חיפוש: עיראק
נמצאו 3,102 תוצאות (מציג 1,951 עד 1,975)
מיון לפי: רלוונטיות · ישן קודם · חדש קודם
גליון 2050 (15 בדצמבר 1976), עמוד 11
עד עתה יצא לי לשמוע רק אשכנזי אחד שידע לומר ש״המחדל״ היה לא ב־ 1973 אלא ב־ .1943 עד יומי האחרון אזכור בלבי את דבריו של חייל, ממוצא עיראקי, שאותם אמר במעוז בתעלה, לפני מותו :״איפה, איפה עוד מיליון יהודים?
גליון 2015 (13 באפריל 1976), עמוד 19
לצורך זה עיבד אגף המיבצעים את ה תוכנית למיבצע ״יאור״ שמטרתו לשבור את הצבא המצרי ולכבוש את אזור־התע- שייר, קהיר־אלכסנדריה תוך שלושה שבו עות, מתוך הנחה שעיראק לא תתערב תוך תקופה קצרה זו. מיבצע זה יוכל להסתיים בתקופה הקצרה הקבועה רק אם תינתן למטה הכללי הסמכות להשתמש בנשק הסודי העומד לרשותו.״ התזכיר כולו לא מילא אף עמוד אחד.
גליון 2157 (3 בינואר 1979), עמוד 60
שכנתה ברכה חסון. עקרת־בית בת 34 ממוצא עיראקי, היתה עדה למיקרים רבים שבהם חזר יוסוף שממול, ברכה חסון, סיפרה כי ראתה את האשה המוכה אחרי שחזרה מבית־החולים, והזדעזעה ממראה עיניה .
גליון 2094 (19 באוקטובר 1977), עמוד 27
לגבי ז׳נבה קרא את מינשר המועצה הישראלית, שנוסח לפני שנה וחצי, המדבר במונחים כלליים על האפשרות של הזמנת אש״ף למשא־ומתן לשלום. ׳המישלחת העיראקית נטשה את האולם לובה מדבר. עבדאללד, חו־ ״ף, הממונה יום חמישי המועד האחרון למסירת הטפסים.
גליון 2298 (16 בספטמבר 1981), עמוד 15
וכאן, בארץ־ישראל, קם העם החילוני וגידל דור של שודדים ורוצחים וחשישאים ומדיחי-נפשות ומחללי־שבת וכל מום רע. כי הרי בעיראק ומרוקו ותימן, לא היו יהודים רוצחים ומדיחי־נפשות.
גליון 2282 (27 במאי 1981), עמוד 13
ואילו דיין זנח את רפ״י והורביץ, הקים את תל״ם והוציא מהארכיון הפוליטי את מי שהיה פעיל ציוני בעיראק, מרדכי בן־ פורת, והציבו במקום השני ברשימה, תוך דחיקת רגליו של הורביץ.
גליון 2449 (8 באוגוסט 1984), עמוד 24
הפעם גם אין לו כל התירוצים שהיו לו ב־( 1977 שהוא קיבל מיפלגה הרוסה) או ב־( 1981 המתנות שארידור חילק לעם, הדמגוגיה של בגין והפצצת הכור בעיראק). הפעם בגין לא השתתף, בראש הליכוד עומד מנהיג אפור, המצב הכלכלי גרוע, יש מילחמה בלבנון, ואפילו בתוך מיפלגת־העבודה נמנעו ההתמודדויות.
גליון 2337 (16 ביוני 1982), עמוד 60
כעת שייזז׳־מוניס, לצד הבוהימה התל־אביבית הוותיקה, גם את מפוני שארם, יושבים שותים עראק, ויסקי וודקה, ומתגעגעים. פתל־אביב שעל גדות הירקון הם יושבים דגם בוכים, בזוכרם את שארם .
גליון 2299 (23 בספטמבר 1981), עמוד 33
9פעיל סיפר שלאחד ה־ח״כים של המערך, שעורר סערה במיפלגתו, מייחסים את הקביעה הבאה :״אני שונא את היהודים הפולנים, כי הם דומים לעיראקים.״ 91 הפסל יגאל תומר־קין הזכיר לנשיא־המדינה, ש עם הקמת מישכן הנשיא היו שניים שהתנגדו לתיכנון המ נופח של המיבנה.
גליון 2410 (9 בנובמבר 1983), עמוד 24
.״ • הג־ל :״אם (בנימין־זאב) הרצל היה יודע שהוא עושה זאת בשביל עיראקים ופרסים, הוא היה תולה את עצמו.״ • ד״ר מאיר פעיל, על ראש־הממשלה :״דויד לוי טוב 1 ממנו, אך באין ציפור״שיר — גם ן עורב הוא זמיר.״ • הנ״ל על אריאל שרון: ״גנרל בלוף.
גליון 2511 (16 באוקטובר 1985), עמוד 22
בנמל יפו יש גם דייג אחד — בלי להזכיר שמות — שקנה לו שם־עולם בקליעות המדוייקות שהוא קולע בבקבוקי עראק ריקים בעכברושים הענקיים המתרוצצים במחסן שבו הוא גר.
גליון 1585 (17 בינואר 1968), עמוד 13
הוא עבר אימונים בבגדאד, וכשפרצה מלחמת יוני בא עם יחידתו, במיסגרת הצבא העיראקי, ליריחו. המלחמה הסתיימה לפני שיכול הייה להיכנס לפעולה.
גליון 2578 (28 בינואר 1987), עמוד 13
מישלוחי־הנשק לאיראן של חומייני באו אחרי שעיראק כבר הסכימה לתוכנית־השלום הערבית, שנקבעה בוועידת־הפיסגה הערבית בבגדאד ( .)1978 היא שותפה לתוכנית שהתקבלה לאחר־מכן בוועידת־הפיסגה של פאס במארוקו (.)1983 אפשר לשלול תוכנית זו, אך אי״אפשר להכחיש שזוהי תוכנית־שלום אמיתית, המשלימה עם קיום ישראל.
גליון 2587 (1 באפריל 1987), עמוד 10
העלון סקירת חוץ של השבועון אקונומיסט, המתמחה בפירסום דיווחים כאלה, סיפר כי דיפלומטים ישראליים נפגשו ביולי 1985 בפאריס עם עמיתיהם ההודיים, והציעו להם שישראל תפציץ את הכור הפאקיסתאני, כפי שהפציצה את הכור העיראקי. להודו אין הציוד הדרוש למשימה זו, אף היא יכלה לסייע למטוסי־ישראל בביצועה.
גליון 1269 (3 בנובמבר 1962), עמוד 7
מביעה וועידת מדינות אסיה ואפריקה את מלוא התמיכה בזכויות ערביי פלסטין, אותר, שעה עצמה נודע על מרד כורדי וקוראת להגשמת החלטות האו״ם טל פלסחדש בצפון עיראק. מלחמת־השיחרור הטין, המחייבות פתרון הבעייה בדרך שלום.
גליון 1099 (22 באוקטובר 1958), עמוד 2
בגליון זה שוכנות, זו בצד זו,,שתי כתבות הנוגעות למדיניות המרחבית של ישראל: הכתבה המלאה על מאורעות פלורנץ ותשובתו של קלמן כץ לטענות שילוח בענין המחתרת העיראקית• אין זאת רק שכנות גיאוגראפית. יש דמיון מפליא בין שתי הפרשות. … י״ קבוץ השומר הצעיר, עמק־חפר ...כ ל הכתבות שלכם בעני! המשבר בקיבוץ, המחתרת העיראקית ונציגי מפ״ם ב• פלורנץ, והתשובות החותכות שקיבלתם ב״על המשמר״ היו צריכות מזמן ליצור אצלכם צורר של חשבוז־נפש עתונאי.
גליון 886 (6 באוקטובר 1954), עמוד 2
לא שונה גורלו של בנין המעלה עוד כיום עור־אווז על גופם של לוחמי־ה־דרום: משטרת עיראק־סואידן. למשטרה זו אגף חדש, ה מין טויח, שום זכר לא נשאר לכמה מן הלילות המרים ביותר של המלחמה.
גליון 806 (2 באפריל 1953), עמוד 2
העולם הזה הסם לפרסנו את מכתבו של העולס הב א עלולה לקבל אנגליי — יהודי גרמני, בעיני גרמני — יהודי יהודי פולני, בעיני יהודי פולני — יהודי רוסי, ב־עיני יהודי רוסי — יהודי רומני, בעיני יהודי רומני — יוקודי מארוקאי, בעיני יהודי מארוקאי — יהזדי מצרי, בעיני יהודי מצרי בעיני — יהודי עיראקי, יהודי עיראקי — יהודי תימני, בעיני יהודי תימני — יהודי תמני.
גליון 722 (30 באוגוסט 1951), עמוד 14
ב ר אזני הו א אחד מ מו ר די הכורדים מ צ פון עיראק. ניסן בן־אפרים, תל־אביב הקורא ניסן בן־אפרים צודק• למרות ההבדל בנר׳ן גם בראזי היה כורדי.
גליון 938 (6 באוקטובר 1955), עמוד 5
ההפקה כמרחב, לעומת זו, קטנה מזו של ארצות הכרית. בניצול יתר, מאנו לשלם לעיראקים ול־איראנים יותר מאשר הסכומים הזעומים שנקבעו בחוזים הישנים.
גליון 991 (10 באוקטובר 1956), עמוד 12
.״ בפי בעלה, אליהו עבודי, היה הסבר אנושי יותר: ״מיד כשבאנו ארצה מעיראק, ב־, 1950 יצאנו למושב פטיש בדרום.
גליון 1018 (17 באפריל 1957), עמוד 17
.״ איפה למד גדי, שעלה לפני שש שנים מעיראק, תיאוריה מענינת זו? בתנועה .״הלכתי לקיבוץ עברון, עשינו מסעות למצדה, עין גדי ולמכתשים.
גליון 987 (12 בספטמבר 1956), עמוד 7
לבנית התפאורות השתמש בחומר פשוט וזול, גם הוא המצאה עצמית. חביב השתמש בשיטה זו עוד בעיראק. אחרי שלמד את יסודות המקצוע תוך כדי ראיה, בשעה שעבד כעוזר־שמש של מפיק אמריקאי אורח.
גליון 1453 (14 ביולי 1965), עמוד 7
זצשליה של })ולאך־השלוגן :1947 שרת וע1ם, מזכיר הליגה הערבית ׳ >3ן0****0ן י *ז 11110*1 \* 1*..י ** י שהיה שר־החוץ העיראקי, האשם ג׳וזאד, אמר לי באחת משיחותינו, לפני שש * /שנים :״אה, אילו עמד משה שרת בראש ממשלת־ישראל, במקום בן־גוריון — כי אז יכולנו להשיג שלום!
גליון 1481 (19 בינואר 1966), עמוד 14
השילטון מחלק את הספרדים לעדות: בילגרים לחוד, מארוקאים לחוד, עיראקים לחוד. כל עדה לחוד היא חלשה, אבל יחד זה 600 אלף איש.
