חיפוש: עיראק
נמצאו 3,102 תוצאות (מציג 1,326 עד 1,350)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 986 (5 בספטמבר 1956), עמוד 6
מטרותיו היו לאומיות: איחוד מצרים, עיראק, סוריה וארץ־ישראל וחיסול ממלכת הצלבנים — לא בדרך של מלחמת־הכרעה חד־פעמית, אלא בתהליך ארוך וסבלני, שנמשך שנים רבות מאד, רצופות שביתות־נשק והפוגות, משא־ומתן והחלפת דברי־אדיבות, שהפכוהו אהוד על אויביו לא פחות מאשר על בני דתו.
גליון 1017 (10 באפריל 1957), עמוד 3
היא לא היתד, מעוניינת לאבד את ידידותה של עיראק, ואת אוצרות הנפט העצומים הנתונים למרותה באזור המפרץ הפרסי ומו־סול.
גליון 1447 (2 ביוני 1965), עמוד 10
הגדיר לי זאת העורך של עתון צרפתי, שחזר זה עתה מביקור ברחבי העולם הערבי, שם דיבר עם מנהיגים רבים: ״ברור שזו שעת־כושר לישראל. מצריים עסוקה בתימן. עיראק עסוקה עם הכורדים. ״ויאט־נאם וסאן־דומינגו הוכיחו כי רוסיה לא תתערב.
גליון 1467 (20 באוקטובר 1965), עמוד 18
פעם פגשתי אותו בלילה, בקרב על הגבעה ,105 ושם הוא נפצע. בפעם השניה פגשתי אותו ליד עיראק״ אל־מנשיה, ושם נפצעתי אני. ירינו זה כזה.
גליון 1355 (28 באוגוסט 1963), עמוד 9
דויד חכם עצמו צחק .״הרשימה שלנו איננה רשימה עיראקית,״ הסביר בנחת .״תסתכל על המועמדים, זאת אומרת, על המועמדים שהיו בהתחלת הרשימה. … הוצאותינו לא יגיעו ל״ 5000ל״י.״ את הכסף תרמו, בין השאר, כמה בעלי־הון עיראקיים בצפון, וכמה גבאים שערכו מגביות בבחי־הכנסת.
גליון 1368 (27 בנובמבר 1963), עמוד 7
עתה כבר ברור כ׳ הפיכתו של הנשיא עארף בעיראק היתה בתמיכה אמריקאית. המניע העיקרי: החשש שהפלג הקיצוני של אל־בעת, בהנהגת סעדי, מתכונן להלאים את הרכוש הזר, ובעיקר את שדות הנפט, דבר שהיה עלול לגרום לתגובת־שרשרת באיראן ובכוויית הסמוכות. ראש הפלג המתון של אל־בעת בעיראק, אל־בכר, נחשב לקשור באינטרסים בריטיים. • מחירי העתונים יעלו, החל מן השנה החדשה.
גליון 1261 (8 בנובמבר 1961), עמוד 19
ראשית, יש עוד המון ארצות בעולם. למה, למשל, לא יביאו דוגמה מנשי עיראק או הודו, הולנד או אנגליה? ״שנית, מה רע בבנות ישראל?
גליון 1358 (19 בספטמבר 1963), עמוד 5
מאבק זה עזר למוטט את מישטרו של הרודן הבגדאדי, שסיים את חייו לעיני מצלמות הטלביזיה. וההפיכה בעיראק סללה את הדרך בפני הפיכה דומה בסוריה. … 1 נורבגיה הסתיים שלטון מפלגת־העבודז רצופות. בתימן, בעיראק, בסוריה ובקו
״המודיעים שלי מוסרים בי יש מגע בין שירותי־הכטחון של מצריים, ירדן, עיראק, סעודיה ולבנון, ואולי גם של סוריה וישראל.
גליון 1616 (21 באוגוסט 1968), עמוד 16
לא ברור.אם ההשראה למיתקפה זו באה מבריטניה, ארצות־הברית, חוסיין או שליטי־עיראק. אך תכליתה: להוכיח שמצרים בכלל ועבד־אל־נאצר בפרט הם, אם לא פרו־ציונים, אז לפחות תבוסנים, פשרנים, ו־מחרחרי־שלום עם ישראל.
גליון 1630 (27 בנובמבר 1968), עמוד 15
יחסי־חוץ מסעות יחזקאל י — —1111 וו*11י*1 היכרות ראשונה עם גרמנים ערך יחזקאל קזז 40 סגן ראש־המועצה־המקומית ב־אור־יהודה, בכנס צעירים בינלאומי שהתקיים בחיפה ב־ . 1965 קזז, יוצא עיראק, הדובר עברית, ערבית ואנגלית, מיהר בשלהי אותה שנה לבקר בגרמניה, למרות הלכי הרוח ששררו אז בארץ נגד הידוק הקשרים.
גליון 1506 (13 ביולי 1966), עמוד 9
נשיא מצריים לא יכריז על גיוס, ומטוסי עיראק לא ימריאו כאמצעי־בטחון. פירסום ידיעות הפוגעות בבסחון המדינה.
גליון 1523 (9 בנובמבר 1966), עמוד 10
מקום כמעט בטוח נתנו מומחים רבים לשלמה הילל, יוצא עיראק וסגן ראש משלחת ישראל ב־או״ם. לסיוע סיפרו תומכיו של הילל, כי גם גולדה מאיר וגם מרים אשכול הבטיחו לו מישרה ניכבדת.
גליון 1514 (7 בספטמבר 1966), עמוד 17
היו היורדים, ברובם המכריע, יוצאי ארצות המערב, בעלי קשרים משפחתיים, עם הארצות אליהן היגרו, יגדל מעתה בעקביות אחוז המהגרים מבין עדות המזרח, ובעיקר עולי עיראק, למהגרים אלה אין קשרי־מושפחה בארצות הגירתם׳ והם מתקבלים בארצות אלה בעיקר בגלל היותם צעירים ובעלי־מקצוע.
גליון 1144 (2 בספטמבר 1959), עמוד 7
״ חוסר־ה,אחריות קיים גם בשטחים אחרים, התנועה באה מעולי ארצות־המזרח, החלד, המפלגה מחפשת בקדחתנות מועמדים מת נראה לפרוגרסיבים כדבר מזיק. הוא כולל אימים מעולי מצרים, עיראק ומארוקו. היה בתוכו גם חנופה .״מי שמסית בואדי־סליב זד, אופייני למצב בארץ כי לא נמצאו די יכול להרויח קולות, אבל הוא אינו אחראי כלפי המדינה,״ מנמק הררי .
גליון 1131 (3 ביוני 1959), עמוד 4
הניתוח במקרה זה: הקומוניסטים קיבלו בהסתדרות מספר קולות שיספיק כמעט לשני מקומות• לאור ירידתם הניכרת ברחוב הערבי, בגלל ויכוח רע״ם־עיראק, יקבלו לכל היותר 2מקומות נוספים מקולות לא־הסתדרותיים.
גליון 1101 (5 בנובמבר 1958), עמוד 12
לא היה זה מבצע קל עבור ג׳ומעה, שכבר בעיראק היה כייס מפורסם. מאז עלה ב־ 1950 ארצה הספיק להעמיד דור שלם של כייסים בתל־אביב. … תזכיר המרצה וצא מן השק 7ן לדן פגימי מיוחד של מפא״י, הנשלח למרצי המפלגה כחומר להסברה, פורסם החודש בקשר עם פרשת המחתרת העיראקית, שנתגלתה על-ידי העולם הזה (1088 והלאה) .עלון זה מורכב כולו ממאמריו של אמנון קפליוק בעל המשמר.
גליון 1121 (25 במרץ 1959), עמוד 7
במרכז השדה עבדה צעירה תמירה וחיננית — היחידה מבין קבוצה זו שלא נראתה כאם, או כסבתא. קרוב אלי עבדו שלוש עיראקיות. זאת, בערך, השיחה שקלטתי: ״יא אללה, רחמיך — מכת טוריה — כבה את פתיל חיי — מכת טוריה — ושאמות — מכת טוריה — כל הלילה — מכת טוריה — לא ישנתי — מכת טוריה — וזה יומי החדש — מכת טוריה — יום שכולו שחור — מכת טוריה — אוי, פושע! … חודש שלם.״ כאן התערב בעל הג׳רוסלס פוסט, בניב עיראקי :״כן, אבל באמת שאי־אפשר יותר להחזיק את הזקן בקבוצה שלנו.
גליון 1148 (30 בספטמבר 1959), עמוד 23
בבית־החולים בתל־השומר ערך צזזת רפואי בהנהלת ד״ר חיים שיבא מחקר מיוחד ע /מחלה המופיעה רק אצל יהודים מעיראק, פתח בכך פתח למחקר היסטורי על תנועת היהודים בעולם, כינוסים בינלאומיים, כמו הכינוס לחקר הסרטן, רק אישרו השנה את מעמדה של ישראל כשותפת שוזת״זכויות במשפחה הרפו־אנית העולמית. … אולם הצ״כ לא בחרו בנסים הצעיר מפני שהיה צעיר, אלא מפני שהיה בנו של אביו — אדם המסמל גם את הדת וגם את עדתו העיראקית. יתכן כי משה נסים יתבלט בכנסת הבאה בזכות עצמו — אך הוא לא היה הצעיר של תשי׳׳ט.
גליון 1152 (28 באוקטובר 1959), עמוד 6
הם השתרעו על פני טונים ומארוקו, מצרים וישראל, ועד תורכיה ועיראק. על שחיטת יהודים בגאבס, הפגנות דמים בקאהיר, מס־חר־נייר באיזמיר׳ ילדות־נחותה בירושלים ובריחה דרמטית מבגדאד. … כשהיו ילדים ספק אם ידעו כי ישנם יהודים אחרים כמו משה סרדינם 42 בתורכיה, מרדכי ביבי ( ,)35 בעיראק, חיים יהודה 48 במצרים משה נסים 24 בישראל.
גליון 825 (13 באוגוסט 1953), עמוד 7
הגל הראשון של העלייה ההמונית מסין היה קטן: רק קבוצת בחורים שבאו במסגרת המח״ל לתת את חלקם למלחמת־ השחרור• הם באו לישראל באנייה מצרפת, אליה הגיעו דרך עיראק וסוריה. השעה היתד, מאוחרת מאד, כשנכנסה האנייה לנמל חיפה.
גליון 804 (26 במרץ 1953), עמוד 12
הנפגעות האמיתיות מהצהרה זו היו שאר חברות הליגה הערבית׳ ביחוד סוריה, הירדן, עיראק, הלבנון. הצעות המערב ללכדן בארגון משותף נראות להן כהזדמנות מצו־יינת לסחוט כל מיני הנחות וויתורים — גם בשאלת ארץ־ישראל.
גליון 754 (8 באפריל 1952), עמוד 4
ראשית, ישנה התנגדות למנהיגים מקומיים אשר שלטונם תלוי במדינות הקולוניאליות, למשל בלוב ובטוניסיה. שנית, סוריה מתנגדת לאיחוד עם עיראק מפני שאינה רוצה לההפך למשרתת בריטית־האשמית.
גליון 754 (8 באפריל 1952), עמוד 6
MmmIMMBv׳Bhif msmzm עודד בנימין ש שון: קורלניק: תשובתי לבעיית מרכזית זו מיוסדת על גישתי הגיאופוליטית הכללית ואפשר לסכמה בקיצור בשתי נקודות ( :א) צבירת כוח (ישראלית) בדרגת כוח חוסם (בין הגוש המערבי והסובייטי) ו(ב) אחדות הסהרון הפורה (ישראל, ירדן, סוריה, עיראק) תחת שלטון ישראל. לאשמתם עול א סי די ס ריטיים ל בנוניי םאלה הי ת כ׳ הבישאת הרעיון ?
גליון 758 (8 במאי 1952), עמוד 6
פרצה תגרת ידיים עד שכוח משטרתי קטן הפריד בין הנצים ואפשר להפגנה להמשיך בדרכה. עם זאת לא נפסקו התגרות. ברחוב עיראק התנפלו צעירים על ההפגנה שנית, קרעו את סיסמותיה.
