חיפוש: עיראק
נמצאו 3,102 תוצאות (מציג 1,476 עד 1,500)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 984 (22 באוגוסט 1956), עמוד 8

אם יקרה כדבר הזח, יצטלך ים המוות בוודאי להמתין עוד ׳שלושת י אלפים שנה עד שתטבול בו נערה בביקיני מינימלי. גולים נאצר ועיראקי עה -ידידי כעכו אין דבר העומד בפני רצוך&מושל ע׳ ,הודיע כי אינו מוכן לתמוך בראש סיעתו, סוילח מנצור. … אך השניים, מוחמד נאצר ועבד אל־רחים עיראקי, יצאו לגלות״ והפכו מרכז של עליה לרגל.
גליון 1293 (20 ביוני 1962), עמוד 20

באותה תקופה רכשו עוד שתי משפחות דירות בבניין. האחת היתה משפחת שוחט העיראקית, והשניה משפחת מהלל התימנית. כאשר הגישו בקשות להתקבל לאגודה, דחה אותן הועד ברוב קולות, הוציא בביתר,משפט צווי־מניעה, שימנעו משתי משסחית אלה את הכניסה לדירות שרכשו במיטב כספן. … תלחמו גם עכשיו ותשארו!״ שוחט, שהוא ״רק עיראקי!״ התקבל לבסוף לאגודה. ואילו מהלל התימני לא התקבל, מקבל זה ארבע שנים מכתבים מעורך־הדין של האגודה, התובע ממנו לעזוב את דירתו תור 14 יום.
גליון 1631 (4 בדצמבר 1968), עמוד 18

מניין תקח את הנפט הזה? מוסקבה מגלה עניין גובר והולך בעיראק, העומדת במקום הרביעי בייצור הנפט במרחב (אחרי סעודיה, איראן וכוויית) .גם במצריים גדל ייצור־הנפט במהירות, בשדות במידבר המערבי ובחוף המערבי של מיפרץ־סואץ. … אבל יש לה עניין חיוני בקיום וביציבות המיש־טרים הפרו־סובייטיים בעיראק, בסוריה ובמצריים. מכאן התמיכה הסובייטית החזקה בעמדה הערבית — יגם פעולתה הנמרצת למניעת מלחמה נוספת, בהם עלולים מישטרים אלה ליפיל• בהוליבוד הבטיו 1:1 11ע 1״ ק מ 1בארץ ובבאו ו -שנע רתט אותו לי ו׳ יאוש עולה־יורד ויילדר לשמוע עליו.
גליון 1580 (13 בדצמבר 1967), עמוד 13

חיל־האוויר הירדני חוסל לגמרי. חיל־האוויר העיראקי ספג מהלומות כבדות. מבחינה אפקטיבית לא קיים עוד כוח- מטייסי חיל־האוויר לומר את מה שחששו לומר לפני המלחמה: חיל־האוזיר היה מסוגל לענות גם על תקיפה ראשונית של האוייב. … ״תנו לנו מיראז׳יס וננצח את ישראל,״ אמרו נציגי המשלחת הצבאית העיראקית שביקרו בפאריס לצרפתים, כשהזמינו את מטוסי ד,מיראז׳ .5 ״אם אמנם ימכרו הצרפתים מיראז׳ים לערבים,״ אמרה לאחרונה אישיות ביטחונית, ״יהיו המפסידים היחידים הצרפתים עצמם.
גליון 1511 (17 באוגוסט 1966), עמוד 12

וכאילו כל זה לא מספיק, בא עריק מחיל- האוויר העיראקי ורומם את ליבו של האזרח הישראלי במתנה שלא היתה עוד כדוגמתה: מטוס מיג שנחת בישראל מרצון. … אלה הם שניים מ־ 99 הכינויים ה־רישמיים של אללה, שרוב השמות הערביים גזורים על פיהם. ** פייסל בן־חוסייין, שהפן לאחר מכן אבי שושלת המלוכה העיראקית. לורנלו הבריטי ניסה להמליכו כדי למנוע את הש תלטות הצרפתים בסוריה.
גליון 1147 (23 בספטמבר 1959), עמוד 17

בין השאר, כתב אזולאי ביומנו, על ביקור בפאריס 1796 אפילו מספרן המדויק של הפרוצות בעיר זו: ״אלף כתובות בפנקס, מלבד רבות מנשות העיר שאינן כתובות בפנקס בינתיים גם נודע השבוע ממקור מוסמך מי היה התומך העיקרי ברעיון להכניס את משה ניסים לרשימת המועמדים של הצ״כ: ראש עירית רמת־גן אברהם קריניצי, שביקש לחזק את עמדתו בעירו, נזכר כי קיים בה גוש גדול של בוחרים מעולי עיראק בצרה היה נתון ח״כ חרות שמשון יד ניצ׳מן, שמצא עצמו יושב בין שני כסאות.
גליון 1139 (29 ביולי 1959), עמוד 8

האספה שעליה הרחיב סעדון את הדיבור התקיימה בליל־שבת לפני כן, לרגל יום השנה להפיכה העיראקית. של הגנרל עבד אל־כרים קאסם. חודשיים לפני ק ימה פנו נציגי המפלגה ה־קימוניסטית לבעלי קולנוע רמת־גן, ביקשו לשכור את האולם לאותו יום ששי. … הם גם לא הגיבו כאשר תקפו שמואל מיקונים ואמיל חביבי את המדינה, שיבחו את ההפיכה בעיראק. רק למחרת קיימה המשטרה ביקורי־בית אצל עשרות מהנוכחים בעצרת, הזמינה אותם לחקירה.
גליון 1080 (11 ביוני 1958), עמוד 3

ך* מרכז הויכוח עומדת הטיזה אותה ביטא ארלוזורוב 2שבועות מעטים בלבד אחרי שדרך בפעם הראשונה על אדמת הארץ: את תחיתם הלאומית באלף חוטים מעשיים בתחיה העברית — החל בתמיכה עברית בתנועות השיחרור הערביות בסוריה ובעיראק ובמצריים׳ ומלחמה משותפת באימפריאליזם המערבי, וכלה בבנין כלכלה משותפת בארץ־ישראל, שלא תוכל להתחלק לשתיים (ראה נוסגרת). … הוא הציע דברים מעשיים מאד: לשלב את הערבים בתוכנית הפיתוח העברית, לקשור תחת לחשוב על השתלבות האומה העברית החדשה במסגרת משותפת עם העמים השכנים — אז מצריים, סוריה ועיראק — היה מדבר עתה על המרחב השמי הגדול, ממארוקו ועד למפרץ הפרסי, ועל השתרשות מדינת ישראל בה כגורם עצמאי, חזק ומשפיע.
גליון 878 (19 באוגוסט 1954), עמוד 6

ובולט לעבר הפנטגון האמריקאי, שהדביק אות כבוד על חזה הרמט״כל העיראקי, נמנע לחזור על אותה ג׳סטה כלפי הרמטכ״ל הישראלי. … בעוד שממשלת ישראל לא ראתה לפניה כל דרך אל לב התנועה הלאומית הערבית, ראתה בחוסר־או־נים את התחזקותם המכרעת של הערבים במצריים ועיראק, הסיק ראש־הממשלה היהודי של צרפת מסקנה חותכת ממצבו הדומה.
גליון 797 (5 בפברואר 1953), עמוד 7

ממשלתי, פנה לפקיד ושאל אותו :״מה חבורה ססגונית של תימנים מגודלי פיאות, אתה עושה, אדוני?״ ״שום דבר,״ השיב עיראקים ממושקפים, יקים חבושי מגבעות, הפקיד. … ״אתה רואה-חשבון, אבל היתר היציאה לכשתונהג השיטה החדשה, לא את חשבוננו ערכת,״ אמר בשפה מליצית לפיה יהיה כל ארזח זכאי לקבלת היתר, עולה עיראקי אחר. אלא אם כן תהיה התנגדות בטחונית לכך.














