חיפוש: עיראק
נמצאו 3,102 תוצאות (מציג 1,801 עד 1,825)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 1794 (19 בינואר 1972), עמוד 28
הוא ירש מאביו גם את הכינוי מר חמישה אחוז, שהודבק לאב לאחר שהוק צו לו חמישה אחוזים מהרווחים של חב רת הנפט העיראקית. בן למשפחה ארמנית, נולד בכפר קטן בטורקיה, שבועות מיספר לאחר היוולדו נמלטה משפחתו מטורקיה בגלל שחיטת הארמנים שבוצעה בפקודת שליט האימפריה העותומנית עבדול חמיד השני.
גליון 2057 (2 בפברואר 1977), עמוד 44
כמעט מייד מצאה ניחומים בזרועותיו של סימון בילבול, יהודי עיראקי, מנהל מחלקת המיזרח־ד,תיכון של חברה אמריקאית גדולה- ,שהזמין אותה לצאת איתו לסקי בלבנון.
גליון 2409 (2 בנובמבר 1983), עמוד 10
בא ו ־ שבע : המעון־ ווחס במעון־ ,ומור נאוו העיראקי (משמאל) מתייצב סנאג המארוקא • והודיעו אסיפת־מורים, בשעת שנהרגתי בתאונת־דרכים!
גליון 935 (14 בספטמבר 1955), עמוד 15
הוא נתקבל ל- סעודת־מלכים על־ידי המלך סעוד בריאד, הסתודד עם נורי אל־סעיד כארמון סרסנק בעיראק, קיבל אות־כבוד מידי הנשיא כמיל שמעון בבירות, התחבק בפני קהל צוהל עם הנשיא האשם אל־אתאסי בדמשק, ביקר את חומות העיר העתיקה של ירושלים. … במהרה נתבררו הפרטים: בריאד הבטיח לחזק את החזית האנטי־עיר^זית ; בסרסנק הודה כי מצרים לא תתנגד לפעילות עיראקית בסוריה, בתנאי שלא תחתום על ברית עם תורכיה.
גליון 1042 (25 בספטמבר 1957), עמוד 6
הם הצליחו להשתלט זמיית על ארבע מדינות ע־ביות — סעודיה, ירדן, עיראק והלבנון. ^ מצביא הגרמני פאול פון־הינדבורג נשאל פעם ן | על־ידי עתונאי נועז מה האמת בטענה שלא הוא, המפקד העליון, ניצח את הרוסים בקרב המבריע של טאננברג ( ,)1914 אלא קצין־המיבצעים שלו, שהכין את התוכנית הגאונית.
גליון 981 (1 באוגוסט 1956), עמוד 5
לפני חודשיים, כאשר הודיע מדור תצפית (העולם הזה )972 כי עבד אל־נאצר יסגנר את תעלת־סואץ גם בפני מעצמות־המערב, אם אלה יהי נכרו בצורה חריפה מדי לתוכניותיו בעולם הערבי״ .הנדעה סנסציונית זו היתה מבוססת על ניתוח דבריו של קצין מצרי שערק לעיראק, ושנכללו בדו״ח של שרות־מודיעין מערבי. … תכנית יותר צנועה, אך הרבה יותר מתקבלת על הדעת, היתד, הצעה להניח צינור נפט מאילת לחיפה, כדי למנוע מן המימיות הבריטיות והאחרות את הצורך לעבור את התעלה בדרכן מעיראק, איראן, כוויית ובחריין צפונה. הסכנה האמיתית אם יצליח גמאל עבד אל־נאצר לעבור את המשבר הנוכחי בשלום, אזי יגדל כוחו עד לאין שיעור.
גליון 1356 (4 בספטמבר 1963), עמוד 10
אומנם דיבורנו ערבי, ואנחנו נושאים דרכון עיראקי. אך איננו ערבים. אנחנו ידידים שלכם. … היו לי הרבה ידידים מבין היהודים.״ הם הגיעו לאשנב הביקורת: אלה עם דרכונם הישראלי, אלה עם דרכוניהם העיראקיים. לחיצת־ידיים נירגשת ,״שלום.״ הישראלים התפלאו :״מניין תדעו את המילה, שלום׳ בעברית?
גליון 1507 (20 ביולי 1966), עמוד 14
קרח מכאן ומכאן״ אולם בשעה שהתערבו גזית ושאול בן־חיים (יוצא־עיראק המטפל בענייני ישראל־ערב במשרד־החוץ) בפרשה זו, כבר היה זה מאוחר מדי.
גליון 1132 (9 ביוני 1959), עמוד 13
אחרי זה התחלתי לייצר קופות• בין השנים 1932—1925 נפוצו הקופות שלי בכל רחבי המזרח התיכון. היה לי יצוא לסוריה, מצרים, עיראק ופרס. חברת תעלת סואץ למשל, מחזיקה עד היום את מסמכיה בקופות מתוצרת בית־החרושת שלי.
גליון 1091 (27 באוגוסט 1958), עמוד 2
גרטרה• היד, זה אחד הפרדוכסים של תקר־ בחלל סה לי כי מר חרמון, המשמש עתה ממרה פת־סהר שהעבירה בהדרגה את מיטב כויעקוב זזסרמן, תל־אביב לחיצי ההתקפה מכל הכיוונים, ראוי להגנת חות הבולשת ממטה המשטרה למערכת על הצדדים החיוביים שבמדיניותו. ...התואר מגיע בצדק לעבד אל־כרים קא־שמואל מינצר, עפולת העולם הזה, אם ככתבים ואם כיועצים, סם, שהיה אחראי למאורע החשוב ביותר בעוד שבמשטרה עצמה נתפסו מקומותיהם של השנה — הטהפכה בעיראק ... הייתי נובח בישיבות ועדת החקירה ל לעתים רבות על־ידי אנשים שכשרונותיהם צדוק ניר, באר־שבע פרשת שטה בחיפה. … לכלוד זה אינו ניתז לנקוי, לפינסקר בתל־אביב בא בדיוק שלושה ימים שטכתב המחתרת העיראקית, שפורסם נברא. האם מרות הספוננ׳ות היום־יומיות.
גליון 1084 (9 ביולי 1958), עמוד 12
כאשר יוצא הקהל (שברובו אינו מבין אלא שברי משפטים) מן האולם של בית־הבינוה׳ יכול לעלות על דעתו הרעיון האפיקורסי שהיה טוב יותר (וגם זול יותר) אילו עלו קווייל וקורנל על הבמה וקראו פשוט את פרקי התנ״ך המקוריים. עראק במקוס וויסקי סתח 1ן ^ ו ן חסטן סרס! … מתעוררת רק השאלה, מדוע הוא שותה אצל אברהם ארצי עראק, במקום וויסקי?״ לא היתד, זו השאלה היחידה שהתעוררה.
גליון 1089 (13 באוגוסט 1958), עמוד 6
בידי חמש מדינות ערב (מצרים, סוריה, עיראק, ירדן, לבנון) היו 28 מטוסי הובלה בינוניים 15 ,מטוסי הפצצה בינוניים (דא־קוטר ),ושישים מטוסי קרב.
גליון 1181 (11 במאי 1960), עמוד 7
גם אויבי רע״ם בעולם הערבי לא העזו שלא להתיצב לצד מצריים במאבק אנטי־אימפריאליסטי ואנטי־ציוני זה. גם עיראק וגם תוניס הצטרפו לחרם האנטי־אמריקאי.
גליון 860 (15 באפריל 1954), עמוד 21
ממשלה ישראל מתירה ;הם לבצע כל סוג של עבודה, לאפות פיתות לעולי־עיראק, חלות קלועות ליוצאי-מערב־אירופה, לחם לבן, ארוך ודק לחובבי-המטבח הצרפתי, ומדוע זה תקפח הממשלה את החזירים, תאסור עליהם לא כול את הלחם הערב לחיכם?
גליון 723 (6 בספטמבר 1951), עמוד 12
בין 59 דגלי האומות שהתנוססו מעל לח זית מלון נזג׳סטיק שהפך בית אונסקו בלט ששי מצד שמאל, בין דגלי עיראק ואיטליה, דגל ישראל. השתתפות ישראל במועצה עלתה 11 אלף דולאר איפשרה לה מלבד הישגים ממשיים (כהסכם הטכני) להשמיע טענות מוסריות, כגון התנגדות לקבלת גרמניה•.
גליון 727 (4 באוקטובר 1951), עמוד 11
אבל אם תשתמשו בכוח תגרמו ל אסון לאומי. מאחרינו עומדים רבבות עולי עיראק שהובאו למצב רוח מסוכן ביותר על ידי הפלייתם המתמדת לרעה.
גליון 1730 (28 באוקטובר 1970), עמוד 25
השקיעו רבע מיליון ל״י כלה דנית ומשפחה עיואסית תוך נל בני המשפחה יוצאת עיראק, בלמה הדנית הבלונדית נמו צנון. תופעה זו חוזרת על עצמה, כאשר צעירים ישראליים שנסעו לסקנדינביה, מביאים איתם משם כלות נוצריות.
גליון 2208 (26 בדצמבר 1979), עמוד 67
בתחילה לא הייתי מסוגל להבין את שינאתם העיוורת לערבים. הגיעו לירוש לים שמועות מוזרות מעיראק ומסוריה, משטחי עבר־הירדן. קשה היה להאמין ש כבר עתה, בעודם נלחמים בסיביר, באלס קה, על חופי אוסטרליה ובמצריים, מצאו כלי־תחבורה להעביר את האזרחים הצהו בים שלהם ולהושיבם לרבבות בכפרים ובערים עזובות, בארצות־ערב. … לאט לאט התברר לנו, ללא צל של ספק — הם רוצחים אותם בהמוניהם. כנראה עשו זאת גם בעיראק, בסוריה ובכל הארצות השכנות. הם עושים זאת בדרך פשוטה ויעילה.
גליון 2192 (5 בספטמבר 1979), עמוד 33
על פי ראייתם, הולכת חזיודהסירוב ומתמוטטת. המשבר עם עיראק והתערערות מישטרו מבפנים, מאלצים את נשיא סוריה, חאפז אל אסאד, לחפש דרכים חדשות כדי לחזק את יוקרתו ולבסס את שילטונו.
גליון 2286 (24 ביוני 1981), עמוד 87
פרק נוסף כולל ראיו־נות עם ״אנשי חינוך״ ,כמו מורים בבית- ספר תיכון שהם ילידי עיראק וגננת בת להורים תימניים. תחת הכותרת ״תנועות פוליטיות מזרחיות״ מציין סבירקי, כי ״מרבית הפוליטיקאים המזרחיים פועלים במיסגרת חמיפלגות !
גליון 2205 (5 בדצמבר 1979), עמוד 44
היה זה כהן שביקש מרמי לויה לבוא ולעבוד ברשות. רמי, יליד עיראק, למד הנדסה בבר•״ טניה. הוא בוגר בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול, ובעל תואר שני של אוניברסיטת לונדון בהנדסת מכונות.
גליון 2259 (17 בדצמבר 1980), עמוד 33
לפני כמה חודשים החלה להי שמע בכנסת הדרישה להתאים את התקציב הביטחוני למצב הביטחוני החדש של ישראל, שנוצר בעיקבות הסכם־השלום עם מצריים ומילחמת עיראק־איראן (ראה יומן אישי). תביעה זו, המשותפת עתה ל רבים מאנשי הכלכלה והביטחון, אינה מסתפקת בקיצוץ אוטומטי.
גליון 2248 (30 בספטמבר 1980), עמוד 51
אבל לפחות מותר לדרוש מחסידי ״העומק חאיסטרטגי״ החיוני למדינת״ישראל, שיסכימו לקביעה נחרצת זאת עוד ארבע לפחות ( :א) הבהרה כי אנו נדונים לעד להיות מדינת כיבוש, על כל המשתמע מכך חיצונית ופנימית וכו׳ן (ב) הבהרה כי עצם החזקת ״העומק חאיסטרטגי״ על״ידינו אינה פחות מניע לפתיחת מילחמה ערבית נגדנו מאשר אי-חחזקתו, כלומר שמדובר בבחירה בין שתי וראויות של מילחמה, או יותר נכון, מדובר בבחירה בין שני הימורים: הימור על שלום (שכן יהודה ושומרון לא יפונו ללא שלום) ובין הימור על מילחמח (שהיא ודאית, לאורך ימים או לאלתר, למשל אחרי נצחון עיראק על איראן והתרוממות צדאם חוסיין למנהיג העולם הערבי, אם יהיה נצחון כזה — והוא בוודאי לא בלתי״אפשרי) ; (ג) הבהרה כי ״עומק איסטרטגי״ מיושב על״ידי יהודים רבים לא יחייב יצירת ״עומק איסטרטגי״ נוסף מעבר לנוכחי, כדי להגן על הנוכחי מפני הפתעה ; (ד) הבהרה מדוע עדיף ״עומק איסטרטגי״ כתרופה להפתעה (נוסח מילחמת יום־הכיפורים) על העדר ״עומק״ שכזה, חגורם מטבע ברייתו לחידוד חושים נליכולת צבאית ומדינית כאחד (נוסח מילחמת )1967 להעביר את המילחמה אל שטח האויב מבעוד מועד — ובהפתעה•
גליון 1801 (7 במרץ 1972), עמוד 18
הפגישות התנהלו עם נציגים מארצות ערביות (אלג׳יריה, מצריים, עיראק, לכגון וסוריה) ועם נציגים של אירגונים אירופיים (פלגיה, פיג־ לנד, צרפת׳ ,בריטניה, יוגוסלכיה, גרמניה המיזרחית, הונגריה ובריודהמדעצות) ועם אישים המייצגים כוחות־שלום כישראל ובארצות־הכרית, ועם אישים מאירגונים בינלאומיים.
גליון 1949 (15 בינואר 1975), עמוד 18
הוא יצא לבדו בתום מילחמת־העצמאות לשכם, כדי להביא משם את עצמות אברהם כהן, איש לח״י, שחדר ערב המילחמד, עם משאית־תופת לעיר. הוא הלך בעצמו ל־שדות־הקטל של עיראק־סוידאן בעת ההפו גה במילחמה, כדי לחלץ גופות משטח ההפקר.
