חיפוש: עיראק
נמצאו 3,102 תוצאות (מציג 1,751 עד 1,775)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2260 (24 בדצמבר 1980), עמוד 55
המלך חוסיין הרגיש בעוד מועד כי אסד עומד לבלוע את לבנון, להקים את סוריה רבתי ולהתקשר בברית עם עיראק הבעת׳ית. כך תשתנה מפת המרחב לבלי הכר.
גליון 2206 (12 בדצמבר 1979), עמוד 52
התחיל בכך הביטאון הקומוניסטי בגדה, • מחנה־ השלום המוצהר, שנציגו הבולט ביותר (אך לא היחידי) הוא עיצאם סארטאווי: 9הזרם המרכזי, בהנהגת יאסר עראפאת, השואף למדינה בגדה וברצועה, אך המהסס עדיין מלהצהיר פומבית על נכונותו להכיר בתמורה לכך בישראל (אף שהדברים נאמרים בבירור בשיחות בלתי- פומביות) ; • הזרם של חזית־הסירוב, המתנגד לכל שלום, והנתמך על-ידי מדינות כמו סוריה, עיראק, לוב ועוד. בגדה יש זרם רביעי, שאינו מייוצג בצמרת אש״ף: הקומוניסטים.
גליון 1841 (13 בדצמבר 1972), עמוד 19
י חז קאלכ הן: גורדה סיומו לעזור *** בזע אחרי שנעצר, עדיין לא ידעו חוקריו של יחזקאל כהן ,30 ,בן למשפחה מיוצאי עיראק ובוגר אוניברסיטת תל־אביב בחוגים להיסטוריה והמזרח- התיכון, אם היה לו חלק בפעילות רשת החזית האדומה, או שהוא רק ידע על פעילותה י המחתרתית ותוכניותיה ושתק.
גליון 1906 (13 במרץ 1974), עמוד 33
.״ העולם הזח 1906 ניסים, שנולד בשכונת התיקווה בתל־1 אביב למישפחה יוצאת עיראק, וד,חייתם ן ׳בגיל צעיר, גדל והתחנך במוסד־הנוער.
גליון 1904 (27 בפברואר 1974), עמוד 12
בין השאר: י • נותרה רק מדינה ערבית אחת המתנגדת לקו של אל-סאדאת: עיראק. אך יריבתה המסורתית הזאת של מצריים עסו קה בסיכסוך עם שכנתה איראן, ואינה יכו- 1לה עוד להפעיל השפעה רבד, בעולם ה ערבי, כשהיא מבודדת לגמרי. <• עם הצטרפות קזאפי לקו סאדאת, אבד הגיבוי הלובי לחלקים הקיצוניים של תנועת הפידאיון הפלסטינית.
גליון 1822 (2 באוגוסט 1972), עמוד 18
מטעם אוניברסיטת פנסילבניה, שעסקה בחפירות ארכיאולוגיות בצפון עיראק, העלתה לוח־שחמת על כליו, שגילם נאמד ב־ 6000 שנה.
גליון 1765 (30 ביוני 1971), עמוד 34
בתגובה על חוזר זה, הסכימו כמה מדינות ערביות — ביניהן עיראק, לוב ודרום תימן — לנקוט בצעדים נגדיים, החליטו להעניק אזרחות לכל אדם ״אשר ייפגע מן המישטר הריאקציוני בסעודיה.״ בעיית המין לא היתה מהתה בעייה יותר.״ ההתפוצצות נגרמה כאשר, בתגובה על דברים אלה, כתבה העיתונאית מונה סראג׳, אף היא ברוז אל־יוסוף: ״פירושם של הדברים שהשמיעה ג׳האן הוא, שלוא היתד, המדינה פותחת מעון לתינוקות שנולדו מחוץ לנישואין, והיתד, מחלקת כדורים נגד הריון בבתי־מרקחת, ואפשר היה להשיגם כפי שמשיגים אספרין — כי אז אפשר היה לפתור את הבעייה.
גליון 2203 (21 בנובמבר 1979), עמוד 48
את דרכה בארץ החלה הנערה ילידת החלון, אבל הוא התעלם ממני. פתאום הוא צעק :״אל תגידי לי עיראק במעברת יד־המעביר, שהפכה לימים לנווה־שרת.
גליון 2184 (11 ביולי 1979), עמוד 13
הבריטים החלו לפעול בעזרת ״קוויזלינגים״ כמו המלך פארוק המצרי ונורי אל״סעיד העיראקי, למען הקמת החבר הערבי (הליגה הערבית) שעיקר דאגותיו לסכל את הקמת המדינה היהודית. בעיקבות זאת הורעו היחסים בין הבריטים לישרא לים ולולא מילחמת״העולם השנייה, והצטרפות אלפי צעירים יהודים־ישראלים לבריגדה היהודית, היה המרי לובש צורה של מילחמת שיחדור ממשית עם סיום המילחמה היתה בריטניה מדינה חלושה, כאריה פצוע, שהבינה בי עליה לפנות את בסיסיה בהודו, בעיראק ובמצריים. לבן חשבה שהמקום האלטרנטיבי לצבאותיה יהיה בפלשתינה ובקפריסין.
גליון 2097 (9 בנובמבר 1977), עמוד 31
יוצאי פולין מנו 346 אלף נפש (כולל 156 אלף שנולדו בארץ) ,יוצאי רומניה — 290 אלף; יוצאי עיראק — 256 אלף! יוצאי ברית־המועצות — 248 אלף נפש. 333 אלף ילידי ישראל הם ילידי הארץ דור שני או יותר .
גליון 2087 (31 באוגוסט 1977), עמוד 11
דן; אכל לא כל־בך מפני הצורך להגדיל את ממדי העומק, כמו לשם ביתוק החזית המזדהית הערכית וצימצום משמעותי שד הא־סי• מטריה הגיאו-כטחונית כיחס לסוריה וכן לעומת מדינות ״הקו־השני״ העיקריות — עיראק וסעודיה. הקוביות הקריטיות התרופה הוודאית נגד ״התפשטות צי׳ונית״ כזו — ובהנחה שאין איש יכול לעחב -באורח ודאי בי עם חתימת הסכם־יש-לום אכן יסולקו וייעלמו׳ -באופן מוחלט (המשך בעמוד )40 ף* צאתנו מן ההנחה המוסכמת- ,שישראל אשר 2יאותר, עלינו להבטיח היוא ישראל ״הישנה״ ,בגבולות קדם־ששת־הימים, נוכל עתה להגדיר את בטחונה הצבאי באופו המדדיק והספציפי ׳ביותר: לעולם אסור שנעמוד במצב, בו •תיותכן היווצרות אדם טאקטי ישיר עלבל אחת -מכתריטר קחביות־השסח שהזכרנו.
גליון 2150 (15 בנובמבר 1978), עמוד 24
הוא ידע כי הוא מרגיז את סוריה ואש״ף, נוסף על עיראק ולוב, והתייחס אליהם בזילזול מופ גן.
גליון 2151 (22 בנובמבר 1978), עמוד 36
(המשך מעמוד )32 עברו דרך פרם, שהסכימה לקבלם כפלי טים מדיניים. המלך סירב למסרם חזרה לעיראק, כשביקש זאת יורש־העצר העיראקי עבד־אל־איללה בביקורו בטהראן.
גליון 2355 (20 באוקטובר 1982), עמוד 19
סוריה היתה בעלת־הברית העיק רית שנותרה למוסקווה בעולם הע רבי• עיראק נשמטה מן הידיים, תימן הדרומית רחוקה ובלתי־חשד בה בהקשר הערבי, ובלוב שולט אדם בלתי־יציב, הממשיך לעשות עסקים מצויינים עם חברות־הנפט האמריקאיות.
גליון 2279 (6 במאי 1981), עמוד 30
סעיד חמאמי, נציג אש״ף בלונדון, האיש שעימו פתחתי את המגעים שלי ־עם מחנה־השלום הפלסטיני לפני שבע שנים ,׳נרצח לאור־היום במישרדו בלונדון, על־ידי שליחי עיראק. עמיתו הפאריסאי נרצח באותה דרך, מפני שנחשד (שלא בצדק) שהיה לו חלק במגעים שלנו עם מישלחת !
גליון 2434 (25 באפריל 1984), עמוד 27
אם כיום שונא מיטב הנוער הגרמני את הצבא, וחרץ עליו פסק־דין מוסרי שאין עליו עירעור, הרי זה בגלל הכניעה הגורלית ל״פקודת הקומיסארים״ ,שהפכה את החיילים לתליינים. טיר בחירות חששם של הסורים והעיראקים, שמא תבצע ממשלת־ישראל בשבועות הקרובים התקפת־פתע עליהם, מסתמך על הנסיון של .1981 ערב הבחירות שלח מנחם בגין את חיל־האוויר להפציץ את הכור הגרעיני תמוז ליד בגדאד. … אבל תעלולי־בחירות צבאיים אפשריים במועד כזה. מלבד הפצצת הכור העיראקי, המיקרה הבולט ביותר היה תעלול־הפירסומת של שימעון פרס ביולי ,1961 ערב הבחירות לכנסת החמישית, כאשר נחשף לציבור באופן סנסציוני כי מערכת״הביטחון ייצרה בחשאי טיל ישראלי, דבר שהיה אז בגדר חידוש דרמאתי.
גליון 2413 (30 בנובמבר 1983), עמוד 43
. ** ציפורה כנן -מאגדה לסיפורת מודרנית ביצירת ברדיציבסקי; הוצ את הקיבוץ המאוחד +אוניב ר סי ט ת חיפה; 128 עמי (כריכה רכה). יוסך ששון טחן את ההת התעשייתית בעיראק 1968 ,־1958 בעשור הראשון מאז ההפיכה בבגדאד. … במס בוחנת רחל סימון את שליחותו של פ כמאל בלוב 1908 ,ואריאל דן בוחן אח העיראקי אחרי עשר שנות שלטון. ביגר בודק את בעיית קביעת הגבול של ארץ־ישראל אחרי מילחמת־הראשונה, כאשר מסקנה אחת מתוך מחי שחוף טאבה באילת הוא מחוץ ל הישראלית.
גליון 2482 (27 במרץ 1985), עמוד 4
כי כמו שהמצב עכשיו, אומנם הצליחו העיראקים, כנראה, להדוף התקפה איראנית ולגרוס להם אבירות איומות, אבל הלא אנחנו לומדים עכשיו, יום־יום בצפון, מה זה שיעים. … זאת לא בעיה אצלו להטיל לקרב עוד עשרות אלפים ועוד מאות אלפים, כולם מתאבדים פוטנציאליים, והם עלולים גם להביס את העיראקים. ואז, אם בנוסף לשיעים בצפון, גם יעמדו מולנו, על הירדן, במרחק 30 קילומטר מירושלים, מאות אלפים שיעים, שלא איכפת להם למות — אז יהיה יותר טוב?
גליון 2312 (23 בדצמבר 1981), עמוד 66
גיבור מאמריו של מגד הוא אדם המכונה מיכה שתול ,,אשר ״כליל ה־ 17 ביולי , 1948 כאחד הקרבות המרים על כיבוש מישטרת עיראק־סואידן, נפגע מדפים של פגז בראשו, ואיבד את הבר תו״.״ את גיבורו זה פוגש מגד בנקודות צומת רבות של ישראל בסוף , 1981 אם בימית, אם בגדרה, בשפת־כינרת, וב־־ מישכן־הכנסת.
גליון 2339 (30 ביוני 1982), עמוד 38
סונים לחמו בשיעים, מוסלמים שמרניים נגד מוסלמים שמאלניים. פלסטינים שוחרי-עיראק הרגו בפלסטינים שוחרי־סוריה, והסוכנים הלוביים לחמו בכולם.
גליון 2364 (22 בדצמבר 1982), עמוד 74
הזה חייב להיפתר על־ידי גט רב ני. העסק נראה לי כמו ״דאלאס בעיראק.״ כאן פיתאום התעוררה טליה ואחרי חצי שנה של פניות חוזרות ללא מענה, רצתה לפתע לדבר איתי. … ספרים שקיבלתי אישית מאבי ו עוד הרבה מזכרות שאבי קיבל ו יוסי כן־ הנן (באמצע) עם יאנוש וידידה ..כל העסק נראה כמו דאלאס בעיראק ! ׳ להם בעיות של רכוש משותף. אשר לא ניתן לחלוקה מיידית.
גליון 2325 (24 במרץ 1982), עמוד 40
— גם בבחור שלחץ על הדק המיקלע, כאשר ראה אותי מטייל, בקלות־דעת פאטאלים־ טית, על גיבעה נמוכה מול תל עיראק־אל־מנשיח י האם הוא נמנע בכוונה מלהרוג את ארבעת הצעירים המארוק־איים, אנשי הכיתה שלי, שהוציאו אותי משם, ממש מתחת לאף שלו ז התלוצצנו על הקשיים שבהתוויית הגבול הישן־חדש.
גליון 2319 (10 בפברואר 1982), עמוד 69
. ,• 1בחוברת מופיע ראיון עם האלוף דוד עברי, שהיה מפקד חיל-האוויר בעת הפצצת הכור העיראקי. רב־סרן קרני עומר, ראש לשכתו של דובר-צה״ל, טוענת בי עברי לא נתן ראיון כזה לפריסקופ או לכל עיתון אחר. … אהרון יריב מוזכר בהק־דמה למאמר, ומתחזק הרושם שיש שי־תוף־פעולה, כביכול, בין המכון של יריב ו״המכוך של ישראלי. • רושם זה שב ומתחזק, כאשר מתבוננים בעמוד ,34 שם יש דיווח על ראיון שנתן אהרון יריב לשבועון האמריקאי ניוזוויק. • 1בעמוד 38 מופיע ראיון עם מפקד הכוח האווירי הישראלי שתקף את הכור העיראקי. לא נאמר כי ראיון זה כבר התפרסם מזמן בעיתונות הישראלית, ושוב עלול להתעורר הרושם כי הראיון הוא מיוחד לפריסקופ, ושפויסקופ הוא כיטאון צה״ל. !
גליון 2326 (31 במרץ 1982), עמוד 38
בדרך הלוך וחזור, במכונית, מדברים על המצב, על ישראל, על אריאל שרון, על אש״ף, על כוונות האמריקאים, על ביקור קד׳אפי, על שימעון פרם, על מילחמת איראן־עיראק. קרייסקי מדבר בחופשיות גמורה, בידעו כי לא אפרסם מילה.
גליון 2408 (26 באוקטובר 1983), עמוד 26
(המשך מעמוד )25 מראה לי את החאן הישן, את שלושת הגשרים, את חדר״האוכל הישן, כשהיא מצביעה על הטרקטור שנותר תקוע בשדות־הכותנה עוד מתקופת ההתשה, כשהיא מראה לי את הכרם הנמצא ממש מתחת לאפם של הירדנים, וחיל ירדני ממוצבו מנפנף לשלום בידו, כשאנחנו מסיירות במישטרה הישגה של גשר ומשחזרות את ההיסטוריה של היישוב, שאנשיו מנעו את הפלישה העיראקית במילחמת־העצמאות -אני מבינה שבזמן שהחבר׳ה של גשר אכלו אותה יום־יום בפגזים וישבו במיקלטים, אני הלכתי לקולנוע בתל-אביב, ביליתי במסיבות בלי חשש, והרי החשבון מתקזז. … אם יש חבר שלא ממלא את החובות האלה, נותנים לו להרגיש העיראקית. היינו בין עשרת הישובים שזכו בנם־הקוממיות.
