווה יעד לשרותי־הביטחון הישראליים.
גליון 2542 (21 במאי 1986), עמוד 11
שיהרגו האחד את השני קציני־מיל שלנו נתפסים עכשיו בסיטונות בנסיונות למכור נשק לאיראן או לעיראק, או לשתיהן כאחת. קציני־מיל מכל הסוגים. … די בסוכן סמוי אחד של המכס האמריקאי, המתחזה כאיראני או כעיראקי, כדי להפיל- אותם בפח. ׳זה עתה יצא לאור ספר של סוחר־הנשק האמריקאי וילסון, איש הסי־איי־אי שסרח ומכר נשק ללוב. … כלפי הגויים — מותר הכל. איראנים, עיראקים — שיהרגו אחד את השני, כמה שיותר.
גליון 2559 (17 בספטמבר 1986), עמוד 42
כאשר הגיע המלך חוסיין למסקנה שעליו למנוע את התמוטטות המישטר של סדאם חוסיין בעיראק, הוא ביקש בראש־וראשונה להשכין שלום בין בגדאד ודמשק. … אנחנו, עמך, חייבים להגן על עצמנו. מטוס עיראקי שהופל באיראן הסכנות הממשמשות ובאות ושם קץ ליוזמת־השלום היר־דנית-פלכטינית. … חוץ מזה היא גם שונאת את סוריה, ולא תצטער על התגמדותו של הדיקטטור הסורי השחצן• אולם מצרים חיה בעולם הערבי, והאפשרות של תקומת גוש איראני־עיראקי קנאי מדאיגה גם אותה. לכן אין מובארם נלהב להפגנות ידידות עם ישראל, ומובן שאין ברצונו להביך את המלך חוסיין על-ידי סיבובו בהפגנות מסוג זה.
גליון 2557 (3 בספטמבר 1986), עמוד 6
אולם כל המדינות מפת חות גאזים מרעילים ונשק ביולוגי. לפי כל הסימנים, השתמשו העיראקים ב־גאזים במילחמת איראן־עיראק. האנושות נשארה אדישה.
גליון 2710 (9 באוגוסט 1989), עמוד 14
הוא ניסה שוב להגשים חלום שכבר נכשל כמה פעמים: הפיכת לבנון, כולה או חלקה, למדינה נוצרית עצמאית, בלתי־תלו־ייה בסוריה. היה נדמה לו שההזדמנות כשרה: עיראק, אוייבתה התורשתית של סוריה, התפנתה ממילחמתה באיראן, וישראל נראתה כבעלת־ברית ותיקה ונאמנה. … מאז נטוש הקרב בין הכוחות הנוצריים והצבא הסורי. העיראקים ניסו להעביר לנוצרים נשק־הכרעה — טילים שיאיימו על סוריה.
גליון 944 (17 בנובמבר 1955), עמוד 12
אנשי מגן־דוד־אדום לא הבחינו תחילה בחידוש זה. כשנקראו לרחוב עיראק בחיפה, מצאו גבר מוטל ברחוב לפני איטליז, כשקעף עולה מפיו ודם קולח מגבו.
גליון 1025 (2 ביוני 1957), עמוד 5
עקרונות שונים של התוכנית הוסברו מדי פעם, כשנים האחרונות, כמאמרים שהופיעו כמדור ״הנידון״ של ״העולם הזה,״ נז ע מוי ם הוטמי״ם מות הבאות: אלג׳יריה, בחריין, חוף שביתת־הנשק (על שמונה אזוריו) ,טונים, ישראל, כוויית, לבנון, לוב, מו&קאת ו־עומאן,חממלכה ההאשמית הירדנית, מרוקו, מצריים, סודאן, סוריה, טעודיה, עדן (ארץ החסות ומושבת־־הכתר) ,עיראק, קטאר, תימן. ע מי ערב: בל העמים החושבים את עצמם לעמים ערכיים, כלי הבדל שד הרכבם הגזעי האמיתי. .המחבר משתמש במושגים דלהלן לפי המוכן הבא: עמיםשמיים: עמים המדברים שפה שמית (עברית וערכית) והרואים את אחת התרבויות השמיות הגדולות כבור מחצבתם הרוחני.
גליון 993 (24 באוקטובר 1956), עמוד 20
חערות־סזול״ס בקשר לבעיית ירדן, דוגלת בריסניה בסיסמה. עיראק כף! שבוע ימים לאחר שאלתרמן הקדיש.
גליון 999 (5 בדצמבר 1956), עמוד 19
.15 בעל קרניים רציניות! .17 יישוב בעמק! .18 מצוי בצפון עיראק! .20 מה, בערבית מדוברת! .21 ראש מדינה אסיאתית!
גליון 1438 (31 במרץ 1965), עמוד 7
משמע: שיחידות מצריות השתמשו בגאזים בתמרון, כדי שיחידות אחרות תוכלנה לבדוק את אמצעי־ההגנה. ואילו בלונדון נודע כי עיראק רכשה מסיכות־גאזים. כל זה היד, עשוי לעורר מחשבות בלב האזרח הישראלי, שבתחילת השבוע היה אדיש למדי לגבי השימוש בגאזים בויאט־נאם הרחוקה.
גליון 1270 (10 בינואר 1962), עמוד 5
מולו ישב אדוארד עטייה, התועמלן הבולט של הלאומיות הערבית, יריבה של גולדה מאיר בוזיכוחים בינלאומיים, ויועץ רשמי בשגרירות־עיראק בלונדון. שניהם חיברו את עיקר הספרות על התעוררות הערבים במאה הנוכחית, ושמותיהם מתנוססים על מדפי הספרים של כל מומחה לענייני המרחב בעולם.
גליון 1656 (28 במאי 1969), עמוד 15
אז, תוך ניצול המהומה, יהיה על מונה להתחמק בין קהל הנוסעים. במיקרה הצורך יוכל ראזאק, הצעיר העיראקי המלווה אותה, לחפות על דרך נסיגתה. … השאלה שנשארה אפופת מיסתורין היא: האם עלה סוואנסון באמת על מזימת־קשר לרצוח את בן־גוריון, או שהתוכנית לא היתד, אלא פרי יוזמתו, והוא שהצליח לשכנע את מונה ואת ידידה העיראקי לבצעה?[ אין ספק כי ברגע שיצאו השלושה משוודיה לקופנהאגן, כבר היתד, הן בידי שירותי־הביטחון השוודיים והן בידי המשט־ .רה הדנית, הידיעה על תוכניתם של השלושה.
גליון 1640 (5 בפברואר 1969), עמוד 16
זהו, שום חוזה־שלום לא ייחתם איתם לפני שיחזירו לנו מה שבנו אבותינו. על העיראקים האלה אני לא מדברת בכלל. יש קבלות על זה שפדן־ארם ונהריים היו של אברהם אבינו, ואין מקום לוזיכוח על כך. … שכרתי לי תיבת־דואר, פתחתי את האטלס וציירתי את כל הגבולות שפחות מהם לא יוכלו לספק אותי. לקחתי קצת ממצרים, את כל ירדן ועיראק וסוריה והלבנון וגם קצת מהפרסים.
גליון 1599 (24 באפריל 1968), עמוד 5
נכון, אבנרי הוא תומך נלהב בפדראציה העולם הזה 1599 הוא העלה כמה בעיות( :א) עד כמה שידוע לו — ומקורותיו רבים מאוד — עוברים צעירים ערביים רבים, מגבול רצו־עת־עזד, לגדה המערבית ומשם — לירדן ולעיראק. אחד מהם אמר לו :״כאן אנו רעביםללחם, וכן גם שם. אבל שם לא נזכה ליחס של השפלה מתמדת!״ צעירים אלה מגיעים לעיראק, מתאמנים בנשק, ומוחזרים ליחידות־חבלה, לשם הסתננות לישראל.
גליון 1554 (14 ביוני 1967), עמוד 9
מ טרו תיו היו ל או מיו ת: איחוד מצרים, עיראק, סוריה וארץ־ישראל וחיסול ממלכת הצלבנים — לא בדרך של מלחמת הכרעה חד־פעמית אלא בתהליך ארוך וסבלני שנמשך שנים רבות מאוד.
גליון 1132 (9 ביוני 1959), עמוד 19
מ אוזן .1 :פרי טרופי .5 :זבל: .9אילת הקדומה: . 13 זע; .15 קיים: . 16 חלק הרסן: . 17 היום השבי עי בשבוע; . 18 בנק; .20 מכונת אריגה; .21 גבעה גבוהה .22 :מכים אותו על ירך; .23 ממנו אל הפחת; .25 בדחן; .26 אם ישמעאל; .28 שם פרטי, נקבה ; .30 מושב עובדים ב שרון ; .33 בכל זאת; .34 אדון; .35 חדרון; .36 חיה; .38 הבעת כאב .40 :מוש בת כתר בריטית; .41 חשובה לטייס; .43 כתובת.44 : שועל; .46 דלק .48 :דבר אחר; .49 עיראק; .53 צורת שירות בצה״ל; .54 לא אמיתי.
גליון 1100 (29 באוקטובר 1958), עמוד 10
כ< הטנקים לשדה, התברר להם שנפגע לא היה אלא מנוע של הועלה על דוכן לצורך תיקוניו השר התוו שעה שחיל השריון הישראי בעצם ימי הקרבות בטנקים קלי הוצ׳קס, שהוצאו כמעט כולם בקרב על עיראק אל מנשיה, הרכש הישראליים. ברכישת י?
גליון 1115 (11 בפברואר 1959), עמוד 21
בקופתה גרעין של מיליונים( .הארץ) יורם ברנשטיין, תל־אביב משתלת הגרעונות. usauii: ראש ממשלת עיראק עבד אל־כרים קאםם מנסה לפייס את המערב והמזרח גם יחד ב.
גליון 1181 (11 במאי 1960), עמוד 9
אולם הסולמות, שצובעו יום לפני הפעולה מחדש, לא נפתחו. יהודה אפיריון, חלל קרב עיראק־אל־סוידאן, ועובדיה סולומון, נטלו בידיהם שני מטעני חומר־נפץ, בני 40 קילוגרם כל אחד.
גליון 861 (22 באפריל 1954), עמוד 4
המטרה הקרובה ביותר היא תעלת״סואץ ( 400ק״מ בלבד מישראל) .קצת יותר רחוקים בארות־הנפט בקירקוק, עיראק (900 ק״מ) ,המעבר החיוני של מיצר הדרדנלים בתורכיה ( 1200ק״מ) ,בארות הנפט בעב״ אדן 1600( ,ק״מ) ,ובבחריין 1750( ,ק״מ).
גליון 2251 (22 באוקטובר 1980), עמוד 36
ית מי שהיה מנהל סניף ״אל־על״ כישראל, מורים נחתומי, עומד להקים מישרד־נפועות בלונדון, כשותפות עם יהודי שהוא אזרח עיראקי. נחתומי עזב את הארץ מייד אחרי פרישתו מאל־מל, למרות שאושרה בקשתו של הקמצ״ר לשעבר, תת־אלוף ברוך ארבל, להשתחרר מצה״ל, יישפט, ככל הנראה, הקמצ״ר לפני בית־דין צבאי. לפני כמה חודשים. את שותפו העיראקי הכיר במיסגרת עבודתו מטעם אל־על בחוץ־לארץ.
גליון 2265 (28 בינואר 1981), עמוד 29
זרם אדיר של כספים זורם אל הממלכה מסעודיה, מעיראק ומנסיכויות־המיפרץ. הוא בעל-ברית הדוק של סעודיה ועיראק.
גליון 1663 (16 במרץ 1969), עמוד 20
מיוון יצאה קוני לטורקיה, אפגניסטאן, עיראק, כוויית, סוריה — וחזרה לסורקי סיבוב זה נערך כולו בטרמפים — •אבל בהבדל אחד אומרת .
גליון 1807 (18 באפריל 1972), עמוד 29
הגוף וכבד הלסתות, הינו בן ,41 יליד עיראק ונמצא זה 21 שנים בארץ. על אף המיסתורין הדחוס בו הוא בנתר נעור של צה ל ליט דני על כינוס החברים.
