גליון 2028 (14 ביולי 1976), עמוד 52
טקסט · תמונה · PDF

אני לא ייחסתי לזה
חשיבות, כי במישפחה שלנו לא יודעים
ולא שמעו על מחלה כמו סרטן (ויולט
ובעלה, שניהם ממוצא עיראקי) .לא ידעתי
על מה אני חותמת כשאמרו לי שאני
צריכה ניתוח, אני רק זוכרת שהתעוררתי
בלי שד אחד.
גליון 2086 (24 באוגוסט 1977), עמוד 20
טקסט · תמונה · PDF

׳נכי מלחמה על רגליהם המלאכותיות• עולים
חדשים מעיראק, אב שנשא על כתפיו
את תינוקו, למען יראה ויזכור.
גליון 2306 (11 בנובמבר 1981), עמוד 31
טקסט · תמונה · PDF

.״
3הח״כ
יצחק זייגר מ- 1 הליברלים טוען שעם פתיחת
מושב־החורף של הכנסת
הוא מתכוון להגיש הצעה
דחופה לסדר־היום בעניין מכירת
ידע אטומי מצרפת לעיראק.
לפני חודשים אחדים
שלח זייגר מיכתב לשגרירות
צרפת בארץ, והבהיר לה ש־במיקוד,
של התלקחות מילח-
מה־גרעינית במרחב, גם צרפת
תהיה חשופה.
גליון 2300 (30 בספטמבר 1981), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

בעזרת הנוצרים בצפון־לבנון, גרורי ישראל, הרתיח
בגין את המצב בלבנון, הפיל שני מסוקים סוריים
וגרם למשבר־הטילים. הוא הפציץ את הכור הגרעיני
העיראקי ליד בגדאד, ולאחר מכן את ״מיפקדות המחבלים״
בלב ביירות.
גליון 2332 (12 במאי 1982), עמוד 67
טקסט · תמונה · PDF

״ראיתי שהתעלמות מעולם אחד לא
׳תפתור את הבעייה. בעיראק הייתי ילד
בקהילה ערבית, בארץ — בקהילה יהודית
מיזרחית, ובקהילה יהודית אשכנזית.
גליון 2245 (10 בספטמבר 1980), עמוד 14
טקסט · תמונה · PDF

איש־השנה
תשי״א היה העולה החדש האלמוני — האיש שסימל את
העלייה ההמונית שזרמה אז אל המדינה מאירופה בצפון,
ממארוקו במערב, מעיראק במיזרח ומתימן בדרום.
איש־השנה תש״ם עלול היה להיות.
גליון 2452 (29 באוגוסט 1984), עמוד 21
טקסט · תמונה · PDF

ארליך נתן אז את בירכתו שפו-
אר, תושב ראשון־לציון, יעבור
להתגורר ברמת־גן ויתמודד
בראשות הליכוד בבחירות המקומיות.
מוצאו העיראקי של פואד
היה לו לעזר. לבסוף עלה המי
שא־ומתן על שירטון, פואד פרש
מצה״ל ונכנס לתמ״י כמזכיר־עולמי
של התנועה, פרש ממנה,
חזר לצה״ל, הצטרף לוייצמן
ועתה הפתיע אפילו את חבריו שנטיותיו בטוחים שהיו הטיבעיות הן ליכוד.
גליון 2451 (22 באוגוסט 1984), עמוד 56
טקסט · תמונה · PDF

הוא חי באווירה של
השפלה (ולא חשוב אם הסיבות לכך
מוצדקות לגמרי, או מוצדקות רק
בחלקן) .זהו ציבור שירד מנכסיו הרוחניים,
ושעלייתו ארצה היתה כרוכה
לא פעם גם בירידה מעמדית. המורה
מעיראק, שניתנה לו כאן טוריה ביד
ושנאמר לו לבצע ״עבודות יזומות״,
וכמוהו הסוחר ממארוקו, שנאמר לו
כאן שהוא פרימיטיב הזקוק לתרבות
האשכנזית, חשים בעלבון העובר,
בתוספת ריבית, לבניהם ולבני־בניהם.
גליון 2460 (24 באוקטובר 1984), עמוד 40
טקסט · תמונה · PDF

הציץ — ונפגע.
לארץ עלה כשהיה בן .4המישפחה מעיראק.
בתיכון עירוני ט׳ ,ביד אליהו, הדביקו לו את
התואר.נפוליאון״ .גם לכם היו קוראים כך, אילו
קומתכם היתה 163 סנטימטרים.
גליון 2480 (13 במרץ 1985), עמוד 17
טקסט · תמונה · PDF

ח״כ יחד בנימין בן־
אליעזר, שדבק בו הכינוי פו־אד,
מבקש לשנות את שמו.
כשעלה מעיראק והתחנך בקיבוץ
סאסא, שינו את שמו הפרטי,
ותחת פואד קראו לו בנימין.
גליון 2296 (2 בספטמבר 1981), עמוד 72
טקסט · תמונה · PDF

מהנדסי המים
של האימפריה הבריטית הכינו תוכנית
מים כוללת למיזרח־התייכון כולו — מעיראק
במיזרח ועד למצריים במערב.
לצורך הכנת התוכנית הספציפית לאיזור
המערבי של המיזרח־התיכון — לבנון,
ארץ־ישראל—פלסטין ועבר־הירדן, הוזמן
המומחה האמריקאי לאודר מילק.
גליון 2341 (11 ביולי 1982), עמוד 18
טקסט · תמונה · PDF

.״ לתמהים הוא סיפר
שבשנות החמישים הוא היה
בשליחות עליה בעיראק מטעם
המוסד, שמו היה אז ריצ׳רד
אמסטרונג והוא הציג את
• ראש המינהל האזרחי,
מנחם מילסון :״ער בים
מיהודה ושומרון באו אלינו
ואמרו :״הכו במחבלים בלב נון
עד שתכלו אותם.״
• השר החדש מרדכי
כן־פורת,
בראיון להעיר ב-
דורי!
גליון 2343 (28 ביולי 1982), עמוד 54
טקסט · תמונה · PDF

״היא
התעצבנה״
ל * ואסיפר על מריבה עם סוהילה, על
* אקדח שהוציאה הצעירה ועל כדור
שנפלט והרג אותה. גם סולימן וגם ה נערה
שתו עראק לפני המיקרה, והסיפור
שמסר היה מבולבל בפרטיו.
גליון 2362 (8 בדצמבר 1982), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

במשך שנות
לימודיי נקשרו קישרי ידידות ביני
ובין סטודנטים ערביים — מעיראק.
סוריה, מצריים ואיראן למשל.
מעולם לא נתקלתי בגילויים
אגטי-ישראליים או אנסי־שמיים
בכל גירסה שהיא.
גליון 2323 (10 במרץ 1982), עמוד 32
טקסט · תמונה · PDF

בראיון לאיתן דנ־ציג
הסביר שמובארב זוכר
שמייד אחרי ביקור קודמו,
אנוור אל־סאדאת ב־שארם־אל־שייח
/תקפו מטוסי
חיל־האוויר את הכור העיראקי
בבגדאד .״הוא יבוא ל כאן
לארבעה ימים, ואז יקרה
משהו בגבול הצפוני,״ אמר
רביו•
0ההסדר החדש בכנסת
של חלוקה לחמישה מיזנונים,
שבחלקם יכולים הח״כים להתבודד,
וההוראה שגברים
חייבים להופיע במיקטורנים,
מההסדר החדש עשרות העוזרים
הפרלמנטריים, שייאלצו
מעתה להיפגש עם הח״כים
שלהם במיזנון הכללי.
גליון 2404 (27 בספטמבר 1983), עמוד 43
טקסט · תמונה · PDF

חווה ניסה
להרגיע את שכניו :״אני לא מאמין.
אני אסיר־ציון. ישבתי בבית־הסוהר
בעיראק. באתי ארצה ואמרו לי, :זה
הבית שלך.
גליון 2391 (29 ביוני 1983), עמוד 42
טקסט · תמונה · PDF

שם הכירה
את בעלה יעקב חזמא, מי שהיה מאוחר
יותר למנהל השידורים בערבית. יעקב
חזמא עלה מעיראק ב־ . 1951 הוא היה
עורך־דין, ועד למותו שימש כייועץ
וכפרשן המדיני במחלקה הערבית של
שידורי ישראל.
גליון 2389 (15 ביוני 1983), עמוד 26
טקסט · תמונה · PDF

אני מציעה שייחקר הטבח בדיר־יאסין,
ולשם איזון גם תוכנית ד׳ של
ההגנה, לגירוש ערביי הארץ; כדאי
לחקור מי מהפעילים הציוניים
בעיראק הניח מיטעני־חבלה בבית
הכנסת מסעודה שמטוב בבגדאד,
וכיצד השפיעו הפרובוקציות היש
האםאתה /א ת
*לפי 44.50 שקל לדולר.
גליון 2372 (16 בפברואר 1983), עמוד 7
טקסט · תמונה · PDF

את סילוקו ממישרד־הביטחון תיאר כחשיפת
המדינה לפלישה עיראקית ומצרית, כהפקרתה לפצצה
גרעינית, כהקדמה לאבדון בטוח.
גליון 2558 (10 בספטמבר 1986), עמוד 19
טקסט · תמונה · PDF

משה ויבין:
דדד יפתח:
עמוס לביא:
״שכונת־אצילים על שם ״נראה שהמישטדה ,,בכר אחד מאיתנו
מישנחה עיראקית!״ נטפלת לשרה אנג׳ל!״ ק ״ ם צו האונס !
גליון 2563 (15 באוקטובר 1986), עמוד 12
טקסט · תמונה · PDF

.
• אברהם כץ־עוז,52 ,
סנן שר, בן לאם בולגרית־תורכית־עיראקית
ולאב
רובי.
• דורית הופמן,32 ,
ארכיטקטית, בת לאב צבי
ולאם תימניה.
• חיים הננסי,51 ,
מזכיר פרלמנטרי, בן לאב
ספרדי מחברון ולאם
אשכנזיה ממאה־שערים.
• מירון בנבנישתי,53 ,
היסטוריון, בן לאב יווני
ולאם ליטאית.
• חווה ארליכמן,27 ,
סטודנטית, בת לאב פולני
ולאם ירושלמית־פרסית.
גליון 2553 (6 באוגוסט 1986), עמוד 28
טקסט · תמונה · PDF

עליי הופעל לחץ כבר מיותר אחרי הפצצת הכור העיראקי
ב־ ,1981 ובימים המרים של מילחמת־הלבנון.
גליון 2401 (4 בספטמבר 1983), עמוד 16
טקסט · תמונה · PDF

באותו הלילד״
אחרי הכנס, החליפו השניים ריעות על מה שאירע. סרטאווי, פליט
מעכו, שגדל בעיראק, התמחה כמנתח״לב בארצות־הברית, הקים
אירגון־פידאיון בירדן והפך שגריר נודד של יו״ר אש״ף, הסיק מן
הטרגדיה מסקנה חד־משמעית: מוכרחים להגביר את הפעילות
למען חיסול הסיכסוך הישראלי־פלסטיני.
גליון 2618 (4 בנובמבר 1987), עמוד 38
טקסט · תמונה · PDF

הם רצו להשתלט על
הארץ, הן כדי לאבטח את תעלת־סואץ
שהיתה עורק־החיים שלהם להודו, והן
כדי להניח צינור לנפט שלהם מעיראק
לים־התיכון.
הם היו זקוקים לאמתלה —
והציונות סיפקה להם אמתלה כזאת.
גליון 2725 (22 בנובמבר 1989), עמוד 34
טקסט · תמונה · PDF

שלישית, למרות מצבים שהעמידו את המצרים במבוכה
גדולה — הריסת הכור הגרעיני העיראקי ב־ , 1981 ומילחמת־הלבנון
ב־ 1982־ — 1984 מצב השלום לא הופר.